אדרבה
כמה פלא יש בעולם הזה.
כששמש שוקעת זה פלא וכשהיא זורחת זה פלא ובכלל,שהירח מאיר בשעות שצריך,זה פלא גדול.
כשיש פרות על הגבעה זה פלא וצבע השמיים זה פלא ושהם משתנים כל יום ויום ואין שמיים דומים לאלו של אתמול,זה פלא גדול.
אבא,אתה גדול.מלך הפלא.
ומה עוד פלא?שאדם קטן שבקטנים יכול לגרום לך,גדול שבגדולים את הנחת רוח הכי גדולה בעולם.
אלוקים זה פלא,אני פלא,יש לי לבכות מהתרגשות עצומה.
דמעות זה פלא ועיניים זה פלא ולב שמרגיש ופועם וכואב ורוקד,
זה פלא גדול.
וזה פלא שיש את רבי שמעון ופלא שיש נרות ופלא שיש תהליכים בחיים שכשאתה עובר אותם,אתה פשוט צומח עוד ונהייה צמח של פלא.
אדם הוא צמח אנושי וגדול.

אדרבה
תן בליבנו שנראה בכל אחד את הפלא שלו,את האור שבו,את הכוח שיש לו ולא את חסרונותיו.

ושנדע בכל אחד כמה טוב טמון בין קיפלי שנותייו,בין תהליכיו ובין ההרים ועמקי ונהרות חייו.

ותחזק אותנו באהבה לעצמנו,שנזכור תמיד שגם כשהיא נסתרת,
היא קיימת וסופה להיות גלוייה לפנינו

שיהא הכל נחת רוח אליך.

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת