אני זוכר מהילדות שלי את סדרת כס"ח וסדרת ספייסי.
אני חושב שבגיל שלו הוא גם יכול להנות מהארי פוטר.
המכשפה מרחוב מלצ'ט, אל עצמי (אולי זה מתאים לגיל קצת יותר מבוגר).
יש המון קלאסיקות ששוכתבו עבור ילדים כמו 20,000 מיל מתחת למים ומסביב לעולם ב-80 יום. (אני חושב שיש גם את עלובי החיים בפורמט הזה).
אני קראתי מתוך המהדורה הבלויה שבבית סבא וסבתא שלי.
ולא רק זה, אלא כל הסדרות של אניד בלייטון - החמישה הסודית, הרביעיה והתוכי, חבורת הבלשים והכלב, וכו'.
ספרים מופלאים!
(אגב, הגעתי מהראשי..)
עברית מעולה. יש קצת בספריות
גם מפחיד מדי.
ובטח מעבר לספר הראשון שכל ענייני הבנים בנות מתחיל לקבל עניין
וזה נמוך מאוד. בחמישי זה מתחיל להתחמם.
אבל אני נזכר כעת שכשהייתי בגיל הזה בקושי יצא הספר הרביעי ולקח לזה שנים. היום יש את כל הספרים. ממליץ להתייעץ עם המתבגרים שקראו את כל הספרים בבת אחת בפורום הארי פוטר (כן, יש פורום כזה כאן). אגב לקרוא את כל השבעה בבת אחת זה תעסוקה מעולה לחופש הגדול
יגיד לי שהספרים סבבה זה ישנה את דעתי
יש לי מתבגרים בבית, וקראתי את הספרים בעצמי וגם אוהבת אותם, ועדיין ככה אני חושבת
זה לא עניין של יכולת טכנית לקרוא ספר באורך כזה
להזכירך, בספר השישי הם עוקבים אחרי סיפור חייו של וולדמורט, ומגלים שאמו התהאבה באביו שהיה אמיד והיא היתה קבצנית וחסרת סיכוי מולו, לכן נתנה לו שיקוי אהבה (בכל זאת פנטזיה) וכך הם התאהבו והוא הכניס אותה להריון ומאוחר יותר זרק אותה. וכתוב בפירוש שהם התחתנו. מבחינתי זה מראה שהוא נקי לגמרי עבור ילדים. מי שהארי פוטר בעייתי עבורו אותו הדין על שלגיה
בתקופת הבית ספר הייתי קורא ספרים על מלחמות ישראל והיום אני קורא ספרים על מלחמת העולם השנייה.
ומה נגיד על סרטי פעולה?
גם אם יצאת בן אדם נחמד במידה סבירה
ויש הבדל "קטן" בין ללמוד על מלחמות ישראל לבין לראות סרט פעולה
והם לא מדברים על כל חשיפה לאלימות או מלחמות כגורם משפיע לאלימות אלא על הדרך שהיא מוצגת. ובכלל, גם ילדים צריכים לדעת שזה חלק מהעולם שאנחנו חיים בו.
ולא הבנתי מה ההבדל בין ספר על מלחמות ישראל או העולם השנייה לבין הארי פוטר.
אגב יש סרטי פעולה מסוימים עם מסרים חיובים
ראיתי כמה בתור ילד...
שכמו שספרים על מלחמת העולם השנייה מלאים אלימות אך אינם מעודדים אלימות כלל ואף ההפך
כך ספרי הארי פוטר
כמובן שהמלחמה הגדולה הרבה יותר והאמיתית משפיעה הרבה יותר
(אגב הסופרת השוותה רבות בין וולדמורט להיטלר, לידיעתך...)
הרבה דברים בהארי פוטר התחברו למציאות של שנות העשרה שלי. פוליטית, חברתית ועוד..
תקופת גוש קטיף, עמונה וכו' וכו'....
נסיון של הממסד להשליט דעה מסויימת ורדיפה של כל מי שמנסה להציג משהו אחר.
הדינמיקה הפוליטיקה הזאת לא נגמרת עד היום. ואכמ"ל.
