זה כמו פופקורן.

קופצות כל היום, עוברות נושאים בקצב

גורמות לכאבי ראש

לא נותנות מנוחה.

הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַחֲשַׁבְתּוֹ פּוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים הִיא בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֵר שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ כֵן יְכוֹלִים לִתְפּס אֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעַל כָּרְחוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי

עכשיו כשאני קורא שוב את השירשור שלך.

עמך הסליחה

יכולת הכרתית שצריך לחדש

תתרכז במשהו חומרי גשמי בזמן שאתה רוצה לרסן מחשבה

בחפץ, או בתחושות הגוף

פעילות גופנית מעולה גם לשם כך

אל תחשוב על זברה.

נכון שחשבת?

כבר לא עובד עלי

אפשר מהר מאוד לשוב למקום של שקט ושלווה no mind

אני לא נזיר עדיין אך בהחלט מכיר מצב כזה

הן יותר "פרא-סימפטטיות" או רוחניות כמו שאומרים , יותר בגלי מוח עדינים לעומת בנים. יותר בהווה

אז אחיזת בנות מהירה (לכן יותר מדמיינות מציאות ולא מדייקות, דרמטיות) אך כנראה רפויה יותר

וגם גבר ב'טבע' אמור להאחז יותר לטווח רחוק, בשביל פריה ורביה וכו', צריך להשיג, לבנות עתיד ונצח

ואשה צריכה להאחז במהירות לטפל בהווה בילדים במענה מהיר וכו אך לא לטווח רחוק

קיצור נלע"ד שבנים יותר בקצוות: בין עמוסים (גלי בטא במוח) לנביאים (גלי תטא). 

ובנות יותר באמצע (יותר גלי אלפא - בין בטא לתטא , אא"כ נמצאות בעומס, חושבות מלא או היפריות), 

- הן לא רמטכליות וגם לא הרבה נביאות כגברים

רוחניות יותר שייכת לעוהז ולכן נשים יותר שם. נבואה יותר שייכת לנבדלות ושמיימיות (שאנחנו לא מכירים בדורותינו) ושייכת יותר לגברים

לגבי מחקרים וכו

אתה כותב לגבי אזורים במח ותודעה וכו

אני מדבר על תדרים אנרגטיים כלליים בחיים ובגוף ואין חולק שנשים שונות

ממילא זה משפיע על צורות תגובה ותודעה וכו

וגם בדברים אלו יש מחקרים

כגון אריכות ימים של מאות שנים, שהיא הולכת ביחד עם הכרה קדושה אלקית מדדיטטיבית

כשהעולם התדרדר בדורות בראשית, תוחלת החיים ירדה

ובגאולה שלנו היא שוב עולה יחד עם דרגות רוחניות, למאות שנים ועד לנצח כדברי הנביא

אז זאת דרגה שאנו עוד לא ממש מכירים בחויה

במזרח נשאר קצת מזה, היו כמה שחיו כ200, אולי 300

אני נשען על דרך של אלפי שנים, ואתה?

יותר גבריות, נבואיות כמו פעם, שהן מדרגות נבדלות, שצריך עבורן תקופות של דממה על מנת להתעלות על עוהז ורוחניותו, כמו נביאים גברים של פעם בישראל

ובשביל להיות רוחני אמיתי בכדור הארץ, אתה חייב חברה ועם , עם דרך איך להתנהג ברוחניות

ועם תורה שירדה מהשמיים לעיני מליונים ואין חולק

שהיא ארצית בו זמנית

עם דרך מסודרת מהשמיים

חכמת ההישתוות, ההרפיה, השלווה, שנעלמה לנו בגלותנו, והם שמרו לנו עליה כדברי המדרש על מתנות אברהם לבניו ששלחם למזרח וחזל אומרים שהם חוזרים בגאולה כשישראל חוזרים לארצם

וכפסוק בתהלים "הרפו ודעו כי אנכי א-לקים, ארום בגויים ארום בארץ" - הגויים קודמים בענייני הרפיה

נניח יש מחשבה "הוא לא בסדר"

אז באמת לא קל להחליף ל"הוא בסדר"

אך השיטה אומרת לשאול עצמך "למה הוא בסדר?" ולמהדרין: לנסח 3 עד 7 דוגמאות או סיבות לאמיתות ההיפוך

התת מודע עשוימדברים שאדם נחפש בפניהם (ברצונו ושלא ברצונו) והם נכנסים אליו לאשיותו.

המודע הוא מה האדם עושה עם זה. בעזתר המודע אדם יכול להחשךף לדברים אחרים ולרשום אותם בנפשו. וכבר ישנם מחשבות שהוא לא רוצה בהם הוא חושב על המחשבות אחרות.

מה שבעצם באתי לומר - אפשר לשלוט במחשבות מאז שהם עולות למודע

אם אדם נמצא בבאסה וחושב שהמחשבות זה המהות שלו אז האמירה שאתה מעלה מחזקת מאוד

מצד שני - המחשבות הם לא האדם עצמו אבל הם תחת אחריות האדם. כמו שהדיבור של האדם הוא תחת אחריותו וכמו שהמעשים של האדם הם תחת אחריותו אע"פ שהם מעשים זה לא הוא

גם העובדה שהמחשבות הם חולפות הם מראות חלק בלתי נפרד ממהותו של האדם שהוא זמני (הרב שג"ר היה נוהג להגיד שמהות האדם זו היא זמניותו).

מאז חטא הדעת

"לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים" (קהלת)

ומצד האמת שלפני החטא, האושר איננו במחשבה ולא דרך המחשבה אלא בביטול ואיפוס החשיבה

כתיאור רבנו בחיי על המצב לפני החטא בגן עדן: "והיתה עמידתו שם בתענוג רב גדול בהשקט והנחה וקורת רוח שאין כמוה"

כשאנו מאושרים מהנשמה ללא מחשבות שמחפשות אושר, המחשבות אחרות, ממש מינוריות ללא עבר ועתיד

אולי עננים

והמצב רוח מתקשר למחשבות

אז מצב הרוח זה מזג האוויר וכל התפאורה שבאה בעקבות מזג האוויר (גשם, רוח, ברד, ברקים, רעמים, שמש, חום וכו') זה אולי המחשבות?

ולא בטוח שאפשר לשלוט במזג אוויר- הסיטואציה. כלומר יש סיטואציות עצובות יותר וכאלה שמחות יותר

אבל אפשר אולי לשלוט מה תהיה התפאורה...

(טוב לא הכי אהבתי את הדימוי, לא הכי מדויק... אבל זה מה שעלה כרגע....)

מחשבות זה כאילו עולם פנימי שלם שאפשר לשקוע בתוכו כמו כורסה כזאת ענקית ששוקעים לתוכה בנעימים... (נזרקים עליה כזה ואז היא שוקעת... )

יש מחשבות שכיף לשוטט איתן ולנדוד איתן

ויש מחשבות שאולי צריך לנתב ולנווט אותן מעט

אם המחשבות זה אני? אולי המחשבות שלי מביאות את האני שלי למקום מסוים, כל מיני מקומות. 

זה יכול להיות מקום גבוה ונשגב, וזה יכול להיות מקום נמוך ורדוד, זה יכול להיות מקום יפה וקסום וזה יכול להיות מקום... קיצר... אין סוף מקומות....

והשפעות חיצוניות בונות עולמות חדשים של מחשבות ותובנות. 

ואי איזה שאלה יפה, היא גורמת לי לחשוב מלא. ובא לי לכתוב עוד. אבל נעצור כאן... 

תודה

חשבתי על זה עכשיו

אבל עולם המחשבה זה משהו שמעסיק אותי ממש.

תודה על השאלה... 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.