אבל תתחילי עכשיו,זה באמת שווה את זה.

(יש מצב שאכתוב פה שטויות או דברים לא מובנים אז תתעלמי אם זה פחות נוגע למה ששאלת.)

אני לא ככ יכולה לענות לך כי כתבת באופן כללי איך מגיעים ליציבות בחיים ופה יש שאלה של איזו יציבות?נפשית?רוחנית?
תחשבי על זה.את מה את רוצה לייצב?
לדרוש שכל החיים יהיו יציבים זה להתחיל לפתוח הכל מהשורש ולעבוד לאט לאט..מה המצב הנפשי שלי,על איזה מקום הוא עומד,להתחיל להתבונן עליו..וכן הלאה,מה המצב הרוחני שלי,איפה המקום שלי ולאן אני שואפת,וכו.

בעיקרון,זה הרבה מחשבה והתקדמות איטית של כל פעם,לאיפה אני רוצה לשאוף עכשיו,מה אני רוצה לתקן.
אני חושבת שחיים לגמריי יציבים,אין כל כך אפשרות ליצור כי אנחנו בני אדם וחווים רגשות ואסונות ותאוות ודברים שקורים בחיים..אנחנו לא מלאכים מושלמים.
מה שכן,אפשר לרסן תגובות,מחשבות,ועל ידי זה להגיע קצת ליציבות.

יציבות אמיתית תהייה בגאולה השלימה בעזרת השם.

קחי דוגמא לעבודה:
אדם שהוא מאוד מאוד רגיש,נפגע מכל מילה שאומרים לו(או שלא אומרים),נשבר לו הלב,הוא מרגיש מיותר ועוד כל מיני דברים..והוא מחליט שהוא רוצה לייצב את המקום הזה,שהוא לא ייפגע מכל דבר,
איך הוא עושה את זה?מתבונן:
האם כל מה שאנשים אומרים בעולם,חייב להיות קשור אלי?
האם זה "שלי"?
ועוד שאלות בסגנון הזה.
ושוב,בעזרת עבודה כמו זו,אפשר להגיע בסוף ליציבות אבל כן,זה לוקח מלא זמן.
מה שכן,פה נדרשת שמחה על כל מטרה קטנה שהושגה.
נדרשת שמחה על התהליך עצמו.
זה לא קורה ביום אבל תשמחי על כל יום שאת נותנת להתהליך הזה להיות.
בהצלחה!

ואחרי זה יש עבודה של שנים.
בהצלחה