אבל הוא לא שמר
לא על עדי, לא על רועי
ואפילו לא מיטל
העיינים שלהם
שרודפות אותי לילה אחרי לילה
הצעקות המעונות
הדם והצללים
שמתחפרים עימי עמוק עמוק
אל תוך הכרית.
אלוהים אמר שהוא ישמור
אבל הוא לא שמר
גם לא על עומר, מורן
ואפילו לא על נדב הקטן.
אלוהים הבטיח,
אני כאן- הוא אמר
אבל את תל הקבורה
אני חפרתי
את הקבר הקטן.
אלוהים לא היה פה
שהלכתי לנחם את מיכל
הוא לא היה צריך לספוג את השתיקות
ואת הבכי שלא נדם
אלוהים יודע לשתוק
הוא אלוף במחבואים
אלוהים יודע לכעוס
רק שאנחנו אלו ששוגים.
אלוהים לא היה שם
בסג'עיה, או לבנון
הוא לא אסף בלילה
את גופות חבריו לשריון
הוא לא אטם כל מחשבה
והמשיך ללחום ללא לאות
אלוהים לא ריחם
אפילו על שיחי התות
הוא הביט מלמעלה
שותק
וכתב עוד תו אחרון
במחברת שירים חרישית
נוגן עוד צליל שיברון
ואמא אחת
עוד דמעה מחתה
ואבא אחד
נדם לעד,
בדממה.
ואלוהים אז אמר
לא עת לחשות
אל מזבח זהב
יש עולות להעלות
עוד נשמת שלהבת
הגיע לכאן עתה
עוד עלם צח הוקרב
על מזבח השתיקה.
