מה יכול להרגיע את הכאב?

ועל המזל גם יצאה לי אפטה... אוף. מה מרפא אותה?

בעקרון טיפות אופטלגין מאוד מאוד מקלות על כאבי שיניים. אני די בטוחה שמותר בהנקה.

ונורופן לא אמור לייבש חלב, לקחתי תמיד בהנקה אחרי לידה.

זה הרבה זמן לחכות לעזרה ראשונה, אין סיכוי להקדים את התור? 

לא נתנו לי תור מוקדם יותר

זה פוינט

אני לא יודעת אם מותר בהנקה אבל שווה לבדוק

ולשים קצת ערק באזור הכואב

תוך 24 שעות לדעתי

כתר שזז זה ממש בעייתי.

לגבי משככי כאבים אז אופטלגין יותר חזק ועוזר כמו שאמרו כאן

וממה שאני יודעת מותר בהנקה

רגע, אז למה בבי"ח לא נותנים אופטלגין אחרי לידה?

יכטול להיות שאסור אם יש לתינוק חסר בPD6G

אני קיבלתי בלידה האחרונה

אצלי לא נתנו אף פעם, למרות שזה יותר עוזר

כללית גם בהריון זה עזר לי והרופא אמר לי שזה נחשב קו שני

אומנם עדיף אקמול אבל מותר בעדיפות שניה.

(בכל מקרה זה לא התרופה האידאלית. אבל היא יעילה)

אצלינו הרופאה ה"רגילה" שמה כתרים.

כאב שיניים זה נורא ואיום

שמקבל עזרה ראשונה בקופ"ח שלך

איך אפשר לסבול ככה דקה

ואגב יכול להיות שרק עצם הסטרס סביב הנושא משפיע עליו.

באמת יש פה אלמנט תורשתי, יש ילדים שנגמלים מאוחר בלילה וחבל להוציא ככ הרבה אנרגיות בנושא.

אנחנו מתמודדים עם אותו הדבר אבל בצורה שונה והאמת שזה בקושי משפיע עלינו.

אנסה לכתוב לך מה אנחנו עושים, מקווה שיעזור גם לכם:

- שולחים פעם אחת לפיפי לפני השינה וזהו. אין לחץ סביב זה, כי מה שלא התרוקן מהשלפוחית בשמונה וחצי לא יתרוקן ברבע ל9. זה פיפי שהגוף צובר אחכ, והמנגנון של ההתאפקות בשינה לא פעיל. לשלוח שוב ושוב סתם מחרפן את השלפוחית ויכול לגרום לו להתקשות להתאפק במהלך היום.

- אין פוך! הילד הזה ממש לא מתכסה בפוך, ובגלל שהוא זז בלילה יש לו גם כרית שמתכבסת בקלות.

הוא מתכסה בשמיכת פליז וזה מחמם כמו פוך והכל בסדר.

- יש לי ערימה של סטים של מצעים וערימה של שמיכות פליז וערימה של פיגמות שקניתי במיוחד. ככה אני לא בלחץ מזה ואני יודעת שגם אם התעכבתי עם כביסה וייבוש יש לי מספיק. מבחינתי השאיפה היא בערך 7 פריטים מכל אחד מאלה. זה המון, אבל נותן לי שלוות נפש שאני תמיד מסודרת שבוע קדימה.

-  לא מעירה בלילה בשום אופן. כל הקטע שהגוף ילמד שהוא ישן. יכולה לומר לך שהבן שלי גם התחיל מ3+ הרטבות ללילה ועכשיו הוא על 2. וההרטבה שממש בבוקר אני רואה שיש פה ושם ימים שהוא מצליח להתעורר לפני.

- כיסוי מזרון - או בשעוונית פלסטיק כזאת או בניילון נצמד בכמה שכבות. ככה כל בוקר אני מורידה את המצעים והפיגמה שלו ישר למכונה, מעבירה מגבון על השעוונית/ניילון ופותחת חלון בחדר לאוורר. עד הערב החדר בלי ריח, ולפני שינה שמים מצעים חדשים מהארון ופיגמה חדשה.

- מעירים אותו כמה דקות קודם להתקלח בבוקר (מוותרים לו על מקלחת בערב כי אין לי מה לקלח פעמיים ביום)

- מקבלים את זה. אבל באמת. פשוט לקבל שזה ככה, לחץ, בלי ביאוס, פשוט כמו שאין ברירה אני חייבת לאכול ואני לא מתבאסת כל פעם שאני נהיית רעבה שעכשיו הולך לי זמן על אכילה ואיזה באסה שצריך לארגן אוכל ולהכין אותו, אז אותו הדבר. זה הטבע, הוא מרטיב, צריך לכבס לקלח ולהמשיך הלאה. קל להגיד, אני יודעת, אבל באמת ברגע שהלחץ ירד זה הופך להרבה הרבה יותר קל.

ולמה לא ללכת לנופש?

תארזו לו 2-3 סטים יותר של מצעים, שמיכות פליז ופיג'מות, תנו להורים כיסוי מזרון פלסטיק או תעטפו את המזרון שם בניילון, תסבירו להם שצריך להחליף לו הכל בבוקר ולקלח ושלום על ישראל. 

כתבתי שאני לא מעירה בלילה. אבל אם הוא קם, אז אני כמובן שולחת לשירותים.

השלב שלפני שהם מצליחים להתאפק מתוך שינה זה שלב שזה מעיר אותם. אם הוא קם באמצע הלילה, רטוב או יבש אני ישר שולחת לפיפי.

אם רטוב כמובן מחליפה לו הכל לפני שנרדם שוב. פעם גם הייתי מקלחת באמצע הלילה אבל ראיתי שזה מפריע לו לחזור לישון, אז היום מקסימום מנגבת עם מגבון, אבל גם זה לא תמיד. לרוב פשוט אחרי שעושה פיפי שמה לו פיגמה ומצעים חדשים, ולוקחת אותו לישון שוב ובבוקר כבר מקלחת וזהו. 

וממש ממש ממש לא הייתי מחזירה לתחתון לילה או חיתול. קודם כל הם כבר גדולים פיזית וזה יכול ללחוץ, אבל בעיקר כי אני חושבת שההשפעה הנפשית של זה על הדימוי העממי שלו תהיה הרבה יותר מזיקה מאשר פשוט לקבל שזה נורמלי ולכבס עוד סט מצעים

4 כאלה בבית?

אני פשוט עובדת בלכבס ...

בגיל שלו, הייתי שמה לו טיטול בלילה. להסביר לו שהוא ישן חזק מאוד ולא מתעורר להתפנות. וזה לא נעים להתעורר רטוב ומסרים אז הטיטול יעזור לספוג.

בלי רעש ובלאגן.

בכל אופן, כמובן ניילון על המזרון.

דבר שני, לילדים שמפספסיפ אני לא שמה פוך, רק חסר לי גם להתחיל לעטוף בציפיות כל יום, יש את השמיכות הנעימות האלה שקונים בסטוק ואז מכבסת כל בוקר יחד עם הבגדים של הפיפי ועם הסדין.

אין מה להתבאס עליו זה משהו פיזיולוגי. תדאגי שיהיה לבוש היטב בלילה, גופיה חמה, גרביים. זה מאוד משפיע.

חיבוק, צרת רבות חצי נחמה. 

בנושא הזה מיותרים מיותרים מיותרים.

שחררו את זה לגמרי: או שתחזירו אותו לתחתון לילה, או שתעירו אותו פעם אחת בלילה כמו את אחיו (אגב הדעות לגמרי חלוקות האם זה בכלל עוזר לגמילה או מפריע לה), ואז תנו לו לישון עד הבוקר ורק בבוקר להחליף מצעים. לא שלוש פעמים בלילה.

אם הוא עצמו מתעורר בלילה ולא נרדם חזרה או הוא רטוב, בעיני בהחלט תחתון לילה.

במקביל, *קחו הדרכת הורים מסודרת* על גבולות באופן כללי. כשתראו שענייני השכבה שלהם לישון נהיים קצת רגועים ומובנים יותר, אז הזמן לחזור לטפל בהרטבה( אגב אצלנו תוך כדי תהליך של הדרכת הורים הילד שאז היה בן חמש וחצי הפסיק להרטיב בלילה. לא יודעת אם בכלל הגיל או שהיה משהו רגשי שהדרכת ההורים עזרה בו). ואם כבר אתם משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בגמילה מהרטבת הלילה, עדיף דרך מרפאת הרטבה עם זמזם. 

אז מה הדבר הנכון.???

יותר מהכל, הילד צריך ביטחון.

אם כל הזמן משנים גישה, זה נורא מבלבל.

אבל אם מגיעים בביטחון, מסבירים שאנחנו חושבים שנכון x ומתמידים בזה, זה נותן הרבה וודאות.

זה גם מפחית התעסקות, שגם היא כשלעצמה יכולה לקבע את המצב הנוכחי.

לא משנה מה תחליטי, בכל נושא, תמיד יהיה את אליו שחושבים ההפך... 

בעיני זה לא מקדם כלום לקום רטוב שלוש פעמים בלילה, ומסכימה איתך שזה פיזי ותורשתי, אז חבל שהילד ירגיש אשמה ותסכול ולא ישן טוב כשזה ממש לא אשמתו. 

אם הוא מתנגד לטיטול זה כבר משהו אחר.

הרבה מהאחים שלי היו עם טיטול עדיין בגיל חמש ונגמלו אחרי זה.

דבר שני, למה את יודעת כמה פעמים הוא מפספס בלילה? כשהבן שלי מפספס בלילה אין סיכוי שאני אתחיל להחליף לו מצעים והכל, אם הוא עדיין ישנוני הוא חוזר לישון ככה, אם הוא התעורר מזה אני אחליף לו מכנסיים ותחתונים, אחליף את הסדינית וזהו, את כל השאר נחליף בבוקר. בדרך כלל הוא פשוט ישן ובבוקר אם הוא קם רטוב אז ממש אין לי מושג אם כל זה יצא בפעם אחת או פעמיים או שלוש, ואם הוא פיספס בתחילת הלילה או בסוף וזה גם לא כזה מעניין אותי. הגישה שלי היא כמה שיותר לישון בלילה וכמה שפחות לקטוע את השינה בלילה. בהכל נטפל בבוקר.

@כורסא ירוקה כתבה לך

ומוסיפה- יש לך מייבש? אני כל בוקר (או אמצע הלילה) מכניסה את הבגדים הרטובים למכונה ישר

כשחוזרת הביתה מפעילה, מעבירה למייבש ושמה מצעים שוב

בבוקר מקלחת לוקחת לי עוד שתי דקות חוץ מההתלבשות, מסבנת רק את האזורים הרלוונטיים

מינימום התעסקות

בגיל 5 ואפילו בגיל מבוגר יותר.

תלוי משפחה,זה תקין.

בשלות הפיזית של השלפוחית מתפתחת ביום לעיתים לא במקביל ליכולת אגירת שתן .

לילה שלם,זה תקין בטח בגיל 5.

למען רווחתכם הנפשית ורציפות השינה .

תשתמשו התחתון חיתול ,טיטול.

שינה טובה חשובה להורים ולילד.

שזה עניין של בשלות ויעבור ולכן הוא פחות סבל מזה רגשית. מגיל מסויים הוא עצמו היה קם בבוקר ומכניס את המצעים (שמעל השעוונית) למכונת הכביסה (מוכנים לי שאכבם יותר מאוחר).

ובאיזשהו שלב הייתי לובשת תחתוני לילה.. זה טיטול תכלס רק שלובשים כמו תחתון ויש גם במידות גדולות יותר מטיטול.

לי אישית זה היה הרבה יותר נעים מאשר לקום רטובה ומסריחה.

לילד בן 5 לגמרי אפשר להסביר שאנחנו רוצים שיהיה לו נעים וכשקר לא נעים לקום ככ הרבה פעמים רטוב אז כרגע הוא ילך לישון עם התחתונים האלה ובהמשך כשיהיה יותר נעים יחזור לישון תחתונים רגילים

1. לא פוך! שמיכות כמו כרבולית ועד

2. מייבש חובה

3. לדעתי ממש לא להעיר אם הוא לא קם מעצמו

4. זה יכול לקחת זמן עד שיצליח לקום יבש. 

5. לגבי תחתון לילה או לא תלוי בכם

אז בהחלט הייתי מחזירה לתחתון לילה ומסבירה שכרגע חורף וקר ולא נעים שבורח וזו ממש לא אשמתו ויש גם ילדים גדולים ובוגרים שישנים עם תחתון בלילה ובעז"ה זה יעבור לו.

ולגבי היועצת, את מדי פעם מעלה שאלה על ההתנהגות של הילדים שהרבה פעמים מלווה בעוצמה של רגשות שליליים שלכם, אני מצטרפת למי שהציעה לפנות להדרכת הורים בסגנון שאתם מתחברים אליו על מנת להתבונן על ההורות שלכם באופן כללי, אתם נשמעים מותשים מאוד

אם זה כ-ל לילה

ואת אומרת כמה פעמים בלילה

אז אין פה עניין של להעליב אותו, זה המציאות.

אין שום תועלת מלעשות כאילו הוא גמול. הוא לא.

במיוחד אם מבחינתכם אין נסיון להתחיל טיפול אמיתי כרגע

אפשר לחזק אותו שזה לא חיתול של תינוקות זה תחתונים סופגים

ובעז"ה כשהוא יגדל אז המח שלו ידע להעיר אותו לפני שהוא מפספס

או שבאמת יגיע לגיל שיתחיל טיפול עם זמזם או משהו דומה

ואז יהיה טעם לנסות בלי

יש גם תחתוני גמילה רב פעמיים שזה בכלל מרגיש הרבה פחות כמו חיתול אם נראה לך שזה יעבור יותר חלק

עדיף להשקיע בזה מאשר 3 מכונות בלילה. לא מסוגלת לדמיין את עצמי מחליפה אפילו אחת כל יום...סיוט...

לילדים במגוון גילאים

גם הבן שלי מתלונן הרבה ויש לו דרישות

לא מתרגשת

כל הילדים שלי היו ככה במידה כזו או אחרת

כשהם גדלו הם נהיו יותר מנומסים ופחות מתלוננים 

הרבה סבלנות

לזכור שזו ילדה קטנה

לזרום עם בקשות סבירות

להתנגד ברגישות ונחישות לבקשות לא סבירות 

זה לא שהיא כזאת

היא קטנטנה

קשה לנבא אופי בגיל כזה

זה יכול להשתנות שוב ושוב בגילאים שונים עד שמתעצבים 

לילדים שלי על כל פנים יש אופי מאד מובהק

היא היתה ממש משהו מסוים- נסיכתית כזאת, בת מתפנקת שיודעת טבו טוב מה היא רוצה

(המילים האהובות עליה זה 'אבל בא לי')

אבל זורמת ובנעמות. ת

מיד בקשה מה שרצתה אבל ממקום שברור לה שתקבל ממילא, אז בשמחה ובהתלהבות

בגיל הזה ברבה פעמים יש כבר לילדים רצון וחזון איך הם רוצים שדברים יהיו. לדוגמא, היא רואה בנות אחרות וחושבת איך היא רוצה להתלבש, איך היא דמיינה את התסרוקת שתעשי לה, וסביב זה יש הרבה תסכולים. אפשר לשקף לה את הרגש, להגיד שרצתה משהו אחר וזה באמת מבאס...

סביב גיל 4 התחיל להרגע. ובין לבין היו עליות וירידות כמובן.

רעיונות לעצות ספציפיות-

לגבי בגדים- לתת לה לבחור לעצמה מבין הבגדים בארון.

בכללי להשתדל להיות אמפטית כלפי הקשיים שלה שכנראה שהיא באמת חווה.

לגבי סבב שיתופים- לדעתי לתת לה לשתף מה שרוצה, גם משהו פחות טוב.

לגבי בקשות- זה נראה לי ממש תואם גיל. גם הילדים שלי ככה. לקבל את זה שיכולה גם לומר לא לבקשות, בשונה מדרישה שצריך באמת לעמוד עליה. ולשים לב יש אנשים שבאמת נורא קשה להם לעצור באמצע משהו.

ומצד שני לנסות להעצים התנהגויות רצויות. כשמחייכת- "איזה כיף לראות אותך שמחה". אם אומרת מילה טובה על משהו- "איך את רואה את הטוב ויודעת לשמוח בחיים!" אם יש התלבשות יותר קלה- "היה כיף להתארגן איתך היום! ידעת מה את רוצה והתלבשת מהמם!" אם יש פעם שכן עוזרת- "כל כך עזר לי שעשית.... מה הייתי עושה בלעדייך?"

ובכללי למצוא גם דברים אחרים טובים שיש בה ולהעצים ולחזק אותם. גם אצלך בלב וגם מולה.

בהצלחה! זה באמת גיל קשוח!!!

אם אני מבינה נכון הרדמת אותו עד עכשיו בהנקה ועכשיו קשה יותר כי את רוצה להפסיק להניק?
בזמנו אני לבת שלי הבאתי בקבוק עם מיץ כתחליף להנקה, וזה ממש עזר לי. (אגב, מאוד מהר נגמלה מהמיץ הזה והתחילה לישון לילות שלמים)
אבל אצלך את אומרת הוא עם מטרנה, אם תביאי לו מטרנה במקום ההנקה בלילה? זה יעזור? ניסית?
בעקרון לוקח לפעוטות 3-4 ימים להסתגל למצב חדש לפי מה שאני חוויתי.

אם אפשר - עדיף שהוא ייגש אליו וינסה להרגיע אותו בכל האמצעים האפשריים (בקבוק, מוצץ אם יש, נענועים, שירים, טיול בחוץ...)

ובנוסף - בשעות היום תסבירי לו (לתינוק) בצורה נעימה ולא מתפתלת: "אתה כבר גדול, אתה כבר לא צריך לינוק. אפשר לקבל חיבוק ובקבוק במקום." ולחזור על המשפט הזה הרבה פעמים, גם בזמן שהוא בוכה בלילה. הוא יקלוט את זה בסוף, גם אם בהתחלה זה לא ימצא חן בעיניו...

בהצלחה❤️

נשמע שהוא צריך תחליף להנקה, ולא מתרגל להירדם לבד.

בינתיים הוא התרגל לישון על הידיים, אבל אתם לא יכולים להיות איתו כל הלילה.

אפשר לנסות לתת לו מטרנה גם בלילה.

אפשר להרדים בעגלה.

או לא להרים אותו, גם אם הוא בוכה, שירדם במיטה ולא על הידיים. כמובן להיות איתו ולנסות להרגיע.

כתבת שלוקח מטרנה לפני השינה? מה קורה במהלך הלילה?

עד גיל שינה זה לגמרי הגיוני שהוא לא ישן לילה וקם כי הוא רעב

ואם מפסיקים להניק- אז צריך להשלים בתמ"ל לפי דרישה

ויכול להיות שהוא דורש...

כמטבן שמביאה לו מטרנה גם במהלך הלילה, מביאה לו למיטה הוא לא מחזיק לבד אז מסדרת לו עם שמיכה ברגע שהוא זז או מנסה להתהפך אז הבקבוק נופל וזהו הוא לא מטכן לקחת שוב.. אם בעלי מביא לו הוא מוציא אותו מהמיטה ואז הוא כן יכול לסיים אבל הוא לא נרדם עם הבקבוק...

וכמובן שאני מתחלקת עם בעלי בלילה.. זה כל כך הרבה שעות שאי אםשר לבד ..

השאלה אם כדאי לי להעביר לעגלה? איך הוא יתרגל להרדם במיטה?

כי בגן היא הייתה רגילה להירדם ככה עם בקבוק

ואז הייתי מעבירה מתוך שינה למיטה

ולאט לאט היא פשוט התרגלה למיטה

עד שראיתי שאין צורך בעגלה ופשוט התחלתי לשים אותה במיטה עם בקבוק

גם לגמול מהנקה וגם להרגיל להרדם במיטה

זה קשוח מדי

כדאי לך להפריד

קודם גמילה מהנקה ואחרי זה מיטה

עגלה זה פתרון נהדר

אנחנו נעזרנו בעגלה להרדמות עד גיל גדול (לא זוכרת גיל מדויק אבל היה שלב שהוא כבר לא השתמש בעגלה ברחוב אלא רק אם היתה בעית הרדמות)

באמת זה שני דברים נפרדים

הנקה

שינה עצמאית

אולי זה באמת יותר מידי בשבילו.. מקווה שלא עשיתי נזק עד עכשיו..

