Give your tears to the tide
No time
No time
There's no end, there is no goodbye
Disappear with the night
No time
No time
No time
No time
No time
איך אני פוחד ואיך אני דואג
תכף נתחבא, זה כמו חלום רע מאוד
דפיקות בדלת, הטלפון מצלצל
מי זה?
הלו, מי זה?
הם ימצאו אותי ויצעקו עליי חזק
ויכעסו מאוד וישפילו אותי
מתחת לשמיכה ועם המנגינה הזאת
אני אשמור עליי, אני אדאג לי
עיניים, לסגור לעצום עיניים
מה עשיתי לך?
איך אני אברח מזה?
עיניים, לסגור לעצום עיניים
מה עשיתי לך?
איך אני אברח מזה?
So, so you think you can tell
Heaven from Hell
Blue skies from pain
Can you tell a green field
From a cold steel rail
A smile from a veil
Do you think you can tell
did they get you to trade
Your heroes for ghosts
Hot ashes for trees
Hot air to a cool breeze
Cold comfort for change
Did you exchange
A walk on part in the war
For a lead role in a cage
How I wish
How I wish you were here
We're just two lost souls swimming in a fish bowl
Year after year
Running over the same old ground
What have we found
The same old fears
Wish you were here
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול