ניסיתי להניק אותה כמה פעמים, אבל זה פשוט לא הולך. היא לא יונקת טוב, מצד אחד היא כמעט ולא מסכימה לינוק, ושהיא כבר כן מסכימה, היא ממש מכאיבה לי, ברמה שהיא יונקת ואני בוכה, יש לי כבר פצע ליד אחת הפטמות, ומילא אם לפחות היא הייתה אוכלת טוב, אבל אתמול אחרי האכלה כזאת, אמא שלי אמרה שהיא עדיין רעבה. איכשהו היא משכה אותה עוד שעתיים בערך עד שהבאנו לה תמ"ל והיא אכלה את זה בתאבון מטורף. הרגשתי שהרעבתי אותה😔
אני מרגישה שהגוף שלי נכנס לאיזו מגננה רק מעצם המחשבה שאני צריכה להניק אותה שוב. אני גם מפחדת שהגוף שלי יזכור את הטרואמה של כאב ההנקה ויצור איזה אנטי נגדה או שזה יגרום לי לפתח דיכאון.
וזה בלי קשר לבצקות שיש לי, ולתפרים הכואבים.
אמא שלי מציעה להביא לי יועצת הנקה, אבל אני כבר לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להניק. לא בטוחה עד כמה אני רוצה להילחם על זה.
אוף, פשוט כואב לי, ואני רוצה לבכות שוב רק מעצם המחשבה על זה שאולי אני לא נותנת לבת שלי את מה שהיא צריכה.
אני מרגישה שהגוף שלי נכנס לאיזו מגננה רק מעצם המחשבה שאני צריכה להניק אותה שוב. אני גם מפחדת שהגוף שלי יזכור את הטרואמה של כאב ההנקה ויצור איזה אנטי נגדה או שזה יגרום לי לפתח דיכאון.
וזה בלי קשר לבצקות שיש לי, ולתפרים הכואבים.
אמא שלי מציעה להביא לי יועצת הנקה, אבל אני כבר לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להניק. לא בטוחה עד כמה אני רוצה להילחם על זה.
אוף, פשוט כואב לי, ואני רוצה לבכות שוב רק מעצם המחשבה על זה שאולי אני לא נותנת לבת שלי את מה שהיא צריכה.
)
