תלכי, לכי באמונה שלמה.

וגם אם חלילה זה לא יגיע ישר, התפילה פועלת. ו... וזכית להיות אצל צדיקים כאלה זכות.

" ...ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן..."

לא ממש הבנתי מה זה "להרגיל את עצמו"

אז התחלתי איזה פעם בשבוע, אבל הפסקתי... כי אני וקביעות לא ממש חברים טובים.

כדי שיתקיים "וברך פרי בטנך" כמו שכתוב בגמרא בברכות

ואם פעם אחת האשה שמעה את המאמר הזה

מן הסתם היא תשתה גם מתוך מחשבה שזה יביא לה בנים... 

אותו אמורא בגמרא אמר לו לשגר את הכוס לאשתו כי זה גורם לכך וכך..

לפי העניין הזה אגב כמה שזכור לי צריך להביא קודם לאישתו שתשתה ישר אחריו

והרי אין בזה מצווה מיוחדת כי הלכתית זה לא משנה מי ישתה אחרי המקדש

אלא שזה העניין האמור...

שותים בעיקר כי זו מצווה, והאשה שמחה לשתות כי זה ברכה לפי בטן

נכון זה דווקא לאשה, אז מה?

רציתי להוכיח שמצווה יכולה להיות סגולה.  יש פה איזה ראיה שזה לא נכון?

אם אשה יודעת שזה טוב לפרי בטן,  מן הסתם היא כן תחשוב על זה

עכשיו אתה צריך להוכיח שזה אסור לה.   אשמח לראות מקור

אבל בכל אופן, הפותחת דיברה על קברי צדיקים וסגולות כגון אלו

הליכה לקבר של צדיק כדי להתפלל נועדה כדי לקבל מה שמבקשים ולא למצווה כשלעצמה

כך שבמקרה הזה הכל בסדר

אני קראתי ש"סגולה" זה דבר שאין היגיון שהמעשה יביא לתוצאה שלה מצפים..

אבל תפילה זה דבר בסיסי ביהדות לבקש מהקב"ה

ור' נחמן מברסלב הביא בספר המידות כמה דברים לקירוב הזיווג

אז כנראה שזה לא המצאה מעכשיו.  או שאנחנו מדברים על דברים אחרים

בנפילה/כשקשה - לא להרים ידיים ולהמשיך להלחם

כשהכל מרגיש רגוע ושלו - לא לחשוב שזהו אני בפסגה ואין יותר לאן לעלות

הגיוני האמת.

לא נתקלתי במקור הזה, מעניין

וזה גם נראה לי הגיוני שמישהו כזה ימצא שידוך

כי מן הסתם אשה מאד תרצה אחד כזה שכל הזמן שואף קדימה ולא מוותר. אחד כזה מוכן להחזיק בית.

אם כי הוא כותב שיש בזה סודות..

(אולי גם מה שאמרתי זה חלק מהסוד אני לא יודע חח)

תורה פז בחלק ב'

"דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל  (להלן למטה מה זה כוונת אלול) הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית וכו' 

וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ
כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצא אֶת זִוּוּגוֹ
וַאֲפִילּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת
וְלא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ
מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלא הֵאִיר בָּהּ
מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ
וְאָז. לא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ
וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶך בַּיָּם כַּנַּ"ל
[עַל כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]
וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ
וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא"

תורה ו' בחלק א' 

מִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה
צָרִיךְ לַחֲגר מָתְנָיו, שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה' תָּמִיד
בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה
שֶׁהֵם בְּחִינַת: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל" וְכוּ'
הַיְנוּ בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה עֲלִיָּה, לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה
אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמד שָׁם, וְלא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה
רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאד
לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ'
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בִּבְחִינַת עַיִל
שֶׁהוּא בְּחִינַת: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה"
וְכֵן לְהֵפֶךְ
שֶׁאֲפִילּוּ אִם יִפּל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפּל
אֲפִילּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת
גַּם כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם
וְתָמִיד יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא
בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל
כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְגַם שָׁם יְכוֹלִין לְדַּבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וכו'
[וְעַל פִּי סוֹד נֶעְלָם בָּזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל] 

(אלול זה ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי" כידוע..

אני לדודי - תמיד להאמין שיש מה להתקדם אליו.  ודודי לי - אם נפלתי הוא נמצא איתי)

תודה.

נראה לי שזה פשוט קשור גם לבגרות מסויימת ויכולת לא להתרגש מכל קושי..
זה קשור לאמונה אני חושבת

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה