שלום
אני אמורה ללדת בקרוב בשעה טובה.
רציתי לברר איך מגיעים ללידה בבילינסון, האם נוכל להכנס עם הרכב דרך השער כניסה כשזה ללידה? מאיזה שער נכנסים? איפה חונים?
רצה לברר מראש כדי שבזמן אמת לא נבזבז זמן על התברברות בשטח, חיפשתי מידע כזה אצלם באתר ולא מצאתי.
תודה
ימשיך ויחנה את הרכב .. יש חניה בהמשך בתשלום (פניה ראשונה ימינה מיד אחרי השער הראשי)
*אם אני לא טועה*
צריך לעבור את השומר,
והוא כבר מסביר בכל אופן איך נכנסים
זה ממש פשוט ולא בעייתי
משתפת מאצלי
עשינו לילדון בן 4 מבצע עם דף ומדבקות מיוחדות שקנינו לאירוע
והמבצע הוא שמדביקים מדבקה בבוקר
והוא נוראאא רצה כבר להדביק ואמרתי לו שאי אפשר במבצע מדביקים רק בבוקר
אז אומר לי: אבל אני רק רוצה לעשות דוגמא 🤣
ועוד אחד
הוא לומד קריאה עכשיו והם באמצע לימוד הכרת האותיות, הוא ספציפית מכיר מזמן את כל האותיות בעברית ואנגלית
וכל היום מנסה לכתוב מילים לפי הצליל ששומע
מפרק כל מילה להברות וכותב. לדוג: ב נ נ (בננה)
והיום ניסה לכתוב מגנטים. ובאה להראות לי שכתב מ ג נ T ם
מה לא שומעים שבמילה מגנטים יש את האות T ?? 😅😅
לק"י
כי אני לא אוכלת מספיק שוקולדים גם ככה🫣
(נכתב תוך כדי לעיסת 🍫).
זז לי הכתר בשן, אני כבר שבוע על איבופן, בתקווה שזה לא ייבש לי את החלב. יש לי תור רק שבוע הבא.
מה יכול להרגיע את הכאב?
ועל המזל גם יצאה לי אפטה... אוף. מה מרפא אותה?
בעקרון טיפות אופטלגין מאוד מאוד מקלות על כאבי שיניים. אני די בטוחה שמותר בהנקה.
ונורופן לא אמור לייבש חלב, לקחתי תמיד בהנקה אחרי לידה.
זה הרבה זמן לחכות לעזרה ראשונה, אין סיכוי להקדים את התור?
לא נתנו לי תור מוקדם יותר
זה פוינט
אני לא יודעת אם מותר בהנקה אבל שווה לבדוק
ולשים קצת ערק באזור הכואב
תוך 24 שעות לדעתי
כתר שזז זה ממש בעייתי.
לגבי משככי כאבים אז אופטלגין יותר חזק ועוזר כמו שאמרו כאן
וממה שאני יודעת מותר בהנקה
רגע, אז למה בבי"ח לא נותנים אופטלגין אחרי לידה?
יכטול להיות שאסור אם יש לתינוק חסר בPD6G
אני קיבלתי בלידה האחרונה
אצלי לא נתנו אף פעם, למרות שזה יותר עוזר
כללית גם בהריון זה עזר לי והרופא אמר לי שזה נחשב קו שני
אומנם עדיף אקמול אבל מותר בעדיפות שניה.
(בכל מקרה זה לא התרופה האידאלית. אבל היא יעילה)
כאב שיניים זה נורא ואיום
שמקבל עזרה ראשונה בקופ"ח שלך
איך אפשר לסבול ככה דקה
בינתיים הנקה מלאה, ולא המליצו אחרת.
סוגי דם שונים לתינוק ולי,
עוד לא התחילו טיפול כי זה גבולי, רק השגחה עד שבמגמה תתהפך.
ספרו לי מה אתן יודעות מציעות ..
רוצה הביתה, למשפחה, לקושי הבריא של השגרה החדשה וכו'.
