שלום לכולם,
יצאנו פעמיים, היה נחמד, אבל ממש לא התחברתי למראה והחלטתי לחתוך
אבל היא רוצה לדעת למה ולא מפסיקה לנסות שוב
איך להסביר לה את זה בצורה שלא תיפגע?
שלום לכולם,
יצאנו פעמיים, היה נחמד, אבל ממש לא התחברתי למראה והחלטתי לחתוך
אבל היא רוצה לדעת למה ולא מפסיקה לנסות שוב
איך להסביר לה את זה בצורה שלא תיפגע?
אפשר להסביר שלא היתה כימיה רגש אולי כל מיני מילים מסביב שבדר"כ עושות את העבודה
חד משמעית אל תסביר
זה לא עניין פתיר וסתם יוריד לבחורה את הביטחון
וזה רושם ראשוני ואתה יודע שלא תצליח לשנות אותו.
שזה הכי קרוב לאמת חוץ מזה שאתה אומר אישיות במקום מראה.
וכמובן להסביר שזה לא משהו שלילי פשוט תחושה של חוסר התאמה וכו' זה לא את זה אני
חייבים להשתמש בזה. זה ברור כשמש.
בהמון סיטואציות.
לא חושב שצריך להציג מחזה שווא אבל ברור שהסיטואציות של דייטים מציבות בפנינו את הצורך הבסיסי של להסתיר דברים.
זה נכון ביחסים בינאישים ובמיוחד בדייטים.
לא מדברים על נושאים שיכולים להיות רגישים כשאין קשר שמספיק מרגישים בו בנוח בשביל זה. נקודה.

ושהצד שמעלה הרהורים בליבו יתמודד. זאת התמודדות אישית אז ולא בינאישית - כי עדיין אין לך קשר עם בנאדם.
לעומת זאת אם זה קשר יותר מתמשך זאת כבר נהייה סיטואציה בינאישית ולכן כדאי להסביר וגם אז כדאי בצורה נעימה והכי מכבדת ויפה שיש
אם מבקשים יפה וזורם למה לא
גם היא לא תפגע ממך
וגם תרגיש טוב עם עצמה.
זה לא נקרא לשנות בשביל השלום?
יצאו כולה פעמיים.. אפשר להגיד "לא הרגשתי התאמה" אנערף
כמעט כל דבר שהוא יגיד בלי להיכנס לפרטים יכול להישמע אמין.
בגלל שאתה יודע שזה שקר זה מרגיש לך שהשני עלול לגלות
אבל תכלס הסיכוי שהשני יגלה שזה שקר הוא אפסי.
התגובה שלה הייתה שלא יצאנו מספיק אז כדאי להמשיך כדי לבחון את זה
היו מקרים שגם אני אמרתי את זה לבנות והן אמרו שחבל והם יודעות לזהות וכו' וכו'
אם הסכמתי איתן? לא. אבל בסדר זו זכותן ונפרדתי לשלום.
אם יש רעיון אחר, אחלה. אבל זה כרגע נראה לי עדיף מפגיעה על מראה חיצוני
הרבה פעמםי כשאומרים 'זאת התחושה' שלי זה טורף את כל הקלפים.
אף אחת/ד לא יכול/ה להכחיש/להתווכח עם התחושה שלך.
כולה יצאת איתה פעמיים... נראה לך הגיוני שאתה תהיה חייב לה דין וחשבון??
ברור שלהתנהג יפה ומכבד וכולי אבל אין צורך להכנע מולה.
מאוד מובן הצורך לא לספר מה דעתך על האינטרקציה עם הבנאדם שפגשת אותו.
זה ממש יפה לומר אם רוצים. אין פסק.
לדרוש? לא נראה לי
תחשבו על כל אלה שרוב ה"קשרים" שלהם נגמרים אחרי פגישה אחת, גג שתיים. לשיטתכם, הם ימשיכו להפגש שוב ושוב, לחוות תקוה, נסיון, כשלון, אפילו השפלה - ואין להם שום דרך לדעת למה זה לא מצליח. מה הם צריכים לשנות כדי להתחתן.
רק בשביל התחושה הטובה, תגידו משהו חיובי בסוף הקשר. תגידו מה כן יפה בעיניכם. אז אל תגידו כלום על איך היא נראית, והיא תחשוב שזה פשוט כי אתם יודעים שבנות לא אוהבות שמחמיאים להן על מראה.
אבל לתת לבן אדם ללכת בלי להסביר כלום - זה מעשה לא ראוי בעיני. ברור, יכול להיות פה ושם מקרה. אבל כעיקרון? כל פרידה צריכה הסבר. זה מרגיע את האדם, נותן לו תחושה של "רוצים אותי ורק מפריע משהו", נותן לו תחושה שהוא על מסלול שיכול להתקדם.
וכמובן צריך לזכור שאם אתה לא תסביר ה הסיבה שלך, זה לא אומר שהיא לא תחשוב על סיבות לבד. אז רק אתה את נפשך כביכול הצלת, אבל היא תמשיך עם המחשבות של "מה היה כל כך רע שאפילו לסיים כמו בן אדם לא היה אפשר"
וכמו שציינתי, לדעתי משהו בסגנון של "זאת לא האישיות שמתאימה לי" תמיד יכול להיות בסדר. זה אפילו לא ממש שקר - הרי אם האישיות שלה היתה באמת מיוחדת, אפילו לא היית שם לב איך היא נראית.
אדם צריך להתמודד עם דחיות בחיים.
יש כאלה שיצטרכו להתמודד פחות יש כאלו שיותר אבל אלו החיים.
אני פשוט לא רואה אלטרנטיבה.
אחרי כשנפגשים פעם אחת עדיין אין שום כלום והכי הגיוני שאם לא נעים לא צריך לתת דין וחשבון על ולמה אתה לא רוצה.
תחשוב על הצד השני. אין שום הצדקה לדרוש להסביר.
את זה אני לא כותב מהצד ש'חותך' אלא מהצד ש'נחתך' (כשלא ממשיכים איתי אני מנסה כמה שיותר להבין שזה לא אישי ומאמין שכל היחס השלילי לכך הוא מצידי ולא מצד אף אחד אחר)
מתי שאני בצד השני של המתרס אני משתדל כמה שיותר בכבוד בעדינות וכולי
ואם אני מרגיש בנוח אז אפילו אין לי בעיה לומר
למה להרגיש השפלה אחרי דייט שתיים? מי היא בכלל??
אני מבין שלפעמים ההרגשה היא לא הולכת על פי ההגיון אבל זאת בעיה. חד משמעית.
עם מחלות, סבל, ועוד כל מיני צרות.
אבל היא סך הכל יצאה איתך לדייט, לא ביקשה ממך אימון לחיים.
ולכן צריך לדאוג לזה שבפרידה ייגרם מינימום צער ונזק לשני הצדדים יחד.
בדרך כלל, אי הנעימות בלמצוא ניסוח הולם *כשאתה יודע למה אתה אומר לא*, היא קטנה משמעותית מאי הנעימות של לשמוע "לא" בלי הסבר מניח את הדעת. ולכן בעיני חובתו של מי שאומר לא להפרד בצורה מכבדת, וזה כולל לומר דברים מניחים את הדעת בפרידה.
בדיוק כמו שאני לא מתחיל לקלל אותך כי "אדם צריך לדעת להתמודד עם דברים לא נעימים בחיים, אז תתרגל".
למה להרגיש השפלה אחרי דייט או שניים? כי האמירה "לא רוצה אותך" היא אמירה לא נעימה.
בטח שהאמירה "מי היא בכלל" זאת אמירה לא נעימה
פרידה היא לא עניין אישי ולכן מי שלוקח את זה לכיוון אישי הוא טועה.
וגם אם הוא מבין זאת שיכלית שזה לא אישי, וברגש הוא מרגיש השפלה - רק הוא יכול לעבוד על התהלכים הפנימיים אצלו.
זאת ממש לא קללה. אם יש דברים שתלויים באדם עצמו ולא בסביבה - כדאי מאוד שיהיה מודע לכך.
גם אם זה לא עכשיו שיחת קאוצ'ינג אני חושב שכדאי לגלות אמפתיה כלפי מי שלא רוצה להמשיך.
הרבה עפמים קולטים באמצע הדייט שזה לא מתאים וזה לא כיף ועוד ערב אחרי ערב כזה וזה ממש ממש שוחק.
חושב שעצם הדרישה לתת הסברים איננה ראויה. לבקש - תמיד אפשר. אבל זה לא 'חובה' וזה מאוד מובן גם שלא.
אני חושב שזה לא סביר להיות מושפל בגלל הפסקה של בחורה בפגישות ראשונות
אם מישהו מרגיש ככה זה עניין אישי מסויים שבגלל זה הוא מרגיש ככה
"מי היא בכלל??" - ברור שאין הכוונה לומר למישהי.
אבל אם מישהי פגעה לך באגו (וזה מובן כי קנאה זה רגש אנושי לחלוטין) אז נראה לי זה יכול לעזור.
עדיף לעקור את הקנאה ממקורה אבל זאת גם התמודדות לא רעה לדעתי. (כשמודעים לכך שזה תסביך באגו).
קללה הבאתי כדוגמה, דוגמה מטבעה היא קיצונית.
כשאדם רוצה משהו ואומרים לו "אנחנו לא רוצים אותך כאן" "אנחנו לא אוהבים אותך" זה משהו מאד אישי.
וכן, כשהוא מרגיש דחיה, זה רגש קרוב מאד להשפלה. בכנות, אני לא מבין איך אדם עם לב פועם מסוגל לחשוב אחרת.
לא השפלה קיצונית, אבל כן, רגש לא נעים. של "אתה לא ראוי".
ואם אתה גורם לתהליך הפנימי הזה, אז כן, יכול להיות שאתה יכול לרכך אותו. ואם אתה יכול, לדעתי אתה מחוייב.
באמת, התגובה שלך פה היא מוזרה בעיני. היא אדישה כל כך שאני מרגיש שאנחנו לא מדברים על אותו סוג של נפש אנושית.
ולכן אולי אין מקום להמשיך בדיון. רק מצער אותי לחשוב על כל אלה שנפגעו בגלל אנשים שמתנהגים לפי ההמלצות שלך כאן.
אבל לבקשתך אני לא ימשיך לדון.
את ההודעה הזאת כתבתי רק בגלל הערה האחרונה שלך
ויש לי צורך לומר לך (ובכללי למי שקורא) -
מי שמבין את ההודעות שלי ממש לא מצטער על כך ומבין על איזו נפש אנושית אני מדבר
על מי מוטלת 'האחריות' על ההסבר לפרידה
לפי דעתך - על מי שנפרדים ממנו כגילוי אמפתיה אליו
לפי דעתי - על מי שמחליט להפרד כגילוי אמפתיה כלפיו.
אני מבין שדעתי נשמעת מאוד מוזרה אך זה איננו נובע מחוסר רגישות לאחד הצדדים אלא להיפך.
הדיון שלי היה על למה על מי שמחליט להפרד מוטלת אחריות לתת גם הסבר.
והסיבה היא מתוך אכפתיות ואחריות כלפי מי שהוא נפרד ממנו. גילוי אמפתיה, אפשר לקרוא לזה כך. לדעתי חובה אנושית.
אני טענתי שמי שמחליט להפרד, מוטל עליו לתת הסבר שיניח את דעתו של מי שהוא נפרד ממנו
ואתה - לפי הבנתי - טענת שאין שום הצדקה לצפות מאדם להתנהגות כזאת.
לפי דבריך, אם אני החלטתי להפרד ממישהי, ואני לא רוצה להסביר למה, וזה לא נעים לה, זאת בעיה שלה והיא צריכה להתמודד עם זה כי החיים לא תמיד נעימים.
קשה לי לראות בדברים שכתבת משהו אחר, ולכן תגובתי החריפה אליך.
אם אתה ניהלת דיון שונה - דיברנו בשתי שפות שונות.
ואתייחס לשיקוף שלך לדברי -
"לפי דבריך, אם אני החלטתי להפרד ממישהי, ואני לא רוצה להסביר למה, וזה לא נעים לה, זאת בעיה שלה והיא צריכה להתמודד עם זה כי החיים לא תמיד נעימים."
אני אכן טוען ככה.
אבל זה ממש לא בקטע של אדישות לרגשותיה.
אני אכן חושב שיש לה בעיה שהיא צריכה להתמודד איתה. אני ממש אנסה להגיד לה בצורה מכובדת ואם גם ארגיש בנוח אגיד למה כל מה שיעזור לה להרגיש יותר טוב. אבל זאת אכן בעיה שלה שאני מתפלל שה' ישלח עצה טובה לפתור אותה.
אני חושב שהחובה עלי זה להתפלל על משהו עם תסביכים ביחס לכל עניין הדייטים (להרגיש מושפל אחרי דייט שני לענ"ד זה תסביך).
לאט לאט מי שנמצא בעולם הזה לומד קצת יותר ללמוד את היחס המורכב לעולם הזה (זה ממש עולם שלם)
אני מאוד אוהב את הגישה של אור אלון בספר שלו
לפי דעתי מי שמפנים אותה נפטר מהרבה תסביכים שאפשר להפרד מהם
בדיוק כמו שאם ישאל אותי מישהו שנשך אותו כלב, אומר לו שהכל יהיה בסדר.
אבל זה לא אומר שלנשוך זה בסדר. הדיון לא היה "האם זה נורא ואיום שמישהו מתנהג אליך בצורה לא יפה" אלא "האם זה לא יפה להתנהג כך"
ונכון, חלק מזה שזה לא יפה זה כי אותו אדם עלול להרגיש רע עם זה. האם היה יותר טוב אם הוא לא ירגיש רע עם זה? יותר טוב. אבל אנחנו לא מנסים לרפא אותו, אלא לוודא שהוא לא ינזק יותר. אם נורא חשוב לך, תפתח שרשור אחר בנושא "מישהו נפרד ממך ולא מוכן להסביר למה? עשר סיבות למה לא להרגיש רע עם זה". אבל זה לא היה נושא הדיון כאן.
אני לא אגיד לה שזה לא נורא.
אם מבחינתה זה נורא - זה מה שהיא מרגישה ועם רגשות לא מתווכחים.
אבל אם משהו נפגש עם מישהי עם חוסר בטחון עצמי אני ממש לא אדרוש ממנו לעשות שמיניות באוויר כדי שהיא לא תפגע. מבחינתי אדם אחראי על חוסר בטחון עצמי שלו מאשר אדם אחר צריך ללכת על ביצים כדי לא לפגוע באנשים מדברים טריוואלים (פרידה שלא מתאים)
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?