אז זו לא הסיבה (וסליחה על הבדיקה, פשוט ניסיתי להבין סיטואציה).
אין כנראה הרבה אופציות אצל אותם שדכנים, מה שלא בהכרח מעיד לגבי אחרים.
מכל מקום מילת המפתח היא פשרה, פשרה לא נוחה, פשרה שכולה בעיות, פשרה אולי מרגיזה, אבל כן, פשרה.
אני תמיד אומר לבת זוגי שאילו היינו נפגשים חמש שנים קודם שנפגשנו, אין מצב שהיינו מסוגלים להמשיך יותר מאשר פגישה אחת ודי (והיא שונאת שאני אומר זאת, אבל מכירה בכך שזו אמת).
ואהבה ואחווה ושלום ורעות, והאמת והשלום אהבו, גם אמת חשובה אבל גם השלום, ואך טוב לישראל.

יש רצונות ויש חלומות, והזמן עובר לחולמים.
כשהתעוררתי סוף סוף מחלומותיי (ושישמור אותנו ריבון העולמים מגודלם) מצאתי את המציאה הכי טובה ונכונה עבורי, כזו שהייתי נוטש ודוחה הצידה בלי לחשוב בכלל, חמש שנים קודם ההתפכחות.
זו גם הבגרות האמיתית להבין זאת, ולדעתי האישית זו גם היהדות הממשית להבין זאת, שאנו בונים בתים יהודיים שומרי תורה ומצוות וזה האושר והייעוד האמיתי, גם כשמתפשרים על חלומות ומותירים מאחרינו תקוות נכזבות.

בגדול, אתה בעצם אומר...שנניח...90% מהרווקים והרווקות בפורום הזה יכולים למצוא את האושר שאתה מצאת,
***מקסימום*** תוך 3 חודשים ? (פורים-פסח 2021)

(אין צורך להרחיב, אפשר גם כן או לא)

אבל - באמת ובתמים - לא ממקום של איזה איש חכם, והלוואי והיתה בי החוכמה, אולי לפני כל ניסיון מר ונמהר.
לגבי פשרה - כן, יש קו דק, ממש חוט מתוח על תהום לגבי מה שאפשר בו להתפשר ומה שלא. קשה מאוד להיות לוליין על החוט הזה, אבל - כאן יש איזו התפצלות בין יהודי שומר תורה ומצוות לבין היתר, הן יהודי והן שלא. מבחינה יהודית הלכתית, יש מין הנחייה כללית וגורפת, אבל ממש לא פרטנית, לגבי עצם הרעיון של זוגיות, והנקודה היא שעצם החיפוש הוא מצווה שאין גדולה ממנה, ולכן האפשרות למצוא תמיד היא מקור לאושר ושמחה עילאיים. ואכן כשנוצר קשר חשוב מאוד לחפש בו כל אפשרות ולמצותה להצלחה עד להחלטה במזל טוב. זו הסיבה שמה שבכלל נשמע כפשרה הוא בעצם אמת חזקה שמגשרת עמוקות על פער, כאילו אותו לוליין על חוט מוצא עכשיו יד בקצה התהום, שמשנה את כל המצב ומסייעת לו להפסיק בהתנדנדות המפחידה ולהתייצב בחזרה לקרקע, בכוח חזק ומחודש. אז זה ממש לא אומר שמתפשרים בכל נושא ***רק*** כדי לסמן וי על הקטע הזה בחיים. אחרת באמת, היינו נוקטים כשיטת החרדים לסמן באקסל לכל בוגרי ובוגרות מוסדות החינוך עד גיל שמונה עשרה, שידוך בקווים של זה לזו וזו לזה, קדימה כולם לחופה בסרט נע וזהו. אבל מה שזה כן אומר זה להבין כמה עצום ואדיר עניין מציאת בן או בת זוג. ובמידה רבה זה כמעט מגוחך לשמוע זאת ממישהו כמוני, שבאמת מעולם לא היה נשמע עד כדי כך כמו מחנכת אולפנא. אלא אני אומר זאת מתוך התנסות, של כל כך הרבה עיקשות ועמידה על עניינים יומיומיים מתוך אי הכרה בקטנותם מול העניין כולו. ועם כל זאת, עדיין הייתי אומר שרוב רובן של ההצעות שבחנתי אכן לא התאימו לחלוטין. אני חושב שברגע שמישהו ישב איתי לעומק ובחן דברים, נפתחה הדרך למצוא עבורי את מי שכמעט מהרגע הראשון זה הסתדר, עדיין תחת ההבנה שאני עצמי מקבל הבדלים ופערים שקודם לכן הייתי מתנער מהם ומבטל מכל וכל. אבל זכיתי אז סוף סוף שעיניי תיפקחנה להבין עד כמה דברים כאלו הם פעוטים מול הזכות הגדולה שאני זוכה. וכן, בשורה התחתונה כאן זה מוסיף להיות קשה ומייסר ומייגע, להפגיש את אלו שהצליחו לשים מאחריהם את אותם עניינים קטנים ולא נכונים ולא פרופורציוניים.
ושוב, ביום יום אין כאן שום רעיון כפי שהוגדר בשאלה הנוספת שהעליתם, "שנניח...90% מהרווקים והרווקות בפורום הזה יכולים למצוא את האושר שאתה מצאת, ***מקסימום*** תוך 3 חודשים", ממש לא. זו בגדול השיטה שהציע פעם הרב אבינר, וכן השיטה הידועה כ"שיטת החמש" או משהו בסגנון, אבל לא, אינני באמת מקבל שאלו שיטות מציאותיות למי שאינם חרדים או אולי תורניים לאומיים עד הרמה של כמעט קהילה רבנית חרדית. אנחנו כציבור דתי ברוב המקרים כן עוברים את השלב המכאיב והפוצע של חיפוש. אבל הנקודה המרכזית שציינתי ושאני מחדד כאן שוב שנוגעת לציבור הזה בניגוד למי שאינם שומרי תורה ומצוות, זה שהאמונה קוראת לנו להשתמש בכל כוח במה שאיכשהוא נקרה בדרכנו לחפש בו כל אפשרות ולמצותה להצלחה, הגם שעדיין סביר שהיכרות תהיה בדרכים מסורתיות למדי (בירורים, דייטים), ושבמקרים רבים זה לא יתאים.
מי שמכיר אותי מפורומים כאן יודע היטב שיש מספיק מקרים שאני נוקט תפישה מסוייגת ולא נוחה בהכרח כלפי דעות ומחשבות בדיונים ובוויכוחים, אבל אפשר לשים לב שכאן זה שונה לגמרי. כאן אני יוצא מגדרי וממליץ בכל לשון (וגם מביע עמדה שזה בעצם די מצופה ונדרש ממנו כיהודים דתיים) לנקוט עין טובה ככל האפשר, לנסות מה שאפשר וכולי האי ואולי, להשתדל לחשוב על אפשרויות, וברמה רצינית מאוד ממש לנסות להתגמש.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, באופן מאוד מאוד כללי (ולא חלילה כהכללה גסה) כשאין ערך כזה של קיום מצווה בחיפוש ובמציאת זוגיות, קשה מאוד להזיז עניינים ואנשים בוודאי בנפשם, ובוודאי המהירות שבה מגיעים עד מיסוד של קשר היא בסקאלת ערכים וזמן שונה לחלוטין. וגם לאנשים אלו כואב מאוד החיפוש ועגום מאוד כשטרם בא אל סיומו הטוב, אבל מוכנותם להתגמש ולהבין שיחד ישנו שלם מופלא ששווה מחיר עצום ורב, באופן כללי איננה ברמה שתיארתי.

אבל סליחה אם אני לא כל כך מסכימה איתך

שלבחירת זיווג אין שום קשר לעין טובה.

עין טובה צריך בחיים בלי קשר לבחירת חתן/כלה

צריך להתחתן עם האדם שנכון ומתאים לנו!

לדעתי אין בזה אפילו כל כך בחירה

כי אי אפשר להסביר איך חיבור קורה בין שני אנשים, אי אפשר להסביר בשכל למה אחת חושבת שx הוא מושלם ושניה תחשוב שהוא לא מעניין. זה משהו מלמעלה לדעתי....

ומה שצריך לחפש זה פשוט חיבור חיבור חיבור

וכמה שיותר קרוב ונשמתי 

אם יש את זה, יש עם מה לעבוד

(מידות טובות זה בסיס, לכן אני אפילו לא מדברת על זה)

כדאי כנראה לחשוב באופן כולל, לשקול את כל הרעיונות גם יחד.
ושנזכה כולנו לפקוח עיניים מהר ככל האפשר ולראות פתאום במבט חדש את מי שחיפשנו תמיד.

אבל גם יכול להיות שאין להם מה להציע ואם מנסים את מזלם שוב אולי משהו יפתח בלב עם אותו הבחור אבל זה לא בטוח קשור אליך כך שלא צריך לדעתי לקחת את זה אישי

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?