שלום,
קוראת ולומדת מפה הרבה מאז שנכנסתי להריון (זה הריון ראשון) אף פעם לא כתבתי כלום.
אולי משהי חוותה משהו דומה ויש לה מה להציע.
מוצאת את עצמי בשבועיים האחרונים ממש בעצבות עמוקה. אני אחרי השליש הראשון ופתאום שנגמרו הבחילות מתחיל החוסר מנוחה הנפשי.
בגדול טוב לי בעבודה אבל בשבועיים האחרונים כל יום יותר קשה מהשני ובוכה מלא (כמובן שאף אחד לא רואה) האנשים שם טובים והעבודה היא טובה אין שם באמת הבעיה.
אני מנסה להבין אם זה קשור להריון אם משהי חוותה משהו כזה ואולי זה יעבור. (חשבתי כל יום שמחר זה יעבור אבל זה כבר רציף שבועיים) אדישה כלפי שאר העובדים פה ובתוך ליבי איכשהו אני כועסת על כולם וכולם מעצבנים אותי. (אני ביום יום בן אדם נוח). אני יכולה להמשיך לשרוד ככה כל יום אבל זה יעודד אותי לדעת שכנראה זה קשור ישירות להריון וזה לא בשליטתי, אני לא באמת יודעת - מעלה השערות.
הקטע שאני חוזרת הביתה פתאום חוזרת להיות רגוע ובלילה שוב פעם מלא חוסר מנוחה. (וחוזר חלילה).
מישהי חוותה משהו דומה?
חשוב לי לציין שאני חיכיתי ואני שמחה מאוד בהריון.
תודה רבה למי שקראה עד לפה.
