החיים זה איזונים והכל פה מסתובב..
אני רוצה לראות אותם מחר ולחבק אותם חזק ורוצה שגם כשאני מוזרה,שלא מידי יזהו את זה.


רק תגיד לי
מה איתך
כל הלילה
שאני
כבר משתגעת.

רק תגיד לי
מי אני
לפני שאאבד
כבר את
הדעת.

(שטויות או לא להיות.
אבל די,תתגברי על זה,את יכולה.)

אני רוצה את המיטה שלי ולשכב בה עד ראשון ואז ליסוע לאבא ואחר כך לרבי שמעון.
בעצם,אני גם רוצה מאוד את שבת.
פף אני רוצה אוכל,אני במחשבות של אנשים רעבים.

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת