כמו כתפיים כאובות אחרי יום של גב כפוף
כמו פרי שנסחט ממנו המיץ העסיסי ונותרה הקליפה החמצמצה
אני עצובה
כמו כתפיים כאובות אחרי יום של גב כפוף
כמו פרי שנסחט ממנו המיץ העסיסי ונותרה הקליפה החמצמצה
אני עצובה
בכנות? מרגישה נבגדת.
נכשלתי.
ו**** כל הזמן אומר לי שככה זה. שלא נכשלתי. שאני עושה את הכי טוב שאני יכולה.
אבל זה לא מספיק.
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
הוא באמת שם.
אולי גם אני אצליח.
אוף אבא זה עוד כל כך הרבה זמן…
מה עושים?🥺
זה קשה לחכות.
עוד שבוע וקצת. לא נורא.
אשכרה הזוי.
ולחשוב ששלושתינו באותו זמן!
זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני בשום צורה!