הייתי רוצההמעיר החדש
להתעורר ליום שבו לא אשמע את המילים:
סטורי
פוסט
טוויטר
אינסטגרם
פייסבוק
טוקבק
לייקים
סמארטפון
אפליקציה

יום שכולו פשטות ותמימות על טהרת הקודש.
למה אתה מסתכל על המסגרת, במקום על התוכן?פשוט אני..

וכי אין אפליקציות של לימוד דף יומי?

אין פוסטים המבררים סוגיות בהלכה, או משמחים/מרגשים/מתרימים ובכך מוסיפים טוב בעם ישראל?

 

כי אני מחפש פשטותהמעיר החדש
הכלים האלו הפכו לכלי משחית .
תרבות של גויים.

להתעורר לעולם של שקט.
בלי שאנשים ירדפו כל היום אחרי משהו .
שנהיה אנחנו במרכז בלי שום מתווכים
הכלים האלה לא הפכו לכלום. אתה קובע למה הם יהפכו בידיים שלךפשוט אני..

יש אדם שמשתמש בסכין בשביל לרצוח, ויש אדם שמשתמש בסכין בשביל לשחוט בהמה לסעודת שבת.

 

אז הסכין טובה או רעה?

 

 

השאלה לא מיועדת לטבעונים. עמכם הסליחהפשוט אני..


זה לא משנה לאן אני אישית לוקח את הכלים הללוהמעיר החדש
זה שאלה לאן העולם הדרדר בעקבותם.
בין לבין אני מחפש עולם טהור של שקט שבו האנשים
במרכז ולא תרבות הלייק.
כמו שהמשתמש מעליך אמרekselion

זה לא הכלים, זה אנחנו.

תכלסמבקש אמונה

ולא משנה למה זה משמש, פשוט נמאס שאנשים עם ראש בפלאפון או במחשב במקום דיבור ויחס לסביבה

זה מביא תחושה של בדידות. לא כיף 

מסכים לחלוטיןהמעיר החדש
אנשים משקיעים לילות וימים
בלהעלות בלוגים אישיים ליוטיוב, במקום להתרכז בחיים עצמם.
ככאני זמנית כאן
יש מה להרחיב בעניין
צודקשום וחניכה

היה על זה לפני כמה חודשים פוסט היסטרי שצבר מאות אלפי לייקים ושיתופים.

אז יהיה טיקטוק 😂חסדי הים
חס ושלוםהמעיר החדש
זה הכי ביזבוז זמן.
אם פייסבוק היה תאונה, זה כבר פיגוע.
חחח... תשמע תוכניות של שפטלrivki
הכל כולל המושגים הנ'ל על טהרת השפה העברית.
אבל 'תמימות' אני חוששת שלא תמצא שם...
תמיד יהיה אפשר להוסיף למחסנית עוד כדורשום וחניכה

עולם המדיה המדיו פליסטנו פשיסטו נאציזו מוסלמנו הדוחה הזה.

כל הכבוד הבא לטהר מסייעים בידו.רויטל.


ואז אני אכנס לדיכאון....שושיאדית
צודקשוק!
הכלים האלה יכולים להביא טוב אבל גם הרבה רע.
המעיר החדש
האמת שהחזון שלי הוא בכלל, עולם של רוגע ויציבות ללא חדשות 24/6 ומתח תמידי. זה גם שייך לאותו רעיון.
וואי חלום.אליזבת'

תעירו אותי כשזה יקרה. 

פעם בשבוע אני מתעורר ליום כזהנחשון מהרחברון
אבל בכנות גם בשאר השבוע בקושי שומע...
25 שעות נתקחופשיה לנפשי
נו נו... נו נו...מזמור לאל ידי
נו, כל שבת מתעוררים ליום כזה. וזה נפלא!מיואשת******
אוקיי לא לשמוע כנראה לא יקרהחופשיה לנפשי
אבל תמיד אפשר להתנתק מהכל ל-24 שעות
חיכיתי לתגובה שלךהמעיר החדש
אז כאילו חצי מסכימה חצי לא?
אני? אני משתגעת בשבת כי אין לי את החברים שליחופשיה לנפשי
וכולם מאחורי המסך בדרך כלל
זה באמת קשה ..המעיר החדש
ומה אם זה לא היה תלוי בחברה שלך,
היית מעדיפה עולם ללא כל הרשתות החברתיות האלה? משהו יותר טבעי ותמים
אם הייתה לי חברה בלי זה רוב הסיכויים שהייתי פחות נכנסתחופשיה לנפשי
בלי בכלל? לא עקרוני לי
אני לא מסוג האנשים הנוסטלגים
נבטל את המסכים ככה חברים שלך לא יהיו מאחרי מסךמבקש אמונה

פשוט גאוני

ככה לא יהיו לי חברים אתה מתכווןחופשיה לנפשי
אין לי אפילו חבר אחד ברדיוס שלא כולל נסיעה
אולי דווקא היית מכירה יותר ככה.מבקש אמונה

אם נניח לא היה טכנולוגיה ומתוך כך אנשים היו יותר מדברים ויושבים ומקשקשים

לא חושבת שהיית מגלה ברדיוס שלך אנשים ששווה להכיר?

 

וואלה אני זוכר שהייתי קטן כל השכונה אצלי היו יושבים למטה ומדברים, קבוע! 

והילדים (ואני חלק מהם) היינו מכירים כל פעם מישהו חדש וממציאים משחקים

נע אני לא כזאתחופשיה לנפשי
לא דומה גיל ילדות לגילאים שלנוהמעיר החדש
קשה להכיר חברים בגיל הזה בלי מסגרת כלשהי.
במיוחד אם אתה אחד שקשה לו להפתח בקלות.

אם יש לך חברים מהילדות שהמשיכו איתך,
חברי אמת, אתה מסודר. אם לא - בעיה.
אוקיי, אמרתם אמרתם...מבקש אמונה


אז תעזוב את זה לך לישוב שאין את זהזהירות! קורונה


לך תהיה נזיר טיבטי ותעזוב את הפורוםלחם מלאאחרונה
איך יש לך אינטרנט ופורום וזה מסתדר עם הכתוב? בפורום אין פוסטים? לא כתבת ממש כאן פוסט?
ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך