לכל המורות שכאן ובעצם גם לכל בעלות ההגיון הבריא...מצטרפת למועדון
יש לי שאלה שאני ממש מתחבטת בה..
עשיתי בשבוע שעבר מבחן במקצוע רב מלל לכתת לימוד שלי. המבחן היה מרחוק באמצעות גוגל פורמס. אני מצידי הודעתי על המבחן מספיק זמן מראש, תזכרתי, הבאתי להן חומרים מסודרים עם כל החומר שצריך למבחן ועשיתי את הכל כדי שהן יהיו מוכנות. בפועל מתוך כיתה של 20 תלמידות, רק חצי כתה נגשה למבחן. ועכשיו אני מאד מתלבטת מה לעשות עם החצי שלא ניגש למבחן.
מצד אחד אני מאד רוצה לבוא לקראתן, הן בסך הכל בכתה ט, רק עכשיו התחילו תיכון ועוד בלמידה מרחוק. מצד שני אני חושבת שזה הזמן ללמד אותן אחריות אישית והשלכות של המעשים על התוצאה הסופית. מי שלא נגשת למבחן יהיה לה אפס בממוצע והיא תפסיד מזה. אם אני יבוא ואגיד להן שאני באה לקראתן וכל מי שלא נגשה יכולה להשלים את המבחן, הן לא ירגישו על בשרן את ההשלכות של חוסר האחריות ואולי אני אפילו מזיקה להן. מצד שני הבנות שלא נגשו הן כאלה שקשה להן ואני רוצה להושיט להן יד ולא לאבד אותן.
אני מכירה את עצמי שאם אני אתחיל לעשות לחלק כן וחלק לא לפי איזשהו מדד של משהו שאני מחליטה כסיבה מוצדקת, אני אסתבך עם עצמי ובסוף אפתח את האפשרות הזאת לכולן. אם אני אחליט נגיד להשלים להן אבל לעשות שהציון יתחיל מ90, זה גם חבל לי, כי הן בנות שממילא אולי יוציאו ציונים לא גבוהים. בקיצור אני מזה מתלבטת ואשמח אם תוכלו להאיר את עיני בנושא..
מתייגת את @דבורית ואת @אורי8 שיודעת שהן מתעסקות עם הגיל הזה.
איזו אשת חינוך...אין לי הסבר
חושבת שבמקרה כזה הייתי נותנת אפס, אבל בשקלול הסופי של הממוצע הייתי נותנת למבחן הזה פחות משקל(אולי רק עבור הבנות שלא ניגשו, והבנות שכן ניגשו הייתי משאירה את אותו השקלול.)
נגיד עושה שהמבחן הזה יהיה רק 10% מהמחצית, ו5% מהסופי השנתי, אבל אין ספק שבנות בכיתה ט' צריכות לקחת אחריות ולשאת בתוצאות..
רעיון. צריכה לחשובמצטרפת למועדון
אם זה פייר להחשיב להן אותו כפחות..
בעז"ה אגיב בהמשךשלומצ'
אולי לתת להן עבודה?פה לקצת
שתדרוש מהן לא פחות מלימוד למבחן אבל גם תוכל להציל להן את הממוצע.

ואני כן לא הייתי מאפשרת להן להוציא 100. אולי אומרת שהמקסימום יהיה 80 או 90.
חושבת שזה פשוט לא פייר כלפי הבנות שכן טרחו ולמדו וניגשו בזמן, שאלה שזלזלו יקבלו הקלה ויגיעו לאותו ציון שלהן.
צריך להיות פה איזה משהו שמראה את ההערכה שלך לאלה שניגשו בזמן.
רעיון. אני אחשוב על זה..מצטרפת למועדון
השאלה אם יש נהלים בבית הספר למקרים כאלה?אורי8
אצלנו יש נוהל ברור להשלמות של מבחנים. ואז לא מסתבכים.
אם אין נוהל ברור, או שזה נתון לשיקול דעתך, אולי תכתבי להן או בקבוצה של הכיתה הודעה שמי שלא עשתה את המבחן תפנה אלייך ביממה הקרובה כדי לבדוק איך להשלים אותו. ותחליטי איך את נותנת להשלים- מבחן/ עבודה
האחריות לפנות אלייך ולהגיש עבודה/ מבחן היא שלהן.
מי שלא תפנה, כמובן שיהיה לה אפס.
רצוי גם שהמטלה שתתני תהיה פחות משתלמת מלעשות את המבחן בזמן.
את יכולה לכתב, שאם יש למישהי קושי , היא מוזמנת לפנות אלייך לעזרה, אבל אל תרדפי אחריה.
וכמובן שאחרי ההזדמנות שנתת , מי שלא תפנה אלייך, תאלץ להתמודד עם זה שלא לקחה אחריות.
ככה הלכת לקראתן, נתת הזדמנות, פתחת את הדלת לבנות שאולי צריכות עזרה, אבל השארת גם להן מקום לקחת אחריות.
בעקרון הנוהל הוא באמת לא לתת להשליםמצטרפת למועדון
אבל מרגיש לי שאני לא עושה את תפקידי כמו שצריך אם אני באמת אחליט לא לתת הזדמנות שניה.
העקרון שאמרת לגבי לא לרדוף אחריהן זה משהו שאני באמת צריכה להיות יותר שלמה איתו. מרגישה שמאד מבלבל אותי לשים את הגבול בין עזרה לגיטימית לתלמידה שמעונינת לבין לרדוף אחרי תלמידות שלא מעונינות.כי אני כל הזמן חושבת שאולי יש להן קושי כל כך גדול והן רק צריכות שאני יראה להן שאני לא מוותרת עליהן..
מסכימה שצריך להראות שאת לא מוותרת עליהןאורי8
זה חשוב, אבל יחד עם זה אן לא נדרוש בכלל אחריות , זה יפגע בהן. לכן לםי דעתי , כדאי ללכת לפי הנוהל שיש לכם בבית הספר, ולתתלהן להשלים בדרך אחרת כמו עבודה , ולהציע עזרה, אבל עדיין יהיה צחיר כלשהו לכך שלא עשו מבחן
צריך איזון בין לתת אחריות ללעזור.
ואני חייבת לומר שיש בהחלט בנות שממש קשה להן בתקוםה הזו וכמובן דצריך לעזור להן. ויש בנות שקצת " מנצלות" את המצב ולהן צריך לתת אחריות ולא להחליק הכל. לא לכולן קשה בזום. יש גם בנות שחוגגות את המצב , נפגשות חופשי עם חברות, רואות סרטים תוך כדי שהן כאילו בזום , משתמשות בלמידה מרחוק כתירוץ וכו... גם בתור אמא לבת בכיתה י, אני בהחלט רואה שלמידה מרחוק משמשת לפעמים גם ככיסוי לסתלבט. לא כל הבנות מסכנות ומתקשות. יש גם בנות שלא יתאמצו ולא יקחו אחריות כי המורה תמיד תתן להשלים מבחן, גם אם בדיוק היה בא להן לישון ולכן לא נבחנו בזמן. ואם זו מורה שלא נותנת להשלין בקלות, הן יתאמצו ולא ילכו לישון
אפשר לענות לך פשוט כאמא?אמאשוני
תראי, אני מאוד מבינה את ההתלבטות החינוכית שלך וגם לי כבן אדם יש מה לחשוב ולהגיד מהכיוון הזה

אבל חשבתי דווקא לענות מכיוון אחר בכלל. אם לא מתאים לך- אל תקחי.

אני רואה את זה בעיניים שלי (אמנם הילדים שלי קטנים אבל זה אותו עיקרון)
אני משלמת מיסים למדינה כדי שתספק לי שירותים שונים. בינהם חינוך לילדים. עד כאן טוב ויפה.
המורים לאורך כל תקופת הקורונה לא נפגעו (או כמעט לא נפגעו) במשכורות שלהם מהמשבר. למרות שאנחנו כצרכנים קיבלנו שירות הרבה פחות טוב שלא לומר גרוע ממה שהיינו אמורים לקבל והמשכנו לשלם כרגיל.
עכשיו, אני ממש ממש לא באה להאשים, אני יודעת שזה לא תלוי בך/ בכם ומאוד יכול להיות שהלמידה מרחוק דרשה ממך עבודה פי עשר יותר קשה.
אני לא באה להתמרמר על זה.
אני באה לשקף שבסוף, המוצר שקיבלתי היה גרוע. או לא מספיק טוב.

נניח לדוגמה, שהזמנתי מחשב מסויים. וכח עליון הרס את כל פס הייצור ולכן המוכר מרכיב לי את המחשב שלי ידנית ועושה את זה הכי טוב שהוא יכול בעלות והשקעה מטורפת מצידו. (והוא לא אשם שפס הייצור נהרס, כח עליון כאמור) בסוף אני מקבלת מוצר שהורכב ידנית ואני לא מרוצה ממנו.
הבנת? זה לא תלוי ברצון של המוכר וההשקעה שלו.
בסוף המוצר שקיבלתי לא עונה על הצורך ששילמתי עבורו.

ובחזרה לענייני חינוך, אם הילד שלי היה מקבל אפס (או נפגע בצורה אחרת) אחרי שגם ככה כל השנה הזאת התחרבשה לו למרות שאני ממשיכה לשלם מחיר מלא על שירותי חינוך ומקבלת מוצר גרוע (ומי שחושב שלמידה מרחוק הוא מוצר טוב שיצביע)
הייתי כועסת מאוד. מאוד.

אם נחזור לעיניים של מורה או של איש חינוך באמת שאין לי תשובה טובה מה נכון לעשות במקרה הזה, ועצם העובדה שאת חושבת ושואלת, מוכיח כמה את מורה נהדרת שאכפת לה מהתלמידות שלה ורוצה ומנסה לעשות הכי טוב במסגרת האפשרי.

אבל את צריכה לשים כנגד עיניך, שהתלמידות שלך קיבלו השנה מוצר שהוא פשוט לא טוב.
אולי הוא הכי טוב האפשרי, אבל עדיין רחוק מלהיות טוב.

כאמא, הזוי בעיני לקבל השנה תעודות כאילו הכל כרגיל... אני מבינה שזה בכלל לא לבחירתך האם להוציא תעודות, אבל אם תביני שכל הרעיון מופרך אולי תצליחי למצוא נוסחה שתפגע כמה שפחות בתלמידות שנפגעות ממילא מהמצב.
ברור לי שזה לא קל בכלל להיות בין הפטיש לסדן...

ממש מעריכה את המורים בשטח שעושים מעל ומעבר לנסות לתת לתלמידים כמה שיותר. באמת בלי טיפת ציניות. ואם לא ברור איך זה יכול לבוא ביחד עם מה שכתבתי אז זה כמו שיתנו לכם למלא בריכה במים עם כפית כי התפוצץ הצינור. זה דבילי, והבריכה בקושי יש בה מים, אבל על עצם העמידה שלכם והפעולה הבלתי פוסקת לנסות ולמלא עוד כפית ועוד כפית, על זה מגיע השבח)

בהצלחה בהחלטה!
מהממתמצטרפת למועדון
בהחלט הבאתי בחשבון את החלק של הלמידה מרחוק שהיא לא הדבר האמיתי, אבל באמת שאני לא יודעת עד כמה במקרה הזה, זאת הסיבה להתעלמות שלהן מהמבחן. זוכרת שגם שנה שעברה נתקלתי בתופעה הזאת של תלמידות שלא נגשות לעשות מבחן. יש משהו במעבר לתיכון שקצת מותיר חלק מהבנות בהלם..
אף אחד מאיתנו לא אשם בקורונהאורי8
זה קצת כמו לומר לקב"ה שלא קיבלנו מוצר מספיק טוב השנה, כי היתה קורונה .
גם המורים וגם את לא אשמים בזה.
אני יועצת בתיכון, ואני עובדת הרבה יותר קשה יותר שעות השנה, בגלל העבודה מרחוק ולפעמים קצת מקרוב.
אולי כלפי חוץ זה לא נראה ונראה שהמורים עובדים פחות, המורים עובדים יותר.
ועושים מאמצים ענקיים לשמור על קשר עם כל התלמידים, להכין מצגות לשיעורים וכו...
גם מרחוק, יש ציפיה מנערות בכיתה ט' להיות אחראיות , כמובן שמבינים וצריך לפתח את הלב והדלת לעזרה למי שקשה לה, אבל עדיין יש בנות שבהחלט נהנות מהמצב, ואם לא נחנך אותן לקחת אחריות, הן לא יקחו אותה.
כתבתי במפורש שרואים שהמורים עובדים יותראמאשוני
אני רואה את זה על המורים של הילדים שלי ואני רואה את זה מסביבי.
זה עדיין לא מביא למוצר שמתקרב להיות מספק.
המורים לא אשמים ולא האשמתי אותם כהוא זה.
ועדיין, אני משלמת מיסים כדי לקבל חינוך והשכלה. לא כדי שהילדים יתחברו מרחוק במשך שנה ויקבלו 0 בתעודה.

בנות בכיתה ט' צריכות מסגרת לקום אליה כל בוקר. צריכות שגרה. צריכות וודאות בתוך ים הבלבול של גיל ההתבגרות ואני בטוחה שאת יודעת את זה כיועצת יותר טוב ממני.

מילא היה מדובר על חודש אז נו צודקת ילדות בכיתה ט' יכולות ללמוד אחריות.
אבל חצי שנה נוספת (אחרי שחצי כיתה ח' התחרבשה להן) ללא מסגרת נורמלית, יש בנות שמסגרתיות יותר באופי שלהן ויעקבו אחרי הלימודים וימלאו מרחוק מבחן.
יש בנות שלא. אם חצי מהכיתה לא עמדה במשימה, הבעיה לא בבנות, הבעיה במערכת.

ואם את בכל זאת רוצה להכניס את ה' לתמונה, אז אם ה' יתן אפס למי שלא התפלל בגלל מדיניות הקורונה אז... טוב עדיף לא להמשיך את המשפט כי את כאדם דתי מבינה שאין אדם שיקבל 0 על זה...
עם כל הכבוד לאחריות אישית ולעובדה שאחרים כן מצליחים לשמור על מסגרת תפילה גם בלי מניין במשך חודשים. יש כאלו שלא בנויים לזה. והם לא אפס בתפילה.

מה נכון לעשות ואיך למצוא את האיזון העדין זו אכן שאלה ולא נכנסתי לפרטים. אבל כרעיון הצגתי את הצד ההורי כפי שאני רואה אותו בסיפור.
וואו פשוט שיקפת לי את המצב!!אנייי88
מניסיון, הטתית שלי פשוט נאבדת בלמידה מרחוקתאומים


מסכימה עם כל מילה! !!!!!!!!!!!ריקת
המוצר הוא לא התעודהאפונה
המוצר הוא הידע, המיומנויות והערכים שהתלמיד קנה.
הציון אמור לשקף (בעיקר לתלמיד, אבל גם לבעלי עניין אחרים) את מה שהמורה יודע שהתלמיד קנה, מתוך החומר הנלמד.
תלמיד שלא ניגש למבחן צריך לקבל אפס, כי אי אפשר להעריך את הידע שלו.
ממקום של תלמידה הייתי ממליצה לך לתת 0.לא מחוברת

אני כל חיי הצלחתי להתחמק מדברים ואף פעם לא הייתי צריכה לשאת בתוצאות. כי באולפנא כל המורות מקסימות ונותנות להשלים.. ובסוף זה דופק את התלמידות . אם לא היה לי משמעת עצמית ברמה גבוהה אח"כ לא הייתי מצליחה בחיים. ולמורות שב"ה אני מסתדרת יש דברים עד היום שאני מצטערת שלא הכריחו אותי יותר כדי שזה כבר יהי לי יותר טבעי..

 

אבלללל קורונה ובאמת באמת אי אפשר ללמוד ככה . שום דבר לא רציני וזה באמת בלאגן.

אז לא יודעת..

 

אולי ממש להזהיר ואז פעם הבאה להעניש יותר..

חשוב לשמוע גם את הצד הזה..מצטרפת למועדון
אולי כדאי להפעיל גם שיקול פרטניאורי8
ואולי להתייעץ עם המחנכת, אם היא הספיקה להכיר את הבנות. אם יש בנות שבאמת קשה להן לימודית, ברור שמרחוק יהיה קשה יותר, במיוחד אם אצלכם התיכון מתחיל בכיתה ט( אצלנו האולפנא מתחילה בכיתה ז, אז בט' הן לא בהלם ומכירות את הכללים).
לבנות האלה באמת כדאי להציע עזרה ותיווך ולתת להן הזדמנות לשפר .
האמת, שאם התיכוו שלכן מתחיל בכיתה ט' אולי באמצ כדאי לבוא לקראתן יותר, חהתחיל ככה תיכון זה קשה. עניתי ממה שאני מכירה ואצלנו בט' הו כבר ממש בענינים וזו הכיצה שהכי זורקים בה, מכירים כבר את המערכת והנהלים, ומצד שני אין בגריות שגורמות לרצינות בלימודים.הן מבינות שהציון בכיצה ט' בעצם לא משמעותי. אם אצלך בתיכון, הן רק התחילו, זה מצב אחר.
דווקא היות שאת אומרת שהן גם ככה לא יקבלו ציון גבוהיראת גאולה
אני מבינה שמדובר בבנות שהלימודים אינם בראש מעייניהן... אני כן חושבת שתלמידות כאלו צריכות דחיפה שתעזור להן לצלוח את המבחן.
כשאת מלמדת בכיתה, את רואה וחשה את התלמידות, ויודעת לתת קביים מראש. את רואה בכיתה בזמן המבחן אך התלמידה ניסתה והתייאשה, אם פשוט שכחה שיש מבחן או שהיא מלכתחילה מיואשת מיכולתה במבחנים וכבר לא מנסה לגשת.
בלמידה מרחוק את לא מרגישה את כל זה, את לא יכולה לגשת לתלמידה בזמן המבחן ולברר איתה בלחש מה קרה. אני לא באמת יודעת, לא עבדתי מאז תחילת הקורונה, וממילא לא לימדתי מרחוק בכלל, אבל אני לא מאמינה שהייתי יכולה ליישם את הכלים אליהם אני רגילה בצורת הלמידה הנוכחית.

