דוד המלך אומר

בכל ספר תהלים הוא חוזר על הרעיון "ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהילתך פי יספר צדקתך כל היום תהילתך"
היה ראוי תמיד לספר גבורות ה'ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה ועושה כל היום
אלא בזמן ש"כי אלוהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה"
אז יש -למי- לספר, וראוי לספר.
בזמן שאין -למי- לספר - מוטב לא לספר.
אף על פי שיש -מה-.
אימתי "אהללה שם אלוהים בשיר ואגדלנו בתודה"
אימתי ש"ראו ענוים וישמחו דורשי אלוהים ויחי לבבכם"
וכן הוא אומר ""יאכלו ענוים וישבעו יהללו ה'דורשיו יחי לבבכם לעד... אכלו וישתחו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר""גם כל קוויך לא יבושו" "פדה אלוהים את ישראל מכל צרותיו"