, שהיא ברמה הדתית שלך, הייתה שואלת אותך את זה, מה היית עונה לה?

שבכל הדברים האלה "אל תאמן בעצמך עד יום מותך"  ו-"אין אפוטרופוס לעריות" וכו', לא הייתי נכנסת לזה וזה גם לא כ"כ שייך כשאין לזה תכלית ויש עם זה עוד בעיות הלכתיות.

תחשבי כמה צעדים קדימה מה ייצא לך מזה, מנסיוני זה לא מוסיף ויוצאים מזה דברים לא הכי טובים,
וגם מעבר לעניין ההלכתי, אין דבר כזה "ידיד" באמת, יש פה תמיד משהו מעבר במודע או לא במודע\בהכחשה וכן כדאי להשקיע את האנרגיות באדם הנכון ולא בקשרים ללא תכלית.

קיצור, מהמבט שלי ומקטנות דעתי, לא הייתי ממליצה לבת מלך ששומרת על עצמה להכנס למקומות האלה.. 

אז ייחוד זה לא יהיה אבל עדיין לדעתי פחות שייך, אבל זה באמת תלוי בך, מי את, מה את שואפת ומה את רוצה להשיג בזה בסוף...

זאת את.
אם תשאלי פה אנשים אחרים כל אחד יגיד לך את דעתו, בסוף תעשי מה שאת רוצה ומאמינה בו.. 

קודם כל, בכללי, קשר עם גבר ללא מטרה אין בו תכלית, מעבר לבעייתיות שבזה מבחינת קדושת המחשבה (וכן, יכול להיות שאת צדיקה ומתוקה אבל את *לא* יודעת מה עובר לו בראש כשהוא איתך גם אם הוא נראה נחמד והכל טוב והוא לא אומר לך כלום על זה.) וגירוי היצר הרע.

מעבר לכך, כל העניין של "אל תרבה שיחה עם האישה"- שיחה, מטבע הדברים זה דבר שמקרב, איך את מתחברת לחברות שלך? לאנשים בכלל?, לבעלך (בע"ה)- בדיבור, החיבור לה'- זה גם דרך דיבור- תפילה, יש לזה כוח גדול לקרב או חלילה הפוך.
 

קשר עם בנים שלא לצורך, מוליד הרבה פעמים גם קלות דעת, מחבר ומקשר גם אם את חושבת על זה כ"ידיד" אבל מניסיוני בעולם הזה, בד"כ זה לא כ"כ תמים ותמיד יש אינטרס כלשהו או שעולה במשך הזמן בקשר כזה.
אז נכון זה מפיג את הבדידות ומסיח את הדעת, וזה כיף וזורם ולפעמים גם ברווקות קשה לבד ונכנסות כל מיני מחשבות עד שחושבים ש-למה צריך "לקחת קשה" ו"להיות כבדים", אבל פה כן כדאי להסתכל צעד קדימה, כי בע"ה שתתחתני את תקחי את הקשרים האלה איתך, ואדרבא, לפעמים לאישה זה יותר קשה כי היא יותר נקשרת ולהתנתק מקשרים כאלה זה קשה מאוד אח"כ. אז פה זה גם השאלה שלך- בע"ה תרצי להתחתן (שתזכי בקרוב)- איזה בית תרצי?
בית שיהיו לך ידידים? ושלבעלך יהיו ידידות מהצד? או חברות מהעבר? או שהוא יתחיל להזכר ולחשוב על כל מיני בנות שהוא יצא איתן בימיו הפרועים (או לא הפרועים) בזמן שהוא איתך?

הקב"ה ברא את האדם, הוא יודע טוב מאוד יותר מאיתנו מה טוב לנו באמת, הוא יודע מה החולשות שלנו והוא נתן לנו דרך חיים מאוד ברורה, כמובן שהבחירה בסוך בידינו וכמובן שלפעמים הנסיון הוא לא קל, אבל באמת באמת שהתורה הכי מדוייקת בעולם ומי שזוכה לעשות רצון השם באמת הוא לא לעולם לא יפסיד מזה.

לה' (:

למרות שלענ"ד זה לא יפתור את העניין בהכרח, כי כשיש חרדה צריך לטפל בשורש כי אחרת זה עובר לדברים אחרים, ולפעמים היצר הרע נכנס דווקא במקום הזה כי הוא יודע שזאת נקודה כואבת אצל הרבה אנשים, גם נשואים וגם אצל רווקים ורווקות במיוחד כשמתעכב הזיווג וזה  באמת נסיון ק'שה אז חושבים שמכאן תבוא הישועה אם "אלמד איך לדבר\לתקשר\לחוות" את הצד השני. ואז הוא נכנסות מחשבות של "אולי את סתם תוקעת את עצמך כשאת ככה? תנסי, תחווי, תשחררי קצת אולי את חונקת מדי ובגלל זה את לא מתחתנת.." וכו'-לא חסר ליצר הרע  על מה לשבת, לכל אחד יש את הדיבור שנכנס לו למקומות הכי רגישים בד"כ ואז משם הוא נופל אם הוא לא שם לב.

יכול להיות שיש פחד או חרדה שצריך לטפל בהם, זה חשוב לתת את הדעת על זה אבל כדאי לנסות למצוא פריווילגיה מהקדושה  ופחות להכנס למקומות לא בריאים שאח"כ יותר קשה לצאת מהם.

מבינה את הקושי, אני חיה בדור הזה, ולכל אחד יש יצר הרע, אבל כדאי לשים לב ולזהות אותו בהתחלה ולא ליפול לאשליה שהוא מנסה למכור לנו.

אנחנו אנשים אמונה (שואפים לפחות בע"ה) ומאמינים שהתורה היא אמת.
אם השם שברא אותי ואותך ויודע טוב מאוד מה הטבע שלנו ואיפה החולשות שלנו(יותר מאיתנו) הוא יודע מה טוב ומה רע (מה שאנחנו לפעמים קצת מתבלבלים בו) ויד דברים שזה שחור או לבן ושאם נותנים פתח את יודעת איפה זה מתחיל את לא יודעת איפה זה יגמר.

בסוף, לא ראיתי אנשים שהפסידו מלעשות רצון השם, גם אם היה נראה שבטווח הקצר הם הפסידו, זה רק הקרב, במערכה מי שמצליח לנצח רק מרוויח, ולא רק הוא, גם אלה שיבואו אחריו.

אבל את טוענת שאין לך תכלית כלשהי בקשר הזה, ונשמע שאת כן הולכת בדרך של שמירת תורה ומצוות ואולי גם שואפת ליראת שמיים או לבית מסויים- האם זה מקדם אותך לשם?

תחשבי רגע שכלית ולא רגשית או ממקום של "בא לי".

הגדרת את זה מראש?
הוא שדכן?
למה הוא צריך לבוא אלייך בשביל זה?

מצווה הבאה בעבירה? זה לא נקי אחותי.

טוב קצת נכנסתי לזה מדי, בסוף זאת באמת הבחירה שלך, את מכירה את עצמך ואת בוחרת את חייך..
 

מקווה בע"ה שהועלתי אפילו מעט, בהצלחה ממש ושתזכי בקרוב לבנות את ביתך ולהשקיע את הכוחות בבניין ביתך באהבה, בקדושה ובשמחה גדולה

והייתי שומע על בחורה שמזמינה ידידים לבית הייתי בורח ישר.
אולי לחבר'ה לייטים שגם ככה יש להם ידידות מהצד פחות יפריע, תלוי מה הכיוון שלך.
וכהערה אישית אני מכיר מספר בנות והן מציעות לי חברות שלהן (בלי להיות בדירה שלהן...)
קיצר זה לא חייב להיות ככה, פשוט תשאלי אותו ישירות אם יש לו להכיר לך וסוף סיפור. בהצלחה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.