יתכן וזאת דרך טובה לטווח לילדים כל מיני בעיות בעולם האמיתי שלנו. (בלי קשר לבעיות אחרות שקיימות בסדרה)
למשהו חביב ואת המכשפה שזורקת את אמי ותמי לתנור למשהו שילדים יכולים לעכל... פשוט מזעזע
את צריכה להחליט כמה לחשוף אותו לכל העניין של בנים ובנות בגיל שלו.
אני בגיל הזה כבר קראתי ספרים יותר ארוכים של אורה מורג ורונית לוינשטיין מלץ.
אפשר גם הימאים וחסמב"ה.
שוב גם פה יש 'בנים ובנות'
פורנוגרפיה קשה עדיפה בהרבה על הסדרה ג'ינג'י בינייש פתוחספרה ראשון בסדרה: שכן רוסי חדש מגיע לבניין והוא מחליט שהוא מרגל לטובת ברית המועצות ונכנס לביתו לאסוף ראיות
הוא חושד בכל אדם שהוא רואה שהוא מינימום רוצח
הוא ילד שלא הולך לבית ספר ועוקב אחרי אנשים מפוקפקים או כל מי שהוא חושד בו
הוא חושד בבן אדם שהוא נוכל ופורץ לו לתיבת דואר ואוסף ממנו מידע
אגב גם בלי כל הזבל הרב, אנחנו בעד שילדינו יקראו ספרים על ילד בגילם שמתעמת עם סוחרי סמים?
אני יודע שיש ספרים שטוב היה אילו לא הייתי קורא אותם בגיל כ"כ מוקדם ויש ספרים שטוב היה אילו לא הייתי קורא אותם בכלל.
מאי דהווה הווה - עכשיו צריך להתקדם.
בכיתה ג מצאנו בית נטוש ליד הבית ספר וחשדנו מה יש בו. ברוך ה' הגיע אדם מבוגר חביב וסיפר שאין מה לחקור, הדייר פשוט מת מוות טבעי. אני פרשתי בשלב הזה אבל שאר חברי לכיתה המשיכו "לחקור" מה יש שם עד שהחליטו שמסתתר שם רוצח סדרתי וקבעו אחרי הצהריים לבוא ולזרוק אבנים על הבית, הגיעה משטרה והם ברחו.
אלמלא מנהרת הזמן היה מגיע ומדחיק את ג'ינג'י הוא היה מדרדר אותנו למלחמת אזרחים
)
מתואמת
מתואמת (ובעצם המשפט השני רווח הרבה יותר...)))
)מתואמתגם את הספריה הלאומית שיש בה הכל!
כי לא היה לכותב מושג איך להמשיך עם העלילה.
ואותה עלילה של הסתגלות חוזרת פעמיים במעבר בין הארץ לחו"ל ושוב לארץ, אני לא יודעת אם זה סיפור אמיתי, אבל רוב הספר הרגיש לי מבוזבז, עד הקטע במכולת בסוף שלא היה קשור בשום צורה לבעיות הסתגלות המשעממות.
החלום הוא קטע קצר מאוד.
ולדעתי הוא לא מבוזבז בכלל, זה ספר גאוני שמקנה לילד המון מודעות ו-ויסות חושי ורגשי, כלים להתמודד ולהתבגר, יכולת חברתית וביטחון עצמי. משהו מדהים.
דווקא זה שזה שוב, וכל הסיפור מסביב, מקנה לילד את היכולת להתמודד עם מצב של חוסר יציבות, אם מצב שאחרי הרבה מאמצים הכל קורס וצריך להתחיל מהתחלה, וכו' וכו'
אני קראתי את זה בתור ילד, ובבין הזמנים האחרון עברתי על זה שוב... עשר שנים אחרי, כשכבר יש לי את המודעות להבחין במגמות הסמויות של הכותב, ונדהמתי מהעוצמות של היצירת פלא הזו, כל עמוד ועמוד הוא סדנת חינוך בפני עצמה. הייתי ממליץ עליה לכל הורה.
זה הרושם שזכור לי מהספר, הגיוני שזה לא מה שבאמת כתוב שם.
אני פשוט לא מתחברת לספרים חרדים ש"כל עמוד ועמוד הוא סדנת חינוך בפני עצמה" ובקושי יש משהו מעבר בתחום העלילה או הדמויות.
אבל אני ממש אוהבת את הספרים של אורנה ברודמן , או של הדסה קלוש, שיש בהם מסרים, אבל הם משתלבים עם עלילה והדמויות ולא דחופים בעדיפות מעליהם.
