אז הבטחתי שאחזור לספר מה היה... הסיפור הזה חתיכת אווטינג בשבילי.. אבל מרגישה שזה סיפור שצריך להיספר... (נראה לי אני מחליפה שם משתמש אחרי זה...חחח)
אז ככה, למי שזוכרת, ביום שלישי שעבר באמצע הלילה פתחתי שרשור לגבי חום אחרי לידה. הייתי 5 ימים אחרי לידה והיה לי 37.8, לא משהו רציני, אבל תהייתי אם מדאיג אחרי לידה. לאחר כל העצות שלכן כאן יצרתי קשר בבוקר עם רופאת משפחה שהפנתה לבדיקת קורונה (רק כדי לוודא שזה לא זה..!) ואמירה שאם החום עולה מעל 38 לטוס למיון.
באותו יום בבוקר השארנו את האחות הגדולה (בת ה3) בבית כי השתעלה, אבל התייעצנו עם רופאת ילדים שאמרה לעשות לה אינהצליה ולשלוח. ואני, אישה 5 ימים אחרי לידה, לא מתנגדת כשאומרים שאפשר לשלוח....בעלי הקפיץ את הקטנה, ואני יצאתי לעשות בדיקה. חלשה ועם קצת שיעולים- אבל באמת באמת באמת שלא חשבתי שיש סיכוי שזה זה.
ב1 בלילה קמתי לקטנציק, הצצתי באפלקציה ו.... לא נשמתי. חיובית לקורונה. מהההההההההההההה? כמובן שהערתי את בעלי....היינו בהלם. שלחנו מלא הודעות לכל מי שהיה לו השלכה לגבי זה..ואחרי שקצת בכיתי והתפקרתי ניסנו לחשוב לגבי ה-שאלה. מה עושים עם הברית. אפשר למול? אם הוא חיובי? ואם הוא שלילי? ואם הוא ידבק אחרי הברית? ומי ימול? ואיך? ואיפה?
ב3 ומשהו העייפות הכניעה ונרדמנו...
את יום חמישי 'בילנו' כל היום בטלפונים. אני באינספור טלפונים והודעות מכל מיני חברות, נשים בשכונה, משפחה - שרק רוצים לברר איך לעזור ומה צריך, ובעלי - עם כל מיני רבנים ומוהלים לגבי הברית.
ב'ה הגענו לאנשים מדהימים שממש עזרו לנו , בתוכם הרב בן שלמה ממודיעין והרב אודי רט ממכון פועה. שניהם קישרו אותנו לרבנים גדולים שעזרו לנו להגיע לפסיקה- אם התינוק שלילי- מלים אותו בזמנו. ברגע שהייתה הפסיקה, בעלי רץ איתו לבדיקת קורונה, סיפר את המצב וקיבל מעטפה של 'דחוף!' מתוך תקווה שתהיה תשובה עד הבוקר.
באותו ערב קיבלנו מספר של מוהל שגר בערד שעבר קורונה ויכול להגיע למול, וסיכמנו איתו שאם תהיה תשובה שלילית - הוא יגיע למול.
בלילה קמתי בערך פעם בשעה ...אין תשובה...אין תשובה..מסתבר שהערתי את בעלי באמצע הלילה ואמרתי לו שהקטן חיובי...ואז נזכרתי שחלמתי את זה....בקיצור, הבנתן.
7 בבוקר אין עדיין תשובה. הייתי על קוצים...ניסתי להתקשר למוקד מכבי, סגור בשעות כאלה... לא ידענו מה נעשה אם לא תהיה תשובה.
7:13 נכנסתי שוב- הוא שלילייייייייייייייי!!! חסדי ה'.
בזריזות, הודעה למוהל שמאשר הגעה,יגיע ב12.
עדכנו משפחה וקצת חברים.
ואמרנו שאם רוצים, אפשר להגיע להסתכל מהחניה (אנחנו קומה 3). אחד השכנים לקח על עצמו לארגן לנו מניין בחוץ, והם גם קפצו לקנות רוגלכים וסידרו שולחן בחוץ .
אנחנו התחלנו לסדר את הבית....תחשבו על בית של אישה אחרי לידה....
חברה דפקה על הדלת והשאירה בלוני הליום מהממים
חברה אחרת (מהממת!) הביאה לנו חלות, פשטידה, סלט ועוגה- שתהיה לנו סעודת מצווה אחרי הברית!
ובשעה 12 אנחנו מצצים מהחלון וקולטים בערך 30 איש- שפשוט הגיעו! התחילו לשיר בחוץ שירים.... היה פשוט מדהים!! לא ציפנו לזה בכלל בכלל. חברות שלי מהעבודה הגיעו, משפחה (מי שלא בבידוד)... במקביל היה זום פתוח כמובן.
אחרי כמה דקות קלטנו את כמות האנשים בחוץ.. ובאמת לא רצינו שמישהו יחלה בגלל הברית..אז בעלי הודה (בצעקות... מלמעלה למטה) לכל מי שהגיע וביקש שחלק ילכו..היה לנו מאוד לא נעים לבקש, אבל איך בעלי אמר אחרי הברית
"זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים"- הכי חשוב- חיים.
הייתה ברית מרגשת מאוד, הזוי שזה היה רק אנחנו והמוהל (וגיס יקר שחלה ובדק נוגדנים שבא להיות הסנדק).
אבל ב'ה שזכינו להכניס את בננו בבריתו של אברהם אבינו- בזמנו!
בשמחות!!