חוץ מהרגלים הרסניים וממכרים כמו ממתקים ומסכים

זה ממש ממש מובן התחושות האלה.

את אמא, ואת גם בן אדם. וקושי גדול באינטנסיביות גדולה הוא מתיש, ונשמע שאת צריכה הפוגה מכל זה, אז ברור שלא תרצי להיות איתה כי את צריכה הפוגה.

ברמה הפרקטית הייתי מנסה למצוא זמנים שבהם יש מישהו עליה ומישהו על הילדות האחרות ואת יכולה קצת לאגור כוח.

מניחה שלגבי ההתמודדות איתה כבר קיבלת הרבה עצות אז לא אחפור לך, אבל כן מאד מאד ממליצה לברר מה קורה בגן. הנסיון שלי הראה שכשילד משתנה ככה ומגיע לכזאת מצוקה - יש בעיה בגן. הייתי שמה מקליט לפחות לכמה ימים.

זה מחשבה שעלתה לי לגבי מקליט  

מהפורום. לא כי באמת חוששת בכלל.

יצא לי לבוא בכל מיני שעות במהלך היום. איתה ובלעדיה (קרה ששכחה דברים...) ובאמת שלא עולה שום חשד. תמיד נתנו להיכנס, לראות, לתת עוד חיבוק.. גננת מקסימה שתמיד תדבר איתך בערב אם מבקשת..

יכולה להשתנות ולהגיע למצוקה גם אם בגן הכל נפלא וטוב, לא אומרת שלא לבדוק אבל לא הייתי נלחצת מהכיוון הזה בכלל

אני חושבת שאם זה היה האח שמיד אחריה שכביכול לוקח לה את המקום, הייתי יכולה להבין את הקיצוניות של השינוי, אבל כבר יש לה אחות קטנה ממנה, ועוד אח נוסף זה לא ערעור של כל מה שהיא הכירה.

לא שזה לא משמעותי, ברור שכן, אבל עדיין לדעתי זה יכול להסביר את השינוי באופן חלקי

היא הייתה פיצית בעצמה ולא בטוח הבינה מה מתרחש, והיא עברה תהליך הסתגלות קל. עכשיו היא הרבה יותר בוגרת ומבינה ויכול להיות שמבחינתה עכשיו זה פעם ראשונה שמישהו בא וחוטף לה את תשומת הלב (כי לאחות בת השנה ורבע היא רגילה כבר משחר האנושות)

כשהאמצעית נולדה, היא באמת היתה פיצית ויחסית בקלות התאקלמה.

עכשיו זה 2 התאקלמויות. גם לתינוק החדש וגם לאמצעית שמתחילה לגדול קצת ומאוד מפותחת ומתקדם לגיל ככה ששרוצה את המשחקים של הגדולה ומצליחה יפה מאוד.

הגיב לה הכי משמעותי ללידה.

מעניין

גם לי הגדול קצת יותר מ3 ועם ניו בורן.

בהריון הרגשתי זוועה מהשבועות הראשונים היה קשה לי הריח שלו ( ושל בעלי ועוד כל מיני דברים ) הייתי בלי אנרגיות לא יכולתי להרים אותו תוך כדי גם גזרנו שיער אז נהיה גבר ומרגישה שהוא כ"כ שונה

ב"ה לא מרביץ וכו' אבל כל הזמן בכיין וזה משגע אותי ומרגישה שיש לי פתיל קצר אליו

עכשיו עם התינוקת מרגישה בדיוק כמו שתיארת - בא לי להתכרבל איתה ולא בא לי כ"כ לטפל בו

משתדלת כל יום לעשות איתו משהו קטן אבל כמו שאמרת - בכוח ומרגישה ממש רע עם זה.

סליחה שיצא פריקה אבל ממש מזדהה

מרגישה שהוא כבר לא תינוק ולא יודעת איך להכיל את זה 

אם חלאקה, בכלל זה יותר מורגש..

קשה להכיל באמת שהם כבר לא תינוקות.

עולה לי המחשבות של האם אני אמא שיכולה להכיל גם ילדים גדולים. אם קטנים אני מעולה (כן, מחמיאה לעצמי...)

אבל - אם אני ככה בקושי עם ילד בגיל 3, איך אני אסתדר כשגדלים באמת וגם הקשיים גדלים?

אוף.. מתפללת רק שה' יעזור.

אף אמא לא נולדה אמא למתבגרים.

ההתמודדויות משתנות עם השנים, ואיתן גם אנחנו גדלים... (זה לא שרק נהיה יותר ויותר קשה, אנחנו גדלים אז ההתמודדויות כל פעם מושכות אותנו עוד קצת לגדול, אבל לא יותר מידי מעבר למידה שלנו. ויש גם צדדים שנתיים קלים יותר כשהילדים גדלים וכבר לא צריך לדאוג לכל הצרכים הפיזיים שלהם, מקבלים יותר עזרה, וכו').

ומתבקש פה השיר של @גלויה על 'קטונתי'❤️

מורה - מלשון הוראה וגם הכוונה. 

ביקשתי מבעלי המוכשר שיעשה לזה איור: זכוכית מגדלת עם סרט מתנה.

פעם הייתי בתחושה שכאילו "מחפש" אותי, עבר זמן והבנתי שזה באהבה.

שיר כ"כ קצר

וכ"כ חזק

ולעניין.

נכנס עמוק.

תודה רבה רבה!

בקרוב הספרון המלא בעז"ה. 

מסר חזק שמקופל בכל כך מעט מילים.

יום אחד זה יהיה על מגנט. או גלויה...

ההסתכלות הזאת.

לקחת את זה למקום שאנחנו גדלים מזה. ולא רק בשבילם להיות פה. נראה לי שצריך הרבה אמונה להבין שזה לא מעבר ליכולות שלנו.

ו... קשה לי לשמוע שהם גדלים ולא יצטרכו אותי לכל הצרכים הפיזיים שלהם. זה הדבר הכי כיף לי בעולם. אבל יודעת שבסוף הם גדלים. וזה דבר טוב. ואם זה מגיע עוד הרבה רגעים משמחים אחרים.

תודה❤️

למה לכתוב "ניו בורן "ולא תינוק חדש? או הרך הנולד?

אולי כי אנגלית זה השפת אם שלי, אז זה זורם לי.

ובאמת יוצא לי לא מעט להכניס ביטויים באנגלית, גם כשכותבת בעברית

שולחת חיבוק❤️

אני חושבת, שלוקח זמן ללמוד איך להיות אמא ומה נכון לנו.

לוקח זמן ללמוד איך להיות אמא לגיל מסויים

שלוש שנים של אימהות זה לא הרבה

ובזמן הזה, את כבר אמא ל3.

לא הייתה לך הסתגלות הדרגתית לתואר אמא.

וכבר נהיית אמא לשניים, ואחר כך אמא לשלוש.

ואני חושבת שמה שאת מתארת עכשיו זו תחושה ממש הגיונית, אבל מאוד מהירה ועל סמך תקופה יחסית קצרה של אימהות.

ילדים גדלים, וזה מזמן אתגרים

ויש תקופות שבהן טוב לנו יותר

ויש תקופות שבהן קצת יותר קשה

וברור ברור שאם זה המצב, זו קריאה לחשוב איך אפשר לשפר.

אבל, זה לא אומר "שאם אני ככה בקושי עם ילד בגיל 3, איך אני אסתדר כשגדלים באמת וגם הקשיים גדלים?"

זה רק אומר שיש עוד מה ללמוד, וקודם כל להכיר בזה שזה הגיוני ואחר כך להכיר בזה שזה ניתן לשינוי ובסוף גם להכניס לראש שזה יכול להיות זמני.

תחשבי שבשלוש שנים המשפחה שלכם הפכה מזוג למשפחה של חמישה.

זה שינוי משמעותי ויכול להיות שפשוט עדיין צריך להבין מה נכון לכם ואיך טוב לכם לנהל את זה ולהתנהל בזה.

אבל אנשים עושים את זה.

אז זה אפשרי!!

אז הייתי מתייחסת למחשבות שעולות לך בכמה חלקים:

1. הכרה במציאות. אמא לשלושה זו לא אמא לאחד. וזה שיש לך פחות זמן להתכרבל עם התינוק או שהזמן איתה הוא יותר מצומצם או לפעמים יזום, זה כי זו המציאות. אין מה להילחם בזה אלא להשלים עם זה. אותו דבר לגבי הילדה שהייתה פעם. ילדים משתנים וגדלים, וגיל 3 זה ממש פיק של התבגרות. אז היא משתנה וזה לא תמיד כיף, אבל זה יביא איתו גם דברים בוגרים ומשמחים, לצד השינוי והקושי

2. לנקות אשמה. נכון, היא לא אשמה. אבל היא גם לא מסכנה. יש לה הורים שאוהבים אותה ודואגים לה? יש לה גננת טובה? יש לה אחים חמודים? מהמם. אז מסכנה היא לא, ולכן האשמה כאן לא רלוונטית. קשה לה. לגיטימי. יש כאן שינוי משמעותי. לגיטימי. אתם עכשיו לומדים איך להתמודד עם השינוי הזה. את בליווי מקצועי. מדהים!

האשמה כרגע רק מעכבת אותך ומשקיעה אותך בתוך התחושות האלו. את כבר עושה דברים בשביל לשנות את המצב. את לא צריכה גם את האשמה על הראש. והיא צריכה ממך ביטחון, שהיא יכולה ומסוגלות להתמודד עם זה.

ואיזה ברכה זו שלושה צפופים!! ב"ה!!!

ובאמת לזכור שקשיים זה חלק מהחיים והרבה פעמים דווקא מהם גדלים וצומחים בצורה משמעותית!

ורגשות אשם ןכעס עצמי נורא מעיקים וחונקים.. אםתשלימי עם זה שלא כשי. שום דבר רע להיפך את   אמא ככ טוב"ה ודואגת יהיה לך הרבה יותר קל, פיזית, ממש כמו להוריד משקולת...

והכי עוזר- לפנות לקב"ה ולבקש עזרה עם כך וכך

כמה התפללנו על זה!

לקח כמה שנים טובות. עד שבחסדי ה' הצלחנו לטפל בשורש הבעיה ואז השפע הגיע.. ובאמת מרגישה שמהקושי צמחנו מאוד כזוג. ובאישי.

משתדלת באמת לעבוד על האשמה. ומשתדלת מאוד להיות אמא טובה. לפעמים זה עניין של ביטחון.

תודה!

אוהבת גם לקרוא אותך

לקחתי את מה שאמרת לי בעיקר בעניי האשמה.

שזה הכי קשה. בשבילי לפחות.

ואת צודקת. מסכנה היא באמת לא.

תודה על זה❣️

זה יכול להיות הרבה פעמים יותר קושי מאשר שמחה

זה בסדר להרגיש שאין כוח/ חשק להיות איתה

זה יכול לקרות בכל הגילאים שוב ושוב

לפעמים כיף וזורם איתם ולפעמים לא

מאחרים שזה לגיטימי.

מרגיעה. 

את לא צריכה להתבייש ולא צריכה להאשים את עצמך, תקבלי את עצמך בחמלה, כמו שאת ❤️

חוץ מזה, ממליצה על הפודקאסט "חזרה ללב ההורות" בפרק 12 היא מדברת על לידת אח חדש וזה נראה לי יכול להיות לך רלוונטי ומעניין לשמוע (לא מצליחה לצרף קישור אז תחפשי בספוטיפיי או בגוגל) 

תודה על ההמלצה

אקשיב לזה מחר כשמקבלת את ההר כביסה 😅

לחפש את הרגעים היפים

רגע שהיא שיחקה יפה, משפט חמוד שהיא אמרה, יום שהיא הייתה לבושה יפה ואהבת איך שהיא נראית, כל דבר. ממש לנסות להתמקד בזה...

וזה בסדר עם הזמן שלכם ביחד קצת בכוח, ואולי אפשר למצוא משהו שיהיה גם לך נחמד לעשות וזה יהפוך את הזמן שלכם ביחד לקצת יותר כיפי בשבילך...

למצוא משהו שנחמג גם לי..

יש המון רגעים יפים. כל יום. פשוט לפעמים הרגעים הקשים משתלטים. ובאמת אני צריכה להזכיר לי באותם רגעים קשים את הרגעים היפים.

עבודה עצמית🙈