לכן אני חושבת שכן היה מן הראוי להושיט להן קביים או שרפרף, לעודד אותן שהן מסוגלות ולא כבר מעכשיו להתייאש מהלמידה ומהציון.
נראה לי שהייתי מציעה משהו כמו - השלמת המבחן בהפחתת 10 נקודות (כלומר, מתחיל מ90), ואפשרות לחומר פתוח בהפחתת 20 (מתחיל מ80). כנראה שחומר פתוח לא רלוונטי בלמידה מרחוק, אז אפשר בחירה גדולה יותר או גירסה קלה יותר... העיקר שהתלמידה תרגיש שזה הר שהיא מסוגלת לטפס עליו עם המימדים שלה.
לדעתי את לא צריכה להצטער על כך שירד 10 נק'על הציון הלא גבוה, כי לולא זה הציון יהיה 0, וגם את החומר לא ידעו.
ממש מסכימה עם הניתוח שלך..מצטרפת למועדון
אם בכל זאת אפשר להציע רעיון מהכיוון החינוכיאמאשוני
אולי לשקף לכיתה את ההתלבטות.
בהתחלה לשלוח מאמר/ סיפור על הצורך והחשיבות בלקיחת אחריות לימוד עצמי וניצול הזדמנויות, להמשיך עם שיקוף המצב שנוצר ובסוף שתי אפשרויות:
1. לתת לבנות במה לשמוע את הצעותיהן (בכתב) אם הן היו מורות מה היו עושות במקרה כזה (לשמוע את שני הצדדים גם בנות שניגשו וגם בנות שלא)

2. לספר להן מה ההחלטה שקיבלת. אני חושבת שאם תשקפי נכון לבנות שכן עשו כמה את מעריכה את העמידה שלהם במשימות למרות כל הקושי וכמה התכונה הזאת תעזור להן בחיים והתעודה זה בכלל לא מה שחשוב, אלא הן הוכיחו שהן מסוגלות, זה יעצים אותם ולא יפגע שבנות אחרות מקבלות הזדמנות נוספת בצורה כזאת או אחרת.
(השלמת מבחן, עבודה, ציון פקטור, שקלול אחר של המבחן בתעודה או כל פתרון אחר שנראה לך)

גם בבגרויות יש מועד ב' וגם בהשכלה גבוהה יש פקטורים וגם בנינג'ה אם אין מספיק מתמודדים שעוברים מחשבים מסלול מחדש ומתקנים את המסלול.
אחשוב על משהו בכיווןמצטרפת למועדון
תודה. עזרת לי.
ואו איזה רעיון מקסים!לפניו ברננה!
אהבתי ממש!!
עונה כמורה וכאמאדבורית
קודם כל ישר כח על ההתלבטות שהיא באמת באמת התלבטות
הבן שלי בכיתה ט, בדיוק דיברנו היום שיחה רצינית והוא סיפר לי בדמעות כמה קשה לו הלמידה מרחוק. והוא ילד חכם שבאופן כללי מסוגל להוציא ציונים טובים. אבל השנה המחורבשת הזאת ביחד עם כל הקשיים הטכניים והרגשיים הורידה לו את המוטיבציה לריצפה.
עכשיו את כותבת שחצי כיתה לא ניגשה,
זו בעיה כי זו אמירה שהיא יותר מאשר מקרה פרטי אחד
הרי איך תרגיש התלמידה שכן התאמצה, למדה ונגשה, כשהאחרות נחו ולא נפגעו במאומה?
ככה שגם לתת להן להיבחן כרגיל בציון מלא זה בעיניי לא נכון כלפי שאר הבנות.
הייתי מנסחת הודעה לכיתה שכוללת את ההערכה שלך לבנות שעשו מאמץ על אף כל התנאים וניגשו בזמן. הייתי מציינת את הכישורים שזה מפתח וישמשו אותן בעז"ה לכל החיים (עמידה ביעדים, נחישות וכו')
יחד עם זאת היות ופנו אליי מס' בנות עם קושי משמעותי אני פותחת *לפנים משורת הדין ולאור כל הנסיבות* את האפשרות להיבחן בתאריך***. הציון המירבי במועד ב': 90. אני פה לכל בקשת עזרה או סיוע, רוצה ומאמינה מאוד בהצלחתכן!! וכו'

אגב- פנו אלייך בנות בבקשת דחיה או התנצלות? (גם אם פנתה רק אחת או 2 הייתי מנסחת כך בהודעה הכללית)
במקביל הייתי פונה בפרטי לבנות שצריכות דחיפה ושואלת ההתעניינות כנה מה איתן, מה שלומן, חבל לי מאוד שלא נגשת, יש משהו שאני יכולה לעזור לך? וכדו' זה ממיס גם את הקיפודייות ביותר. מניסיון


מאמינה מאוד בדחיפה אישית למי שקשה. יש כאלו שככ לא מאמינים בעצמם והייאוש פשוט סותם את הכולל על הכל.

אשריך!!!
אגבדבורית
לגבי מה שרשמת שחבל לך להתחיל להן את הציון מ 90
אני לא יודעת איזה מקצוע את מלמדת
אבל הרבה פעמים אפשר לעגל קצת כלפי מעלה וככה יוצא שכלפי חוץ "ספגו" מעט מההשלכות, אך באמת הציון שהתקבל היה פחות או יותר דומה. מה גם שתמיד בציון הסופי את יכולה לתת מעט יותר אם הבת תמשיך להראות השקעה
אהבתי ממש!מכחול
דבורית ממש תודה!מצטרפת למועדון
האמת שאף אחת לא פנתה אלי שזה לכשעצמו הזוי. ואני ממש מסכימה איתך שפניה אישית היא דבר שמרכך, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה לעשות את זה כי אם אני פונה אליהן ובמסגרת השאלה מה אני יכולה לעזור אני מציעה להן לעשות מבחן חוזר וזה יצא שזה בא ממני זה פוגע במטרה.
הייתי נותנת כעבודהפולניה12
שצריך לעשות הכל, כולל הבחירה, עם מועד הגשה, נגיד סוף שבוע, ומתחילה את הציון מ85.
אם את אומרת שהן בנות חלשות זה יכול להיות להן טוב והוגן.
את אומרת שעדיף עבודה על מבחןמצטרפת למועדון
כי יהיה להן יותר קל להתמודד עם חומר פתוח?
כןפולניה12
וזה לא מתחיל מ100 כי זה באיחור ועם חומר פתוח.
ומי שלא עושה גם את זה, מגיע לה 0 בצדק.
זה ממש תלוי בקושי שלהןשלומצ'

חומר פתוח זה לא בהכרח קל יותר.

מנסיון עם תלמידות שלי (אי אז כשלימדתי לבגרות...)

לא כתבת את הנתון הכי חשוב, האם הן פנו אלייך?מיואשת******
אמרו שקשה? שלא יודעים? ביקשו דחיה? עזרה?
אם כן, ההתלבטות שלך מובנת ומצטרפת למה ש@דבורית החכמה כתבה
אם לא לדעתי צריך לברר בשקט מה קרה כי זה אמירה חצופה בעיני פשוט לא לגשת למבחן בלי לדבר בכלל עם המורה או המחנכת לגבי קושי, בלי לשאול אם ואיך להשלים וכו.
לא פנו אלי..מצטרפת למועדון
אם כך אני אישית הייתי נותנת אפס. ולמי שפונה נותנת אופציהמיואשת******
סליחה
אני לא אשת חינוך
ולא מבינה בתחום. באמת שלא
אולי הנכון הוא לרדוף ולעזור
אבל אני מגיבה מנקודת מבט של אמא לתלמידה בגיל הזה. ובעיני יש משמעות למילה תלמידה. היא אמורה לדאוג לציון שלה זה אמור להיות אכפת לה היא אמורה לבוא אלייך ולומר המורה לא הספקתי כי—- תירוץ כלשהו—-
מי שפונה אלייך ומבקשת איך אפשר להשלים את המבחן אז תני לה אופציה. מי שלא פונה, זבש״ה. היא צריכה ללמוד שיש מטלות לימודיות ואם היא לא מסתדרת איתן היא צריכה לשאול את המורה מה עושים. הבנות שלי עושות את זה. זה נראה לי בסיסי. אולי לעשות מבחן בתקופה קשה זה כבר לא בסיסי בקורונה, אבל לשאול את המורה איך משלימים אותו ומה לעשות- זה כבר כן בסיסי ולא קשור לקורונה בעיני.
זאת דעתי ...
אבל נראלי שגם צריך להבין את המצבעלה למעלה
וכן לבוא קצת לקראת,
להתנהג במידת הרחמים יותר
להבין ולבוא לקראת מי שמבקשת, בהחלט.מיואשת******
אבל לבוא לקראת מי שפשוט התעלמה לא ניגשה לא תידחה לא באה לשאול, כלום? לא יודעת בעוני זה הזוי שתלמידה תתנהג ככה
נכוןמצטרפת למועדון
אבל אני כל הזמן חושבת על התלמידה החדשה שרק נכנסה לתיכון, לא מבינה מי נגד מי ולמה, ישר נזרקת ללמידה מרחוק , צריכה לקום כל בוקר להשאר בבית, לעלות לטלפון לעקוב באתר, שזה גם ככה קושי מטורף והיא מרגישה שהיא נאבדת. תוסיפי לזה את הקושי האוביקטיבי של המקצוע שכל צורת הלמידה שונה ממה שהן הורגלו. לא מחייב שההתעלמות מהמבחן זאת התרסה אולי פשוט יאוש עמוק?
אולי. באמת לא מספיק מבינה בזהמיואשת******
הייתי מערבת מחנכת ויועצתדבורית
אומרת את זה כיועצת...
דורש טיפול שהוא מעבר לרק תגובה שלך
האם זו תופעה שחוזרת על עצמה בכיתה הזו בעוד מקצועות?
נשמע לא תקין
ממש לא נעים..אנונימית לרגע1
אני הייתי מנסחת הודעה כללית, מקדימה ואומרת שעוברת על כולנו תקופה לא פשוטה שמחייבת אותנו לעשות שינויים והתגמשויות שאחד מהם זה הלמידה מרחוק.

ממשיכה בזה שביום כך וכך היה מבחן וחצי מהכיתה ניגשה. משבחת את אלו שניגשו וכותבת שלא קיבלת עד עכשיו הסבר מניח את הדעת מהצד של שאר הבנות
הייתי מסיימת במחכה לשמוע מכן, ופה לכל שאלה ובקשה..

וזהו, הייתי מחכה לראות מה יאמרו.
מי שאחראית תגש, תסביר, תתנצל במידת הצורך ותקבל הזדמנות לשפר
ומי שלא- אז זה לגמרי שלה, ואני אישית לא הייתי נותנת לה ציון. כי לחייב אותה להסביר ולתקן את הדברים זה רק היא יכולה
ואם היא בוחרת שלא לעשות את זה, זה מאוד מצער אבל מעבר לזה לא הייתי עושה יותר..

בהצלחה מהממת!!

אהבתי מאד את הגישה! 👍🏼מיואשת******
תודה, שמחה שאהבת ⁦❤️⁩אנונימית לרגע1
גם אני אהבתי💜מצטרפת למועדון
💗💗איזה כיףאנונימית לרגע1
אפשר לנצלש ?מוריהלי
מה הייתן עושות אם הייתן בחופשת לידה ורואות סטטוס של תלמידה - אני במבחן תקועה בשאלה הזאת והזאת מישהי רוצה לעזור לי? ואחכ סטטוס תודה לכל מי שעזרה... אני חוזרת רק עוד חודש... אשמח לעצות מה נכון לעשות? להתעלם? לומר למחליפה? להנהלה? תודה!!
מתעלמת.. לכל זמן ועת . (זו דעתי)Pandi99
בהנחה שזו לא בגרות
זה לא בגרות... רק כיתה ז...מוריהלי
גם אני חשבתי אבל בעלי אמר לי להתייעץ עם מישהו.. אז מתייעצת איתכן...
אז הייתי מעלימה עין, מה שתשיגי זה רק שתחסום אותך בווצאפPandi99
ולא באמת יש דרך להוכיח את זה כי זה נמחק אחרי 24 שעות
אני אומרת, בחרי את המלחמות שלך
תודה רבה לך מוריהלי
דווקא אני חושבת שזה הזמן לחינוך אמיתי באהבהה' אלוקינו