אבל אני לא יודעת עד כמה יש ספרים עם האיזון הזה שמתאימים לגיל 9, ממה שראיתי זה או ספר מסרים בעיקר, או ספר עלילה בעיקר.
בכללי חיים וולדר הוא לא סופר משהו, מי שקורא אותו בד"כ זה אנשים שאין להם משהו יותר משובח לקרוא.
הוא ברירת מחדל.
שכשקראתי את זה לפני שנים, בתור ילד, זה עבר לי ממש חלק, הכל מעוצב היטב בתוך העלילה, חלק וזורם. זה לא מגיע כסדנת חינוך.
רק כיום, ממרומי שנותי המופלגות (...), הבנתי את המסרים שיש שם.
האמת היא שהם יותר סמויים מאשר בספרים של אורנה בורדמן, אם כבר אז היא הרבה יותר "דוחפת" מאשר בספר הזה.
והבדל יסודי בין זה לבין שאר הספרות החרדית:
לא מדובר במסרים של "צריך" - כלומר - תהיה צדיק, תלמד תויירה, תתפלל בכוונה, וכו'
אלא בהקניית כלים, הילד לומד על ביטחון עצמי, לומד על התמודדות עם משברים, לומד על הרגשות שלו, וכו' וכו'
אין בזה שום פסול, אדרבה!
אכן יש רבים שהם או או, אבל הספר הזה הוא יצירת אומנות בדיוק בגלל זה: הוא ספר עלילה חלק ומושך, שעל ידי קריאתו הילד קונה "ממילא" כלים להתמודדות ובגרות רגשית.
ואת ילדי- בגילאים שונים... ובאמת התלבטויות ההסתגלות היו מעניינות ותורמות, כי ילדים עוברים כל מיני הסתגלויות או חווים ילדים אחרים מסתגלים, והספר משפיע לטובה בלי שהקורא מרגיש הטפה.
)מתואמתאת באמת חושבת ש"פלא" מתאים לילד\ילדה בכיתה ג'?
וגם לא יודעת זה לא עניין לש חוכמה בכלל
זה כל האוירה בסיפור שהיא של ילדים גדולים יותר
זה סיפור אדיר! כל הספר בכלל הוא מעניין
החבר הכי טוב שלי- על ילד שחוזר מחופשה אצל הדודים שלו באפריקה ואף אחד חוץ ממנו לא זוכר את החבר הכי טוב שלו וכולם חושבים שהוא ממציא אותו. באמת מותח ומלא תפניות בעלילה, כתוב בסגנון כאילו באמת ילד מספר אותו וקל מאוד מאוד להתחבר לדמות שלו.
(החבר הזה מוחלף בילדה שהיא לפי הזיכרון של כולם החברה הכי טובה, אולי לא מתאים קצת בקטע של חברה מעורבת. אבל ממש אומרים שהיא מהכיתה המקבילה והילד לא מקבל את זה שהוא צריך להתחבר לבת- לא יודעת, תחליטי את אם זה מתאים, זה בכלל לא משמעותי לסיפור)
הענקים והאישפיצים- על אחים שנחטפים על ידי ילדה ענקית שלוקחת אותם לבית שלה בארץ הענקים שבעננים בקצה של שיח אפונים, ושומרת אותם בתור אוסף ה"אישפיצים" שלה, והם צריכים לברוח.
לענקים יש שפה משלהם שהיא שיבושים של מילים (גיח בפונים- שיח אפונים, וכד') ויש מילון לשפה שלהם בסוף הספר.
למרות התבנית הבסיסית הספר הזה קצת יותר ראליסטי מרוב ספרי הילדים, מדברים על איך הם יורדים במשקל כי הענקית שוכחת להאכיל אותם והם מחפשים שאריות, הם נפרדים זה מזה למשך שבועות כשהם מנסים לעבור בבית הענק, ויש ענק זקן שרוצה ממש להרוג אותם. זה ממש לא סיפור אימה, יש סוף טוב והכל בסדר, אפילו זה ספר מנוקד מה שאומר על הגיל המיועד, רק שלא ממש מתאים לילדים מאוד עדיני נפש שרק נחשפו לספרים חרדים למשל.
המעבדה המופלאה שלי- אוסף של טורים בעיתון אותיות על ילדה סקרנית שבגלל דברים שקורים לה ביום יום עושה ניסויים ולומדים מהם כל מיני דברים מדעיים. הספר ממש נקי ופורסם במקור בעתון ילדים דתי. יש שם בעיקר הדרכות לניסויים וההסברים המדעים שלהם, והילדה היא רק סיפור מסגרת נחמד.
נגיד מסופר על איך היא חושבת שהאחים הקטנים שלה הם בטח חייזרים כי הם אוכלים כל דבר כמו שרוכי נעליים וטושים, אז היא לוקחת אותם לעשות ניסוי על טעמים. לטעום מאכלים שונים בעיניים עצומות\ עם אף סגור\ עם לשון יבשה\ עם קוביית קרח עם הלשון. ואז יש הסבר על איך עובד חוש הטעם.
יש עוד לי עוד כמה ספרים להמליץ, אבל כבר כתבו אותם.
הילד שלי קרא בשקיקה ספר של מבוגרים על שולה כהן קישיק המרגלת מביירות (סיפור אמיתי).
אכן ספר איכותי. גם אני נהנתי ממנו מאוד.
אישית, לא הייתי נותן לילדים שלי להתקרב לג'ינג'י.
גיבור הסדרה הוא ילד שחצן שחושב שהוא הכי חכם, לא מסוגל להודות על האמת. מצפה מכולם ליישר קו איתו.
לא מפסיק לריב עם אח שלו על שטויות.
הרעים הקבועים בסדרה הם דתיים.
ממש סדרה לדוגמא איך לא להתנהג.
קראתי רק ספר אחד של הסדרה שאיכשהו התגלגל לבית שלי- על איך שהוא עושה אספה מסודרת עם החברים שלו לנקום באחיו הגדול, בגלל משהו. ת'אמת זה היה מאוד משעשמם ולא עניין אותי הספרים הבאים, אבל איך זה קשור לדתיים?
תמיד מציקה להם. היא ומשפחתה מוצגים כדתיים.
(בתקווה שאני לא טועה בשמם, אבל זה לא משנה)
לקרוא ספר אחד לא תמיד נותן את כל האלמנטים החוזרים.
זה גם ממש מוחצן, בערך ככה:
"בדיוק אז הגיעה דנה המגעילה והקנאית והוציאה לי לשון, אני לא זוכר אם כבר סיפרתי לכם, אבל היא דתיה ואבא שלה הולך כל שבת לבית כנסת"
והעלילה פשוט ההפך מחינוכית-
הילדים מקימים "אספה לנקמה" באח הגדול של הגיבור, כי הוא עבד עליהם והחביא כד רגיל כדי שהם ימצאו אותו ויחשבו שהוא עתיק.
איזה חצי מהספר זה על כמה מסודרת האספה עם הזמנות ועקרונות, והחצי השני זו התוכנית המזעזעת שלהם-
לזייף מכתב בשם האח לילדה אחרת בכיתה שלו כאילו הוא מאוהב בה ומזמין אותה להיפגש איתו, בתירוץ שתביא לו את המחברת. לאח הם מספרים שהילדה אחרת מאוהבת בו, וגנבה לו את המחברת וקבעה להחזיר אותה בשביל תירוץ להיפגש איתו. הם מזמינים את החברה האמתית של האח כדי שתחשוב שהוא נפגש עם מישהי אחת.
זה עובד, היא צועקת עליו ונפרדת ממנו, והאח חותם על "מסמך כניעה" שהוא מבטיח לא לרמות אותם ותמיד להיות בצד של הגיבור בוויכוחים.
והילדים קוברים את המסמך עקרונות של האספה.
אה, והאח עם כל הבנות האלה, הם בני 13, והילדים קטנים מזה.
צריך בכלל להסביר מה הבעיה עם זה? באמת ממש לא מומלץ.
אם את מעוניינת גם באקט החינוכי, תקני לו ספרים מסדרת "גדולי האומה" של דברי שיר
לא כל ילד וגם לא כל נער יתחבר,
אצלנו בן ה-9 מכור הקריאה סיים ביעף במשך הסגרים את כל הסדרה ועושה עליה חזרות תוך ציפייה נואשת להמשך... 
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
