אבל

בשבת האחרונה

שמתי לב

שאמא ישבה עם הבנים

ואבא ישב עם הבנות..

פתאום זה נראה לי מוזר

אולי יש בזה משהו.

והבנתי שזה נובע מתהליך ביולוגי כלשהו בהיווצרות התינוק

אבל אני לא כ'כ מבינה בזה.... 

שהבנים נמשכים לאמא והבנות נמשכות לאבא

(כמובן לא באופן גורף והחלטי, אבל ברוב המקרים...)

שמעתי על זה באיזו תוכנית ריאליטי פעם

לא ממש התעמקתי ולא זוכרת באיזו....

אבל אם יש לך זמן, חפשי על זה חומר, זה יכול להיות מענין

ואם מצאת משהו מענין, אשמח שתעדכני אותי

חכי כשתתחתני ותלדי בעז'ה

אני בטוחה שתיהי מאסטרית בנושאים האלו

הגורמים לתהליך שעובר כל ילד לדבריו לא קיימים בהמון חברות לא מערביות רבות, בעיקר היכן שיש חמולות, ובכללי כל התיאוריה על משיכה מינית שקיימת אצל ילדים ומדוכאת וחוזרת בהתבגרות- היום לא מאמינים בה. אף אחד לא חושב שיש משיכה לילדים

http://folkmasa.org/b/mi_sipurp.php?mishtane=56

ולמי שאין כוח אעתיק את המדרש במלואו (מעובד)

כרחם אב על בנים כן תרחם עלינו. [(...רחם יי על יראיו) תהלים קג, יג]

אמרו רבותינו: כאשר שמע יואב לדוד אומר כן, תמה ואמר: "‏כלום האב מרחם על בניו יותר מהאם? והלא האם רחמיה על בניה מרובים, כי מצטערת בעיבורם ומגדלת אותם! ודוד אומר כן?"

ויאמר יואב: "אלך ואראה דרך הבריות ואדע, אם כנים דבריו או לא."

סבב יואב בכל תחום ישראל לראות והגיע למקום אחד ונכנס אצל אדם אחד זקן שהיו לו שנים עשר בנים. והיה אותו האיש טרוד בעבודתו יום יום בשדה ולעת ערב קנה בשכרו לחם והיה מפרנס עצמו ואת אשתו ואת בניו בדוחק. ואף שהיה זקן ומסכן, לא היה צורך להבנים להתעמל בעבודה, אלא הוא התעמל בעדם והיה זן אותם. כה עשה כל לילה: היה חותך את הלחם לארבע עשרה פרוסות והיה נותן לכל אחד פרוסה אחת ולאשתו נתן פרוסה אחת והוא אכל פרוסה אחת.

וכאשר ראה יואב, תמה ואמר: "לא אוכל לנסות כי אם בזה."

למחר, כאשר יצא אותו זקן השדה לעבודתו, אמר לו יואב: "מה עסקך שאתה איש זקן ואתה טורח כל יום ומאכיל לבניך! האם לא טוב לך שהם יעבדו ואתה אוכל? אם לעצתי תשמע, תמכור אחד מהם ותפרנס בזה את עצמך ובניך האחרים."

כאשר שמע אותו האיש הזקן דברי יואב, נזף בו והלך לו.

הלך יואב אצל אם הבנים ואמר לה: "מה הדבר הזה שאתם עובדים. אתם זקנים, ויש לכס שנים עשר בנים, ואתם הנכם עמלים והם אוכלים!"

אמרה לו: "זה מנהג העולם שהאב והאם זנים לבניהם."

אמר לה יואב: "במקום שתייגעו עצמכם בעבודה כל הימים, האם לא טוב לכם שתפרנסו אתכם בלא עמל ובלא יגיעה מתוך רווחה?"

אמרה לו: "מה זה העניין?"

אמר לה: "מכרי אחד מבניכם, ואתם לוקחים ממני ממון רב ותפרנסו עצמכם ובניכם ברווחה."

אמרה לו: "אמור זה לבעלי, אולי ייאות לזה."

אמר לה: "אמרי לו."

אמרה לו: "אולי לא יחפוץ."

אמר לה: "מכרי אותו ובעלך בעבור רוב הבנים לא ירגיש בחסרונו."

אמרה לו: "מתייראה אני, שאם ייודע לו ולא אוכל לחזור בי, הוא הורג אותי."

אמר לה: "מכרי אותו לי, ואני אתן לך בעדו מאה דינרי זהב; ואם בעלך יקצוף, אחזירו לך."

כאשר שמעה זאת, לקחה ממונו ונתנה לו אחד מהבנים. והלך יואב לחוץ מאותו מקום לראות מה יהיה.

בערב כאשר ישב הזקן לאכול על שולחנו, לקח את הלחם ובצע אותו לארבע עשרה פרוסות ונתן לכל אחד ואחד פרוסתו. וכאשר ראה, שנשארה פרוסה אחת, צעק בקול גדול: "איפה הוא?"

אמרה לו אשתו: "עם רעו הוא."

אמר לה: "לכי קראי לו, שלא אוכל עד כי יבוא."

אמרה לו: "נאכל ואחר כך אקרא אותו."

אמר לה: "לא! נחכה עד כי יבוא."

כאשר ראתה זה, אמרה לו: "מדוע אכסה ממך שמכרתיו לאותו אדם שהיה בבית, והנה לך מאה דינרי זהב שלקחתי ממנו, ובגלל שלא תצטער במזונותיהם עשיתי כן."

כאשר שמע זה, הצטער הרבה ולא אכל ולא שתה בלילה הזה. בבוקר קם ולקח את מאה הדינרים האלה ולקח כלי זין שלו, אשר אם ימצא האדם שקנה בנו ולא יחפוץ להחזירו וליקח את ממונו, יהרוג אותו.

הלך אחרי יואב שהיה עומד בדרך וממתין לזה. וישא עיניו וירא לאותו זקן רץ לצדו.

המתין לו.

אמר לו אותו זקן: "החזר לי את בני וקח הון שלך."

אמר לו יואב: "אמו מכרה אותו לי ואני אחזירו לך? האם אין לה חלק בבנך כמותך? ואם תאמר, אף לך יש חלק בו – הן לכם שנים עשר בנים ובכל אחד לך מחצית ולה מחצית, והיא מכרה את האחד, וקח לך אחד לעומתו!"

אמר לו הזקן: "אל תוסף לדבר כן, אשר אם לא תחזיר אותו לי אהרוג אותך או הרוג אותי!"

כאשר שמע יואב כן. שחק. לקח ממונו והשיב לו את בנו.

אמר יואב: נכון אמר דוד: 'כרחם אב על בנים' ולא: כרחם אם על בנים – שאילו זה הנער אמו מכרה אותו לי, אם גם לא טרחה במזונותיו, ואביו שטרח במזונותיו מסר את עצמו להריגה עליו, הוא: כרחם אב על בניו!

למה אתה חושב שאתה יכול לפרש את כוונתו יותר ממנוו זה לא דקדוק שלנו אלא של דוד.

לכאן ולכאן בכ"מ וודאי שבעלי המדרש שסיפרו אותו לא עשו זאת סתם ואין זה דיוקים שלנו היום אלא של תנאים 

לראות שיש שם מחלוקת מעניינת עם פוסקים שמביאים את זה כצד משמעותי. אז... לפני שמבלבלים את המחו בקבלה בלי להבין בזה כלום כדאי למלא את הכרס בש"ס ופוסקים

מי מרחם יותר על הבן, האב או האם? - פורום אוצר החכמה

יתכן שהרוב כך,לא נראה לי כולם.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.