ואל תגידו להם שאתם כבר בקשר...

כי אם זה רק לוודאות 

כדאי לעשות פשוט בקופת חולים. 

בלי קשר כדאי לעשות בקופת חולים גם, אבל זה עניין אחר 

בס"ד

אם זה יעזור למישהו אז אני עשיתי בקופת חולים מכבי ברבי עקיבא בבני ברק. היה לי תור מאד מהר ותשובות מאד מהר.

את מדברת על בדיקות מסוג אחר לדעתי.. הענין הוא לא שמוצאים משהו בעייתי אצל אחד הצדדים, כי לכולם יש מרכיבים בעייתיים, הענין הוא שבודקים אם יש מרכיב שיש ל2 הצדדים ועלול לגרום למחלות גנטיות. נראה לי שרק דור ישרים עושים את זה.. 

אז איך את מסבירה את זה שיש השתתפות של הקופה בבדיקה של דור ישרים? בכל הקופות.

אם יש לה משל עצמה, למה היא נותנת התחייבות להשתתפות כשאתה הולך למקום אחר?

זה דורש בהכרח להפרד בשלב מתקדם? אין פתרונות רפואיים גם למצבים כאלו?

אצל החרדים שבמילא לא נוצר קשר עמוק לפני החתונה מבין לי ששווה לחסוך מורכבות כזאת אבל אצלינו אני זאת נראת לי שאלה שצריכה להעלות

אבל עצם השאלה צריכה להשאל.

זה עדיין משהו שצריך להשכלל אותו - מה המחיר, מה הסיכון , מה רווח וכולי..

פשוט דור ישרים ב"ה נהייה סטנדרט ולכן תופסים את זה כאופציה היחידה ואין בילתה.

אם יש מי שמוכן לשלם את המחיר - כדאי לחשוב על זה שנית

אבל גם אם יש, שיחשוב על בן/ת הזוג שאולי לא מודע להשלכות של מחיר כזה. כל הדיון פה לדעתי מבוסס על המהפכה שדור ישרים הביאו- הקטנה מטורפת באחוזי אי התאמה גנטית בזכות שהעלו לתודעת הציבור את חשיבות הבדיקות האלה.

לי מעולם לא היתה שאלה בענין כי סביב המשפחה שלי הכרנו משפחות שגילו למפרע חוסר התאמה כשניסו ללדת ילדים בריאים- וילדיהם נולדו עם טייזקס וכד', סבלו כל חייהם ומתו מוקדם. נכון שיש היום פתרונות מדהימים ב"ה, אבל הם חודרניים וקשים מאוד, יקרים כל כך ושנזכה לא להכיר מקרוב.. זה ממש לא פשוט כמו שאתה מצייר את זה. והפתרון לא כזה הזוי- לפני שאנחנו בכלל מכירים משווים בין מספרי הבדיקות ורואים אם יש תוצאה בעייתית.. פרוצדורה פשוטה ביותר, ואת הבדיקה עושים בסה"כ פעם אחת אז למה לא?

צודקת לגמרי

בס"ד

יש דברים שבהכרח ידרשו טיפולים והפריה חוץ גופית והרבה לא ירצו לעבור את זה מלכתחילה [ובצדק, זה לא פשוט]. 

מצד שני יש דברים שרק מעלים את הסיכון להיריון עם ילד חולה שאת זה הרבה פעמים אפשר לגלות בשלב מוקדם ולהחליט מה לעשות. אני לא אומרת שזה קל, אבל זה בהחלט משהו שיותר סביר לחיות איתו. כל אחד צריך לעשות את שיקוליו האם לתת לזה לעמוד בדרכו. 

בדור ישרים אין לך מושג מה הבעיה כי הם לא מספרים מה יצא בבדיקות. בקופת חולים מקבלים דף עם פירוט הבדיקות והתוצאות. בעיניי זה באמת עדיף כדי לקבל החלטה מושכלת יותר.

אבל הרעיון של ילד חולה נשמע לי אופציה הרבה יותר גרועה

מאירוע כלשה לא נעים (גדול ככל שיהיה) - זה משהו שמשפיע לכל החיים. חיים של בנאדם. של הילד שלך!

בס"ד

לא אמרתי ללדת ילד חולה, אמרתי שאפשר לגלות בהיריון ולהחליט מה עושים [ברוב המחלות ההחלטה תהיה הפלה. שוב, זאת לא החלטה פשוטה אבל היא קיימת במקרים האלה ויש עניין לשקול את הסיכויים]. 

הפריה חוץ גופית זאת הפריה שמתרחשת מחוץ לגוף [מפתיע ]. לוקחים זרע וביצית ומפרים אותם במעבדה. לא תהליך פשוט ולא תהליך נעים, מאחלת לך לא להכיר מקרוב.

זה לא להגיע להפלה.

אני יודע שזה מורכב יותר (מבחינה הלכתית) אבל זה עצמו אולי הרבה פעמים רגיש (לא יודע להשוות את זה מול הפרייה חוץ גופית.

אני לא מאחל לי גם שיקול של הפלה ה' ישמור. 

אולי בתור רווק אני לא מבין את המשמעות של הפריה חוץ גופית אבל בתור בנאדם אני יכול טיפה לחשוב על המשמעות של הפלה וילד חולה

בס"ד

בכל מקרה בתחילת ההיריון גם על פי היהדות זה הגיוני להפיל. 

שוב, לא ממליצה על זה אבל כן חושבת שהבחירה צריכה לבוא מידע.

גם כנשואה אני לא מבינה לגמרי את המשמעות של הפריה חוץ גופית ב"ה, מקווה שגם לא אבין, אבל כן יודעת מה התהליך. 

גם בשרשור הזה ובכלל בשרשורים דומים יש הלך רוח של 

'מקסימום' עושים טיפולים.. 

אז לא, IVF זה ממש ממש לא לכתחילה 

יש מספיק סיבות בגינם עושים טיפולים לאחר מעשה על דברים שצצים ולא ידענו 

טיפולים זה לא אטרקציה. זה לא כיף בכלל

זה מסוכן, זה יקר, זה מחיר נפשי גדול מאוד לשני הצדדים גם אם לא שניהם עוברים את הטיפולים 

זה מחיר פיזי גדול מאוד. 

@איכה

@קורנפלקס - קוראת לך לשרשור

תודה לכן

בתור אחת שהייתה שם- וכן, עשינו את הבדיקות בקופ"ח והכל היה בסדר,

לאחר מכן התגלה שאנחנו נשאים של גן שלא היה בסל של הקופ"ח (היום הוא כן נכנס לסל)

וגילינו את זה אחרי שהבכורה המתוקה שלנו נולדה חירשת.

ועשינו טיפולי הפריה חוץ גופית וברירת עוברים, קשים מאוד ומתישים נפשית ופיזית, בשביל שהילד הבא לא יהיה נשא של הגן, ויוולד שומע.

ואנחנו מאוהבים במהממת שלנו והיא משמחת אותנו כ"כ, ואנחנו עושים הכל כדי לטפל ולעזור לה ולקדם אותה והיא שומעת קצת בעזרת מכשירים, אבל-

זה ממש ממש אבל ממש!! לא פיקניק!

ואם אני יכולה לחסוך את זה מהילדים הבאים שלי- זה מה שאני אעשה.

מסקנה? בדיקות גנטיות זה סופר חשוב!!! ידע זה כוח!

גם בשביל אולי להחליט על עתיד הקשר, או במינימום להתכונן נפשית לתהליך.

ויש גנים מסוימים שגורמים למחלות מאוד מאוד קשות. שאי אפשר לחיות איתן מעבר לגיל כמה חודשים/שנה/3 וכ'ו. חיים מאוד מאוד קשים ומוות מאוד צעיר. וכן, אין פה שום מקום לשפוט זוג שצריך לעבור הפלה כדי לא להביא לעולם ילד מסכן כזה. בטח שלא מנקודת מבט של גבר ובטח אחד שלא מבין כלום בתחום.

ממליצה לחקור קצת ולהבין.

מה זה בדיוק אומר ולמה נכנסים, כתבתי כמה תגובות למעלה מניסיוני האישי.

טיפולים כאלה הם ממש לא "סה"כ..." ולא על הדרך.

לפני שאתה יוצא.. זה לא צחוק הדברים האלו. מדובר במחלות תורשתיות שפוגעות באחוז גבוה מהילדים, מחלות מזעזעות שמלוות אותם בחיי יסורים ובקיצור ימים ושנים. היום אנחנו פחות פוגשים את זה בזכות דור ישרים שהרימו את הכפפה והביאו לתודעת הציבור את היכולת למנוע חוסר התאמה כזה ע"י בדיקה פשוטה. 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.