הגר"מ בן דוד שליט"א קבע במפורש שמשמים בית מקדש יירד בנוי באש

לדמיין אותו מודרני וטכנולוגי מוריד לי מהקדושה שלו

שזה משקפיים תלת מימדיות שמראות את בית המקדש בגודל מלא וטבעי ב 360 מעלות. את ממש צועדת בפנים. יחד עם שירת הלווים. זה פשוט מדהים כמה מוחשי את יכולה להרגיש את בית המקדש באמצעות המשקפיים האלו.

אני מאוד התרשמתי מזה.

קשור למכון המקדש איכשהו?

עכשיו בגלל הקורונה בטח סגור, לא בדקתי. אבל אטרקציה שווה.

נראה מדהים!

ולא מצד הדוסיות.

אני הרבה יותר לאומי מאשר שאני דתי.

מאיזה מקום זה לאומי דווקא? במה זה מתבטא?

כמובן שהכל נשאב מהדת בסופו של דבר. אבל אצלי הרגש הלאומי של ארץ ישראל, והמרחק הרב שהעם הזה עבר על כל תלאותיו ועל הפלא שבו והיופי שבו פשוט גורם לי מאוד לאהוב את הציונות ואת כל מה שקשור לכמיהה לבית המקדש.

לאו דווקא מהמקום של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

וגם פחות מהמקום של "הלכות בית הבחירה".

יותר מבט אישי שלי. אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה.

זה יותר כזה מקום ששם את הלאומיות והשאיפה להיות "אור לגויים".

אני מתרגש הרבה יותר מחילונים שעולים להר הבית מאשר שדתיים עולים להר הבית.

זה רגש יהודי שקיים בכולם, גם בחילונים.

אי אפשר לא להתרגש או להרגיש משהו מיוחד כשמגיעים לכותל, גם אם האדם הזה לא שומר תורה ומצוות.
זאת מן גאוות יחידה אולי, רגש לאומי ששייך לכולם.
גם אם אני לא מגדירה את עצמי הכי ציונית אני יכולה להתרגש מזה כמו החילוני כי זה אולי אחד הדברים היחידים שמשותפים לכל העם הזה בלי שום מחיצות.
אז אפשר לקרוא לזה בשם אחר, אבל אלה רגעים שמבינים שבסוף למרות כל ההבדלים והמחיצות-כולנו שורש אחד והשורש הזה מתגלה בעיקר במקומות האלה- בירושלים, כשעולה הרגש היהודי.
לא יודעת להסביר את זה אבל זה משהו מדהיא שבאמת קורה אצל כולם ברמה כזו או אחרת, גם אם לא מבטאים את זה ישר.

אבל יותר מהכל אני מתפעם מ"היהודי החדש".

היהודי עובד האדמה.

היהודי הלוחם.

היהודי שמרגיש שכלו הימים של לקבל מכות לקבל את הדין בהכנעה והשפלה. שנגמרו הימים של הובלה כצאן לטבח.

היהודי שמוביל את תרבותו ומורשתו בגאון ולא בהסתר.

כמו זה לדוגמא

אלכסנדר זייד – ויקיפדיה

כמו שבאמת צריך להיות וקצתשכחנו בגלות..

עם כלביא יקום וכו'..

אבל כן הבנתי את העיקרון

קשה לתאר את זה ממש קדוש עם ריבוי טכנולוגיה לפחות כמו שזה היום..

כאילו, אולי בדברים מסויימים זה לא קיצוני ואפילו תורם ומקל על החיים אבל יש דברים שזה מאבד את האותנטיות קצת

מעניין לראות איך בפועל זה יהיה ואיזה המצאות יוציאו לבאי בית המקדש.. (:

הישן והטוב.

(אם כי כמובן שאני בעד שנניח יהיה חימום, או רמקולים כדי להכריז דברים.

אבל לא טכנולוגיה שתעשה דברים במקומנו או תתפוס את תשומת הלב שלנו)

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל אומר שתשתלב במקדש העתידי כל קידמת הטכנולוגיה. ואם אני לא טועה, הוא הסמיך את חידושו על הביטוי השגור ש"בית המקדש ירד בנוי ומשוכלל".

אני מאמין שאם כבר יהיה בית מקדש, אין מעצור לה' לעשותו משוכלל וגם לשמור על הוד הקדומים שיחפוף עליו.

נחיה ונראה.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש