עורכת: @מתנחלת אמיתית {חד פעמי בשיריתון הנ"ל : @אפרת גלבוע1} יחצנית: @בת סוד מעבדת ומלחינה משלימה: @הכל עוד אפשרי מבצע: @הוד444

תוכן הענינים:
הודעות חשובות

דבר העורכת - @מתנחלת אמיתית {חד פעמי בשיריתון הנ"ל @אפרת גלבוע1}
דבר היחצנית - @בת סוד
הטור של מתנחלתא - @מתנחלת אמיתית
חיוכי השבוע - מרכז הסמיילים של @yes123   - כותב מחליף - @eli345
הטור השל אלי -  @eli345

מיומנה של מעבדת - @הכל עוד אפשרי

הפינה של אפי - @אפרת גלבוע1

הודעות חשובות:

ניתן לשלוח ל@שיריתון הודעות חשובות

מי שרוצה להציע נושא לפינה של עודי - מוזמן לשלוח לשיריתון

דבר העורכת:

הי אני {אפי } ממש ממש שמחה ונרגשת לערוך את השיריתון שלנו לשבוע הזה.

מתנחלתא האהובה המנהלת והעורכת החביבה פשוט לא יכלה השבוע לערוך אותו אז הצעתי את עצמי והרעיון התקבל בשמחה!

עכשו שאני עורכת אני רואה כמה אנחנו צריכים להודות למתנחלתא על העבודה שהיא עושה כל שבוע כדי שלנו יהיה שיריתון מהנה.

אז קדימה להריע:

כיפאק הי כיפאק הי כיפאק הי הי הי!

דבר היחצנית:

הטור של מתנחלתא:

חיוכי השבוע:

זה הסמיילי הראשון. זה בגלל שאני זועם על זה שאני בבידוד.

 וזה השני כי אני אדיש כלפי הראשון.

הטור של אלי:

אז רבותי. שוב אני בבידוד. נכון שזה מפתיע? (את מספר הבידודים נכון לעת כתיבת טור זה כתוב בשיר) אז בעצם אני עומד לתאר לכם איך זה הולך. בבידוד מנקודת המבט של אלי. טוב טוב אני יודע שרובכם כבר שועבדתם לבידוד ולפי דעתכם זה סתם ישעמם וכו'. אבל לא! כאן תראו את הכול בצורה ברורה מנקודת מבטו של אלי. יאללה נתחיל
(לא נוריד עליכם את כול הימים אלה את מספר הימים שייתחשק לי)

יום ראשון לבידוד- היום הראשון די מתבטא בהלם. אי אמון על זה שנכנסו לבידוד. (כילו שאני ייכנס לבידוד?? אבל זה קורה רק בספרים של |נושם נשימה ארוכה| ריק ריירדן גורדון קורמן פיטר לרנג'יס ג'וד ווטסון פטריק קרמן לינדה סו פארק מרגרט פיטרסון האדיקס רולנד סמית ודייוויד באלדאצ'י!) לאחר רגעי ההלם הראשונים נוצר הדחף הזה לפרק מישו מכות ואז נזכרים שצריך לשמור על שפיות אז לא נעשה את זה כרגע

יום שני לבידוד- הרגשה של וותיקים כבר הספקתם לידע את כול העולם ואת הפייסבוק טלגרם מייל ווצאפ וכו' על זה שאתם בבידוד ואתם מתחילים להנות מהצומי ומההטבות שכול מבודד מקבל כגון: בקשות עזרה מהשכנים. שירות עד החדר על כול דבר. מחשב ללא הגבלה ועוד'.

יום שלישי לבידוד- טוב. מתחיל קצת להמאס. עד כה בשביל להעביר את הזמן ניהלתם שיחה עם המזגן פתחתם חשבון טיקטוק ספרתם גרגירי חול והלכתם מכות עם המזגן העיקר לא לאבד את השפיות

יום רביעי לבידוד- אתם כבר מתחילים להרגיש וותיקים בעניין עד כדי כך שהמענה הקולי שלכם הפך ל" כע אל תשאל אני בבידוד לבד. מה? לאא הכול בסדר. זה לא נורא כמו שאתם חושבים" וכול זה בא לחבר המסכן שלך שסה"כ בא להגי לך מה היו הש"ב אתמול

יום חמישי לבידוד- נמאס לכם. לא אכפת לכם לאבד את השפיות לכן אתם חוזרים ליום שלישי ומוסיפים לרשימת המטלות לרקוד עם צלופח (ראיתם מה עשיתי פה??)

יום שישי לבידוד- ממ נגיד שנכנסתם ביום שני לבידוד והים שבת! יואי לכם כמובן שאתמול לא עשיתם כלום ואתם מרגישים סבבה ואז מגיעה האתגר הגדול של סעודת שבת אתה מציע את הרעיון פשוט לאכול בחדר אך בשביל אווירת השבת סוגרים אותך בתוך אקווריום ושמים אותך באמצע השולחן. שבת שלום לך

(אממ טוב נראה לי פה אני יפסיק) יום שביעי לבידוד- אתה כבר מרגיש סטלן רצח. עשית את כול ההנאות בבידוד וכעת אתה כבר יכול להשוויץ מול חבריך שעברת בידוד ולא השתגעת (מומלץ בחום להסתיר את העובדה שכרגע ערכת דייט בין כוס פלסטיק לקליפת עץ. ענבי הגפן בענבי הגפן איך שאומרים) אתה כבר לא מתרגש מהכול ומגלה שגידלת זקן. שכויח



וכעת לשיר שיר חסר שם\eli345 (למי שלא הפנים זה על שבורי לב)
 

אוף זה מתסכל עד כאב
בידוד זה לא משו שאני אוהב
את הזמן שם אני מושך
מנהל עם הטישו מלחמה

אוף אין בכלל אנדרלין
אנשים. רחמים
למבדד אנל'א סולח
אתה תחטוף כידוע

אוף אין סדרות טי וי
לעולם אני מתגעגע
וגם לצ'יפס בלי סוף
אוף. זה הבידוד השביעי
אז מי שהכניס אותי
אני מבטיח
שאתה תחטוף סקילות בסוף

היה בעבר ובהווה
וזה לא ממש מחיה
נצא עוד יומים
או לחלופין שבועיים

אוף אין סדרות טי וי
לעולם אני מתגעגע
וגם לצ'יפס בלי סוף
אוף. זה הבידוד השביעי
אז מי שהכניס אותי
אני מבטיח
שאתה תחטוף סקילות בסוף

מיומנה של מעבדת:

והפינה של אפי:

ילדים וילדות נא להריע!...

הייתם מאמינים- הייתם מאמינים ש.... אנחנו כבר בשיריתון שמיני!!!

כן כן כן כן כן כן כן!!!!!!!!!!

טוב אז רציתי היום לכתוב שיר שמוקדש לחברה הכי טובה שלי שלא מפסיקה לקרוא!

כל פעם שמתקשרים אליה זה הולך ככה: "היי שירה מה קורה?" "הכל טוב אפרת שניה אני חוזרת אלייך אני פשוט באמצע לקרוא..."  

וכמובן שהשניה הזאת מתארכת ל7 שעות וכו' וכו'... טוב אז נתחיל:

אין מה לעשות עם שירה הזאת

זה כבר נהיה מעצבן

כל היום היא קוראת 

לא עוצרת לנשום

תודו שזה מחרפן

המון אנשים העירו לה

אך היא בשלה

רוצה רק לקרוא שום דבר אחר לא

קוראת קוראת קוראת...

אין מה לעשות איתה היא רק רוצה לקרוא

איפה לא תיקח אותה היא רק רוצה לקרוא

מהכיתה ועד לבית שלה

רוצה רק לקרוא

שום דבר אחר לא

היא רק רוצה לקרוא.

השיר הזה בא אלי פתאום בהשראה כי הצנה הנ"ל שלפני השיר {עם השיחה וכו'...} קרתה לי לפני 5 דקות בדיוק!! .

אז ביי ביי להיום

מקווה מאוד שנהנתם מכל השיריתון,

ובלי קשר רציתי להודיע לכולכם אם אי מי מכם לא יודע עדיין אני בבידוד פעם 1 בהסטוריה  

טוב יאללוש בי

אפי

נראה שהיו כמה גלגולים לפורום הזה, מישהו רוצה לעשות סקירה היסטורית?

עקב זה שקיבלתי סוף וסך את פורום חלומתיי. פרוזה וכתיבה שטותית לעתיד👏🏻👏🏻👏🏻👏🏻
מוזמנים גם
פורום סניף קטמון
נעמתם לי מאוד. סלאמת