עם כל זה שמגעיל לי עכשיו,
אני יודעת שיהיה לי טוב.כבר עכשיו טוב לי.אבל יהיה לי עוד יותר טוב גלוי.
והשולחן שבת שלי יהיה כולו מפואר,עם כלים מזכוכית במלא גדלים,כמו שראוי למלכה ומפה מפוארת ומפיות מבד ומלא יינות ובשר ודגים וכל אחד שיכין אוכל,יכריז-"לכבוד שאבעס קויידש" ויהיו מלא ניגונים שמיוחדים רק לשבת ונשיר אותם עם מלא קולות,ראשונים ושניים ויהיו כיפות וסיכות שיער ששמים רק בשבת וכל ילד יכין איתי ביום חמישי סלט אחד שהוא אוהב,ויכריז עליו גם-"לכבוד שאבעס קויידש" וכבר מיום רביעי בלילה,נמשיך את המנהג שלי ונדליק שירים של שבת ונתחיל לרקוד כי שבת מגיעה ושבת,זה וואו זה שבת.
וננגן את י-ה אכסוף של קרלין וברוך אל עליון ואת יום שישי הגיע וקצת מלכה דודי.
ננסה להתאפק ונשאיר את ניגוני שבת ויום טוב,לסעודה.
ביום חמישי בלילה,ליל שישי,נעבור ביחד על הדברי תורה שכל אחד למד השבוע ונכין ביחד תוכנית לשבת.
ובלילה,מאוחר ממש,כשהילדים ישנו,נשב ביחד,וננגן ביחד ונטעם ממאכלי השבת ונתוועד על ליל שישי ו,וואו ננשום.ננשום חזק את הבית שלנו ואת האוכל של שבת ואת התמונות היפות והציורים הרוחניים שבקירות ונחייך.נחייך חזק.ונגיד חמש מילים טובות אחת על השני,מהיום.
כל יום נגיד חמש מילים טובות,חמש מילים של כוח.
לא משנה מה קרה באותו יום.
וכשיהיה הריון,פשוט נודה עליו,יום יום וכשתהייה לידה,נחבק בלי סוף את הנשמה הגדולה בגוף הקטן הזה,שפתאום הגיעה לעולם.
ונקשיב ללב.ונרקוד.ונחייה,נחייה חיים.חיים ממש.
חיים של לב ושל טוב ושל אור ושפע ואהבה.
והילדים שלי יאהבו.רק יאהבו וקודם את עצמם.
הם ילמדו אותי עוד יותר מהי אהבה ואיך היא לא מוגבלת בזמן ומקום ומצב.
היום היו לי שבע דקות של מעין עולם הבא.
אני רוצה תינוקת.
ליבי.
אני יודעת שיהיה לי טוב.כבר עכשיו טוב לי.אבל יהיה לי עוד יותר טוב גלוי.
והשולחן שבת שלי יהיה כולו מפואר,עם כלים מזכוכית במלא גדלים,כמו שראוי למלכה ומפה מפוארת ומפיות מבד ומלא יינות ובשר ודגים וכל אחד שיכין אוכל,יכריז-"לכבוד שאבעס קויידש" ויהיו מלא ניגונים שמיוחדים רק לשבת ונשיר אותם עם מלא קולות,ראשונים ושניים ויהיו כיפות וסיכות שיער ששמים רק בשבת וכל ילד יכין איתי ביום חמישי סלט אחד שהוא אוהב,ויכריז עליו גם-"לכבוד שאבעס קויידש" וכבר מיום רביעי בלילה,נמשיך את המנהג שלי ונדליק שירים של שבת ונתחיל לרקוד כי שבת מגיעה ושבת,זה וואו זה שבת.
וננגן את י-ה אכסוף של קרלין וברוך אל עליון ואת יום שישי הגיע וקצת מלכה דודי.
ננסה להתאפק ונשאיר את ניגוני שבת ויום טוב,לסעודה.
ביום חמישי בלילה,ליל שישי,נעבור ביחד על הדברי תורה שכל אחד למד השבוע ונכין ביחד תוכנית לשבת.
ובלילה,מאוחר ממש,כשהילדים ישנו,נשב ביחד,וננגן ביחד ונטעם ממאכלי השבת ונתוועד על ליל שישי ו,וואו ננשום.ננשום חזק את הבית שלנו ואת האוכל של שבת ואת התמונות היפות והציורים הרוחניים שבקירות ונחייך.נחייך חזק.ונגיד חמש מילים טובות אחת על השני,מהיום.
כל יום נגיד חמש מילים טובות,חמש מילים של כוח.
לא משנה מה קרה באותו יום.
וכשיהיה הריון,פשוט נודה עליו,יום יום וכשתהייה לידה,נחבק בלי סוף את הנשמה הגדולה בגוף הקטן הזה,שפתאום הגיעה לעולם.
ונקשיב ללב.ונרקוד.ונחייה,נחייה חיים.חיים ממש.
חיים של לב ושל טוב ושל אור ושפע ואהבה.
והילדים שלי יאהבו.רק יאהבו וקודם את עצמם.
הם ילמדו אותי עוד יותר מהי אהבה ואיך היא לא מוגבלת בזמן ומקום ומצב.
היום היו לי שבע דקות של מעין עולם הבא.
אני רוצה תינוקת.
ליבי.