אוטוטו הוא בן שנה, אני בהריון חודש שני
היה יונק לפעמים פעם אחת במהלך היום ובלילה בערך ב4 היה מצטרף אליי למיטה עד הבוקר ויונק כמה שבאלו
לוקח מטרנה בהמהלך היום ולפני השינה
ההנקה ממש כואבת לי והחלטתי להפסיק להניק (רציתי גם קודם, אבל הכאב דחף אותי להתחיל עם הגמילה) אז כבר שלושה לילות שאנחנו ערים
אין לו מוצץ, הוא נרדם על הידיים של בעלי יישן שעה שעתיים ואז מתחיל הלופ, הוא מתעורר ומייד נעמד, בוכה אני באה אליו מרימה, מרגיעה הוא כמעט נרדם או נרדם לגמרי, מניחה והוא שוב מתעורר בוכה ונעמד
אין לי אפשרות להרגיע אותו שהוא עומד בלי להרים.. לפעמים אני נותנת לו לבכות במיטה בעמידה עד עשר דקות ואז הוא יותר מותש ונרדם יותר חזק על היידים ואז כשאני מניחה גם אם הוא מתעורר אני מצליחה להרגיע ואות בשכיבה שימשיך לישון, אבל זה לחצי שעה מקסימום!
אני מותשת ועייפה, גם הוא. המטפלת אומרת שהוא מגיע גמור, נרדם והיא צריכה ממש להעיר אותו אחרי שכל הילדים קמו מזמן משנת בוקר..
תנו לי עיצות, אני לא רואה התקדמות, מה אני לא עושה לא נכון? אני עייפה כל כך!!!!!!!!
אם אני מבינה נכון הרדמת אותו עד עכשיו בהנקה ועכשיו קשה יותר כי את רוצה להפסיק להניק?
בזמנו אני לבת שלי הבאתי בקבוק עם מיץ כתחליף להנקה, וזה ממש עזר לי. (אגב, מאוד מהר נגמלה מהמיץ הזה והתחילה לישון לילות שלמים)
אבל אצלך את אומרת הוא עם מטרנה, אם תביאי לו מטרנה במקום ההנקה בלילה? זה יעזור? ניסית?
בעקרון לוקח לפעוטות 3-4 ימים להסתגל למצב חדש לפי מה שאני חוויתי.
אם אפשר - עדיף שהוא ייגש אליו וינסה להרגיע אותו בכל האמצעים האפשריים (בקבוק, מוצץ אם יש, נענועים, שירים, טיול בחוץ...)
ובנוסף - בשעות היום תסבירי לו (לתינוק) בצורה נעימה ולא מתפתלת: "אתה כבר גדול, אתה כבר לא צריך לינוק. אפשר לקבל חיבוק ובקבוק במקום." ולחזור על המשפט הזה הרבה פעמים, גם בזמן שהוא בוכה בלילה. הוא יקלוט את זה בסוף, גם אם בהתחלה זה לא ימצא חן בעיניו...
בהצלחה❤️
נשמע שהוא צריך תחליף להנקה, ולא מתרגל להירדם לבד.
בינתיים הוא התרגל לישון על הידיים, אבל אתם לא יכולים להיות איתו כל הלילה.
אפשר לנסות לתת לו מטרנה גם בלילה.
אפשר להרדים בעגלה.
או לא להרים אותו, גם אם הוא בוכה, שירדם במיטה ולא על הידיים. כמובן להיות איתו ולנסות להרגיע.
כתבת שלוקח מטרנה לפני השינה? מה קורה במהלך הלילה?
עד גיל שינה זה לגמרי הגיוני שהוא לא ישן לילה וקם כי הוא רעב
ואם מפסיקים להניק- אז צריך להשלים בתמ"ל לפי דרישה
ויכול להיות שהוא דורש...
כמטבן שמביאה לו מטרנה גם במהלך הלילה, מביאה לו למיטה הוא לא מחזיק לבד אז מסדרת לו עם שמיכה ברגע שהוא זז או מנסה להתהפך אז הבקבוק נופל וזהו הוא לא מטכן לקחת שוב.. אם בעלי מביא לו הוא מוציא אותו מהמיטה ואז הוא כן יכול לסיים אבל הוא לא נרדם עם הבקבוק...
וכמובן שאני מתחלקת עם בעלי בלילה.. זה כל כך הרבה שעות שאי אםשר לבד ..
השאלה אם כדאי לי להעביר לעגלה? איך הוא יתרגל להרדם במיטה?
כי בגן היא הייתה רגילה להירדם ככה עם בקבוק
ואז הייתי מעבירה מתוך שינה למיטה
ולאט לאט היא פשוט התרגלה למיטה
עד שראיתי שאין צורך בעגלה ופשוט התחלתי לשים אותה במיטה עם בקבוק
גם לגמול מהנקה וגם להרגיל להרדם במיטה
זה קשוח מדי
כדאי לך להפריד
קודם גמילה מהנקה ואחרי זה מיטה
עגלה זה פתרון נהדר
אנחנו נעזרנו בעגלה להרדמות עד גיל גדול (לא זוכרת גיל מדויק אבל היה שלב שהוא כבר לא השתמש בעגלה ברחוב אלא רק אם היתה בעית הרדמות)
באמת זה שני דברים נפרדים
הנקה
שינה עצמאית
אולי זה באמת יותר מידי בשבילו.. מקווה שלא עשיתי נזק עד עכשיו..
היי, הילד בן 5 פלוס ועדיין עושה פיפי בין 3-5 פעמים בלילה (מפספס). קודם כל, זה שובר. אנחנו כל ערב מבלים מלא פעמים בלילה בדאגה ולחץ ולקחת אותם לשירותים המון פעמים, זה משפיע על הלו"ז ערב, זה הופך אותם לנוכחים אפילו בלילה כשאנחנו צריכים זמן לעצמנו, ובעיקר אנחנו נתקעים עם מלא מלא כביסות, שמיכות פוך, מצעים, הכל נרטב ומלא פעמים בלילה! הריח של הפיפי, בקיצור- התמודדות. עד להיכן דברים אמורים? אנחנו אפילו ירדנו מרעיון של נופש שאנחנו צריכים כל כך בדיוק גם בגלל זה, כי חוששים שלהורים שלנו תהיה בעיה להתמודד ככה במקומנו.
איך מתגברים על הבאסה?
דבר שני- לדעתי זה תורשתי אצלו- שמעתי שככה היה במשפחה אצל אחים שלי. אחיו התאום מספיק פעם אחת לשלוח לפני השינה ועוד פעם אחת להעיר שזה סביר לחלוטין בתחילת הלילה וזהו.
אבל אצלו זה המון המון פעמים וגם אין יום דומה ליום אחר. פעם מצליח עם לשלוח שלש פעמים בלילה ופעם צריך יותר ופעם פעמיים ופעם צריך לשלוח חמש פעמים! אבל לרוב מפספס.
להחזיר אותו לתחתון לילה וזהו? זה בטח יעציב אותו אבל אולי זה יותר נכון אם זה ככ קשה לו עדיין? או שדווקא להמשיך?
אשמח שלא תפנו אותי ליועצות- מאמינה שאין קסמים וכשזה פיזי ותורשתי עד גיל מאוחר, זה מה יש.
רק מתלבטת בעניין הספיציפי הזה אם להחזיר אותו לתחתון לילה וכשבאמת יהיה מוכן ננסה שוב, או להמשיך איתו ככה ולסבול העיקר שירגיש גדול וידחף לשינה עם תחתון וירגיש כמו כולם. תודה!!!!
ואגב יכול להיות שרק עצם הסטרס סביב הנושא משפיע עליו.
באמת יש פה אלמנט תורשתי, יש ילדים שנגמלים מאוחר בלילה וחבל להוציא ככ הרבה אנרגיות בנושא.
אנחנו מתמודדים עם אותו הדבר אבל בצורה שונה והאמת שזה בקושי משפיע עלינו.
אנסה לכתוב לך מה אנחנו עושים, מקווה שיעזור גם לכם:
- שולחים פעם אחת לפיפי לפני השינה וזהו. אין לחץ סביב זה, כי מה שלא התרוקן מהשלפוחית בשמונה וחצי לא יתרוקן ברבע ל9. זה פיפי שהגוף צובר אחכ, והמנגנון של ההתאפקות בשינה לא פעיל. לשלוח שוב ושוב סתם מחרפן את השלפוחית ויכול לגרום לו להתקשות להתאפק במהלך היום.
- אין פוך! הילד הזה ממש לא מתכסה בפוך, ובגלל שהוא זז בלילה יש לו גם כרית שמתכבסת בקלות.
הוא מתכסה בשמיכת פליז וזה מחמם כמו פוך והכל בסדר.
- יש לי ערימה של סטים של מצעים וערימה של שמיכות פליז וערימה של פיגמות שקניתי במיוחד. ככה אני לא בלחץ מזה ואני יודעת שגם אם התעכבתי עם כביסה וייבוש יש לי מספיק. מבחינתי השאיפה היא בערך 7 פריטים מכל אחד מאלה. זה המון, אבל נותן לי שלוות נפש שאני תמיד מסודרת שבוע קדימה.
- לא מעירה בלילה בשום אופן. כל הקטע שהגוף ילמד שהוא ישן. יכולה לומר לך שהבן שלי גם התחיל מ3+ הרטבות ללילה ועכשיו הוא על 2. וההרטבה שממש בבוקר אני רואה שיש פה ושם ימים שהוא מצליח להתעורר לפני.
- כיסוי מזרון - או בשעוונית פלסטיק כזאת או בניילון נצמד בכמה שכבות. ככה כל בוקר אני מורידה את המצעים והפיגמה שלו ישר למכונה, מעבירה מגבון על השעוונית/ניילון ופותחת חלון בחדר לאוורר. עד הערב החדר בלי ריח, ולפני שינה שמים מצעים חדשים מהארון ופיגמה חדשה.
- מעירים אותו כמה דקות קודם להתקלח בבוקר (מוותרים לו על מקלחת בערב כי אין לי מה לקלח פעמיים ביום)
- מקבלים את זה. אבל באמת. פשוט לקבל שזה ככה, לחץ, בלי ביאוס, פשוט כמו שאין ברירה אני חייבת לאכול ואני לא מתבאסת כל פעם שאני נהיית רעבה שעכשיו הולך לי זמן על אכילה ואיזה באסה שצריך לארגן אוכל ולהכין אותו, אז אותו הדבר. זה הטבע, הוא מרטיב, צריך לכבס לקלח ולהמשיך הלאה. קל להגיד, אני יודעת, אבל באמת ברגע שהלחץ ירד זה הופך להרבה הרבה יותר קל.
ולמה לא ללכת לנופש?
תארזו לו 2-3 סטים יותר של מצעים, שמיכות פליז ופיג'מות, תנו להורים כיסוי מזרון פלסטיק או תעטפו את המזרון שם בניילון, תסבירו להם שצריך להחליף לו הכל בבוקר ולקלח ושלום על ישראל.
כתבתי שאני לא מעירה בלילה. אבל אם הוא קם, אז אני כמובן שולחת לשירותים.
השלב שלפני שהם מצליחים להתאפק מתוך שינה זה שלב שזה מעיר אותם. אם הוא קם באמצע הלילה, רטוב או יבש אני ישר שולחת לפיפי.
אם רטוב כמובן מחליפה לו הכל לפני שנרדם שוב. פעם גם הייתי מקלחת באמצע הלילה אבל ראיתי שזה מפריע לו לחזור לישון, אז היום מקסימום מנגבת עם מגבון, אבל גם זה לא תמיד. לרוב פשוט אחרי שעושה פיפי שמה לו פיגמה ומצעים חדשים, ולוקחת אותו לישון שוב ובבוקר כבר מקלחת וזהו.
וממש ממש ממש לא הייתי מחזירה לתחתון לילה או חיתול. קודם כל הם כבר גדולים פיזית וזה יכול ללחוץ, אבל בעיקר כי אני חושבת שההשפעה הנפשית של זה על הדימוי העממי שלו תהיה הרבה יותר מזיקה מאשר פשוט לקבל שזה נורמלי ולכבס עוד סט מצעים
4 כאלה בבית?
אני פשוט עובדת בלכבס ...
בגיל שלו, הייתי שמה לו טיטול בלילה. להסביר לו שהוא ישן חזק מאוד ולא מתעורר להתפנות. וזה לא נעים להתעורר רטוב ומסרים אז הטיטול יעזור לספוג.
בלי רעש ובלאגן.
בכל אופן, כמובן ניילון על המזרון.
דבר שני, לילדים שמפספסיפ אני לא שמה פוך, רק חסר לי גם להתחיל לעטוף בציפיות כל יום, יש את השמיכות הנעימות האלה שקונים בסטוק ואז מכבסת כל בוקר יחד עם הבגדים של הפיפי ועם הסדין.
אין מה להתבאס עליו זה משהו פיזיולוגי. תדאגי שיהיה לבוש היטב בלילה, גופיה חמה, גרביים. זה מאוד משפיע.
חיבוק, צרת רבות חצי נחמה.
בנושא הזה מיותרים מיותרים מיותרים.
שחררו את זה לגמרי: או שתחזירו אותו לתחתון לילה, או שתעירו אותו פעם אחת בלילה כמו את אחיו (אגב הדעות לגמרי חלוקות האם זה בכלל עוזר לגמילה או מפריע לה), ואז תנו לו לישון עד הבוקר ורק בבוקר להחליף מצעים. לא שלוש פעמים בלילה.
אם הוא עצמו מתעורר בלילה ולא נרדם חזרה או הוא רטוב, בעיני בהחלט תחתון לילה.
במקביל, *קחו הדרכת הורים מסודרת* על גבולות באופן כללי. כשתראו שענייני השכבה שלהם לישון נהיים קצת רגועים ומובנים יותר, אז הזמן לחזור לטפל בהרטבה( אגב אצלנו תוך כדי תהליך של הדרכת הורים הילד שאז היה בן חמש וחצי הפסיק להרטיב בלילה. לא יודעת אם בכלל הגיל או שהיה משהו רגשי שהדרכת ההורים עזרה בו). ואם כבר אתם משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בגמילה מהרטבת הלילה, עדיף דרך מרפאת הרטבה עם זמזם.
אז מה הדבר הנכון.???
יותר מהכל, הילד צריך ביטחון.
אם כל הזמן משנים גישה, זה נורא מבלבל.
אבל אם מגיעים בביטחון, מסבירים שאנחנו חושבים שנכון x ומתמידים בזה, זה נותן הרבה וודאות.
בעיני זה לא מקדם כלום לקום רטוב שלוש פעמים בלילה, ומסכימה איתך שזה פיזי ותורשתי, אז חבל שהילד ירגיש אשמה ותסכול ולא ישן טוב כשזה ממש לא אשמתו.
אם הוא מתנגד לטיטול זה כבר משהו אחר.
הרבה מהאחים שלי היו עם טיטול עדיין בגיל חמש ונגמלו אחרי זה.
דבר שני, למה את יודעת כמה פעמים הוא מפספס בלילה? כשהבן שלי מפספס בלילה אין סיכוי שאני אתחיל להחליף לו מצעים והכל, אם הוא עדיין ישנוני הוא חוזר לישון ככה, אם הוא התעורר מזה אני אחליף לו מכנסיים ותחתונים, אחליף את הסדינית וזהו, את כל השאר נחליף בבוקר. בדרך כלל הוא פשוט ישן ובבוקר אם הוא קם רטוב אז ממש אין לי מושג אם כל זה יצא בפעם אחת או פעמיים או שלוש, ואם הוא פיספס בתחילת הלילה או בסוף וזה גם לא כזה מעניין אותי. הגישה שלי היא כמה שיותר לישון בלילה וכמה שפחות לקטוע את השינה בלילה. בהכל נטפל בבוקר.
@כורסא ירוקה כתבה לך
ומוסיפה- יש לך מייבש? אני כל בוקר (או אמצע הלילה) מכניסה את הבגדים הרטובים למכונה ישר
כשחוזרת הביתה מפעילה, מעבירה למייבש ושמה מצעים שוב
בבוקר מקלחת לוקחת לי עוד שתי דקות חוץ מההתלבשות, מסבנת רק את האזורים הרלוונטיים
מינימום התעסקות
בגיל 5 ואפילו בגיל מבוגר יותר.
תלוי משפחה,זה תקין.
בשלות הפיזית של השלפוחית מתפתחת ביום לעיתים לא במקביל ליכולת אגירת שתן .
לילה שלם,זה תקין בטח בגיל 5.
למען רווחתכם הנפשית ורציפות השינה .
תשתמשו התחתון חיתול ,טיטול.
שינה טובה חשובה להורים ולילד.
שזה עניין של בשלות ויעבור ולכן הוא פחות סבל מזה רגשית. מגיל מסויים הוא עצמו היה קם בבוקר ומכניס את המצעים (שמעל השעוונית) למכונת הכביסה (מוכנים לי שאכבם יותר מאוחר).
ובאיזשהו שלב הייתי לובשת תחתוני לילה.. זה טיטול תכלס רק שלובשים כמו תחתון ויש גם במידות גדולות יותר מטיטול.
לי אישית זה היה הרבה יותר נעים מאשר לקום רטובה ומסריחה.
לילד בן 5 לגמרי אפשר להסביר שאנחנו רוצים שיהיה לו נעים וכשקר לא נעים לקום ככ הרבה פעמים רטוב אז כרגע הוא ילך לישון עם התחתונים האלה ובהמשך כשיהיה יותר נעים יחזור לישון תחתונים רגילים
1. לא פוך! שמיכות כמו כרבולית ועד
2. מייבש חובה
3. לדעתי ממש לא להעיר אם הוא לא קם מעצמו
4. זה יכול לקחת זמן עד שיצליח לקום יבש.
5. לגבי תחתון לילה או לא תלוי בכם
אז בהחלט הייתי מחזירה לתחתון לילה ומסבירה שכרגע חורף וקר ולא נעים שבורח וזו ממש לא אשמתו ויש גם ילדים גדולים ובוגרים שישנים עם תחתון בלילה ובעז"ה זה יעבור לו.
ולגבי היועצת, את מדי פעם מעלה שאלה על ההתנהגות של הילדים שהרבה פעמים מלווה בעוצמה של רגשות שליליים שלכם, אני מצטרפת למי שהציעה לפנות להדרכת הורים בסגנון שאתם מתחברים אליו על מנת להתבונן על ההורות שלכם באופן כללי, אתם נשמעים מותשים מאוד
אני כבר שבוע 20
כולם סביבי יודעים
רק לה לא סיפרתי ואנחנו בקושי נפגשות אז אין לה איך להבין לבד
ואין לי כוח לספר לה
אין לי כוח
שלא לספר יותר מעיק מלספר
תעשי את זה כמו שתולשים פלסטר
כמה שיותר מהר, הודעה כתובה ושלח.
את יכולה לעשות את זה בשעות שהיא ישנה, ככה לא תצרכי להתמודד עם תגובה מידית שלה.
לפעמים לדחות ולדחות זה פשוט מעיק ומגדיל את הסיפור יותר ממה שהוא
ובאסה שאלה היחסים ביניכן 😕
הבת שלי (שניה) נהייתה בחודש האחרון מתבגרת קלאסית
היא התה ילדה קלה וחמודה, יודעת להתפנק אבל זורמת עם המציאות
לאחרונה היא פשוט בלתי אפשרית
כל היום מדברת בטון מתלונן
כל היום מסבירה לי כמה אני לא מבינה(!!!!)
'די אמא נמאס לי... אני לא אוהבת.. אבל בכלל לא רציתי.. את לא מקשיבה לי בכלל...'
תלונות מפה ועד להודעה חדשה
סיוט להלביש אותה או לסרק אותה- תמיד יש בתסרוקת איזושהי בעיתיות או שזה סרט שלא לטעמה או ש..
בגד שלבשה בשבועיים האחרונים פסול
'אמא אני רוצה בגדים חדשים, לבוא לגן בדברים חדשים, אני לא רוצה ללכת עם מה שכבר הלכתי' (..)
כל פעם שמבקשת ממנה לעשות משהו היא לא יכולה כי היא עסוקה או עייפה או באמצע משהו או..
הרבה פעמים בחזור הביתה למשל או בארוחת ערב כל אחד מספר משהו טוב שהיה לו בגן/בפארק אז היא מושכת כתפיים באדישות 'לא היה לי כיף בכלל בכלל בכלל'
אין מתבגרים בבית, כן? הגדול בן שש וחצי..
מאיפה היא למדה את זה??
השתדלתי מאד להקדיש לה יותר זמן פרטי של תשומת לב,
קניתי לה קצת יותר דברים קטנים של תשומת לב- סרטי שיער קוקיות וכו' (היא מאד אוהבת..)
היא נהנית מכל דקה של יחס (גם בעלי משתתף בזמני איכות וגם איתו היא נהנית)
אבל ברגע שאני אומרת שעכשיו משחקים כולם ביחד/עכשיו סיפור לכולם/עכשיו יוצאים מהחדר/חוזרים הביתה-
החיוך מתעוות לצד השני ומתחילה להסביר לי כמה לא היה כיף בכלל והכל דפוק והחיים רעים.
(הגדול קצת רטנוני באופי שלו אבל היא מתעלה עליו ב10 רמות, גם במינון גם בתאטרליות תדמיינו ילדונת עם תנועות ידיים ודיבור במנגינה מורטת עצבים)
עצות מישהו?
לילדים במגוון גילאים
גם הבן שלי מתלונן הרבה ויש לו דרישות
לא מתרגשת
כל הילדים שלי היו ככה במידה כזו או אחרת
כשהם גדלו הם נהיו יותר מנומסים ופחות מתלוננים
הרבה סבלנות
לזכור שזו ילדה קטנה
לזרום עם בקשות סבירות
להתנגד ברגישות ונחישות לבקשות לא סבירות
זה לא שהיא כזאת
היא קטנטנה
קשה לנבא אופי בגיל כזה
זה יכול להשתנות שוב ושוב בגילאים שונים עד שמתעצבים
בגיל הזה ברבה פעמים יש כבר לילדים רצון וחזון איך הם רוצים שדברים יהיו. לדוגמא, היא רואה בנות אחרות וחושבת איך היא רוצה להתלבש, איך היא דמיינה את התסרוקת שתעשי לה, וסביב זה יש הרבה תסכולים. אפשר לשקף לה את הרגש, להגיד שרצתה משהו אחר וזה באמת מבאס...
המטרה של השרשור היא לעזור למי שרוצה להתנתק מהפלאפון/ אינטרנט/ רשתות חברתיות, מי שרוצה להיות נוכחת בכאן ועכשיו, להיות יעילה, לנוח או להקדיש זמן ליקרים לה.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה, כותבת כאן מתי היא מתנתקת, וכולן מוזמנות להתעניין ולפרגן, זה נותן כח ❤️
מוזמנות להצטרף באופן חד פעמי או קבוע, ומי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת לכתוב לי לניק הזה 
לעילוי נשמת רנה שנרב, הודיה מעודד, רעות שוורץ וקרן אורה יוסקוביץ'.
בתגובה הבאה אני אתייג את מי שהייתה פעילה בשרשורים האחרונים, מי שרוצה להצטרף לרשימה ולהיות מתוייגת פעם הבאה מוזמנת לכתוב לי ומי שרוצה שאוריד אותה ולא נתייג אותה בשרשור הבא שתכתוב לי גם
לא יודעת למה זה לא עבד קודם
סוגרת הכל
אבל בעיקר כי התעסקתי עם התיוגים... עד שתייגתי את כולם ואז הכל נמחק כששלחתי משום מה...
אבל חוץ מזה היה טוב כי לילה זה הכי זמן ששורפים בלי לשים לב
שמש בשמייםהלוואי שאחזיק מעמד!
ואהיה בשביל הילדודס
אמ פי 5ההתראה לא קפצה לי אתמול
גם אני רציתי לפתוח ;)
לוקחת בע"ה לשעה מהרגע שהילדים מגיעים
חוץ מבירור של משהו חשוב שאני באמצע לנסות לברר
שמש בשמייםכאמור לא הרמטי
אני עדיין באותו עניין
אקח שוב בע"ה מ16 עד 18
מעכשיו עד 17:30.
