לא בגלל "כורח המציאות"...
פה לקצת
קטני ומתוקפה לקצתאז מה יעזור למכור? מישהו אחר יהיה עם זה...
תשמרי לפעמים צריך דברים כאלה בתור מחצלת
שטיח ספורט
או כשגדולים יותר אפשר לשחק על זה..
עודף גירויים זה ממש לא טוב.
בגלל זה צריך להביא כל פעם 1-2 עצועים ולא 100 .
כשהתנוק קטן זה ממש היה לי מוזר - איך היא תצליח לזהות את המשחקים בתוך כל הצבע?
אבל וואלה כנראה הצליחה.
אפשר גם במקום כל העסק לפרוס שמיכה על השטיח
או לנסות מזרון יוגה כמשטח.
בן כמה הוא? כי ברגע שהתחילה יותר לזחול וכו וקיבלנו שטיח נהיה לנו הרבה יותר נעים לשחק עליו במקום אוניברסיטה ואחרים.
התכוונתי לקנות שטיח - אמיתי, רגיל, פשוט וזול
(אנחנו פשוט לקחנו מסבא וסבתא שטיח שעמד במחסן...)
לנו זה היה יותר ריאלי מאשר לפתוח בסלון משטח פעילות לתינוק ועוד לחפש לעצמנו מקום..
אני חושבת שאצלנו פרסתי חיתול פלנל או שמיכת צמר והיא היתה עליה ואז זה לא מחליק אבל גם יותר מרופד ובלי הסיבים של השטיח.
בהצלחה! איזה אמא משקיענית את~
יש משטחים בזול ממש, ותכלס ברגע שהם מתחילים לזחול הם יוצאים מהמזרון .
אז המזרון רלוונטי בערך ל3-4 חודשים וזהו.
אפשר לשים שטיח/מזרון יוגה גדול וכו וכו וסגרת את הסיפור ב30 שקל.
זה בצבעי פסטל נעימים לעין, מחוברים כ2-3 צעצועים. וזה ארוז בתיק נשיאה נוח- ממש מושלם.
הייתה אצלי פיזיותרפסטית כשהן היו קטנות והיא ממש התלהבה מהשטיח, שהוא מצד אחד מבודד מצוין ונעים מאד, וגם גדול ויציב ולא זז מכל תזוזה של התינוק.
ממליצה מאד
יתכן ויש בעוד צבעים/בחנויות אחרות. זה של מיננה. יש עכשיו מבצעים
והיה להם תמיד נעים על המשטח.
אני ממליצה
הם מסתדרים מצוין.. אם תשימי את המשטח על שמיכהאנונימית לרגע1
בהל נחה שהבעל כל היום בתפילה
אני מתה מפחד
אין סיבה שילך לתפילה כל היום כשיש אישה בהריון וילדים.
הצום הרבה יותר חשוב מתפילה ביוהכ
איך את צמה בדרך כלל, ואיך את צמה בהריון.
בגילאים של הילדים.
ועד כמה הבעל נמצא וזמין.
אני אישית צמה יחסית בסדר גם בהריון.
הילדים די מעסיקים את עצמם, אבל הם יכולים גם לריב.
אני מניחה שהגדולים יותר יהיו חלק מהזמן בתפילה.
צריך לדאוג לילדים לאוכל.
עדיף דברים פשוטים שלא צריכים הרבה התעסקות, ושהילדים יהיו כמה שיותר עצמאים בלקחת את האוכל.
כדאי שהבעל יהיה זמין אם את צריכה אותו.
שתהיה לך אפשרות לשלוח מישהו לקרוא לו מבית הכנסת, או שמידי פעם יחזור הביתה לבדוק מה המצב.
אם יש לך אפשרות להיעזר בילדה/ נערה בשמירה על הילדים.
לקחת בחשבון גם מצב שהבעל לא יוכל להיות בכל התפילות, כי הצום שלך יותר חשוב.
כדאי גם להיערך לאפשרות של שבירת הצום בהתאם לצורך.
לברר מראש עם רב מה ההנחיות ומתי נדרש לשבור את הצום.
להכין כוס עם סימון של שיעורים, שיהיה אם תצטרכי.
לראות אם יש רב זמין לשאלות במהלך היום.
נשאר... או הולך חוזר כזה לבדוק מה קורה. הלכתית הצום שלך חשוב מהתפילה שלו. מה לעשות. כמובן להתייעץ עם הרופא ועם רב לפני לבדוק מה ההנחיות לשלב שלך ואם יש משהו בהריון.
ואז חוזר יחסית מוקדם ונמצא כל היום עם הילדים.
לגבי מנחה ונעילה זה תלוי מה המצב שלי אם אני במצב סביר או לא להישאר עם הילדים. פעם שעברה הערכתי לא נכון את הכוחות שלי בסוף הצום...
פעם אחת נסעתי לאמא שלי,פעם אחת הייתי אצל חמתי. זה נהוג אצלנו ככה אצל הזוגות הצעירים
והאמת שמאז שאני עם שניהם בעלי היה יותר נוכח בימי כיפור בבית. הוא היה רגיל להתפלל במקום רחוק ועכשיו ליד הבית. זכורות לי גם כמה תפילות שהתפלל בבית לאורך השנים
אין מה לעשות, duty calls
הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו אם אין אופציה לעזרה
ובא מדי פעם לבדוק מה שלומנו.
ובשנים שהילדים היו ממש קטנים הייתי נוסעת לפעמים להורים שלי (לפעמים בעלי אפילו לא בא) ואחותי הקטנה עזרה עם הילדים.
לעשות את הצום ביחד עם משפחה
אם הילדים קצת גדולים- אפשר לקנות להם משהו בסגנון של פליימוביל שווה שיעסיקו אותם מהזריחה עד השקיעה
להתארגן מראש על אוכל קל, נניח לחמניות ומעדנים שהם מוציאים מהמקרר בעצמם
ומצטרפת לזה שהבעל יכול לוותר על חלק מהתפילות במניין, או לקחת את הילדים איתו אם זה מקובל אצלכם...
לא צריך משהו מיוחד ויקר
אפשר בסטוק
קניתי כלי אוכל והחבאתי
הרבה אוכל מוכן לילדים. אצלי אוהבים פסטרמות
מטפל בילדים
ומתפלל בבית.
אם את מרגישה טוב/ הילדים רגועים, הולך לתפילה וחוזר מידי פעם לראות איך את.
הצום שלך מדאורייתא.
התפילה שלו מדרבנן.
אז מכינה בערב החג לסעודה ראשונה תבשיל (תפו"א ובשר) ומכינה מראש הרבה, ושמה פלטה, וככה בצהריים יש לילדים מבושל.
ראיתי שהילדים הרבה יותר רגועים, חוסך הרבה מריבות שלהם. אולי יעזור לך גם.
אני בצום אחד בהריון הרגשתי זוועה ובעלי לא הלך לחלק מהתפילות.
לא היה מצב שאני אשמור על הילד.
הצום שלך הרבה יותר חשוב. וכמובן ההריון, שלא תתפתח לידה.
במקומך הייתי עושה הכנה ממש טובה לצום, שתיה מרובה מאוד בימים לפני הצום, חלבונים בערב הצום וויטמינים.
ובעלך צריך להיות זמין, אם את לא מרגישה טוב הוא אמור להישאר בבית.
שעוזרת לי בתשלום. (יש איזה בעיה לעבוד בשבת ויום כיפור תמורת כסף אז היא מביאה לה את הכסף על ערב הצון ועל סוף הצום (משהו כזה שיהיה בהבלעה, בעלי מתעסק עם זה)
מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.
פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.
ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?
היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.
זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת
ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.
מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו
מעניין
לקראת יום כיפור.
צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב
הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום
עוד לא דיברתי עם הרב שלנו
אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..
רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.
מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.
רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.
מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו
הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..
מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.
של רבנים ורופאים
לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו
אם יש לך איך להגיע אליו,
מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),
ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו
מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום
כל ילד אוהב דברים מאוד מסוימים ומעטים, וכמובן שאלו דברים שהשני לא אוכל...
המאכל היחיד שכולם אוהבים זה שניצל, ואין לי כוח כל יום להכין שניצלים. זה המון עבודה ולכלוך (ואין לי תנור בשרי, אז לא רלוונטי לאפות).
כבר אין לי חשק להכין אוכל, כי תמיד יהיה מישהו שיתלונן שאין לו מה לאכול ואז אני אכין לו עוד משהו במיוחד.
ולרוב שניהם לא אוהבים. אפילו לא מסכימים לטעום.
זה כל כך מתסכל.
גם אני מאד מושקעת בקשר עם הילדים שלי
ובכל זאת המצב שלנו מאד רחוק ממה שהייתי רוצה בשבילנו באמת -
לפעמים הצורך של הילד לא ברור לנו,
לפעמים יש חסמים שלנו שמקשים,
לפעמים נסיבות החיים שלנו או של הילד הן יותר מידי.
אני לא מכירה אותך ולא את הילדים שלך. שמתי את זה פה כי בהרבה מקרים של בררנות יש מקום להתכווננות הורית שעושה שינוי. האם כך זה גם אצלכם?
רק את יכולה לבדוק
הוא לא מפסיק למשוך ולהזיז את הראש ולהשתחרר מהאחיזה!
זה מכאיב והוא אןכל גרוע וזה לוקח פי 2 זמן שאין לי
מה עושים??
יכול להיות בגלל שהוספתי בקבוק אתמול?
היום קיצוני יותר כל הבוקר היה ככה, ולא אכל נורמלי ולכן עצבני במיוחד
כבר בבית חולים ראו, טיפלנו בזה 4 ימים אחרי שנולד...
כיום בן 4 חודשים כבר, וינק יפה עד עכשיו
אני לא מספיק מבינה בזה, אבל לקטנה שלי גם הייתה לשון קשורה והתרנו בגיל שלושה שבועות. היה נראה שזה עזר אבל כמה חודשים אח"כ היא ינקה כל הזמן בחוסר מנוחה כזה... לא בדקתי אם חזרה לה הקשירה בלשון, אבל הבנתי שזה יכול לקרות...
אפשר לשחרר עם ספריי מי מלח
לפעמים כאב שיניים, אוזניים, גזים, כל מיני תרחישים עוברים על הקטנטנים... אני זוכרת פעם הצלחתי להניק רק בעמידה תוך כדי שאני מתנועעת ... קשוח.
יכול להיות שהתחלת בקבוק עם פטמה מסויימת שקצב הזרימה שלה מהיר יותר מקצב הזרימה בהנקה ולכן זה "מעצבן" אותו והוא מתנתק ומנסה להתחבר בחזרה לסירוגין.
התחילה להתלונן שכואבת לה השן
בכללי היא בחרדה מרופאים היא ממש ממש לא אוהבת
אפשר לצלוח את זה? אני מתכוונת ללכת איתה מחר על הבוקר לרופא שיניים אפילו לא יודעת לאן
והשדר הזה יעבור אליה...
כי להיות במקום שאת לא רגועה בטוח יקשה...
דבר שני בהרבה מרפאות יש פלזמה עם סרט על התקרה
כדאי להסביר לה בדרך המון על המטוס ברופא שיניים שעולה ויורד ומה יעשו וכוכו עדיף בדרך מצחיקה מה שאפשר
ולהסביר שרק מסתכלים היום (זה נכון.. באים לבדיקה קודם כל)
זה מה שעולה לי בהצלחה ממש!!!
כיוון שאנחנו בקופ"ח מכבי - אנחנו הולכים למכבידנט עם הילדים.
יש רופאות שיניים מיוחדות לילדים ופעוטות. ויש להן טכניקות גישה לילדים ואיך להרגיע את עצם הישיבה על כסא הטיפולים עם ההורה ביחד (בגיל כזה).
הטיפול נעשה בשילוב גז צחוק - ועוברים בשלום.
יש גם סלסלת פרסים לילדים, ומדבקות גיבור, והקליניקה מעוצבת באופן ידידותי.
להכניס אותכם לרופא שיותר ידידותי לילדים
להסביר לה מראש בצורה פשוטה וברורה מה יהיה (ולא להגיד שזה לא יכאב או יצחק, אלא להגיד שזה יכול לכאוב או להציק ואז אמא תחזיק לה את היד או משהו כזה)
לבחור ביחד איתה משהו נחמד שתקנו/ תעשו אחרי וכל פעם שקשה לה להזכיר את זה
הדביקו לה סתימה זמנית
אומר שיש לה 2 חורים ו2 טיפולי שורש איך יכול להיות???
המליץ על הרדמה כללית - אמאלה
אבל שננסה קודם עם גז צחוק
אני מאוד מקווה שזה יצליח היא בקושי נתנה שיבדוק אותה
איך נעשה סתימות וטיפול שורש ככה
אחד היה בן שנתיים וחצי ועוד אחת בת ארבע, שממש לא שיתפו פעולה. עשו להם בהרדמה מלאה טיפול בכל הפה בבת אחת.
מצד שני זה מושלם
מסיימת עם זה זריז
לנו יש בדיקה עוד שבועיים ומתלבטת אם לוותר מראש...
לק"י
בלי צילום.
אבל נצטרך לעשות טיפול בהרדמה, כי יש לו כמה טיפולים לעשות🤦♀️
זה מספיק להם? לפי מה שאני מבינה כדאי ללכת אבל בספק איך יצליחו לראות משהו
שאפשר לצבור כל כך הרבה חורים בגיל כזה
אבל היא ישבה על בעלי והרופא נתן לו לבדוק כביכול ואז אמר לו "אבא אתה לא עושה אוב אני ייראה לך איך עושים"
משחקים כאלה
לק"י
מה בדיוק יש.
אולי זו רק התרשמות של הרופא.
מרכזים את טיפולי השיניים ביחד ועושים בהרדמה במקומות מקצועיים שמיועדים לזה, כמו בית חולים וכדומה. (ובזול!)
ואת הבדיקה לפני, זו שקובעת מה מצב הפה+צילום-זה לא מפחיד ולא כואב ואפילו אפשר לספר על הכסא המיוחד שזז שהוא כמו לונה פארק וכו'..
לאחרונה (גם אנחנו היינו בהלם מכמות החורים😵💫 עד עכשיו הגיל הכי מוקדם שבו ילד שלנו עשה סתימה היה 7, ואח"כ רק 11...)
היינו בלחץ איך היא תסתדר, אבל זה הלך מדהים!
קודם כול טיפולי שיניים לילדים הם יותר מהירים - לפעמים בתוך רבע שעה מסיימים. והלכנו לרופאה שמומחית לילדים, ולכל דבר שהיא מכניסה לפה היא נותנת שם חמוד כזה מהעולם של הילדים ומפטפטת כל הטיפול עם הילדה. יש גם סרטון על התקרה למקרה חירום, שמעסיק את הילדה...
אז בע"ה יש תקווה!
תודה רבה!!
ילדתי לפני שבוע.
המשפחה של בעלי מס' דו ספרתי של ילדים - כולם נשואים.
אף אחד לא טרח להרים טלפון לאחד מאיתנו לאחל מזל טוב.
מרגיש לי שהלידה הזו לא מעניינת שם אף אחד.
הם לא כאלה משפחתיים באופן כללי, אבל התעלמות כזו גורפת???
בשגרה הייתי מצפצפת על כולם...
אבל עכשיו מוצפת עם כל ההורמונים של הלידה ובוכה מלא....
אין לי עצות כרגע… רק חיבוק.
הם גם לא שלחו מזל טוב בוואטסאפ או הודעה?לפעמים לא מתקשרים כי זה סתם מעיק על ההורים הטריים…
אחת כתבה כמה מילים... זהו בערך.
לא התעניינו אפילו מה השם שנתנו... כלום.
אחים ואחיות של בעלך אפילו לא כתבו הודעה בווצאפ?
אם כן, זה בושה וחרפה, מכוער מאוד.
חיבוק גדול! אני אשלח לך כתר שעבר הריון ולידה, זה כל כך קשה, שובר ומאתגר, ובד בבד כל כך דבר גדול, משמח ומרגש שהבאתם נשמה לעולם ❤️
לומדת כעתמזל טוב ענק!!
אין לי מה לומר. באמת תחושה לא נעימה בכלל ♥️
אני מוחקת מהר מאד
מה בעלך אומר על זה?
אמר שאני מכירה אותם וככה הם...
אמרתי לו שבפעמים קודמות לפחות חלק התייחסו אז זה חיפה על אלו שלא...
העיקר אנחנו מתאמצים להשתתף בשמחות של כולם.
לא בא לי עכשיו לפגוש אותם בכל החודש של החגים!
לא צריכה להגיע בסוכות למפגש משפחתי ושיעשו לי פוצי מוצי אחרי חודש התעלמות.
אני לא הייתי מגיעה.
אפילו שולחת את בעלך לבד, שיבינו שזה פוגע.
חוצמיזה שאת תהיי עם תינוק בן בקושי חודש אז בכלל...
יכול להיות שבגלל שהוא בא ממשפחה ברוכת ילדים אז לידות זה כבר משהוא שלא מתרגשים ממנו שם..(ועוד כולם נשואים אז אני מניחה שבתדירות גבוהה יש שם לידות כל פעם אח אחר ב"ה).
שולחת חיבוק והמון מזל טוב!
לסבא וסבתא שלי יש למעלה ממאה צאצאים בלי עין הרע ואין מצב שלא אקבל או אשלח הודעה-שיחה לבן/ בת דודה או דודה שנולד להם ילד. בסוף זה בעיקר התחושה המשפחתית וכמה הקשר חשוב
והמון מזל טוב!
מהצד השני אני אגיד שגם אנחנו משפחה דו ספרתית והקשר עם הגיסות לא מאוד קרוב
והלידות מאוד צפופות, פעם בשנה כמה לידות.
מבחינת חלק מהאחים/אחיות אם אמרנו מזל טוב לאח - זה נחשב גם לגיסה.
גם אם כתבו בקבוצה המשפחתית, סיכוי גדול שלא יכתבו במיוחד.
ככל שהתדירות של האחיינים עולה, ככה תשומת הלב וההתרגשות יורדים.
זה עדיין מאוד מעליב והודעה קצרה זאת ציפיה לגיטימית.
את לא חייבת לבוא למפגש בחגים אם לא מתאים לך.
לידה זה תירוץ מעולה.
והאחים עצמם לא אמרו כלום לבעלי
ממש פוגע
לא יודעת איך הייתי מגיבה
מה שבטוח גם בלי להיות הורמונלית זה מעליב ממש
איזה ילד זה שלכם?
אם ראשון- סופר פוגע (בכל מספר של ילד זה פוגע וצריך לברך, ולתת לך הרגשה טובה ולאחל, ולפנק. בילד ראשון לרוב זה בא הכי טבעי).
אם יש כבר כמה, לצערי חוויתי גם את הרגש הזה, עוד ילד לרשימה... לא מבקרים, לא מאחלים, את מי אני מעניינת? תמיד זה ביאס אותי, אבל הבנתי שכנראה זה ככה כשזה הילד ה.... שלך.
משתדלת לאחיינים שיולדים עכשיו לתת הרבה תשומת לב, להתיחס, לקנות, שלא ירגישו ששכחתי מהם וירגישו מה שאני הרגשתי.
אצלי היה ככה מצד השמפחה וגם מצד החברות והסביבה...
עד היום יש לי פינה עצובה בלב בגלל זה.
זה מה שמבאס אותי יותר.
היא ילדה מהממת, נשמה בפני עצמה.
למה א"א להתייחס לבואה לעולם וקצת להתרגש איתנו? לפחות כלפי חוץ...
אצלי כבר בלידה רביעית הרגשתי שלמי אכפת, בפרט שהיה לי רצף בנות.
פינטזתי על בן רק בשביל חגיגת ברית, שיראו אותי, שיאחלו לי.
היחס ליולדת לאחר הלידה אני חושבת שזה חלק מההתאוששות שלה, וזה לא משנה איזה מספר לידה זה.
את תהני מהנסיכה החדשה שלך- מתנה לחג!!
תתפנקי איתה, זו תקופה מושלמת ללדת בה.
מזל טוב!!!
מאוד פוגע. שולחת לך חיבוק ענק.
אם זה היה אני, הייתי כותבת משהו בקבוצה, עוקצני אבל עדין , לא עולה לי כרגע מה, אבל אני מניחה שהייתי בוערת מבפנים והיה לי קשה להמשיך הלאה, אבל אם את מסוגלת להתגבר, תנסי באמת לדון לכף זכות, ולהתרכז בחייך, בשמחה שיש לך בבית, אבל כן, זה לא יפה. בכלל .
שאני ממש פגועה...
והן הבינו אותי,
אבל לא נראה לי שעשו עם זה משהו... הם משפחה אנמית כזו.
אני נגיד הייתי מעדכנת את שאר הגיסות שמצופה מהן להתייחס...
לפעמים יש כאלו שנקודת המבט שלהם כ"כ שונה משלנו
וזה פשוט לא נפגש.
אני ממש מזדהה איתך. סיטואציות אחרות אבל דומות.
ושיהיה לך המון המון מזל טוב! התאוששות קלה ותהני מהבייבי.
זה פוגע ומעליב בכל סיטואציה, גם אם לא היית מוצפת הורמונים
זה ממש לא הגיוני להתנהג ככה ואין לזה שום הסבר או תירוץ שהוא יהיה בסדר (אפשר להגיד מסםר ילדים ומספר לידות וכו, זה עדיין לא עושה את זה בסדר)
לא ברמה הזאת, אבל גם במשפחה של בעלי לא נוטים להתרגש מידי. לכתוב מזל טוב או קצת יותר מזה בקבוצה של המשפחה אין סיכוי שלא יקרה.
לכתוב בפרטי זה כבר למיטיבי לכת אצלם, נדיר ובדכ זאת אני שכותבת ומתעניינת בפרטי גם אחרי הלידה, איך המרגש ואיך הבייבי ומבקשת תמונות
מזל טוב לך! הרבה נחת ממנה ומכולם
גם לי יש אחים ואחיות שלא יטרחו לכתוב בפרטי ולהתעניין, אבל כולם כותבים מזל טוב בקבוצה, זה ממש בוטה להתעלם מהודעה על לידה.
מחמם את הלב
וסוף סוף מישהו קצת מתרגש איתי...
מניסיון!! מאז ועד היום שכולם כבר גדלו...
מתרגשת איתך. המון מזל טוב!!!
זה הגיוני שאני כל הזמן אוכלת כי אחרת יש לי בחילות?
מרגישה כבר שאני עובדת בזה😒
נגיד אני אוכלת בייגלה, מסיימת, ואחרי חצי שעה חוזרת הבחילה.
כשאני אוכלת ארוחה ממש, זה עוזר נגיד לשעה וחצי.
אבל אני לא יכולה לאכול כל היום ארוחות...
אצלי בין הארוחות עזר גם כמה בייגלה בודדים, אז פשוט הייתי מנשנשת כל פעם כמות קטנה ובסוף זה לא יוצא כמות מוגזמת
אבל כן נראה לי שעבוד בלאכול יותר קל מלהיות עם בחילות כל הזמן...
זה אכן עדיף מבחילות
אכלתי ( רק פחמימות ) נון סטופ, משהו מפחיד
ממש נס שלא עליתי 20 ק''ג
אחר כך כבר לא היה לי תאבון ...
מבחינתי השלב הזה הוא שלב שצריך לשרוד אותו , אחר כך כשהגוף קצת מתחזק אפשר לנהל אוכל עם שכל. כרגע תעשי מה שטוב לך ועוזר לך
כמה שיותר בריא לפחות. למרות שרוצים סתם פחמימות ריקות.
וגם לבשל אני לא אוהבת🙈
מרוב היצע אני מבולבלת לגמרי
אשמח להמלצות ממי שיש לה שואב שוטף ידני
מה הדגם המדוייק?
כמה זמן יש לה אותו
והאם ממליצה / דיס.
תודה מראש! יעזור לי מאוד
חודש.
למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).
קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.
את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..
כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?
מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס
גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14
יש לי שנה וחצי
בשימוש יומיומי
מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!
העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות
מפסח, מעולה.
מנקה פצצה. נח לתחזוק.
אני ממש מרוצה
נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.
מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)
צריך ללמוד לתפעל אותו מבחינת הריח אבל פצצה!!
סליחה על הניצלוש
יש לי ידני וכשלעצמו הוא מעולה אבל אני מתעצלת להפעיל.
אם הבית גדול זה לוקח זמן.
וחשוב מאוד לתחזק אותו, שטיפה טובה של כל החלקים פעם בשבועיים גג, ולבדוק שלא נתקעו שיערות
