15 שנה שאני מדמיין את עצמי עומד בנתב"ג כשהוא נוחת...

גם הדגישו אז שכדאי לא לעשות רעש תקשורתי מול האמריקאים, כדי שלא יחמירו עוד יותר את ההגבלות שלו

איזו אוטופיה, חלום, מי היה מאמין שנראה את זה, בעיניים.

אבל הנה, זה קרה.

אנחנו, שגדלנו בצורה שמצבו של פולארד הוא חלק מהמציאות שלנו, חלק בלתי ניתן לשינוי לכאורה...

אנחנו, שהיינו רגילים שכמו שיש לנו אוזניים וכמו שהשמש זורחת. ככה פולארד תקוע.

ופתאום, בעינינו אנו רואים כביכול "נשתנו סדרי בראשית"!

פולארד כאן!

טאטע! פולארד כאן! 

והנה אנו רואים אותו יורד מכבש המטוס...

מסיר את המסכה..

יורד על ברכיו..

רוכן אל הקרקע...

ומנשק בתשוקה את קרקע ארץ ישראל.

אי אפשר שלא לבכות... זה פורץ....

ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם. 

מצרף מה שכתבתי כשהודיעו על שחרורו מהתנאים המגבילים

מרגש מאוד מאוד. - נוער וגיל ההתבגרות

נחיתת פולארד הלילה בארץ הזכירה לי שכבר ראיתי את הכותרת הזו פעם בערוץ 7.

את הכותרת הזו לגרסאותיה כתבנו פעם אחר פעם בכמעט כל גירסת פיתוח של ערוץ 7.
זה היה נכון לגירסא של 2006 וזה היה נכון גם לגירסא של 2014 שהייתה בשלבי הרצה ורציתי לבדוק כל מיני כותרות.

והנה זכינו לראות את זה על אמת. ברוך הבא !

אפשר כמובן גם לעשות זאת דרך חברה פרטית, כך שזה לא יראה כאילו המדינה עצמה דאגה לו, וכך לא תהיה בעיה עם הדוד סם.

ברור שהוא יעלה על המטוס הראשון שיציעו לו, אין כאן בכלל שאלה.

השאלה היא כלפי המדינה, למה המדינה לא דאגה שהמטוס הראשון שיציעו לו יהיה מוסרי יותר.

גיוסו היה כמובן שגיאה קטסטרופלית.
והמחאות הציבוריות הישראליות נגד משך מאסרו או תנאיו, הרתיחו את האמריקאים עוד יותר עד אין קץ.
מסכן ואומלל שהתפתה למניפולציות ישראליות במסגרת הטירלול של ממשלת שמיר, ושכמובן לא קלט כמה אדיש וממש לא אוהד היה רייגן, כמו גם הרפובליקנים האחרים ג'ורג' בוש האבא וג'ורג' בוש הבן (וריצ'רד צ'ייני שבעצם תיפקד כנשיא לאורך כל אותן נשיאויות).
ברור שהתגייסות אווירית ישראלית רשמית למענו היתה מביאה את הדברים לרתיחה סופית, אז מושכים את היד מעזרה ממלכתית גלויה, לפחות על פני השטח.
מעדיפים עכשיו לעשות מזה עניין פרטי (על אף שהוא בעצם מגיע כעולה חדש, וכמובן כלוחם לשעבר בשירותי הבטחון של ישראל).

כאילו, לא שלח שוטרים לעצור אותו במעבר הגבול בתואנות שווא?
או שפחד מהתורם העיקרי שלו ולכן... לא פסל לו את הדרכון?

... עד כי יבא שילה

... וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה

... לישועתך קויתי ה'"

וגם תשעה חודשים לפני סוכות - הולדת יעקב אבינו - תמיד בפרשת "ויחי יעקב"

וגם יש כתבים שמשיח בן יוסף שמו יהונתן, כיהונתן בן שאול שהיה משנה לדוד

הוראה לראש הממשלה... הכנעה

ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברינה! 

 רעיון מקסים של הרבנית שירית סדן מהגולן, שכל משפחה תצטלם עם שלט "ברוכים הבאים יהונתן ואסתר" ויוסיפו כרצונם,באהבה... משפחת... ושם הישוב.
ונשלח לזוג פולארד. 

רעיון פשוט ומרגש!

letters4pollard@gmail.com

ניתן לשלוח גם תמונה או וידאו

העיפו בקבוצות💫💫❤️❤️

בטוחני שיש המשך

כיהונתן 

להבין שייתכן מאוד שביזבזו לאנשים את השנים ואת הזמן בהתעסקות מיותרת שהם אינם שייכים בה ושלא מועילה כלום.
להבין שלא הכל זה שיעור במחשבת, יש דברים בעולם הריאלי [למשל, גיוס יהודי כמרגל במדינה ידידותית תוך הסבת נזקים עצומים לישראל וליהודים האמריקאיים, ואחר כך התבכיינות על התוצאה] שאולי ייחוס של איזו רוחניות להם הוא בבחינת בדיחה והבל ורעיון רוח.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.