שמשהו מסוים הוא ממש בתודעה שלהם?

יש מציאות כזאת של תודעה שמכוונת למקום מסוים 

ששם מושקעת רוב המחשבה והכוחות והאנרגיה והרצונות....

זה לא סותר את זה שיהיו דברים שנלווים אליה, דברים שאוהבים לעשות, דברים שהחיים מאלצים לעשות, סתם שגרה וכו'

אני גם תוהה לעצמי אם לכל אדם יש גרעין כזה של איזה מטרת על שמכוונת אותו בחיים שלו ומעסיקה אותו.

יש מצב שלא... 

אפשר להיכנס לזה עוד ולדון, פשוט נראה לי סתם מיותר חח

אדם יש לו תחום כולל שחובק עולמות והמון תתי תחומים זה הכי הרחבת החיים שאפשר.

אם זה בקטע הדתי - זה נראה לי יכול להיות ממש מרחיב.

אם אתה אומר שתחום העיסוק שלך הוא החיים שלך אז לא אמרת כלום בהקשר לדיון כי זה כולל את הכל, אותו דבר כלפי עבודת ה'.

ניקח את הדוגמא 'אידיאליסט' - אידיאל זה לא חלק מסויים בחיים אלא במידה מסויימת שמשהו מכוין את כל החיים.

עכשיו כשאתה אומר את מה שאתה אומר אשמח שתחדד יותר את מה שאתה טוען כי כעת זה לא נשמע לי תואם לשאלה הראשונה שהעלת.

האמת שדי תמהתי מה כל כך מבלבל פה ועכשיו אני קולט את הנקודה, תודה לך על הנחישות!

אז ככה, יש אנשים שהם עובדי ה', אידיאליסטיים וכו', זה ברמה הכללית, שאיפות, רצונות, רמת המימוש בחיי היומיום וכו'.

לעומתם יש כאלה שייתכן והם כמו הקבוצה הקודמת, אבל המאפיין המייחד אותם הוא שהם טוענים שזה בוער בהם, כל מחשבותיהם ועיסוקם בתחום הזה וכו'. להבדיל אם נקביל למקצועות חול, אז זה אדם שמתלהב מאוד ממתמטיקה לדוגמה, או ניקח דוגמה ילדותית יותר אז ילד שכל מה שמעניין אותו זה קבוצת כדורגל.

הקבוצה הראשונה לא חושבת כל היום על עבודת ה', כחלק מעבודת ה' היא מתמקדת במשהו מסויים כמה שעות, וכמה שעות במשהו אחר. לעומתה הקבוצה השנייה טוענת שכל מחשבותיהם זה בתחום אחד מצומצם ולא כולל. (לדוגמה בעבודת ה' זה יהיה רק מה שקשור ללימוד על עבודת ה', בלי לימוד תורה רגיל)

לעניות דעתי אנשים מהסוג השני לא באמת קיימים, לכן אני לא מבין למה אנשים ממשיכים לשאול איפה למוצאם כאילו הם כאלה בעצמם.

זה לא דומה בעיניי לקבוצה השנייה, אנשים כמו שאתה מתאר לא עוסקים כל היום בדבר אחד (וגם לומדי תורה לצורך העניין), זה נכנס תחת כותרת כללית של עשיית חסד, בפועל הם עוסקים כל פעם בדבר אחר, פעם עוזרים לפלוני, פעם לאלמוני, מקדמים אירוע X וכו'.

זה דפוס חשיבה מסויים שמטעה אותם להתבטא בצורה לא נכונה.

עכשיו הסתכלתי בהודעה בפתיחה שוב ונתת שלושה דוגמאות (אקדמאים, חסידים, אידיאליסטיים) שאני יכול להבין מהם שמדובר בביטוי של דברים יותר מהותיים מאשר הדבר כשעלצמו. ז"א פחות אכפת לאדם העובדה שבן הזוג הוא אקדמאי אלא יותר אכפת לו מה זה אומר מעבר..

נראה לי שמדובר בניסוח לא מוצלח. זאת תחושה אישית שלי.

אכן, קשה להתנסח בנושא הזה

אולי יכולה לנבוע גם מהצמדות לטייטל.

אני צריך להכניס את עצמי לתוך קופסא כדי להציג לאנשים מי אני.

אפילו לפעמים כדי להציג לעצמי מי אני.

יכולים להיות שני התמודדויות נוגדות (שלטעמי הם טועות) - 

או בכלל לא להשתמש בהגדרות

או ללהצמד להגדרות

נראה לי שהדרך היעילה היא להשתמש בהגדרות אבל לדעת את מוקמם

אפשר לכנות את אותם מאפיינים בהגדרות ומילים אבל בסופו של דבר - הם יהיו הרבה יותר ממה שמספרים עליהם

שבנאדם מיצג את עצמו זה נושא.

לפעמים לא פשוט

אמרתי שזה מרוכב.

לא פשוט תמיד לעשות את זה בצורה נכונה.

אני חושב שאנחנו מסכימים.

אך אשמח לאיזה סיכום קצר על עמדתך לגבי אותם אנשים (ממה זה נובע, האם יש בזה יתרון וכו') על מנת לוודא שהבנתי נכון.

אנשים מתנסחים בצורה לא מיטבית. קורה לכולם.

אתה כנראה תופס את המילים עבודת ה' באמת כנתונות בעולם מאוד צר.. גם אני הייתי חושבת כך אם הייתי מייחסת אותם רק ללימוד... 

אבל בשבילי המילים האלה מתייחסות גם לאופן שבו אני הולכת למכולת/ בוחרת איפה/ איך לחיות/ את החברה שלי /תחומי ענין/ לימוד מקצוע/... נראלי שבשניה שהקב"ה והתורה הופכים להיות יקרים וגדולים בעיניך אתה כבר רוצה אותם בכל רובד בחיים, ובינתיים לא מצאתי רובד שהקב"ה לא משתייך בחיים, לא כי אני צדיקה, כי אני לא (אבל שואפת), ולא כי אני יושבת ולומדת תורה כל היום (לא התפקיד שלי וזה לא הענין), אני בנאדם עם המון צבע וענין וזה לא סותר קשר ישיר ורצון אמיתי לעבוד את ה' בכל פינה בחיים (אני רחוקה מאוד מהמטרה הזאת, זאת לא הטפה, אלא שאיפה שהיא מאוד אפשרית)

אני יודעת שלבנאדם שלא מכיר את מה שאני מדברת עליו זה סתם נשמע תאוריה מוגזמת אבל אני באמת מכירה אנשים כאלה שאצלם כל החיים בלי גוזמא זה עבודת ה', ומברכת אותך שתזכה להכיר.. (ושתדע להעריך את הגודל שבזה). 

אני רוצה את זה כי אני יודעת שזה הכי אמיתי ונכון ואני בטוחה שהרבה פה מרגישים כמוני ומכירים את מה שאני מדברת עליו... אני מכירה אנשים קרובים אלי ויודעת כמה זה מתוק ואמתתת.. וב"ה זכיתי להכיר כדי לדעת שזה קיים.. כל מי שמזדהה שיצביע!!

הקבוצה הראשונה הם עובדי ה' לא רק בלימוד, בסגנון מה שאמרת, אבל לא עליהם באתי לדבר...

אם הבנתי נכון -

זה לא מופרח שמישהו תופס את עצמו כאידיאליסט(/וואטאבר) וזה חלק בלתי נפרד ממנו והוא מחפש עוד אחד כזה.

נראה לי שאתה רוצה להעביר מסר נכון ואמיתי, רק צריך לחדד אותו..

לא יודע אם חסיד/צדיק/אידיאליסט

אבל בנאדם יכול להגדיר בכנות שעולם הערכים שלו זה מה שמעסיק אותו בעיקר בחיים.

ברור שאין אנשים שכל החיים שלהם הם עוסקים רק בתחום אחד.

אבל יש אנשים שעוסקים בהמון תחומים ובהם יהיה אפשר למצוא מניע משותף לכל התחומים (או לרוב, לכל הפחות לתחומים המרכזיים).

אדם שהעניין שלו בחיים זה חסד אז הוא יוכל להביע את זה בהמון צורות והמון תחומים לנתב אותם לחסד בחיים שלו.

בדר"כ הדת היא מאוד כזאתי. הרבה פעמים הדת נתפסת כדורשת התמסרות מוחלטת בכל מרחבי החיים וממילא  מניע דתי יכול להיות בסיס להמון התעסקויות שונות

מה הכוונה חיים של עבודת ה'?

נניח ואתה עכשיו בן 32 עם 3 ילדים - איך החיים היומיומים שלך מצהירים בפנינו שזו עבודת ה'?

זה בעצם לא משהו מיוחד. לחיות לאור התורה וההלכה, לקבוע עיתים ויותר, לחפש למלא את הייעוד שלך בעולם.

מילים גבוהות גבוהות שבעולם האמיתי לא באמת מתנהגות מיוחד במיוחד.

בכל מקרה, אני אשמח אשמח להסבר שלו על המילים שלו

זה אכן ניסוח מעמיק של יראת שמיים. אני לא מבין מהי הדרישה המיוחדת לעבודת ה'.

לחטוב עצים תוך כדי מלמול פסוקים? הפסקה כל כמה דקות כי שכחתי לכוון לחפש את ה' בתוך החטיבה?
הבחור ב"ה אוהב ללמוד תורה בעיון, מתפלל בדביקות, מברך בעיניים עצומות, אומר לשם ייחוד לפני מצוות מיוחדות (תפילים, סוכה, לולב, חנוכיה, הלל בראש חודש), מסיט את המבט ממראות אסורות, משתדל לא לדבר לשון הרע, מקפיד על כשרות מהדרין, לובש ציצית תכלת אבל לא עולה להר הבית, מוציא מעשר כספים, לא סומך על מכירת חמץ - זוהי עבודת ה' המיוחלת? האמת היא שזה פשוט יראת שמיים, ולדעתי יש המון בחורים כאלה.

שש מצוות תמידיות - ספר החינוך מונה שש מצוות (מתוך תרי"ג המצוות) שחיובן תמידי ולא יפסק מעל האדם אפילו רגע אחד בכל ימיו. ואלו הן : 

1) להאמין בה’, 

2) שלא להאמין לזולתו, 

3) ליחדו (הידיעה שה’ אחד), 

4) לאהבה אותו, 

5) ליראה אותו, 

6) שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים. (וסימנן : "שש ערי מקלט תהיינה לכם").

כל המצוות האלה משתייכות לכל החיים, בלי רגע אחד מיותר, ולא סתם יש דיבור על תשובה אם חלם חלום שלילי- כי מתוך זה ניתן להבין שהחלום נולד מהלך מחשבתו ביום. גם כשאתה בדרך למוסך אתה אמור לעסוק ב6 המצוות האלה ולהתקדם בהשתלמות הזו- וזה אף פעם לא הסוף.

להגיד שזה קל?? מאוד לא. אהיה כנה- לי מאוד לא קל כי המחשבות שלי טסות יותר מהר ממני.

אבל זה בטוח לא משעמם, בטוח לא נגמר, וכמה שאתה יותר נאמן ל6 המצוות האלה אתה יותר מחובר לעצמך באופן מפתיע (או שלא ממש מפתיע).

לכן כל העולם של תרבות ה"פנאי" מוצא את עצמו סותר את הלך הרוח היהודי- כי ליהודי שדורש את ה' באידיאל ובאופן הכי פרקטי שאפשר (אבל גם דורש עבודה ואומץ)- לא אמור להיות פנאי... (הכוונה לפנאי שאין לו קשר ישיר למטרתי בחיים- כביכול "סיימתי את חובותי האזרחיות להיום בעולמו של הקב"ה", ועכשיו תורי..). זה כמובן ענין של בחירה- כמה אתה בוחר להתמסר לזה. ואח"כ יש את השלב של הדיוק שלאחר הבחירה- התאמת ההתמסרות ל6 המצוות התמידיות עפ"י ארגז הכלים האישי שלי- ופשוט (כמובן לא פשוט) ליצוק אותן לתוך כל תחום ענין שלי... והלוואי שנזכה!!

בשם ה' נעשה ונצליח!!

בכל מקרה, 2 מצוות מתוך אלה שציינת הן לא תעשה, השאר הן מצוות כלליות שלא שייכות דווקא במחשבה על עבודה ה', לדוגמה אדם מקיים את מצוות אהבת ה' גם בלי לחשוב על טוב ה' באופן ישיר. מלבד זאת שלשיטת חלק ממוני המצוות חלק מאלה שמנית אינן מצוות אלא יש להם הגדרה שונה.

בכל מקרה גם בן אדם בקבוצה הראשונה שהגדרתי מקיים את המצוות האלה כך שזה לא סותר... 

לנקדימון

אבל זה ענין של איך לגזור את הדברים. כמו שעפ"י הרמבם יש 13 עיקרי אמונה ולעומתו בעל העיקרים מונה 3. בפשטות אין הבדל ביניהם ואת 13 העיקרים של הרמבם אפשר לחלק ל3 קטגוריות שהן בעצם 3 העיקרים של בעל העיקרים.

ולענינינו- לא באתי לתת פירוט מדויק ולפרוש את סוגיית המצוות התמידיות ואלו הן... כל מה שאמרתי זה שאין דבר כזה להתמקד במצוות זמן x ביום כאילו יש לך חבילת שוקולד ואתה אמור לתרום לה' חתיכה... 

עבודת ה' אחרי שאתה מקיים את המצוות וחי אותם

עיקר העבודה זה בלב ובמחשבה לדעתי.

שיויתי ה' לנגדי תמיד

מחשבות של קדושה וטהרה

לרצות את ה' 

כל הזמן.

שכל הזמן הקב"ה בראש שלך

וכל הזמן אתה חושב איך אני מתעלה יותר.

אפילו שבפועל הכל כרגיל. החיים כרגיל, המצוות כרגיל. 

אבל הראש עובד. וחושב. ורוקם איך לדבוק בה' ולהשיג אהבתו ויראתו... 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?