קשה לי שהיא פה.
זה פשוט מקשה מקשה מקשה עלי.

וגם,את פה?תהיי פה.אל תדברי איתי על דברים מציקים.
ועוד דבר,אדם ששוכב במיטה לעצמו בלי לעשות כלום,לא בהכרח נמצא בדיכאון.
אני בסדר ואת לא צריכה לשאול,תני לי את השקט שלי.
בנוסף לזה שכמעט רוב הזמן אני בכלל לא במיטה ואני במצב שמח ויש מסביבי 24/7 בנות שנמצאות אז מותר לי גם לשתוק לפעמים ולהיות לבד.

די לחשוב שאת יודעת איך מתנהלים איתי.(..)




הבעייה שלי שדברים שמפריעים לי,אני לא מעיזה להגיד אותם בקול..
איך אני מצפה שהיא תדע שזה מפריע לי כל הדבר הזה?



(וזה בכלל לא היא..
זה אני.
הימים האלו קשים לי.


וכשהיא כאן,זה עוד יותר נוכח.


קשה לי המחשבות האלו.)

כמה טוב שלפחות אין לי פה את המיטה בבית שלי,ככה שאני הרבה פחות יכולה לשקוע.

אוף.כואב לי.

(תודה)

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת