ועוד יומיים כשתקבלי תשובה תראי מה לעשות,

והחולשה והעייפות שיש לי זה ממש לא סוכרייה.

ומאוד מקווה שהכל בסדר עם העובר בעזרת ה'.

אני באמת לא יודעת עד כמה אפשר לשמור בבית קטן אבל תעשי את המקסימום השתדלות לא להידבק.

פחות הייתי אומרת להסתובב עם מסכה כי זה לא נשמע לי ריאלי אבל כן תיזהרי במקסימום שאת יכולה.

זה יגמר בעזרת ה' עוד שבועיים ועוד תהיו מותרים הרבה זמן לא שווה את ההנאה עכשיו ואת החולשה הזאת אחרי זה...

אבל אני באותו מצב שלך גם אני יצאתי שלילית ולדעתי אמינות הבדיקה לא משהו, אין סיכוי שלא נדבקתי!!! הייתי חולה שהוא היה חולה, אנחנו לא מתבודדים אחד מהשני מספיק קשה גם ככה ולא יודעת אני עברתי את זה סבבה לגמרי וגם הוא ב"ה

אלא להרגיע שגם אם ח"ו נדבקה לא חייב שקרה משהו

אני עצמי תקועה בבית עכשיו לעוד שבועיים ואני כבר שבועיים בבית לא מתלוננת ח"ו אבל זאת ממש לא היתה הכוונה שלי התכוונתי להרגיע וזהו.

פשוט ממש הזדהתי בדיוק אותו מצב וסיפרתי את הסיפור והמחשבות שלי 

מנסה להסבר לך את זה בכמבה הודעות יכול להיות שאני לא כ"כ טובה בניסוח, אבל מרגישה קצת מותקפת

יצאתי שלילית ובאמת הרגשתי מעולה אז אין לי ספק שבאמת לא נדבקתי.

(לא יודעת מה זה אומר לגבי הזוגיות שלנו)

בכל מקרה התייעצנו עם 2 רופאים בכירים שהמליצו ממש לשמור מרחק עד כמה שאפשר...

כי אבא שלי סכרתי כבד ובמרפאת הסכרת שלו הזהירו אותו מאד להישמר

כי סכרת נחשבת לאחת ממחלות הרקע המשמעותיות לעניין תמותה מהנגיף.

אולי יש קשר בין הדברים

עכשיו סיימתי לתלות את המכונה האחרונה מהחג.

ממש מטריף אותי הקטע של לא לכבס בחג.

סיימתי היום לכבס את כל הכביסה של החג כולל דפנות הסוכה, אלופת העולם שאני (מרימה לעצמי, כי אף אחד לא מתלהב פה מהאירוע)

אחרי שלא הייתי בבית ראשון שני

עכשיו כבר רואים את התחתית של הסלים אבל יש עוד מכונות לקפל כבר..

למרות שלא היה לי כ"כ הרבה כביסה כמו שאת מתארת, כי כיבסתי פעמיים ביום המועד,( ועוד כל יום מכונה עם בגדי ומצעי פיפי מצחינים) אבל עדיין לא הגעתי לקרקעית כי הבחילות ממש מקשות עליי, כל התעסקות עם הכביסה זה פשוט בעעעע והריח של המרכך כביסה עושה לי בחילות יותר מהריח של הכביסה המלוכלכת.... אז שה' יתן לנו כח לסיים עם ההר הזה בשמחה ובטוב לבב!

בדברים מעוררי בחילה

אני בהריון הראשון שלי איזה 3 חודשים כיבסו אצלנו ללא מרכך.

כל פעם שהרחתי מרכך כביסה טסתי להקיא את הנשמה....

אני לאט לאט בצעדי צב..

אבל ב"ה מתקדמת

(אבל משפחה קטנה משמעותית משלך וגם כיבסתי בחג פספוסים)

לק"י

אצלינו היבשת הוצפה במי ביוב (זה קורהה לפעמים, שיש הרבה מים באמבטיה, ואז הביוב גולש. יודעת שזה דורש טיפול).

בחסדי שמים הרצפה היתה ריקה כמעט לגמרי מבגדים.

@מכחול - תודה😊

@אמאשוני - מסכימה איתך. לפעמים אני מרגישה שאין לי מנוחת חול המועד כשאני רואה (ומריחה🤢) את הערמות... אבל בעלי אמר לי שזו לא המנוחה, אא המלאכה. אז מי אני שאגיד אחרת מההלכה

@מתיכון ועד מעון - אלופה! יריעות הסוכה שלנו עדיין מחכות בסבלנות במרפסת... אבל אני מרגישה בסדר עם זה, כי רק אתמול בעלי גמר לפרק סופית את שתי הסוכות שלנו...

@בוקר אור - לקיפול בכלל עוד לא הגעתי... וגם לא אגיע, כי אני לא מקפלת, אבל אני כן ממיינת בתוך סלסילות בארונות, וכרגע הבגדים נמצאים בעמדת המיון לפי ילדים באמבטיה, והסלים שם כבר עולים על גדותיהם...

@באתי מפעם - כיבסתי רק פעם אחת, בכביסה קצרה, מכנסיים צואים. ובעלי אמר לי לא להכניס שום דבר מעבר, אפילו לא את סמרטוטי הרצפה... (באורח נס הם לא התמלאו בזבובונים במהלך הזמן הזה) היו עוד בגדים ומצעים ובובות שהתמלאו בצואה מהורדת הטיטול היומית של הקטנה, אבל זה היה רגע לפני שמחת תורה, אז רק שטפתי במים...

@השקט הזה - מקווה שאת מתקדמת בצעדי צב ים, כי צב רגיל לא יכול לשחות בים הכביסה

@יעל מהדרום - וואי, מי ביוב זה איום ונורא... באמת נס שלא היו בגדים על הרצפה. (ואין, הכביסה מוציאה ממני דברים טובים, על כל הקושי והסירחון אוהבת להמשיל עליה מגוון משלים... האמת שלפני שלוש שנים כתבתי שיר שלם על כביסות ומלחמה...)

@מוריה - ראיתי את התמונה הזו בסטטוסים, והזדהיתי מאוד - חוץ מזה שההר שלה מסודר מדי

בלי להכיר אותך

כשסיימתי את רוב ההר, בישרתי בקול תרועה שגיהצתי וקיפלתי שמונה מכונות!!

אבל עכשיו אני יכולה להגיד שהמצעים של החדר ילדים גם נקיים פרוסים על המיטות, והשמיכות שבילו בסוכה מתייבשות.

(וחזרנו לשגרה שכל הזמן יש מי שמתחבק לו בסלי הכביסה

ומה הכוונה בסוגריים?🫢

אחרי המקלחות מזכירה לילדים לשים את הבגדים שלהם להתחבק בסלים ולא להשאיר אותם מבויישים על הרצפה...

(הילדים פה הם מהזן הנדיר שצריך כל יום להזכיר להם דברים בסיסיים שכאלה)

כי גם הילדים שלי מהזן הנדיר הזה (היחיד שמקפיד באדיקות להכניס את הבגדים שלו לסל זה הבן הגדול שלי, שעל הרצף🤭)

אני קיפלתי היום כמעט הכל

נשאר סל אחד

מרגישה בסחרחורת

לא עומדת בקצב כי כל לילה עושים לי כאן שמחה וששון

הבת שלי מגדילה לעשות

פעמיים כי טוב

גם במיטה שלה

וגם במיטה שלי.

שנאמר כל המרבה הרי זה משובח

ולכן אחים שלה גם הם לא משאירים מיטותיהם יבשות חלילה וחס

וטטרה

את יכולה להרים את החולצה ולהניק כשהבטן מכוסה בזכות הגופייה

ואפשר גם לקנות שמלה קלילה עם כפתורים ואז אפשר לפתוח להנקה.

וואי זה משפיע מאד. היה לי מישהי לידי בחדר שהתלבשה התאפרה כאילו היא מארחת בחג עכשיו חח

קינאתי בה ממש

רק עקבים היה חסר לה 😂

אבל לא יצא לי שבבית חולים התלכלכתי (כי זה זמן שאני חרדתית שירותים אני שותה גלונים בשביל ההנקה והולכת לשירותים כל חצי שעה כי מפחדת מעצירןת😅)

או חצאית וחולצת פוטר/טישרט

זה משנה עולמות הקטע של הלבוש, בימים אחרי הלידה אני לא מתפקדת כ"כ אבל אחת האחיות/אמא שלי אם היא איתי עוזרת לי להתלבש, להבריש את השיער (בימים האלה שמה כובע קליל ולא מטפחת קשירה מסובכת) ולהתאפר קצת

מחזיר אותי לחיים בהרגשה (למעשה גם לפני וגם אחרי אני במיטה אבל התחושה והפוזיציה שונים כל כך).

ואפשר גופיה מתחת, ואז כשמרימים את החולצה, לא חושפים את כל הבטן.

אני לובשת אותם לפעמים גם בימי שישי כשמנקה את הבית, וגם מעל הפיג'מה כשיורדים למקלט

קניתי כאלה זולים (150 ש"ח בערך), ומבחינתי זה היה לגמרי משתלם. לבשתי אותם גם בימים שאחרי השחרור מבית החולים.

הכי נוח לי עם החלוקים של הבית חולים אבל באמת זה לא הכי צנוע וגם זרוק כזה.

אז חלופה שנוחה לי זה חצאית קלילה עם גומי רחב (שלא תציק כשהכל רגיש אחרי לידה) וחולצת גלופה, שבעיקרון אני לא הולכת איתה ביום יום אבל היא הרבה יותר צנועה מחלוק בית חולים (למרות שהפתח שלה רחב, הוא לא רחב כמו של החלוק)

אני תמיד מזמינה משיין כמה וזה ממש כיף

הלידה האחרונה הייתי במצב לא הכי טוב ולא החלפתי מהבגד של הבית חולים והרגשתי רע מאוד

חלוק קשירה כזה שקושרים מעל הבגד, ואז את עם הפיג'מה של הבית רפואה אבל אם את מסתובבת במחלקה או מארחת אפשר בשניה לקשור מעל

מאמינה שאפשר להזמין בשיין כאלה, וגם ראיתי בשיין שמלות הנקה חמודות בסביבות 50 שח שאפשר גם להשתמש בהם אח''כ בתור שמלת בית...

לא מזמן קניתי והן פשוט נוחות.. זה שמלות שאני לא אסתובב איתן בחוץ אבל מצד שני לבושות ולא נראה פיג'מה או חלוק.

המחיר פצצה 70 שח. ואני חורשת עליהם בבית

מצרפת לך קישור שמלת הנקה חלקה

חולצה רחבה עם פתח סגור מספיק או דברים אחרים שכתבתן במחיר זול, לא בשיין?

לא אספיק להזמין משיין.

וזויה מזמן לא עולה עלי.

התלבטתי אם לנסות להזמין לארג' אבל יש לי הרגשה שזה לא מספיק גדול באמת.

האמת אני לרוב עם החלוקים של בי''ח ואחרי קיסרי.

וגם לא אקום לאורחים.

מי שבא לבי''ח שישא בתוצאות 🫣😁

יותר חשבתי לכיוון של הבית בימים הראשונים אחרי הבי''ח.

באמת קטנה

ובחברות אחרות אני לוקחת m - l תלוי בגזרה ואם אני רוצה רחב או לא

לשים משהו מתחת.

תודה!

וכשהנקתי הרמתי את השמלה והתכסיתי בשמיכה עד התינוקת..

לי זה היה אחלה.

תכלס, חלק מהזמן כן נשארתי עם החלוק של הבית חולים כי בסוף זה באמת הכי פחות מציק אחרי לידה והכל

אבל הוא היה לי קצת חשוף מידי אז שמתי מתחת טישרט

והקפדתי על מטפחות אמיתיות ויפות וממש לקשור

זה היה לי סופר משמעותי ועשה הרגשה טובה.

זה נותן תחושה הרבה יותר נעימה וטובה.

מביאה איתי חצאיות רחבות, חולצות נוחות (אפילו חולצות גלופה זה אחלה)

הלידה שהייתה בשבת, אפילו התלבשתי בבגדי שבת כבר בחדר לידה, לפני שעליתי למחלקה.. זה פשוט תחושה אחרת..

אחרי לידה הרבה פעמים לי היה דימום מוגבר ואז אחרי כל פעם שהלכתי לשרותים או שהתקלחתי (בערך באותה תדירות) הייתי מחליפה חלוק ומגבת ואמורת לעצמי בהנאה איזה כיף שלא אני מכבסת.

האמת שבמרבית הלידות גם כמעט לא היו לי מבקרים ומי שהגיע לא היה לי אכפת איך שיראה אותי

ממש לא התחשק לי ללכלך בגדים שלי

לבשתי חלוקים של בית חולים ומעל חלוק מהבית

מבחינתי הפינוק הכי גדול זה כביסה שלא אני מכבסת, ואוכל שלא אני מכינה.

ואת שניהם מקבלים באשפוז אחרי לידה😁

עם ילד שמקבל ברזל מאז שהוא נולד עד עכשיו, כשהוא כמעט בן 3.

עוזר להצמיד לפעילות קבועה, או לתת בזמן קבוע.

לי זה עוזר לתת את שניהם במקלחת (מקלחת כמעט כל יום ואם יום מתפספס אז לא נורא)

תמיד נתתי באמבטיה או תוך כדי שמלבישה.

מבחינתי שמכינה טיטול, בגדים, מכינה גם את זה.

רעיון להצמיד לפעולה קבועה.

תודה!

ואפשר לתת ברזל וויטמין די ביחד?

אני אפילו אוהבת, כי השומניות של הויטמין די על הכפית, עוזרת גם לברזל להחליק (שמה על הכפית קודם ויטמין די ומעליו ברזל ונותנת ככה).

ובגלל שהברזל מאוד מלכלך אני אוהבת לתת באמבטיה את הכל.

אם אין לך יד פנויה לזה, אולי כדאי לקנות פלסטיק פשוט כזה שהם שוכבים עליו באמבטיה.

יש להן על מה להיות במקלחת.

רק שלא רק אני מקלחת. 🫣

למשל כשמכינה סנדביצים בבוקר, ובמקרה זה גם ממש ליד...

או בערב כשמארגנים ארוחת ערב

אחר כך כבר לא התאפשר.

כי אם זה קבוע על השולחן, הילדים יתעסקו עם הבקבוק וישברו אותו.

תודה

בה אני לוקחת כל מה שצריכה- ויטמינים, גלולות, קפסולות להגברת חלב..

מרגישה שצריכה את הקופסאות האלה של הזקנים לאחסנת כדורים באופן יומי😅

יש לי בשידת החתלה ונותנת לו כל בוקר

ככה זה לא התפספס

ומרצ אותו שם עם כפית שיהיה מוכן.

ויטמין די בשידת החתלה כל בוקר נותנת כשמארגנת

לא בפנים ששם מאתגר יותר

יותר לכיוון ראש העין, פתח תקווה

פשוט כתבה לא מאותגר בטחונית. אז זה כן.

והיא לא כתבה בכלל לא אלא לא מאד

אני לא חושבת שאחיה עונה להגדרה מאד מאותגר בטחונית

יש יישובים ככ ככ ככה יותר..

לא עוברים דרך כפר ערבי בדרך, והוא בתוך גוש של יישובים יהודיים

בסוף כל הארץ מאותגרת בטחונית אבל יש יישובים שיותר ויש שפחות. ראיתי שכתבה עשהאל אז אחיה לא נראה לי יותר מאתגר מעשהאל. אבל כן יש יישובים שיותר קרובים למרכז ולצפון נניח שהם פחות מפחידים ביום יום.

(כמובן שבסוף מי שגר שם מתרגל ולא מפחד אבל זה תלוי כל אחד מאיפה באה וממה מפחד)

אבל אולי שווה לברר על מבוא חורון

בהצלחה!

ליד יריחו מקימים יישוב חדש בשם אלישע ומחפשים עבורו משפחות עדיין.

נשמע כן מאותגר ביטחונית.

לפותחת- אולי שבי דרום?

משמעותי להתפתחות! הרי עד שבוע 36 העובר נחשב לפג, ויש לזה משמעויות והשלכות. לי בשלוש הלידות האחרונות היו צירים מוקדמים בשבועות 32-35, כל תינוק בשבוע אחר, והתאמצו מאוד למנוע אותן בביהח. כולם נולדו בסוף בשבוע 39 פלוס

חוץ מלנוח ולשתות…

לכן אני אומרת

כבר לא נותנים זריקות להבשלת ריאות.

לי נתנו ב36.. תלוי מאוד בבית חולים

עד לשבוע 36-37

כי בכל זאת זה לידה מוקדמת ועלולים להיות סיבוכים.

לא הייתי משחקת עם זה.

כן מנסים לעצור לידה.

אם יש ציר פה ושם הייתי פשוט נחה ושותה מים אם זה ממש הופך לסדיר אז צריך להיבדק בהקדם לפחות עד שבוע 36.

לי היה צירים בשבוע 34 כל שתי דקות, צפופים וכואבים, ברמה שהייתי בטוחה שאני יולדת באותו לילה (זה היה ברמה שבלידות הקודמות היה לי ככה בפתיחה 7-8) וברוך ה' עצרו אותם במיון יולדות ונולד חודש וחצי אחר כך.

אני הייתי ממש בלחץ מזה, כל הדרך לבית חולים רק בכיתי "אני לא רוצה ללדת עכשיו"

ולא הייתי מיובשת בכלל, שתיתי מלא באותו יום אבל בכל זאת הנוזלים בבית חולים עזרו, האחות גם אמרה משהו על איזה חומר ששמים ביחד עם הנוזלים אבל אני לא זוכרת מה זה היה.

ברור שללכת להיבדק

אני בתם ככה חושבת לי להנאתי😅

מעניין מה שמים בנןזלים

אני אשאל אץ הצט!

מכירה כאלה שהסתבכו וכן הגיעו לקשיי נשימה ואפילו נקזים בריאות של התינוק

זה שבוע שלא אמורים ללדת בו

והיה מונשם.

ב"ה לא היה נזק לטווח ארוך.

כשהלכתי עם צירים מסודרים והתקצרות צוואר "את שבוע 34, כבר לא עוצרים לידה, אנחנו יודעים איך לטפל בתינוק"

יופי שיודעים, עדיין עדיף לתינוק להיוולד מאוחר יותר...

מזל שרופאת הנשים חשבה כמוני והוציאה לי את כל המכתבים והמסמכים שיכלה כדי שיאשרו לי שמירת הריון (שבאמת אישרו) ונחתי ממש ממש ממש וב"ה נולד בזמן.

מנוחה ושתייה משמעותיים מאוד, וכל יום נוסף בבטן שווה לתינוק פחות מאבקים בריאותיים בחוץ.

מובילים ללידה, לא עדיף שזה יקרה בבית החולים?😅

בטח בשבוע כזה

נראה לי סיבה מספיק טובה ללכת להיבדק

או לפחות לעכב אותה כמה שאפשר. בעיקרון כבר לא נותנים בשלב הזה זריקה להבשלת ריאות, אבל אולי יש סיכוי שיחליטו שכן. (אני הגעתי בשבוע 33+6 ונתנו לי את הזריקה. בפועל ילדתי יום אחר כך, כשכבר היה שבוע 34)

בכל אופן, אולי צריך גם לבדוק למה יש צירים בשלב מוקדם יחסית. ואולי מכיוון שהעובר עדיין קטן, רוצים לעקוב יותר ולראות שהוא לא נכנס למצוקה.

בקיצור - בהחלט ללכת לבדוק בשלב כזה של ההיריון.

העיקר שיהיה בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!

עצרו את הלידה עם אוטיסיבן והייתי מאושפזת שבועיים.

שחררו אותי ב35 הביתה ותוך 3 ימים חזרתי ללידה עם צירים. הם אמרו שבשבוע כזה לא מפסיקים את הלידה אבל גם לא עוזרים לה ( כלומר לא מוסיפים זירוז). פתאום הפסיקו הצירים אחרי 12 שעות. השאירו אותי להשגחה ללילה במטרה לשחרר בבוקר. אבל בבוקר התחיל ציר אחד חזק שאחריו כבר הייתי פתיחה מלאה ותוך כמה דקות ילדתי (מזל שהייתי כבר בביח)

34 זה פגיה עדיין.

הריאות עוד לא בשלות, יש עוד דברים שמתפתחים בסוף. לידה בשבועות האלה מעלה סיכון לקשיי התפתחות, תקשורת, קשב ולמידה. לדעתי לאחרונה יצא מחקר שמשבוע 37 ואחורה, כל שבוע מעלה יותר סיכון סטטיסטי לקשיים הללו. יותר קשיים בהנקה כי עוד לא סיים להתבשל רפלקס המציצה ועוד.

ב''ה הרפואה מפותחת וניתן לטפל היטב בתינוקות והכל עשוי להיות כמובן ובע''ה בסדר גמור, אבל זה לא דבר חיובי ולא דבר להקל בו ראש בכלל.

עשויות להיות לזה השלכות לכל החיים.

אם יש צירים לגמרי ללכת להיבדק, לקבל עירוי או מה שצריך ולנסות לעצור אותם ולדחות את הלידה. כל יום ברחם הוא מתנה.

שיכולים להוביל ללידה, צריך בכל מקרה להגיע להיבדק. כדי בשלב מוקדם ינסו לעצור את הלידה, ובשלב יותר מאוחר יילדו בבית חולים.

אם זה צירים שלא מובילים ללידה, ואין מה לעשות, אז אין טעם ללכת.

ואם לא יודעים, אז בכל מקרה צריך לבדוק.

ברור שללכת להיבדק -

1. נותנים תרופה לעצור צירים, הבשלת ריאות וממש חשוב - מגנזיום ששומר על המוח של העובר בשלבים האלו, בעיקר מפני שיתוק מוחין. ממש קריטי לקבל אותו

2. בשלב כזה בגלל שהעובר קטן לידה יכולה להתפתח ממש מהר ואז העובר שהוא פג חייב עזרה ולא כדאי ללדת אותו מחוץ לבי"ח

3. בשלב הזה הם עוד מחליפים מנח ומתהפכים ואם העובר לא במצג ראש זה ממש מסוכן

ניתאי זה שם כבד בעיני.

שני אהרון- שאיתמר היה הבן של אהרון, לי אישית זה היה מפריע שניהם ביחד אבל זה ממש אישי

או כל שם שלא מתחיל באות א', שתי שמות באתה אות זה לא מתגלגל טוב על הלשון

ואגב גם איתמר ואיתי זה שמות תורניים.. מהתנך

השם ניתאי מעלה לי אסוציאציה ראשונית לבנג'מין ניתאי ועלי אישית הפרסונה לא חביבה.

אבל זה עניין של טעם.

אם השם השני הוא תורני

אז נראה לי הייתי הולכת על איתי שזה יותק קליל ויותר קצר...

למרות שלא מתחבר לי עם עוד שם

אבל השם עצמו מהמם

אז הייתי הולכת על איתי דווקא

וכשחסר לוקחים משם. לא חדש.

שמאבד ומפוזר... יש לי ילדים כאלו וכאלו.

צריך להתבונן ולראות ממה נובע.

אם מזלזול - צריך באמת לחדד את עניין השמירה על רכוש.

אם הילד רחפן ולא שם לב זה בטח פוגש אותו בעוד מקומות בחיים.. וצריך לחשוב על אסטרטגיות של ארגון, אחריות עצמית לבדוק מה חסר לי כל ערב ומה צריך למחר וכו'

הכל כמובן בהתאם לגיל והיכולת.

גם לי יש ילדים כאלה

האמת שאני לא ממש מתרגשת מבינה שזה חלק מהגיל

כמו שכתבת אני גם הדבקתי שמות על כלי הכתיבה שלהם

אבל זה מעצבן.

היום למשל הבת שלי לא מצאה את המחק. אמרתי לה שתחפש טוב. אחרי שהיא התייאשה מצאה אותו במקרה בתוך הקלמר...

שניה אח"כ מצאתי טוש שלה על הרצפה. אמרתי לה שתיקח אותו. כמובן שהוא נזרק בתיק ולא הוכנס לקלמר

אני מרגישה שחוץ מזה שהילדים שלי רחפנים, ואין לי מה לעשות עם זה, הם מאוד מזלזלים בציוד בגלל השפע שקיים.

מחקים לפעמים לא שורדים שבוע, והמחיר שלהם הוא אפסי אז לכאורה לא נורא, אבל מבחינה חינוכית זה גרוע בעיני, אז משתדלת להיות 'על זה' , לתזכר , להרים בסיום של.ב, להגיד להם שחיפשו, להגיד שאסור לזלזל ברכוש וכו'... נקווה שזה יטמע...

אז הם לא מתאמצים

גם לילדים שלי זה קורה כשהם יודעים שיש שפע האמת

עם קשיי התארגנות, וכמובן מאבד חפצים.

אני מנסה לעשות מה שאפשר כדי לעזור לו לשמור על הציוד.

כתבתי שם על כל פריט.

באמת על מחק פחות אפשרי. אם זה מה שעוזר, אפשר לקנות מחק שמגיע עם מחזיק או כמו עט כזה של מחקים. זה הרבה יותר קטן, אז כדאי רק אם לא יאבד כל שנייה.

קניתי לו קלמר עם סקוץ' בפנים. (עם תא אחד שיכול להתחלק לשניים עם סקוץ').

וחיברתי לו בסקוץ' דבק סטיק, מספרים, סרגל ומחדד. זה עוזר להחזיר כל דבר למקום.

כתבתי על הרוכסן של כל תא מה צריך להיות בפנים, ואני עוקבת כל כמה ימים לראות שיש לו כל מה שצריך.

הכנתי לו קלמר נוסף לבית, כדי שבבית הקלמר ישאר כל הזמן בתיק, והוא לא יוציא אותו בשביל להכין שיעורי בית ולא יחזיר לתיק.

בקבוקים הוא משתמש בבקבוק פשוט של מים מינרלים, ואם נאבד זה לא נורא. דואגת שיהיה מלאי בבית.

לכתוב שם על סוודרים, מעילים וכד'.

וגם על ספרי הלימוד.

צריך לראות אם ילד מאבד הרבה חפצים בגלל קושי, ואז לנסות למנוע אבדות ולדאוג למלאי לתחלופה.

או שזה יותר בגלל עצלות וחוסר אחריות, ואז אולי יעזור להעביר לילד את האחריות ולתת להם להתמודד עם ההשלכות, ולא מייד לתת להם חדש במקום.

זה תלוי גם בגיל של הילד.

לשלוח אותם בלי ציוד זה סתם מפריע ללמידה שלהם

לדרוש מהם לחפש טוב לפני שמחליטים שאין.

ללכת לקנות לבד ציוד חדש/ לקנות מכסף שלהם.

אם זה לא משהו שחייבים, שיסתדרו בלעדיו.

ואם זה משהו הכרחי אפשר לתת תחליף יותר פשוט.

הבת שלי בכיתה א שנה שעברה איבדה די הרבה. לדעתי זה כן קצת התמתן בהמשך השנה (ובכל זאת מתחילת שנה השנה היא כבר איבדה דברים)

מאמינה שעפ יותר ילדים בבית ספר יש יותר הוצאות, אבל אני באמת קענה סטוקים (ובודקת קודם בקלמר ובתיק שהיא לא פספסה את זה)

אפ יתאים לכם, אולי תקני דברים פחות שווים ואיכותיים שמי שמאבד לוקח מהם. ככה יעלה פחות כסף ואולי גם להם יהיה יותר אינטרס לשמור (לא יודעת באיזה גיל הם..)