סקר קטנטן - יחס לנשים הרות.מחפשת.
מה דעתכן על היחס של הציבור פה בארץ כלפי נשים בהריון? לדוגמא לפנות מקום בתחנה או באוטובוס, לעזור לסחוב משהו כבד, לוותר בתור ארוך לקופה...
אמנם הריון זו לא מחלה, אבל זה בהחלט מקל ועוזר כשעוזרים לנו
לדעתי הנושא הזה די חלש פה בישראל... לא חסר מקרים שגם תקפו או צעקו על נשים בהריון.
אני לא נתקלתי ביחס לא טובאחתפלוס
וכשאני בסוף הריון אז כן קמים לי ומנסים לעזור
קמו לי בחודש חמישי כשבקושי היתה לי בטן...פשיטא
ויותר מזה- הרבה פעמים קמו לי גם כשלא הייתי בהריון, בעיקר בסביבות חרדיות יותר.

ולא קרה לי בהריון אבל עם תינוקת פיצית בבית מרקחת נתנו לי כמה פעמים לעקוף את התור למרות שזה לא היה דחוף לי.
דווקא נתקלתי בהרבה כבוד...
אוהבת להיות בסטטוס הריוני...האור שבלב
מרגישה שיש כבוד. רגישות.
לא היו קמים באוטובוס אלא אם כן אני מבקשתאמ פי 5

רק פעם אחת אשה מבוגרת בקשה ממשהו שיקום לי והודתי לה על זה

גם שנפלתי כמה פעמים וזה היה בעזריאלי ת"א בחתנות האיןסופ אוטובוסים שם אף אחד לא עזר לי

 

שהיתית אצל רופאת שיניים שבוע 41- לא זוכרת למה באתי אולי כי כאב

המזכירה שם עבדה בשאנטי אז במקום לחכות קמתי עם בטן של שבוע 41 שמתי יד אחת בגב התחתון בטן קדימה והלכתי הלוך ושוב

תוך שתי דקות כבר היתי בחוץ אחרי עניינים ביוקרטים

 

מסקנה: אם אני לא מבקשת ת'כלס לא מעניין אף אחד

יחס מכבד ואכפתי מאודהעוגב
ואני אחת שנוסעת בלי סוף בתחב"צ, ה
עם כל מגוון האוכלוסיה

** מה שאני לא אוהבת- כשמישהו מנדב מישהו בשמי.. (נניח זקנה אומרת לצעיר..). ב"ה אני יודעת להקש כשצריכה.


אגב, עם ילדים קטנים פחות מתייחסים. מתייחסים, אבל פחות.
רק בסופרים משום מה זה פחות יחסרויטל.

חוץ מזה תמיד קמים לי ועוזרים.

מעניןבת 30
דווקא אני תמיד נתקלתי ביחס דואג ומכבד.
חוץ מפעם אחת שנפלתי באוטובוס ואף אחת לא טרחה לבוא לעזור לי לקום
יש סיכוי שחשבו שתתביישי אם יציעו עזרההעוגב
קרה לי גם, לא בתחב"צ, ברחוב, נפלתי- והדרך של הסביבה לעזור לי הייתה להסב את המבט עד שאקום, ואח"כ חזרו לעיסוקם...לי היה נראה שרצו לשמור על הכבוד שלי..
לא יודעתבת 30
הייתי די בהלם. יושבות מלא נשים ואף אחת לא יכולה להרים לי את המטפחת שהתעופפה לי מהראש?
נראה לי שאם הייתי רואה אישה במצב כזה הייתי מזנקת לעזור לה.
בדיוק, גם לי נפלה המטפחת..העוגב
יש ההדל בין בהו בך ולא עזרו, לבין נמנעו מלהביט בך כדי לאפשר לך לחזור לעצמך...

בכל מקרה, חיבוק, נשמע חוויה לא נעימה..
נכוןבת 30
ובכל זאת זה צרם לי מאוד.
הגדולה שלי היתה איתי ועד היום (עברו ארבע שנים...) היא נזכרת בזה ואומרת לי, לא אני לא רוצה לחשוב על זה. ולא היתה מוכנה שנספר לאף אחד מה קרה.
מה? זה נשמע נורא. בושה וחרפהמיואשת******
נכון...בת 30
הזוי לגמרי, גם אני הייתי מזנקתאחתפלוס
אני מתחרפנת לראות אנשים שמתעלמים...
וואו... אז אני כנראה חי בסביבה ממש נחמדהמקרמה
סוחבים לי את הקניות לרכב
נותנים לי לעקוף בתור
השכנים לגינה עוזרים לי עם בן השנתיים בגן שעשועים
לא נוסעת בתחבורה ציבורית אז לא מפנים לי כבא אבל פינו לי בדואר/קופ"ח/בנק
לפני חודש הייתי בורדינון והיה תור ארוךבציפייה דרוכה
ולא נשמתי עם המסכה . והכריחו אותי לעקוף את כולם! הייתי בהלם. בהתחלה סירבתי , היה לי ממש לא נעים. אבל הם התעקשו.... ובירכתי כל אחד מהם כשיצאתי. ובאותו בוקר בתור לרופא עיניים עם הגדול אשה בת 80-90 קמה בשיבילי מהכסא והציעה להביא לי כסא מבפנים. זה באמת היה מביך אבל באמת שיצאתי מהיום הזה בהרגשה שיש אנשים טובים בעולם....
מאנשים מבוגרים תמיד יש יחס דואגחצילוש
מציעים לעקוף תור בסופר ובחנויות (מסרבת), קמים בתחב"צ (בקושי נוסעת, מדי פעם ברכבת וכשאני נמצאת בירושלים אז באוטובוסים וברכבת הקלה) וכדומה... בני נוער ממה שנתקלתי דווקא בכלל לא מתייחסים. יכולים לשבת בכיסא הפנוי מולי, לבהות ולא לומר כלום. מכל המגזרים.. בנות דתיות אולי פעם פעמיים הציעו..
ממש יחס של כבודדבורית
בדיוק לאחרונה חשבתי על זה שבחברה הריון הוא כמו דבר מקודש
תמיד מציעים לי לעקוף בתור לשירותים, לשבת ראשונה
את האמת1234אנונימי
שנשים בהריון פטורות מתור על פי חוק

לגבי יחס, אני לא יודעת להגיד. הקורונה קרקע אותי לבית בהריון הזה
האמת שבדר''כ כן קמו ליחדשה ישנה
הייתי פעם אחת בהריון ממש מתקדם, לא ניתן לפספס, באוטובוס מפוצץ ואף אחד לא טרח להציע לי מקום, ישבו גברים צעירים ואני התפוצצתי מעלבון ומעצבים.
אני לא אכתוב איזה מגזר היה שם ברובו.

אבל בדר''כ ממש נותנים לי, גם לעקוף בתור לסופר וכו'. וביישוב שלי כל הזמן עצרו לי טרמפ כשהלכתי ברגל בהריון. האמת שהבטן דלי ממש גדולה ובולטת בהריון, ואני הולכת כמו ברווז צולע, אז זה ממש מעורר רחמים לראות אותי...חחח... לפחות יש בזה יתרון.
אני לא חושבת שנשים הרות צריכות יחס vip.מוריה
אם מישהו רוצה לעשות זאת-בשמחה.
אם לא-זכותו.
זה לא קשור ליחס וי אי פיחדשה ישנה
זה מאוד מאוד קשה לעמוד הרבה זמן בהריון, והמון פעמים שהציעו לי לשבת זה הציל אותי כפשוטו.
כמו שלהבדיל נכה לא צריך יחס וי אי פי, צריך לקבל את מה שהוא מסוגל .
אז תבקשי.מוריה
אני לא מצפה מאחרים שיבואו לקראתי.
במיוחד שאי אפשר לדעת אם האדם שמולך לא סובל גם.
למה לא? אני מצפה מחברה תקינהדבורית
שתדאג לחלשים
כמו כשאני בזמן רגיל ולא בהריון מחפשת באופן אקטיבי אם יש אשה מבוגרת באוטובוס או אשה בהריון אני קמה.
לחכות שיפנו אליי ויבקשו זה תעודת עניות
אז תחנכי את הילדים שלך לזה.מוריה
אני לא מצפה מאחרים. ולא מתבאסת או כועסת.
אה זה שני דברים שוניםדבורית
יש מה שאני חושבת שאידיאל ונכון וכך משתדלת לנהוג ולחנך את ילדיי
יש מה שאחרים מתנהגים וזה כבר לא אחריות שלי
אבל זה שאחרים לא מתנהגים בדרך ארץ לא מבטל את הערך שיש בעיניי שחברה מוסרית דואגת לחלש
זה נכון.מוריה
וכנראה שאני גרה באיזור שבאופן כללי לא נתקלתי כמעט בחוסר התחשבות.
ממש לא.חדשה ישנה
זה עצוב מאוד אם צריך להגיע למצב שאתה מבקש עזרה שיכלו לראות את זה גם ככה.
אני ב''ה רוב הזמן רואה אנשים קמים עוזרים ועירניים, אני רק זוכרת את הסיטואציה הזו ממש לא נעימה שלא קמו לי והיו מלא גברים צעירים שישבו, לא שופטת כל אחד באופן אישי כי אין לי מושג מה יש לכל אחד, אבל בתור חברה ישראלית יהודית, כן,אני מצפה שישימו לב לאישה בהריון/ איש זקן/ ילדה נכה או וואט אבר.
אני מחזיקה מהעם שלי, אז גם מצפה מהם לרגישות. אם הייתי ברכבת בסין לא הייתי נפגעת שלא קמים לי כי וואלה, לא מחזיקה מהם.
בדיוק בגלל זה אני אמנע מלבקש שמישהו יפנה לי מקוםפה לקצת
גם אם יהיה לי מאוד קשה לעמוד.
יש לי מושג מה גורם לצד השני לשבת ןלא לקום מעצמו?


פעם נסעתי עם אחותי באוטובוס, ילדה מיוחדת שקשה לה לעמוד הרבה ותמיד מפחדת לעמוד באוטובוס מחשש ליפול.
עלו המון אנשים לאוטובוס אז פיניתי למבוגרת הראשונה שראיתי את המקום והשארתי את אחותי לשבת לידה.
גם אני וגם היא קיבלנו נזיפות לעיני כל האוטובןס, גם על זה שאני לא מלמדת אותה קצת כבוד ושאני עומדת והיא יושבת במקום הפוך וגם על זה שהיא לא מפנה את המקום למבוגרים.
אני הייתי לפני כשבוע ברכבת ישבה שם צעירה ואני פשוט הייתיanonimit48
גמורה בקושי עמדתי על הרגליים והחזקתי את הגב שתשים לב שאני בהריון וצריכה עזרה ...
והיא בהתה בי ולא קמה!

עד שביקשתי, כי כבר באצת לא עמדתי בזה
בקשו ממני לקום באוטובוס לאישה עם תינוקאין לי הסבר
הייתי בחודש 7😑

אבל באוטובוסים של חרדים ת-מ-י-ד נערות עמדו לי בגלל המטפחת. גם כשלא הייתי בהריון...

באוטובוסים עירוניים בירושלים קמו לי אולי פעם אחת. ונסעתי כל יום מימי ההריון מלבד שישי ושבת באוטובוסים. ב''ה רק פעם אחת נפלתי...🤦
לרוב יחס טוב מאד ב״הקמה ש.
בס״ד

ובפעמים שלא עזרו והייתי צריכה ביקשתי וב״ה תמיד נענו לבקשותיי בצורה נעימה 😍
יחס על הפנים לדעתיאניחדשהכאן
בחודש 7 להריון הקודם עמדתי בבית מרקחת חצי שעה ואני סובלת מלחץ דם נמוך שאני יכולה להתעלף בקלות
ביקשתי אם אוכל להכנס כי אני בהריון ולא מרגישה טוב
והיא פשוט סירבה
ביקשתי מנהלת וגם המנהלת סירבה
הזייה
גועל נפש. ממש לא יפהאחתפלוס
אני דווקא מרגישה הפוך...מתואמת
זוכרת שקמו לי באוטובוס וכדומה. ופעם אחת הייתי בסופר, והיה תור ארוך ממש, ובקושי יכולתי לעמוד. ואז האיש שלפניי מיד פנה אליי ונתן לי את תורו, בלי יותר מדי להכביר במילים...
אולי זה קשור לסביבה הספציפית? אני נמצאת בסביבה די דוסית...
ספציפית לא נראה לי קשור לדוסיםאחתפלוס
עבר עריכה על ידי אחתפלוס בתאריך ב' בטבת תשפ"א 19:17
אצל חילונים אשה בהריון זה יותר נדיר . וההתלהבות והעזרה יותר גדולים-כך אני חושבת
אני מתכוונת בעיקר לאנשים ולא לצעירים
לא יודעת... זה מה שאני מרגישה...מתואמת
אמא שלי תמיד מספרת לי שפעם אחת בהיריון היא נסעה באוטובוס בשכונה חילונית - אף אחד לא קם לה. אחר-כך היא החליפה אוטובוס לשכונה חרדית - מיד קמו לה כמה בנות.
ובשני המקרים היה מדובר בצעירים...
לדעתי ברור שבסביבה יותר דוסית יש יותר התחשבותמיואשת******
ואצל הדור הצעיר זה ממש בולט.
אני עוברת בשתי הסביבות הרבה וזה בולט לא רק בהריון אלא סתם בכבוד בסיסי לאנשים מבוגרים . זה עצוב
לא נראליהעוגב
אני נוסעת בתדירות גבוהה בסביבה חרדית, בסביבה חילונית, ובסביבה דוסית... האכפתיות פחות או יותר זהה, הדרך קצת שונה..
במה היא שונה?מתואמת
כל מיניהעוגב
אצל החרדים רק בנות קמו לי, לא נשים ובטח לא בנים..
אצל דוסים בעיקר נוער ואנשים צעירים
ואצל חילונים הרבה מבוגרים, וגם אצלם הכי חוויתי את התופעה שמבוגר מנדב צעיר..
יש לי הסבר לכל זה :מתואמת
אצל החרדים - הנשים לא קמות כי הן בעצמן בהיריון כנראה, ואילו הבנים פשוט לא רואים שהאישה בהיריון (שמירת העיניים וזה...)
אצל הדתיים - יש חינוך טבעי לעזור לחלשים ממך, ודווקא אצל הנוער והצעירים זה חזק.
אצל החילונים - המבוגרים עוד גדלו בדור שהיה כבוד להיריונות ולהבאת ילדים... וגם הם בעצמם חווים קושי בעמידה באוטובוס, אז מבינים קושי של היריוניות.

איך אני בניתוח האנתרופולוגי בגרוש הזה?
😂😂😂😂😂אין לי הסבר
חחח הגדרת ממש יפה😅
יפה זה התלבש לי בהגיון, רק רציתי לחדד לך שזה קיים בציבור ההעוגב
הרחב
מצוין!מתואמת
אני פשוט כמעט לא נוסעת במקומות חילונים מובהקים (החילונים של ירושלים הם לא החילונים של תל אביב ), ולכן העליתי את ההשערה הזו...
צודקת בתאוראחתפלוס
אכן התכוונתי למבוגרים חילונים. לא לצעירים
כשאני עולה לאוטובוס באיזור שלי, בד"כ יהיו שם לפחותרק להודות
עוד ארבע חמש נשים בהריון, אז לא תמיד יתנו גם לי..
סיפרו פעם בדיחה על אישה בהריון,,רויטל.

אישה בהריון עלתה לאוטובוס ועמדה שם בסוף האוטובוס,

בחור אחד קם והיא אמרה לו שב זה בסדר, עוד פעם קם

היא צועקת עליו שב זה בסדר, פעם שלישית הוא קם היא

אומרת לו שב ...אז צועק עליה גברת מה את רוצה ממני 

בגללך הפסדתי שתי תחנות שהייתי צריך לרדת ואת לא נותנת

לי לרדת.

חחחחחחחחחחחחחחחחגהבגה
יפה 😂מכחול
😂😂כמה טוב שבאת
את טובההה
פעם קרה לי מקרה יפהאגק
עליתי על אוטובוס וילדה חמודה קמה בשבילי והציעה לי לשבת (הייתי ממש בתחילת הריון, חולשה וכזה אבל לא רואים כלום כלום) הופתעתי מאיפה היא ידעה לקום לי, היא כנראה ראתה את ההפתעה שלי וענתה "אמא שלי אמרה לי לקום לכל אישה נשואה גם אם היא לא נראת בהריון כי תחילת ההריון הכי קשה ולא רואים כלום.."
האמת שזה היה הצלה.. איך בירכתי את האמא הזו
ואיי ריגשת עם הסיפוראם_שמחה_הללויה
מתוקה ממשאמא יקרה לי*


מהמם ישר כוחרויטל.


איזה מתוקה!שלומצ'


איזה מותק!!קטני ומתוק
איזה אמא מהממת שככה לימדה את הילדה!
גם אני שמעתי על זהרותי7
זה קרה לי גם עם בנות חרדיות - והן אמרו שאמא שלהן לימדה אותן שקמים לכל אישה נשואה۔
איזו אמא מהממת!!לפניו ברננה!
יואו איזה מתוקהדבורית
איזה סיפור יפה!מתואמת
גם לי פעם חברה אמרה בשם אמא שלה: אישה נשואה - או שהיא בהיריון, או שהיא אחרי לידה. ואם לא זה ולא זה - סימן שהיא חולה, ולכן גם כן צריך לפנות לה מקום באוטובוס...

(האמת שכיום אני מבינה שהמשפט הזה יכול לקומם . אבל בסיס הרעיון שלו יפה...)
זה משפט שמייחסים לרב בירושלים-לא רוצה לאמר ת'שם כי אני לא בטאחתפלוס
בקשר לצומות שלא צריכות לצום.כמובן שהוא אמר את זה בצחוק
איזו אמא!!בת 30
יואו בדיוק מה שחשבתי כשראיתי את הפתיחה של השרשורנפשי חמדה
ההתחלה כל כך קשה, ואף אחד לא רואה ויודע 😶
איזו חמודההנורמלית האחרונה
הייתי מעדיפה שהאמא תחנך שקמים וזהו, בלי הסברים לא כל אישה נשואה בהכרח בתחילת הריון.
פעם נסעתי ברכבת של יום ראשון מחיפה לתל אביב בעמידה, בתחילת הריון. אפילו על הרצפה לא היה מקום לשבת... זה היה כל כך קשה. הלוואי שלפחות החיילים היו מרימים את הקיטבגים שלהם עליהם, שאוכל לשבת על הרצפה
עד שבוע 41 עוד עמדתי ברכבת הקלהלאחדשהפה
האמת, מצד אחד (כמעט) תמיד מפוצץ ואני רואה גם מבוגרים עומדים, אין מצב שאני אשב כשאני רואה בנאדם בן 80 עומד! אבל מרתיח אותי שיושבים תיכוניסטים עם אוזניות ולא מרימים מבט.. בתור נוסעת די קבועה בתחבצ, מעטות הפעמים שקמו בשבילי.. יש אנשים שיקומו ואני מעדיפה כבר שישבו הם.
היה פעם אחת, חודש שמיני אולי שעליתי לאוטובוס בינעירוני והוא היה מפוצץ, אף אחד לא קם, זה היה סיוט בשבילי! ירדתי בתחנה הבאה כי פשוט לא יכולתי יותר
וואי אני זוכרת שבחודש חמישי הייתי ברכבת והיה מפוצץפשיטא
וכמעט ולא הייתה לי בטן, אבל ממש הייתי חלשה והייתי צריכה לשבת אז שמתי יד על הבטן ועשיתי פרצוף מסכן וישר איזה נער קם לי..
אני זכיתי תמיד ליחס טוב - ממבוגרים וממבוגרותתפוחים ותמרים
הנוער.... זוועה !!!
אני נוסעת רק בתחבצ
מלמדת את הילדיפ שלי ***תמיד**** לחפש מי צריך את הכסא שלהם יותר מהם.

אם הצעירים לא קמים- אני ניגשת ועוזרת להם לנתק עיניים מהמסך וישבן מהכסא
היום מקימה בכיף צעירים עבור נשים בהריון, מבוגרים, נשים עם עגלה וכיו"ב. לא ביישנית. ישראלית עם חוצפה.


רק אומרת שצריך בזה זהירות...אין לי הסבר
לפעמים זה נראה שלמישהו לא אכפת אבל באמת יש סיבה.
יש סיפור של חיים ולדר שהתעצבנו על ילד שלא קם למבוגר באוטובוס והילד היה נכה.

תקראי למעלה שממני אישה ביקשה לעמוד(עבור מישהי אחרת) כשהייתי בתחילת חודש שביעי. באמת בקושי הייתה לי בטן אבל היא אמרה לי את זה בצורה מאוד לא נעימה...

יש לי חברה שסובלת מאנמיה. והיא התעלפה באוטובוס בגלל שעמדה, לא שאלתי אותה אבל אני מתארת לעצמי שהיא לא עומדת לאף אחד באוטובוס

אז ממש כל הכבוד על ההסתכלות סביבך ועל חינוך הילדים!!!
זה ממש מקסים!!
רק הארתי את תשומת ליבך לזה שלפעמים אפשר לשפוט סתם

(ו... אני בטוחה שרוב הבני נוער סתם יושבים מתוך עצלות, כן? אבל מספיק ליפול על מישהו שבאמת זקוק לכיסא וזה כבר לא נעים...)
בדיוק. קרה לי כמה פעמיםהעוגב
נכון לפני העגלות יש את המושב הבודד?

אז פעם אחת ישב שם צעיר, והייתי בהריון עם עגלה, אז חגרתי את העגלה ועמדתי לידה, הייתי לגמרי סבבה ולא בניתי על מקום לשבת בלי קשר. האוטובוס היה מלא, וברביעיה מקדימה ישבו כמה מבוגרות והתחילו דון בקול מי יכול לקום לי, לא משנה שאמרתי שאני לא צריכה (נקרעת מהקטע הזה שאנשים לא מאמינים), ואז פנו לצעיר. והוא מייד- שאף אחד לא יגיד לי לקום לה!!
ואז זהו. שקט מביך..


ועוד פעם- בכלל ישב שם זקן, אבל שתי זקנות מהמקום הצופה על העגלות התחילו לדון בקולי קולות למה ההוא שם לא קם לי... רק כשהוא קם לצאת מהאוטובוס הן אמרו- אה, הוא גם מבוגר...

אבל כן חשוב לי להגיד- שכשאני צריכה אני כן מבקשת, פשוט באופן אישי ובצורה שמאפשרת לסרב (אני מקווה..)
האמת שהיום צריך להקיםאמאשוני
את הרגליים שלהם מהכסא ממול..
את חמודה!! 💕💕💕מיואשת******
נראה לי תלוי באנשים.. מצד אחד, פעם קמו לי ברכבת ( דווקא בןהשם בשימוש כבר
דוד, וגם הוא אחרי 10 דקות נסיעה ואחרי שכל הקרון בהה בי ולא חשב לקום, הייתי בשמיני) וגם ויתרו לי על תור בסופר, מצד שני חברה שלי ואני עלינו פעם לאוטובוס עירוני, היא עם בטן ענקית ענקית של תשיעי, כולם מסתכלים, כולל על הבטן שלה, ואף אחד, אף אחד לא חושב לקום! אחרי 10 דקות בקשתי יפה( אפילו שהתעצבנתי על זה מאוד) ממישהו לקום. הוא קם והיא התיישבה. אז.. זה פשוט תלוי בן אדם.
זה רק מזכיר ליניפגש בשמחות:)
שסבא שלי ת-מ-י-ד קם לכבוד הבנות/הנכדות שבהריון (והוא בסביבות 80), לא קימה של לפנות מקום אלא של כבוד, לדוג' הוא אצל ההורים שלי ואני קופצת לבקר הוא יקום לכבודי- כמו שקמים כשרב נכנס. הוא תמיד אומר: אישה בהריון יש לה מלאך בבטן שמלמד תורה את התינוק. שאני לא אקום לכבודה?! וזה כל פעם מרגש אותי מחדש...
איזה סבא צדיק וחמוד!!!השם בשימוש כבר
הוא באמת סבא מתוק! וצדיק!ניפגש בשמחות:)
יא, איזה מקסים זה!שלומצ'
ב'ה יש כאן הרבה נשים בהריוןrivki
ומה שיש ממנו הרבה - לא כ'כ מתיחסים אליו.
אני שמחה שהמצב אצלנו שונה מהמדינות באירופה, לדוגמא. שם הריון זה משהו ממש נדיר , אז כולם מכרכרים סביב האישה ההרה.

אני עבדתי בכל ההריונות עד הסוף או כמעט עד הסוף. גם נסעתי בתחבורה הציבורית וכו ולא חשבתי שמישהו חייב לי משהו. לא חסרים אנשים זקנים, חולים... כל אחד והבעיות שלו. אם נתנו לי לשבת - תודה רבה, אנשים נחמדים. אבל לא בתור 'דרישה' או 'חובה'.

בטח ובטח שלא חשבתי שיוותרו לי על התור, לא ברור מאיזו סיבה.
יש חובה במדינהאמאשוני
של "פטור מתור" לאנשים במצבים מסויימים. (בד"כ בקופה של עד 10 פריטים)
נניח עושים סקר דעת קהל ושואלים אותך האם את בעד לצרף נשים בהריון/ נשים בהריון במצב מסויים,
לפטור מתור (שזה אומר כשאת בהריון לא תחכי הרבה זמן אבל כשאת לא בהריון אז נשים הריוניות יעקפו אותך)
תצביעי בעד או נגד?
יש קניונים שעשו פיילוט של מקומות חניה מסומנים לנשים בהריון/ עם עגלה, אין לזה תוקף חוקי אבל יש בזה אמירה של החברה של הקצאת משאבים מסויימים לטובת הנושא.
אני אצביע נגדלמה לא123

כי יש פה ב"ה כ"כ הרבה נשים בהריון

וכשאבוא לבית מרקחת,כשאני לא בהריון,אצטרך לחכות המון זמן בתור,לנכים,להריון,למבוגרים

אין לזה סוף

תזמיני תור אונליין 😜אמאשוני
זה אכן השיקול.
אני אוהבת שיש תור מיוחד לאנשים במצבים מיוחדים ככה כשאני לוקחת מספר אני יודעת בוודאות כמה אנשים יש בתור לפני.
ואם אני ב"מצב מיוחד" אז יש לי שיקול דעת אם "לנצל" את זה או לא בהתאם למצב הספציפי.

לבעלי יש נכות מסויימת שמונעת ממנו את האפשרות לעמוד הרבה זמן. בדיוק בשביל זה יש לו תעודת נכה, אבל הוא כמעט ולא משתמש בה כי לא רואים את הבעיה חיצונית והחברה שלנו ממהרת לשפוט שזה די מבאס.
הוא מוצא פתרון של להתיישב בתור במקום לעמוד, אבל לא כולם יכולים להסתדר ככה.

אז אם נתקלתם בבחור שנראה בריא כארז, שמתיישב בתחת האוטובוס או בתור כלשהו או בתפילה תמסרו לו ד"ש 🤭
(או תפנו לו מקום ישיבה נורמלי)
אצביע נגדrivki
יש הרבה מאוד סיבות להרבה אנשים.
הרבה אנשים מבוגרים מסתובבים באופן קבוע עם כאבי גב וכאבי ברכיים, למה אישה בהריון עדיפה עליהם?
אפשר להוציא פטורים בלי סוף, עד שיעמוד תור מיוחד 'ללא תור'. עדיף שהמדינה לא תתערב בזה בכלל, וכל אחד ישתדל לשים לב, מה קורה סביבו ולהיות אדיב לאחרים.
👍אמאשוני
רק חשוב להדגיש שממש לא כל הריון דומה למשנהו.
יש הריוניות שעושות מסלולים ויש הריוניות שלעמוד/ לחכות יהיה סכנה של ממש.
ויש עוד מלא מצבים באמצע.
הרבה צדק בדברייךהנורמלית האחרונה
חייבת לשתף סיפור הזוי שקרה לי עם הפטור הזהמיואשת******
היינו באיזה אטרקציה תיירותית עם טונה מדרגות. טונה. כמעט מתתי עד שהגענו למעלה. היתה איתנו אשה מבוגרת, אבל בכושר ונראית טוב. עלתה את המדרגות יותר מהר ממני... בסוף מגיעים לאיזה סרט, הילדות מחכות בתור ארוך כאורך הגלות. הגברת באה, עוקפת, מתווכחת איתי שלא עקפה ואז מוציאה כרטיס פטור (ואם לא עקפת למה את מוציאה אותו?? גם עקפה גם שקרנית)
נו, תגידו לי, היא עלתה הרגע מאה מדרגות ולא מתנשפת אפילו, אבל טוב שיש לה כרטיס פטור מתור, כי לעקוף ילדות קטנות בתור לסרט זה מה זה גיל שמונים.... 🤷🏼‍♀️
נעלמו מילותי. באמת.
האמת שגם אני התאכזבתי בזמנו. חוץ מפעם אחת שזקנה קמה ליאנונימיות
אף אחד לא הניד עפעף אפילו לא בחודש תשיעי.
וזה כבד ומעייף.
אני אגב נגד לבקש מאנשים (כן, גם בני נוער וילדים) לקום מישהו אחר. אנחנו אף פעם לא יודעים מה הסיפור של אותו אדם. נכון רב זה סתם אבל פעמים לא.
פעם הייתי ממש עם כאבי בטן לא הרגשתי טוב השתחררתי מאשפוז ולא מצאו עדיין את הסיבה. וישבתי ברכבת. ואז עלתה אישה מבוגרת ולא קמתי כי כאב לי נורא (הייתי נערה) ואז מישהי דרשה ממני לקום. כמובן שקמתי וכשהזקנה ירדה אותה אחת מייד התיישבה לי במקום אני נשארתי לעמןד- מבויישת, כאובה.
לכן, לא רוצה שיקימו בשבילי אנשים. כן רוצה שמי שיכול שיקום.
גם אני כשלא בהריון משתדלת מאוד לקום.
אגב, את גם לא יכולה לדעת מי בתחילת הריון שאז הכי קשה לה.
נתקלתי ביחס מעולה וגם באמצע תל אביבשרה111
היה תור ענק לשירותים בקניון (לפני כמה שנים), נתנו לי לעקוף את כולם...
וגם באוטובוסים קמו.
התרדתי לטובה
התרשמתי*שרה111
אני הרגשתי בהריון מלכהחבובושאחרונה

גם שהסתובבתי וגם בעבודה.

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️