לא חשבתם להשקיע את הכסף במשהו שקצת יותר יקרב את הגאולה ולא יקח אותנו אחורה חזרה אל הגלות ???

(חוץ מהאיסורים שיש לצאת מארץ הקודש....)

מהשולחן ערוך ומשאר הפוסקים בגלל שזרקנו ת'שכל ולא הבנו נכון את מה שרבינו התכוון ...
בבברכת רפואה שלמה ובבניין הארץ ננוחם.

תלמד קצת פוסקים ותראה שמותר לצאת מהארץ לצורך השתטחות על קברי צדיקים.N-US;mso-bidi-language:HE"> 

1. רבו - רבו המובהק שלימודו תורה ואחר כך בפטר אתה פשוט מוציא דברים מהקשרם -
2. אחרי שתעבור על כל הקברי צדיקים בארץ הקודש תשקול יציאה לגלות כדי להשתטח על קברי צדיקים !!
(לדוג' אני מתאר לעצמי שבקבר יהודה בן יעקב עוד לא היית וגם בטח לא יודע איפה זה ..)

נ.ב.
כמה דברים שלא הצלחתי להבין -
1. נסיעה לאומון ל3 רגלים - יהודי שמאמין שהמשיח יבוא כל יום ויבנה בית המקדש איך יכול להרשות לעצמו לטוס לגולה שבוע לפני אחד הרגלים כשהו יודע שיש סיכוי גדול מאוד שיבנה בית המקדש לפני הרגל ואז הוא יפסיד מצווה דאוריתה של "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך" ???? (השאלה מופנת גם ליהודים תושבי הגלות שלא באים לארץ ל 3 רגלים ולא רק לטסי אומן)
2. נסיעה לאומן לר"ה - אותו יום שכתב רבנו "שכל עניין ר"ה הוא א"י" - ביום שאנחנו מתפללים "שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך" (אני בספק כמה א"י שמחה מכך שבנייה שרק חזרו עלייה עכשיו אחרי מאות שנים של גלות חוזרים לגולה כדי להשתטח על קברי צדיקים)
איך אתה מתפלל "ומפני חטאינו גלינו מארצינו"??? (או שאתה מתכן את זה ל "ובזכות הצדיק גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתנו... ואין אנו יכולים לבוא ... ולעשות חובתנו..." ????

סיכום:
יכול להיות שתמצא התרים לטוס לאומן (כמו לכל דבר אחר ביהדיות) אבל ודאי שזה לא רצונו יתברך !!
ולא זה מה שיקרב את הגאולה !!

אגב גם ללימוד תורה אסור לצאת בדיוק כמו לשאת אשה - רק אם לא מצליח בא"י מותר לגלות על מנת שיצליח בגולה

כידוע לכולם רבי נתן היה התלמיד המובהק של רבי נחמן ואת הספר 'ליקוטי הלכות' הוא כתב מתוכ ספריו וכך הוא כותב - ליקוטי הלכות הלכות חזקת קרקעות הלכה ה' -

יא)וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נַחֲלָתֵנוּ וּמְקוֹר קְדֻשָּׁתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְחַנְּנִים וְצוֹעֲקִים כָּל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁמְּבַקְּשִׁים בְּבִרְכַּת שׁוֹפָרוֹת תְּקַע בַּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְכוּ' שֶׁיְּקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק שָׁם וּכְפִי מַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ כֵּן מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וְכֵן זוֹכֶה לְהַחֲזִיק וְלִכְבֹּשׁ חֵלֶק מֵאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי חֲטָאָיו וּפְגָמָיו כֵּן פּוֹגֵם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וְכֵן נִתְרַחֵק מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, "וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ'". כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל - יְדֵי מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ הוּא בְּאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּמִשָּׁם הִתְחִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמִשָּׁם כָּל הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹקִים הוֹפִיעַ". וְעַל זֶה מִתְפַּלְּלִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, "שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד וְכוּ'"...

יב) וְאַף - עַל - פִּי שֶׁאָנוּ צוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִים כָּל כָּךְ שָׁנִים לָשׁוּב לְאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִשָּׁם, אַף - עַל - פִּי - כֵן אֵין שׁוּם תְּפִלָּה וּצְעָקָה נֶאֱבֶדֶת אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כִּי בְּכָל צְעָקָה וּתְפִלָּה כּוֹבְשִׁין אֵיזֶה חֵלֶק אוֹ נְקֻדָּה מֵאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁבְּעִתָּהּ יְחִישֶׁנָּה, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁכָּבַשְׁנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וְנָשׁוּב לְאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וּכְעֵין מַה שֶּׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כַּד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפִּיךְ וְכוּ' (סִימָן ב' לִקּוּטֵי - א). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא פָּגוּם מְאֹד וְאֵין לוֹ כֹּחַ בְּצַעֲקָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִכְבֹּשׁ אֵיזֶה נְקֻדָּה וָחֵלֶק מֵאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל, אַף - עַל - פִּי - כֵן צַעֲקָתוֹ פּוֹעֵל הַרְבֵּה, כִּי צַעֲקָתוֹ שֶׁצּוֹעֵק וּמִתְפַּלֵּל לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ הִיא בִּבְחִינַת מֶחָאָה הַמְבֹאָר בְּדִין חֶזְקַת קַרְקָעוֹת שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹחֶה אֵין חֶזְקַת הַמַּחֲזִיק מוֹעֶלֶת כְּלוּם. עַל - כֵּן אַף - עַל - פִּי שֶׁהֵם גָּזְלוּ מֵאִתָּנוּ אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אַרְצֵנוּ וְנַחֲלָתֵנוּ, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיאָהּ מֵאִתָּם מֵחֲמַת פְּגַם מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, אַף - עַל - פִּי - כֵן מִתְפַּלְּלִים וְצוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם וּבְיוֹתֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלָּנוּ, כִּי הִיא נַחֲלָתֵנוּ וּבָזֶה אָנוּ עוֹשִׂים בְּחִינַת מֶחָאָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁלֹּא יִטְּעוּ שֶׁאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל תִּשָּׁאֵר כְּבוּשָׁה בְּיָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה כְּלָל, כִּי אָנוּ מוֹחִים בָּהֶם עַל - יְדֵי שֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים וּמְפַרְסְמִין בְּכָל פַּעַם, וּבִפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה שֶׁאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלָּנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְסוֹף כָּל סוֹף נוֹצִיא אוֹתָהּ מִיָּדָם:


יג) וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין רְמָזִים לְעַצְמוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַף - עַל - פִּי - כֵן יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מֶחָאָה הַנַּ"ל, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁקְּדֻשַּׁת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת זֶה בְּחִינַת שֶׁרוֹצֶה לְגָרְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' שֶׁהוּא אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לָשׁוּב לִקְדֻשָּׁתוֹ אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵעֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁמִּתְגָרִין בּוֹ וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי נֶגְדָּם. עַל - כֵּן כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אַף - עַל - פִּי - כֵן בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ אָז לֹא יוּכְלוּ לְגָרְשׁוֹ וְלִכְבֹּשׁ חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הִיא בְּחִינַת מֶחָאָה שֶׁעַל - יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מֶחָאָה נֶגְדּוֹ וְכַנַּ"ל:

ועוד רבי נתן מאריך שם על קדושת ארץ ישראל בבחינת ר"ה - ע"ש

יהודים בארץ ישראל -
 אגב גדולי רוב רבני ברסלב (לא החוזרים בתשובה) נגד נסיעה לאומן ! (הרב המוהל למשל שהוא נחשבש כיום לאחד הרבנים הגדולים בברסלב)

אומרים שבקושי נותנים לקהל לגשת אליו וזה לא מרצונו ועוד כל מיני דברים...

אבל מה לעשות שחוזרים בתשובה רוצים להיכנס לאורות לנסוע לאומון וכו' וכו' וכו'
והרבנים שגדלו מיגיל 0 גדלו על פי תורת ברסלב הולכים על הדברים החשובים ולא על הדברים המלהיבים..

הוא(הגר"א) גם אמר שהם קרויים עמלק.

הרבה דמגוגיה - ולא ראייה אחת.

בעבר היו עושים שמחה גדולה כיאה לחסידי ברסלב. הייתי שם לפני כ20 שנה וזה לא היה בישיבה בשמואל הנביא אלא במקום אחר (והרב ברלנד היה חוגג עם חסידיו במתחם של ישיבת עץ חיים, במרכז העיר). בקיצור כנראה בשל ריבוי המשתתפים הם שוכרים מקומות גדולים שיתאימו לאוכלוסייה

שזה בערך מה שעשו הברסלבים. אני מתאר לעצמי שמי שאז הלך לרב ברלנד, היום נמצא אצל הרב הרוש וכדו.