לא כעונש , ובטח ובטח שלא לבייש את הילדה היא כולה בכיתה ז,  אבל כן לנעשות שיעור על אמינות, ומה שזה אומר וכו וכו 

לדעתי, בתור מורה לגיל הזה-שמחה!!
אני חושבת שהייתי נותנת 0.
זה שהן לא פנו אלייך מראה לגמרי על חוסר אחראיות וגם בתקופה משוגעת זו, ילדות בכיתה ט נדרשות לאחריות.(ואחריות מבחינתי זה לגמרי לעדכן את המורה שעמוס לך, או שקשה ואת תשמחי למצוא פתרון). אבל להתעלם כאילו כלום, זה מוגזם.
נשמע אולי חריף, אבל ככה הן ילמדו.

ובנות שיפנו אלייך אחרי שתודיעי שזה המצב- אפשר לדבר איתן על כל האופציות שעלו כן( עבודה, מבחן עם ציון שמתחיל מ90 וכו'). אבל זה חייב לבוא מהן.

מה שכן, הייתי דואגת שיהיה במחצית עוד מטלה משמעותית עם ציון, לאפשר להן לעשות ולהוציא ציון יפה ואז תוכלי לתת לזה מקום בתעודה.

בהצלחה!!!
לגבי זה שבנות לא פנו אלייךצהוב

יש בנות שלא מעיזות. יש בנות שלוקח להן זמן להעיז. ויש בנות שסתם אובדות עצות. זה ממש לא תמיד מחוצפה וחוסר אכפתיות.

 

הבת שלי היא רק בז' אבל יש מורות גם מקצועיות שיצרו איתה קשר טלפוני(אין אצלנו הודעות טקסט) ויצרו הרבה מוטיבציה להדביק את הקצב.

הבת שלי היא תלמידה של מאות (במבחנים) ועדיין הלכה קצת לאיבוד.

 

אני חושבת שאפשר ליצור קשר עם תלמידה ובקשר הראשוני לא צריך עדיין להציע עזרה.

 

שלום X מה שלומך? איך הולך? מסתדרת עם החומר? מה קרה עם המבחן? ולנסות להרגיש מי ממש היתה רוצה ולא הולך לה ומי לא מעניין אותה.

 

מצד אחד אולי יש בנות שמזלזלות מצד שני תחילת כיתה ט' בבית ספר חדש זה זמן של יותר מוטיבציה בשנה רגילה.

 

אפשר גם להעלות ציון לבנות שנגשו.

תודה על ההענות והחשיבה שכל אחת השקיעהמצטרפת למועדון
בתשובה שלה. גם אם לא הגבתי לכל אחת קראתי הכל! והחכמתי מכל תגובה...
קבלתי הרבה רעיונות ובסוף גבשתי מזה דרך פעולה שהכי התאימה לי.
משתפת מה עשיתי.
קודם כל עשיתי שיחה מאד רצינית עם התלמידות שבה דברתי על התופעה שבה קבוצה כל כך גדולה לא נגשה למבחן והרחבתי כמה שזה בעיתי ומצב שלא אמור לקרות, מנגד שבחתי את מי שכן עשתה ואמרתי שאני מאד מעריכה.
אחכ שלחתי קישור לגוגל פורמס עם שאלון לכל מי שלא עשתה את המבחן עם השאלות הבאות:
א.מה הסיבה שלא נגשתי למבחן?
ב.מה אני מקבלת על עצמי לעשות באם ינתן לי מועד ב כדי שזה לא יחזור על עצמו?
כתבתי להן שרק כלפי מי שתענה על השאלות אני אבחן בכלל את האפשרות לתת מועד ב וגם אז זה יתחיל מ90. בפועל כמובן שאני אתן הזדמנות לכל מי שתענה על השאלון. אבל את זה הן לא יודעות. נראה מה תהיה ההענות. תודה לכן שוב אהובות 😍
יפה מאד. את מורה מהממת שירבו כמותך בישראל!מיואשת******


תודה! אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה לאן להתקדם..מצטרפת למועדון
אבל כיף לקבל מחמאה
למדתי ממך! מקסימהדבורית
תודה! ממש מרגש לשמועמצטרפת למועדון
מהממת את🤗💕אין לי הסבר
את בעצמך😙מצטרפת למועדון
תודה יקרה 😍מצטרפת למועדון
💜💜💜אנונימית לרגע1אחרונה
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך