דהה ערה, עדיין מוקדם...

השגתי היום שרבתי עם חברה שלי

פעם ראשונה בקולות וברקים ועצבים

אוף, מה יהיה מחר?

איייש...

צו צו צו

באמת מאכזב...

אם זו בפעם הראשונה, מסתבר שזו חברה ממש טובה... ואוו, קשה!

היא כתבה לי והתנצלה, וגם אני

ועל פניו שב השלום....

ב'ה, אני אשן יותר טוב הלילה!

אבל מתיש לגמרי, מצדיעה לכל מי שלא נפל אל שנ"צ בגרסת ערב... כלומר - שנ"ע

אני רוצה לישון

לכבות את האור, להוריד את התריס 

ולא להתעורר מחר

יש ערבוביה של ***

וזה גורם לי לבעוט בכללים של עצמי

ועוד רגע תהיה פה ערבוביה של פצלשים

וי

עוד יום עו-בר

(במנגינה כזאת מתה, מתכתית, חלולה)

מה הטעם בשמש שזורחת, עושה סיבוב, שוקעת, עושה סיבוב, זורחת וחוזר וחוזר וחוזר?

(ומה הטעם גם לפחד כשאף אחד לא רואה)

ואין חדש תחת השמש

סוף פריקה ואאוטניג פצלש

קצת פיצול אישיות לא?

אה, נו נו... זה שיא ההולך עם טונות זהויות חדשות - קרי - פצלשים.

אין לי מלא. יש לי שניים. לא צריך להגזים.

לאנשים שממש נמאס להם מהיום הזה

או בעצם זה שהולך לישון ב4 אז זה מי ער מיוחד למנוחת שנ"צ

איך ממלאים את כל שעות הערות?

שלא לומר שנות

הוא הדור שהכי צריך להעריץ, להשקיע בו!

אחרת... 

מה יועילו התכנים שהבאת אל העולם??

מי יירש, ימשיך אותם?

שזועף על הדור החדש!

הדור ששורד את המבול של הקורונה...

ובעקבותיו.... עוד המון מבולים אחרים....

ד"א, אומרים מבולים?

זה לא נשמע כל כך דקדוקי...

כשנתקלנו בדחליל אימתני בכניסה לבית שלי....

ותהינו יחד, על אותם ימים יפים, שהיינו אנחנו הילדות בשכונה... 

ואוו ימים יפים!!

נוסטלגיה...

כמה בקבוקי זכוכית התנפצו, כמה עצמות נשברו, כמה דלתות פורקו מציריהן...

כמה שידוכים נרקמו, כמה משפטים (אני נציבת העליון, כמובן )

איייי הימים היפים!

לא, לא בא לי לחזור אליכם... בהתחשב בכל השנים שעברתי עד היום, לא בא לי שוב!

סכסכן

ואז עורכים איזה 20 פעם

ואתה מקבל עליהם התראה כל חצי שניה

הם, אז אני עכשיו

היא אמורה להיות מתחת ל20 

זה כבר ממש פוגעני על סף ה'דווח על הודעה'

|צוחק|

|זועמת על ההשפלה|

@בנות נו לריב @❤

מרכלים עלי!!

חוצפה 

בעייתך שאתה מרכל על "קטנה" (שלא לומר, קטינה...) כמוני, עם מישהי מסתורית, שאתרע מזלה להיות רשומה בתור @❤

רק שהיא לא תיעלב... |פוזלת|

מנסה להוציא מתחת לבלטות דברים שאף אחד לא חשב עליהם...

מוח קודח!!!

לך לך לבדיקת קורונה...

אני לא מסתירה את זהותי, ובקלות תמצא בת כמה אני

מוזמן לעשות חרם

ידי הארוכה עוד תגיע לכל מקום!

חה. חה. חה.

|צחוק מרושע|

קשוחים פה

בהחלט...

אתה לא תגיד לי ככה...

הדקדוק שלי הוא אחד מעמודי היסוד בדיבור!

כל כך מתאים לו...

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.