ויכוח על סנדק...anonimit48
אז כן
רק אמצע חודש שישי וזה עולה...
אני רוצה שאבא שלי יהיה הסנדק של הבייבי
כי אין לו בנים (אנחנו רק בנות) והוא עוזר לנו ביומיום ממש ממש הרבה (אנחנו גרים לידם) ובאמת משקיע בנו הרבה ועושה הרבה ריצות בשבילנו.
בעלי , אבא שלו ישב עליו עוד מימים ימימה שהוא יהיה הסנדק של הבן הראשון שלנו, בעלי הוא הבן היחיד שלו והוא לא היה סנדק לאף אחד עד כה (אבא שלי היה של אחיין שלו).
בעלי אומר שבעדות המזרח ככה נהוג, שנותנים לאבא של האבא את הכבוד כי הוא הממשיך של שם המשפחה. אני לא מסכימה ומכירה גם מקרים אחרים.
וגם רציתי לעשות שאלת רב והוא לא רוצה- הוא רוצה שנחליט על זה בינינו.

מה אתן אומרות? אני אובדת עצות.
אצלנו גם נהוגפולניה12
שהבן הבכור זה האבא של האבא, והשני האבא של האמא.
תודה , למרות שאת פולניה?🤣anonimit48
אני לא פולניה🙈פולניה12
אבל כן אשכנזים..
אצלנו יש הסכם בינינו שקודם כל נותנים למי שהכי מבוגרחצילוש
במקרה שלנו ברור שניתן לסבים ולא להורים שלנו.. יש לי סבא אחד, והוא בן 86... הסבים של בעלי צעירים ממנו ביותר מעשור.. בע"ה נכבד אותם בבן הבא... אתם צריכים לשבת ולדבר בנועם בלי אמוציות.. נשמע שאבא של בעלך די "בונה" על זה, אז זה קצת מורכב...
נכון הוא מאד בונה על זה אבל חושבת שגם אבא שליanonimit48
והוא מאד ייעלב (שניהם יעלבו תכלס..)
במקרה כזהאמאשוני
ששני ההורים מאוד רוצים,
כלומר זה לא סתם ויכוח בינך לבין בעלך,
אלא יהיה פה צד שנפגע,
יש המעדיפים שאבי התינוק יהיה הסנדק כי זה הכי פחות פוגע.

שייך לתת להורים להחליט בינהם?

להיות סנדק זאת מצווה חשובה אבל היכולת הויתוק והסליחה ןההכלה חשובה לא פחות..
אולי אם אבא שלך/ אבא של בעלך יידעו שאתם מאוד הייתם רוצים לתת להם את הכיבוד הם יעריכו ויוותרו בפועל כדי לא לגרום למריבות במשפחה.

אני חושבת שבעלך טועה שאתם צריכים להחליט על זה לבד כי אם אתם המחליטים אתם בעצם נותנים העדפה לאחד הצדדים וזה מאוד פוגע.
עדיף בדרך של הגרלה או קריטריון ניטרלי שבו ההעדפה שלכם לא באה לידי ביטוי.
היי ...בתי 123
אני חושבת שבכל עניין אחר הולכים לפי דעתה של האישה
אבל בעניינים של כיבודים קודם כל הבעל את רק תרוויחי מזה מבטיחה לך!
ובמיוחד שרשמת שהוא בן היחיד ועוד לא יצא לו להיות סנדק זה מובן מאליו שהוא יהיה.
אני חושבת שבמקרה הזה צריך להתחשב בלמי זה יותר חשוב ומי יפגע ולא יפגע.
יש עוד המון כיבודים בברית שתוכלי לתת לאבא שלך.
בקשר לשאלת רב אני לא יודעת מה תהיה התשובה אבל תהיה בטוחה שאם תבואי מעצמך ותגידי לבעלך שאת נותנת לו את הכבוד להחליט ותשמחי שאבא שלו יהיה הרבה יותר טוב מאשר זו תהיה ההחלטה של הרב.
אני יודעת אבל אני גם לא רוצה שאבא שלי ייפגע,anonimit48
לכן חשבתי שאם הרב יכריע בינינו גם להורים יהיה יותר קל לקבל
הויכוח הוא בינכם לא בין ההורים. ומכיוון שזהבתי 123
מקובל ברוב המשפחות שהאבא של הבעל יהיה סנדק ראשון אם הוא אף פעם לא היה אז אני בטוחה שגם אבא שלך יקבל את זה טוב.
את גם יכולה לומר לו לפני ולשאול אותו איזה כיבוד ירצה בברית. אולי לומר את הברכות או משהו כזה.
חוץ מזה שכשאישה מתחתנן היא חייבת בכיבוד בעלה יותר מאשר ההורים אז אני במיוחד שמדובר על עניינים שגם ככה הם כבוד רב יכריע בכיוון הזה. שווה לך שזה יבוא ממך ובשמחה.
בתי כתבת מהמם!!לפניו ברננה!
עזבי הלכה, עזבי מנהגאהבתחינם
לדעתי אבא שלך בעלך.
הוא בן יחיד, ולא ישב עדיין סנדק

אצלנו נוהגים גם האבא של האבא ראשון ..
לדעתי הכי טוב זה להביא רב שיהיה סנדקאנונימית(:
וזה פותר הכל חח
כמובן רק אם מתאים לכם..
לנו (בעה שנזכה!!) ממש חשוב שסנדק יהיה מישהו בעל יראת שמיים ומידות טובות. זה מאד משפיע על התינוק ככה אומרים..
לכן חשוב לנו דמות תורנית ואדם צדיק

ואם אתם ממש לא מסכימים להחליט, תעשו הגרלה. ותסכימו בניכם שאתם שמחים בתוצאה שיוצאת.
שאלתי פעם רב והוא ענה שכיבוד הורים חשוב בהרבהבתי 123
מאשר להביא סנדק ירא שמיים יותר
אבל אם יש צד שנפגעאמאשוני
אז זה כבר לא כיבוד הורים
אם את חושבת שלהביא מישהו שלישי יניח את דעתם אזבתי 123
אבל יש מצב שהם פשוט יפגעו שניהם
השאלה אם כל צד יפגע קצתאמאשוני
או צד אחד יפגע הרבה.
תלוי באנשים עצמם.
אצל אחותי זה מה שהם עשו בשני הבנים הראשונים (באמצע היו בנות)
רק שהגורם השלישי היה אבי התינוק.
ככה לא היו צריכים "לבחור" איזה צד להעליב,
בהמשך כשהצדדים הבינו את הפואנטה צד אחד ויתר ובבן השלישי הסבא השני היה,
מחכים לבן רביעי 😅
מנסיון עבר..באר מרים
הבאנו לכמה מהבנים שלנו רבנים ממש גדולים כסנדקים.

השאלה הראשונה שהם שאלו את בעלי כשהתקשר אליהם (כולם!) היא האם שני הסבים כבר היו סנדקים.

רק אחקי שהוא ענה שכן ( בשני הבנים הראשונים) הם הסכימו להגיע..
מקסיםNoni
לדעתי אם אבא שלך לא העלה את זה,מתחדשת11
ולא יפריע לו מהכרות שלך, אז לתת לאבא של בעלך
אני לגמרי חושבת שצריך להחשיב את דעתך, ושזו החלטה שלכם ולא של אף אחד אחר בראש ובראשונה
אבל לדעתי זה להוציא כוחות מיותרים.. וסתם מעכיר את האוירה.. אז שיהיה סנדק, לא יקרה כלום.
אפשר שאבא שלך יקח אותו ממך ויעביר לחמיך . זה יכול להיות פתרון ביניים טוב
לדעתי לא העלה כי לא חושב שאנחנו חושבים על זה עדייןanonimit48
אבל מאד ייעלב אם לא ״נבחר בו״.
הוא כל הזמן אומר שהנכד הזה יהיה כמו הבן שלו בעז״ה כי אין לו בנים
אוי.. כל כך קשה הוויכוחים האלה..מתחדשת11
אז באמת כדאי לשאול רב ולהתייעץ לדעתי
ולפעמים גם עוזר לדבר איתו ולספר מה קרה, יכול להיות שימחל ויוותר או יאמר תשובה שתפתיע אתכם ובכלל לא חשבתם שכך הוא מרגיש..
אבל ב"ה יש זמן
אתן מכירות שאפשר בברית שני סנדקים? קראתי על זה איפשהו ...anonimit48
אני לא מכירה.. אבל אולי זה קייםמתחדשת11
כן סנדק יושב וסנדק עומד זה מפחית מהמצווה והכיבוד שלבתי 123
הסנדק לכן זה פחות מקובל
הבנתי. אז נחשוב מה לעשות. הוא אמר שאם זה אפשריanonimit48
אז מבחינתו אפשר את שניהם.
אבל מפחדת שלא יגידו שניהם שזה לא מכבד
שאלת אם יש דבר כזה אז עניתי אבל בפועל כשרוציםבתי 123
לכבד מישהו במצווה מזכים אותו במצווה שלמה ובמילא נראה שהסנדק הוא מי שיושב לא נראה לי שהסנדק המעומד מרכיש שזה כיבוד.
זה אולי מתאים כשרוצים לחלק הרבה כיבודים לכל מני.
אולי לפני הכל תנסי לדבר עם אבא שלך ותראי בכלל מה הוא חושב על זה? יכול להיות שגם לו זה מובן מאליו שהסבא השני יהיה כי זה באמת מקובל אצל רוב המשפחות
כן אברר איתו אבל נראה לי עוד מוקדם להעלות דבר כזהanonimit48
מקווה שלא יעלב ממני חלילה
כמו שאמרתי אין לו בכלל בנים , והוא עוזר לנו הרבה מאד ביומיום..
אצלינו זה מקובלאל הר המוריה
אבל תכלס רק לסנדק מיושב יש את כל המשמעות.
אז תמיד נתנו את הסנדק ההפוך להורה השני..
כן נכוןanonimit48
אין 2 סנדקים. אולי את מתכוונת ל- כיסא של אליהותודה לך ה' 🙏
את יכולה לכבד את אביך בכסא של אליהו+ ברכות , וחמיך בסנדק.
ותסבירי לאביך שמאוד רציתם לתת לו סנדקאות. ובעז"ה בבן הבא...
אם אתם מתכוונים לקרוא שם לתינוק כמו השמות של ההורים, אז תכבדו בשם של אביך וככה גם הוא יהיה מאושר.
מבטיחה לך!! מנסיון שלי, בת בכורה, נכד בכור , ומצד בעלי, זה גם נכד ראשון שחמי היה סנדק ( יש נכדות קודם)
אצלנו זה גם העלה ויכוחיםמצפה להריון.
אני רציתי חהביא רב מקובל
ובסוף נתתי לאבא שלו את הכבוד
המצווה היא על האבא כך שלמעשהים...
הכי טוב שבעלך יהיה הסנדק
ולא חושבת שזה כזה משנה. בע"ה יהיו לכם עוד בנים.
פשוט תחליטו ביניכם וזהו, ממש חבל לריב על זה
כן מבאס לריב על זה. אבל קשה לי לשחרר 🥺anonimit48
המצווה על האבא למול את הבן, כלומר במקום המוהלמקופלת
סנדק זה משהו אחר...
נכון אבל לא לכולם יש את ההכשרהים...

הסנדק זה המקום השני הכי קרוב

סנדק זה לא משהו אחר, סה"כ להחזיק את הילד לצורך המילה

כמו שהלגיש את הילד הפך להיות סוג של כבוד, או סגולה, כי זה לצורך המצווה

נכון, ולכן מביאים מוהל. אבל הציווי של האב זה *למול* את בנומקופלת
לא להחזיק אותו בעת המילה...(כלומר להיות סנדק)

להיות סנדק זו זכות אבל זו לא מצווה לאבא
החזקת הילד, זו השתתפות במצווהים...
זה לא משהו בפני עצמו.
כמו כשמחלקים כבוד בהגשה של הילד.
אז הסנדק זה כבוד יותר גדול ויותר משמעותי, אבל זה הכל.
באותה מידה אפשר למול את הילד גם בלי שיחזיקו אותו.
שוב, התכוונתי שהאבא לא *מצווה* על זהמקופלת
כלומר זו לא חובתו!
אם לא יהיה סנדק, אז הכל טוב..לא קרה דבר.
אבל אם האבא לא ימול את הבן הוא עובר על מצוות עשה...
(מי שאין לו את ההכשרה ממנה שליח - כלומר, מוהל)

אבל בתכלס, האב מצווה למול את בנו (בתפקיד המוהל)
אין לו שום ציווי להיות סנדק, אעפ"י שמדובר בזכות גדולה בפני עצמה.
אבל זו לא מצווה.
הכוונה היאים...
שאם כבר עדיף שהאבא יהיה סנדק כי הוא מצווה על המילה.
לא אמרתי שהאבא מצווה להיות סנדק
פעם ראשונה שאני שומעתמקופלת
סיפרו על הרב מרדכי אליהו זצ"ל שכשהיו מבקשים ממנו לשמש כסנדק הוא היה בא רק לבן השלישי ואילך (כלומר מוודא שקודם הסבים מ2 הצדדים היו)
ולא היה מוודא האם גם האבא היה...

אבל אולי זה נבע ממקום של "אם האבא מזמין כנראה מוותר על הכבוד"
אני לא יודעת, אבל אולי
^^ שמעתי את זה אצל עוד רבניםבאר מרים
לרוב האבא הוא לא הסנדקים...

בגלל זה אמרתי שלמעשה הכי טוב שהאבא הוא הסנדק, וזה כי רוצים לכבד וכו

ומניחה שזה מה שעשה, כדי למנוע וויכוחים מיותרים!!

גם לנו הייה ויכוח על זה אבא של בעלי מאד רצה להיות סנדקנס גלוי

ואני לא הסכמתי כי מהרבה סיבות הוא סוג של מתנכר אלינו לא עוזר לא כלום ואז בברית הוא רוצה להיות הסנדק ועוד הרבה סיבות שזה לא המקום לפרט ואבא שלי נותן לנו בלי סוף ועוזר מכל הבחינות אבל עדיין הבנתי שזה לא מתאים שאבא שלי יהייה ולא הוא כי נהוג שאבא של האבא הוא הסנדק ,אבל לא הסכמתי בשום אופן שיהייה הסנדק והוא אמר לנו שהוא יקפיד עלינו והוא מאד כועס אם לא יהייה הסנדק בקיצור בעלי דבר עם הרב ומר שאשתו לא מוכנה בשום אופן וסיפר לו את הסיבות המוצדקות מאד גם בעלי לא רצה שאבא שלו יהייה  אז הרב אמר שאישה יולדת זה הייה יומיים לפני הברית היא בבחינת חולה שיש בו סכנה וצריך לשמוע למה שהיא אומרת אבל כדי שלא יהייה מחלוקת הוא חושב שכדי שניתן לתלמיד חכם גדול וכך עשינו ...

לדעתי כדאי לתת לתלמיד חכם גדול וככה פשוט לחסוך מריבות

 

לא דומה המקרהמקרמה
את מתארת שגם בעלך לא רצה לתת לאבא שלו להיות סנדק ושגם הוא לא היה מתאים לתפקיד.
אתם חיפשתם פתרון לפלונטר מול חמיך

לפי מה שהפותחת מתארת אבא של בעלה ראוי...
ובעחה מעונין שהוא יהיה הרב.
הפלונטר הוא בינה לבין בעלה

לפעמים הפתרום הוא למצוא את העמק השווה בדמות בן אדם שלישי
ולפעמים הפתרון הוא לדעת לוותר
צודקתanonimit48
מקובל להביא לאבא של הבעל בבן הראשוןבאהבה 3>
ואם עדיין לא הולכים לפי מה שמקובל הייתי אומרת שאם אבא שלך כבר היה סנדק פעם אחת הייתי נותנת את הכבוד לסבא שעדיין לה זכה לכך...
פחות ריבים.
גם אם היה סנדק של מישהו יותר רחוק במשפחה לדעתך?anonimit48
לדעתי כן, במיוחד שהוא בן יחידמקופלת
הבן היחיד אבל יש לו אחיות נראה לי שזה לא היה ברור לאף אחת חחanonimit48
נכון לא היה ברור מקופלת
בכל אופן, מקובל בד"כ גם אצל אשכנזים וגם אצל ספרדים לתת לאבא של האבא.

מאמינה שיש מקרים חריגים כמו שכתבו פה, אם אחד הסבים זכה כמה פעמים והשני לא זכה בכלל, מי שמבוגר, רב וכד'
אבל באופן כללי נותנים לאבא של האבא
נהוג האבא של האבא כי הוא מחוייב בכבוד אביו ואת בכבוד בעלךאנונימיות
בעז"ה בבן הבא תתנו לאבא שלך!!
אלא אם כן אבא שלך כהן או תלמיד חכם או שאבא שלו מוותר
תודהanonimit48
אצלנו(אשכנזים) נהוג לכבד את האבא של האבא קודםאחתפלוס
בסנדקאות.
ובגלל שזה ברור אבא שלי אף פעם לא נפגע שהמחותן קיבל לפניו.
יש לו בעיקר בנות.
אצלי ספציפית סבא שלי היה ממש מבוגר והוא גם רב מאד חשוב. אז ביקשנו רשות מחמי שהוא יקבל סנדקאות לפניו והוא הסכים וכך היה.
יש מצב שאת מדברת עם אבא שלך ומסבירה לו שבעלך מתעקש כי כך נהוג אצלם ואת לא רוצה לפגוע בו ואת לא יודעת מה לעשות?
כן יש מצב שזה מה שאסביר לו. לא נעים לי המצב מול בעליanonimit48
זה מאד חשוב לו
אבל תכלס גם מאד חשוב לי
אני הבת הבכורה
אצלינו היה מקרה דומהמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י' בשבט תשפ"א 19:51
בעלי בן יחיד.
הבן שלי בעצם כרגע הוא היחיד שימשיך את השושלת של חמי (ד.א. לבעלי גם אין בני דודים)
והיה לי ברור שאבא של בעלי יהיה הסנדק. (שנינו אשכנזים)
אמרתי מראש לאבא שלי והוא חגמרי הבין.
יש עוד כיבודים שאפשר לכבד
(אנחנו נתנו לו עמידה לברכות כי הוא שונא לדבר לפני קהל ואני רציתי שאחרי הברית הילד יהיה בידיים שאני סומכת עליהם)
תודה רבה על הרעיוןanonimit48
אנחנו במצב כזה הבאנו רב שיהיה סנדקהריון חדש..
אבא של בעלי לא שומר תורה ומצוות ובעלי לא רצה שיהיה סנדק ופחדנו שהוא יעלב אם אבא שלי יהיה אז בברית הראשונה הבאנו רב בשניה נדמה לי שבעלי היה ובשלישית אבא שלי אם אני לא טןעה אבל כבר לחמי לא הפריע בכלל אז לא נעלב..
מעניין תודהanonimit48
לא מכירה מנהג לתת דווקא לאבא של האבאלאה1234
אצלנו מקובל לתת למי שרוצים. זה שאבא של בעלך בונה על היותו סנדק זה בעיה שלו, לא אומר שחייב לתת לו
יש לי פתרון פשוט
האם אביך היה כבר סנדק לבן של אחותך? אם כך אז ברור שעכשיו תיתנו לאבא של בעלך, שלא זכה עד כה בכבוד ייחודי זה
לא אני הבת הבכורה ויש לאבי רק בנותanonimit48
מה זה משנה בעצם שאתן רק אחיות?רינת 29
לבעלך יש אחיות או שהוא ילד יחיד? (כתבת למעלה בן יחיד ולא הבנתי למה התכוונת).

בעלי הוא בן יחיד ויש לו עוד אחיותanonimit48
אה, זה לא היה מובן מההודעה הראשונה... אז זה משנה קצתמתואמת
את ההסתכלות...
זו החלטה שלכם, אין כאן עניין של שאלת רב בעינייאין לי הסבר
כמו שכתבו, בדכ נותנים להכי מבוגר.
בגלל שהעניין מורכב, הייתי מציעה לתת לאבא שלו, ולדבר עם אבא שלך לפני, ולהסביר לו את המורכבות שבעניין.
בעז''ה לאבא שלך יהיו עוד נכדים, אז בעז''ה יהיו יותר ''אופציות'' להיות סנדק. תחשבי שלאבא של בעלך זו כביכול ההזדמנות האחרונה...

כמובן שזו החלטה שלכם ואני כותבת את דעתי רק בתור מתבוננת מהצד...
תנסו לחשוב איך אפשר לצאת כך שכולם יהיו מרוצים
אני אישית רציתי להתייעץ עם רבanonimit48
כי הוא פוסק גם על פי המנהג
וגם ארגיש אולי שלמה עם ההחלטה יותר כי לדעתי יש מצב שהרב יפסיק לטובת בעלי

תודה רבה על הרעיונות !
אני חושבת שבסוף זה שלכם..אל הר המוריה
וכדאי להגיע להסכמה..

אצלינו- הראשון אבא שלו, השני אבא שלי.
ככה נהוג אצלינו, קודם כל האבא של אבא, וככה היה גם אצל אחי.
תודה רבהanonimit48
בעלי ספרדי ואני אשכנזייה במקורמתואמת
הבן הראשון שלנו היה הנכד הבן הראשון משני הצדדים (שנינו בכורים).
וכן, אבא של בעלי היה הסנדק שלו. ואבא שלי היה הסנדק של הבן אחר-כך (שהוא תאום, אז הסנדק השני היה ראש הישיבה של בעלי, ואבא שלי כיבד את ראש הישיבה להיות הסנדק של התאום הראשון).
לעניות דעתי - התחתנת עם ספרדי, את הולכת לפי מנהגיו (כולל אכילת קטניות בפסח, כנראה ) - אז תני לו גם בזה ללכת לפי מנהגיו.
במיוחד שלאבא שלך כנראה יהיו עוד נכדים "לסנדק", ולאבא של בעלך לא בטוח (אם לא ייוולדו לכם עוד בנים).

(אגב, גם אצלנו - הסנדקאות לבן שלנו הייתה היחידה כמדומני שחמי זכה לה... כי אין לו עוד נכדים. לאבא שלי יש הרבה יותר סיכוי לזכות עוד בסנדקאות...)
תודה רבה יש משהו במה שאת אומרתanonimit48
שבאמת יכול להיות שלא יהיו לנו עוד בנים ולאחיות שלי כן
אצלנו מקובל לתת לאבא של הבעלמחכה להריון

אבל חמי המקסים שהייתי בחודש תשיעי אמר שהוא מוותר להיות הסנדק ושהוא נותן לאבא שלי את הזכות

נכד ראשון וכאלה

אבל אם הוא לא היה מוותר הייתי נותנת לו  מתוך כבוד.

בסוף אבא שלי היה

 

בשעה טובה ושבכל יהיה בקלות ובבריאות!קמה ש.
בס״ד

וואי מבינה את המורכבות... אנחנו אשכנזים ובעלי גם אמר לי שהוא למד שנותנים קודם לאבא של האבא. אז ככה עשינו בברית הראשונה, ובשנייה אבא שלי היה הסנדק.

בהצלחה רבה ♥️
אצלנו נוהגים שאבי הבן יהיה ראשוןשירה280
בכל מקרה אני מציעה שאולי תתייעצו עם אבא שלך תציגו את הדילמה אולי הוא יוותר ואם לא אולי תתיעצו
אצלנו אשכנזים וגם נהגו ככה שקודם האבא של האבא...לפניו ברננה!
בע"ה יהיה עוד בן, ואז אבא שלך יוכל להיות..
אני בטוחה שהוא לא יפגע אם תסבירי לו שוויתרת לבעלך בשביל שלום בית ותתנו לו כיבוד אחר.

ממליצה לך לנסות לרגע לצאת מעצמך ולהזדהות עם בעלך והסיבות שהוא רוצה לכבד את אביו. (תחשבי, הבן הבכור של הבן היחיד שלך!) ממבט חיצוני בהשוואה נקייה אין מישהו שהוא "יותר" חשוב מהשני, ואילו אין מישהו שיש יותר סיבות לתת לו. (לכל אחד יש סיבה אחרת והן ממש לא בעלות השוואה)
אני בטוחה שהאבות שלכם לא ירצו לשמוע שרבתם או שאפילו התווכחתם בשביל הכבוד של אחד מהם..
נשמע שזה ממש טעון בשבילכם, תנסו לצאת מהנקודה שזה טעון בו.
אצלנו יש סנדק ראשע וסנדק משנה משהו כזהאמא בשעה טובה
ולאבא שלו נתנו ראשי ולאבא שלי מתנו משנה בעזרת ה' שנזכה בבן הבא שאבא שלי ישב
בברית אין שני כיבודים?חיים של
אחד סנדק ואחד עומד לברכות?
וואי אני מצטערת אבל אני אגיב קצת נחרץיעלת חן????
מה פתאם להתווכח על כזה דבר???

זה בעלך!
זה הבן של שניכם
זה כל כך חבל וכל כך עצוב בעיני בכלל להגיע מזה לויכוח.

אני אישית מלכתחילה לא מתערבת בזה ושואלת את בעלי מה ישמח אותו פשוט כי זה משמח אותי לשמח אותו. ובעיני בזוגיות הבעל קודם לאבא.
והרצון שלך לכבד את אבא שלך לא צריך להיות מתוך לצער את בעלך

מה הבעיה לתת לאבא שלו את הסנדקאות ולאבא שלך את הברכות או כל כיבוד אחר?
אפשר להתקשר מראש ולומר לו שבמשפחה של בעלך ככה נהוג והוא גם מעולם לא היה סנדק אז אתם מבקשים מחילה ובעז''ה בבן הבא ..

וגם בעיני זאת הזדמנות ללמוד לנהל שיח זוגי בריא ומכבד
לא לנסות לשכנע
לנסות להקשיב אחד לשני ולהבין אחד טת השני . שניכם רוצים רצון טוב לכבד את ההורים.
אל תהפכו את זה למחלוקת בינכם. חבל חבל

בעיני כל הכיבודים האלה הם בחיייםםםם לא סיבה למריבה
ולא מבינה איך אנשים לא מתביישים לרצות לעצמם כבוד חיצוני כל כך.
האהבה והערכה להורים לא מתבטאת בכיבודים כאלה . אלא בדברים עמוקים יותר וביחס הכללי
שיקול שהיה לנואמאשוני
אז לנו תהיה בע"ה ברית בתקופת קורונה ולכן השיקול לתת סנדקאות זה למי שמחוסן/ החלים מקורונה לטובת התינוק.
לפני החיסונים אמרתי לבעלי שאני מעדיפה שהוא יהיה כי ממילא הוא ייחשף לתינוק וככה זה מצמצם חשיפה.
בע"ה מסתמן כרגע שעד הברית שני הסבים יהיו מחוסנים 10 ימים אחרי הבחיסון השני
לא יודעת עד כמה זה יהיה שיקול כשתגיעו לברית בע"ה מקווה שכולנו נהיה כבר אחרי זה!
רק לספר עלינואורוש3
הראשון- בקשנו מהרב.
בשני- התחלבטות בין סבא שלי לשלו. הוחלט על שלי. כי הוא מעט מבוגר יותר ובאותה סביבת זמן סבא שלו היה סנדק אצל שני נינים אחרים. ובכללי יש לו הרבה יותר נינים והזדמנויות להתכבד ב''ה מאשר לסבא שלי.
נהוג לכבד קודם את הצד של האבא.אנונימית בהו"ל


תודהanonimit48
אצלנו אבא שלי היה הראשוןבארץ אהבתי
מהסיבה הפשוטה שאבא של בעלי כבר היה סנדק (של נכד אחר) ואבא שלי עוד לא היה. למרות שבעלי ספרדי, אבא של בעלי הבין בלי בעיה ולא חשב להיפגע. ב"ה בבן שאחרי הוא היה הסנדק.

אבל אצלכם המצב נשמע באמת יותר מורכב, כי אתם חוששים שהאבא שלא יבחר יעלב מזה. אז ההחלטה באמת לא פשוטה, כי זה לא סתם ויכוח שמישהו צריך לוותר. פה כל אחד רוצה לשמור על הכבוד של האבא שלו ולא רוצה שהוא ייפגע, ולכן לא מוכן לוותר...
לדעתי קודם כל צריך להגיע להבנה שזה לא ויכוח ביניכם. יש פה בעיה ששייכת לשניכם, וצריך למצוא פתרון מתאים, כך ששני הצדדים לא יהיו פגועים.
מצד האמת לדעתי ההחלטה של מי יהיה סנדק אמורה להיות לגמרי של הזוג, וההורים לא אמורים ללחוץ בשום כיוון, וגם לא להיעלב אם לא נבחרו. אבל אין לנו שליטה על ההתנהגות של ההורים, וצריך למצוא את הדרך להתמודד הכי טוב עם המציאות הקיימת.

מתוך מה שאת כותבת, אני הייתי חושבת שנכון לדבר קודם עם אבא שלך (אולי לא עכשיו, אלא כבר לקראת הלידה או אפילו אחריה). כי אבא שלו כבר דיבר על זה בצורה ישירה שהוא מצפה לזה, כך שנראה שלשכנע אותו לוותר יהיה הרבה יותר קשה (מה גם שמצד האמת יש יותר היגיון שהוא יהיה הסנדק, כי אף פעם לא היה, וכי יש מנהג לתת קודם לאבא של האבא).
אבל מול אבא שלך יש סיכוי - להסביר לו את המצב, לספר לו כמה הייתם רוצים לכבד גם אותו בסנדקאות, ולהסביר שאתם חוששים לפגוע בו אם לא תבחרו בו, אבל גם חוששים לא לבחור באבא של בעלך, כי הוא מאוד מצפה לזה ועוד לא היה סנדק מעולם.
אם תראו שמאוד קשה לאבא שלך לקבל את הדברים, ותרגישו שזה בכל זאת יפגע בו, אז או שתנסו לדבר עם אבא של בעלך (אם נראה לכם שיש סיכוי), או שתבחרו באחת ההצעות שכתבו פה (שבעלך יהיה, או תלמיד חכם).
אבל יש סיכוי שהוא כן יקבל את הדברים ויגיד לכם שאין לו שום בעיה לחכות לבן הבא בעז"ה.

ואני רוצה גם להוסיף שנראה לי שאולי בגלל שאבא של בעלך מייחס לזה כל כך הרבה חשיבות, זה משפיע גם על המשמעות שאת נותנת לתפקיד הזה.
את כותבת שאבא שלך לא דיבר על זה בכלל, אבל את חושבת שהוא כן מצפה לזה ולא העלה את זה רק כי הוא מניח שאתם עוד חושבים על זה. ואת כותבת שהוא אומר שהנכד הזה יהיה כמו הבן שלו. אבל אני לא חושבת שיש קשר בין הסנדקאות לבין הקשר עם הנכד. ואפילו לא בטוח שאבא שלך רואה את זה ככה.
אז לכן אני חושבת שהכי נכון לדבר איתו בכנות, ולהבין איך הוא רואה את הדברים ועל פי זה לקבל החלטה מתאימה...

שיהיה בשעה טובה בעז"ה!
כל מילה^^^אין לי הסבר
וואי תודה רבה על התגובהanonimit48
נגעת בהרבה דברים נכונים
וגם אני אמרתי לבעלי שאני לא רוצה להתווכח פשוט צריך למצוא פתרון שיתאים לנו ...
ואת צודקת שהוא מאד מייחס חשיבות אבל באיזשהו מקום אני מאד מאד רןצה לשמח את אבי ולכבד אותו, אין לדעתי הרבה הזדמנויות כאלה ובכלל במשפחה שלנו אין כמעט בנים (וכמו שאמרתי- אנחנו רק בנות).

אבל כת צודקת בהחלט יש מקום לחכות ולדבר עם אבי
בשמחה..בארץ אהבתי
את מקסימה שכל כך חשוב לך לכבד את אבא שלך...

אני כן חושבת שצריך במקרה שלכם להפריד בין רצון לכבד את האבא לבין חשש לפגוע.
זה נשמע שאבא של בעלך באמת יקח את זה קשה אם לא תכבדו אותו. זה מעצבן, זה לא יפה שהוא לוחץ עליכם, אבל זה המצב, וזה לא נשמע שיש סיכוי לדבר איתו ושתגיעו למצב שאבא שלך יהיה הסנדק והוא לא ייעלב.

אז אם גם אבא שלך עלול להיעלב מזה שהוא לא ייבחר לתפקיד, אז זו באמת בעיה. ונראה לי שהפתרון הכי טוב הוא לא לבחור אף אחד. (ואז בכל מקרה לא זכית לכבד את אבא שלך, וגם בעלך לא, ואולי שניהם יתבאסו, אבל זה יהיה פחות מעליב מאשר שתבחרו אחד מהם).

אבל אם יש מה לדבר עם אבא שלך, והמחיר יהיה שלא תוכלי לכבד אותו בדבר הזה - לדעתי מצד האמת זה הרבה יותר טוב גם לך.
קודם כל, עצם הדיבור איתו יראה לו כמה הוא כן חשוב בעיניכם, וכמה הייתם רוצים לכבד אותו.
חוץ מזה, אפשר לכבד אותו בתפקיד אחר לעצמם זה לא אותה מדרגה כמו להיות סנדק, אבל זה כן מכבד ומשמח).
ובסופו של דבר - זה נשמע רק בדרך הזו תוכלי לכבד אותו כשיוולד הבן הבא בעז"ה, אחרי שיצאתי ידי חובת הצד השני...

בעז"ה מקווה שיהיו לכם החלטות טובות, ברוח טובה ובקלות...
תודה רבה יקרהanonimit48
ונכון הוא באמת ייקח קשה
אבל משהו בזה קצת מעצבן אותי אם להיות כנה
עוד לפני שהתחתנתי עם בעלי כבר ״סוגר״ איתו דברים כאלה?
ומה עם האישה?

כאילו, גם אני פה. סוחבת את התינוק 9 חודשים. בקושי ובמאמץ.
אני ממש מבינה אותך...בארץ אהבתי
עצם ההתערבות שלו היא באמת מרגיזה. גם אותי זה היה מעצבן...
גם כשההחלטה בסוף היא לתת לו להיות סנדק, זה מעצבן שזה בגלל שהוא ביקש את זה. הרבה יותר נעים זה כשזה מגיע מתוך החלטה משותפת לכבד אותו.

כשאני נמצאת בסיטואציה כזו, אני מנסה להזכיר לעצמי שאין לי אפשרות לחנך אחרים, לכל אחד יש את החסרונות שלו, והאחריות שלי לתקן ולחנך היא רק על עצמי ועל הילדים שלי.
ואני מנסה לזכור שלי יש את העבודה שלי על עצמי, והסיטואציה הזו שבה אני נפגשת עם החיסרון של האחר שעכשיו מפריע לי, היא גם מכוונת מהקב"ה. אז במקום לכעוס על מה שהוא לא בסדר בו, אני מנסה לעשות את מה שהכי נכון מהצד שלי, וזו הזדמנות לעבודת המידות שלי.
זה קל לדבר/לכתוב, והרבה יותר קשה ליישם. אני ממש לא תמיד מצליחה. אבל כשאני זוכרת לראות את זה ככה, זה עוזר לי...
אצלנו נותנים שם וסנדקאותאנייי88
אז אחד יושב אחד נקרא.

נותנים לאבא של האבא לבחור ראשון.
לא הבנתי את כוונתךanonimit48
אצלנו קוראים שמות בחייםאנייי88
אז התינוק נקרא על שם סבא אחד. והסבא השני יושב סנדקאות.
בלי לקרואאיזה יום שמח

אנחנו אשכנזים מגרמניה וגם אצלנו נהוג שאבא של האבא הוא הראשון

למרות שיש לי 2 סבים ולכאורה זה דור מעל חמי היה

קשה אבל לוותר..

וי ממש מבינה אותך!!!שמחה!!
גם אצלנו זה היה מקור למחלוקת בנינו... פעם ראשונה ( אני חושבת) מאז שהתחתנו שאף אחד מאיתנו לא הסכים להתפשר....חח
גם אצלנו בעלי הוא בן יחיד(בין בנות) ועדיין אני מאוד רציתי שאבא שלי יהיה וחששתי מאוד שהוא יעלב לא ניתן לו...
בפועל, אחרי הלידה, הסכמתי שאבא של בעלי יהיה , קודם אני דיברתי עם אבא שלי שממש הבין ושמח להיות 'העומד לברכות' ואז בעלי דיבר עם אבא שלו וגילה שהוא אף פעם לא היה סנדק( יש כמה וכמה נכדים...אבל הוא תמיד 'ויתר' לצד השני) ואז משהו בי נרגע ושמחתי שהוא יהיה

בפועל בפועל הייתה ברית קורונה בבידוד
אז אף אחד מהם לא היה

בקיצור
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום

בהצלחה אחות!
תודה יקרה אכן בעיה. ואכן יש אפשרות לתת לכל אחד מהם כיבוד אחרanonimit48
תודה לכולן על התגובות אני עוברת עליהן עכשיו ❤️❤️anonimit48
גם אצלינו היה וויכוח על זהבעצמי
)מסיבות אחרות אמנם)
בסוף הסכמנו שניתן למישהו חיצוני ששנינו מעריכים
מקובלשירוש16
שהאב של האב הוא הסנדק הראשון.
אצלינו זה ממש חרה לי מסיבות אישיות.
גם אבא שלי וגם אבא שלו אינם אבות למופת. יש תקלות בשני הצדדים אבל אבא שלי עשה מאמץ מאוד גדול בשנים האחרונות ורציתי לתת לו את הכבוד הזה כאות הכרה.
אבא שלו לא הגיע לחתונה..


אבל..
מסיבות כאלה ואחרות החלטנו בסוף שניתן לחמי. לא עשיתי את זה מרצון מלא אבל זה היה הדבר הכי נכון לעשות.
אבא שלי גם קיבל כיבוד מסוים. לדעתי זה היה לקרוא את השם.
הסברנו לו שמדובר בכיבוד חשוב מאוד כיוון שהאדם שקורא בשם הילד צריך להיות עם הכוונות הנכונות, לכוון שהילד יגדל לתורה לחופה ולמעשים טובים ועוד.
והוא קיבל את זה יחסית בקלות.

לשאלתך..
אנחנו אשכנזים.
אצלנו בכלל לא מסתכלים על זהסמיילי12
אלא מביאים לבן אדם ירא שמים ובעל מידות טובות להיות הסנדק.
כי אומרים שזה משפיע על הילד.
במקרה שלנו, חמי חילוני. יש לו מידות טובות אבל היה חשוב לנו גם ירא שמיים.
אז בברית של הגדול אבא שלי.
ובברית של השני הרב של בעלי.
לא נרשמה פגיעה.

אני חושבת שעד שלא תשבי ותדברי עם אבא שלך ברצינות הכל דיבורים באוויר. תסבירי לו על המנהג. לא רואה סיבה שאבא שלך יפגע עד כדי כך.
יהיו לכם עוד בנים בע"ה!
אבאלה!! גרמת לי לפחד מהיום שבו אני אצטרך לעמוד בשאלה הזו...רצון לטוב

ברור שאבא שלי יהיה הסנדק! אין שאלה!!!

אבל בעלי יגיד אותו דבר בדיוק על אבא שלו...

ואף אחד מהם לא יפגע.

הם שתיהם עדינים ומבוטלים כאלה.

חמודים.

רק מאמא שלי תיפגע.

היא ממש מתרגשת כל פעם שמכבדים את אבא שלי בדבר כזה!

חמודה...

אבל כשאמא שלי נפגעת זה לא כיף לאפחד...

 

אני בכלל לא בהריון, מה אני נלחצת...

 

אבל הצלחתם להלחיץ אותי בכל זאתמבולבלבוכה/צוחק

 

צודקת גם בדוק אמא שלי תיפגעanonimit48
מעדכנתanonimit48
אחרי שהתלבטתי עם עצמי
החלטתי שכבוד בעלי חשוב לי מכבוד אבי
אז אמרתי לבעלי שאני מסכימה לוותר ושאבא שלו יהיה הסנדק ושאני עושה את זה בשבילו ...
הוא מאד העריך.
ובהמשך אני אתמודד מול אבא שלי בתקווה שזה יעבור בקלות.. אני בטוחה שלא- אבל שוב, אני עושה את זה בשביל בעלי והוא יותר חשוב.
גדולה את!!!! כל הכבוד לך 👏👏👏תודה לך ה' 🙏
כל הכבוד. אני בטוחה שתסתדרי עם אבא שלךבתי 123
איז אבא לא רוצה בשביל הבת שלו שלום בית עם בעלה
תותחית!!! כל הכבוד..אם זה יעזור לפני אבא שלךמקופלת
את יכולה להגיד כמו שהציעו בתגובות קודמות שאצל בעלך נוהגים שקודם האבא של האבא, ובעז"ה הוא הבא בתור.
או להגיד גם שככה מקובל, שקודם האבא של האבא...(זה באמת מה שמקובל, את גם יכולה לראות את זה בתגובות כאן).

מקווה שיעבור בקלות, בהבנה ובכבוד!
והעיקר שיהיה במזל טוב וידיים מלאות בעז"ה
תודה אהובות אני בטוחה שבעתיד עוד אבקש שתחזקו אותיanonimit48
על ההחלטה הזו.. ❤️
את אלופה! כל הכבוד!בארץ אהבתי
אני חושבת שקיבלת החלטה ממש נכונה, וכל הכבוד לך, כי זה באמת לא פשוט...
בעז"ה שיעבור בקלות מול ההורים שלך...
לא קשור ישירות אבל לתועלת הרביםחדשה לשאלה
יש מקרים שבהם ההורים לא רוצים את האבות בתור סנדקים (למשל אם מדובר באבות שלא שומרים תורה ומצוות) ועל מנת לא לפגוע באבא הם אומרים לו שהוא יהיה הסנדק והוא באמת יושב על הכיסא ומחזיק את התינוק אך מי שנקרא הסנדק הוא זה שמחזיק את הרגלים של התינוק בזמן הברית ..שמעתי שהרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק כך.
כן קראתי על זה. יש סנדק יושב וסנדק רגליים משהו כזה...anonimit48
בעלי אומר שתפתחו 'ניטעי גבריאל' שהוא מדבר על זה...רצון לטוב

על המשמעות והדברים שאליהם צריך להתייחס...

יש אותו גם באינטרנט.

 

תודהanonimit48
שהוא,,בעלך יהיה הסנדק ונגמר הוויכוח ...Noni
יקרה בעזרת השם שיהיה לך לידה קלה וטובה אמןרויטל.

עצתי יקרתי לחכות עוד קצת זמן, וכשיגיע הזמן תראי אם בעלך יתפשר מה טוב,

אם לא אז שחמיך ישב ובעזרת השם יהיה עוד בנים ואבא ישב,רק תסברי לאבא

שהמנהג של בעלך לתת לאבא שלו, זכרי יקירה אלף סנדקים לא שווה להפר את

השלום בית שלך.שוב יקרה שהיה לך לידה קלה וידיים מלאות אמן.

תודה רויטלי❤️anonimit48
קראתי חלק מהתגובות,שייק פירות
אקדים ואומר שראיתי שכתבו שאשכנזים נוהגים שהאבא של האבא קודם, כנראה שגם בתוך האשכנזים יש כמה מנהגים🙂.
אצלינו למשל נהוג שהצד של האשה קודם..

עכשיו לפותחת, האם יש לאחד מכם סבא בחיים? אם כן, אולי כדאי לכבד אותו ואז זה יאפשר מרווח נשימה ואולי עוד נכדים קודם..
בברית הראשונה שלנו (בכורנו נ"י הוא נכד ראשון משני הצדדים ומהצד שלי גם נין ראשון) קבענו לעצמנו כמה כללים, ביניהם שכל פעם צד אחר. והתחלנו מהסבא המבוגר.. במקביל, נתנו לשני הסבים תפקידים נוספים. סב אחד אוהב להתחזן כך שקיבל את הברכות והשני קיבל כיסא של אליהו. ובנוסף, אנחנו משתדלים בכל ברית לתת להם תפקידים (פעם נתנו להורים שלי להיות הקוואטרים, לדעתי התרגשו בפעם הזאת יותר מכל שאר הפעמים).

נראה לי הכי חשוב, לא משנה מה תחליטו, זה שתציגו אחדות מול כל העולם. אחרת מריבות יימשכו לעד. וגם, תניחו בצד כרגע, העולם גדול והתקופה מורכבת, לכו תדעו מי יהיה בבידוד, מי יוכל להגיע וכו. חבל להכנס למריבות על דברים שעדיין נזילים..
בהצלחה!
לעשות הגרלה!!! ככה לא תריבוה' אלוקינו


קראתי חלק מהתגובותאנונימית בהו"ל
אצלינו היה ברית קורונה וממש חששנו מהדבקה ואנשים שכן נחשפו לעוד אנשים בחוץ וכו'..
רצינו לכבד את הסבא המבוגר יותר (סבא שלי) מחשש קורונה וויתרנו. ואז אמרנו נלך לסבא השני, סבא של בעלי שקצת יותר צעיר וממש התלבט אם לבוא בסוף גם חשש מקורונה ולה רצה להיות סנדק.. ואז אבא של בעלי שמראש כן היה שמח להיות סנדק אמר שאם הסבא (חמיו) נמצא הוא לא רוצה להיות סנדק..
אז בסוף זה הגיע לאבא שלי וב"ה הוא מאוד שמח!
וגם ההורים שלי היו קוואטרים (ההורים של בעלי רמזו שהם לא מעוניינים להיות ושגם אין אצלם מישהו שצריך כרגע, הזוג שהגיע היה בהריון..) וגם מחשש קורונה כבר באמת העדפנו שיהיה מישהו שהתינוק נחשף אליו ממילא..
ד"א- דווקא אבא שלי ב"ה זכה להיות כמה פעמים סנדק..
ברגיל בעלי מאוד רוצה שיהיה רב שלו, גם עכשיו הייתה התלבטות גדולה אם יהיה רב של בעלי אבל בגלל המיקום והזמן לא היה שייך..

לא יודעת אם עזרתי,
אבל אולי יתן רעיונית וכיוונים.
שיהיה בשעה טובה
תודה אבל מה זה קוואטרים?anonimit48
אצל האשכנזים, נהוג שיש זוג שהאשה לוקחת התינוק מהאמאשייק פירותאחרונה
מעבירה לבעלה והוא לאבי התינוק. אומרים שזו סגולה לילדים, ולכן נהוג לתת לזוג שאין לו ילדים. אבל בעצם זה סגולה לשפע וכבוד מאוד גדול.
אנחנו נתנו פעם להורים שלי, פעמיים לדודים של בעלי (שני זוגות שונים, שאנחנים מאוד מאוד קשורים וקרובים אליהם), ופעם לגיסי ואשתו כשהיו נשואים טריים.

אצל גיסתי התימניה נהוג לתת למישהו אחד, ולא לזוג, והיא נתנה לאחיה הבכור- ככבוד והערכה..
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)אחרונה
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

נערה שהשמינהרוני 1234

הבת שלי (בת 15) הפסיקה לקחת ריטלין אחרי תקופה ארוכה ומסתבר שזה גורם לתאבון מוגבר. אחרי כמה חודשים ה"בולמוס" קצת נרגע אבל לא מספיק.

בקיצור היא השמינה מאד בלי לשים לב. נראה שאין לה שום מודעות לעניין ובעלי לוחץ עלי לדבר איתה. העניין הוא שאני לא בטוחה האם ומה להגיד לה ואיך בכלל לגשת לנושא באופן יעיל ובלי לפגוע בה/ בדימוי העצמי שלה.

אשמח לרעיונות ועצות…

נראה ליDevora

לדבר איתה: זה סיכוי ענק לגרום נזק.

בדימוי העצמי שלה, ואף בנושא ההשמנה עצמו.

לדעתי: לכבד את הבחירות שלה, זכותה. יחד עם זאת שווה ללכת לבדיקות דם ליתר בטחון, וכן להוציא את השטויות מהבית.

ממש ממש ממשאנונימית בהו"ל

ממליצה לשמוע את הפודקאסט של מה בליבא עם רוני רמז


היא מדברת מדהים על עודף משקל


ממש גרמה לי לבכות איך גרמו לי לשנוא את עצמי ואת הגוף שלי...


בכללי, אין מה להגיד לה בעצמה.

אם היא תרצה ותפנה אליכם להתייעץ מה לעשות, אז תייעצי לה להוסיף פעילות גופנית , לשלב התזונה ירקות וכו'

בעיני אין סיכוי שהיא לא שמה לב או תשים בקרוב ממשירושלמית במקור
אז אם רק זה השיקול, ממש חבל לפתוח
מסכימהאיזמרגד1

די ברור שהיא כן שמה לב, וכרגע לא רוצה לעשות עם זה

כלום כי זה מלחיץ או אין לה כוח להתמודד עם זה או משהו בסגנון...

אני מאמינה שהנכון יהיה להתעלם, מקסימום לדאוג שהאוכל שמכינים בבית יהיה בריא יחסית...

אבל זה לא התפקיד שלנו כהורים?רוני 1234
לדאוג לבריאות שלה ולאיכות חיים שלה באופן כללי… גם אם כרגע זה לא מפריע לה או אין לה כח?

תעזרו לי לחדד את הנקודה… זה מה שבעלי טוען

בגדול אני חושבת שכןאיזמרגד1

אבל התפקיד של הורים זה גם לחשוב לטווח ארוך... אני חושבת שכל מה שיגידו לה יגרום לה א. לאנטי, ולהוריד את הסיכוי שהיא תתחיל לאכול בריא או לעשות ספורט כי זה יהפוך למשהו שהוא מולכם במקום למשהו שמול עצמה

ב. לחרדה או דימוי עצמי נמוך, כי אם אתם מדברים איתה על זה זה כנראה ממש גרוע. וחרדה אגב הרבה פעמים גורמת להגביר אכילה רגשית ולא להוריד.

אני חושבת שדברים כמו להוסיף סלט חי לכל ארוחה ודברים כאלה, שזה להוסיף אוכל בריא בכללי ולא לחץ מולה. ואם היא מבקשת עזרה או מתלוננת על המשקל שלה אז אפשר להציע עזרה בעדינות. אבל לא לבוא ולדבר איתה מלכתחילה.

אין מצבoo

שנערה בת 15 לא שמה לב שהיא השמינה


יכולת ההשפעה ההורית לגבי אורח חיים ותזונה נכונה היא ב

1. אוכל בריא זמין בבית

2. דוגמא אישית

3. חוסר שיפוטיות

4. השארת יכולת הבחירה בידי הילדה


בכל גיל

ובפרט בגיל 15

אני כן הייתי מדברת איתה,אמאחת

כי נערה בת 15 בטוח שמה לב שהשמינה ומן הסתם מתעסקת עם זה בלי סוף. אז בתור הורים נראה לי חשוב לפתוח ערוץ תקשורת דווקא סביב דברים לא מדוברים. למתבגרים יש נטיה להכנס לסרטים סביב דברים ולחפש תשובות ופתרונות במקומות שהם לאו דווקא חיוביים או מקדמים.

כמובן לשים לב טוב לתוכן השיחה. לזכור שבתור הורים אין לכם מטרה לגדל ילדה רזה, יש לכם מטרה לגדל ילדה בריאה שאוהבת את עצמה.

הייתי ממקדת את השיחה בנערה וברגשותיה - איך היא מרגישה עם עצמה? האם היא זקוקה מכם לעזרה כלשהי בנושא?

מדגישה אלף פעם שהיא אהובה בדיוק כפי שהיא. באופן כללי, לנסות להתפעל ממנה באופן יזום כמה שיותר. לאו דווקא מחלקים חיצוניים - מכשרונות, תהליכים יפים, חברויות יפות, כל מה שמסייע לנערה לפתח דיבור פנימי אוהב וחומל כלפיי עצמה. 

מה המטרה לדבר איתה?עוד מעט פסח

סליחה על הנחרצות, אבל שבעלך ילך לעבוד על עצמו לקבל אותה ולאהוב אותה כמו שהיא היום.

בלי זה, כל דיבור וכל פעולה רק יעשו נזק.

לעורר מודעות ולעצור או למתן את העליה המהירה במשקלרוני 1234
אולי לעודד אותה לאכול יותר ירקות ופירות במקום פחמימות או לעשות ספורט למשל…

היום זה מאד אופנתי "לקבל את עצמי כמו שאני" אבל בואי לא ניתמם… גם אם נשתוק (כמו עד עכשיו) יש סיכוי גבוה שבשלב מסוים היא תבין שהיא שמנה מאד והיא כנראה לא תהיה מרוצה מזה.


אולי גם יש הבדל בין מישהי שמגיל צעיר היתה שמנמונת לבין מישהי שהשמינה מהר ובאופן פתאומי יחסית בעקבות הפסקת טיפול תרופתי.

רוב האנשים המבוגריםoo

לא מצליחים לעצור עליה במשקל/ לעשות ספורט/ לאכול ירקות במקום פחמימות

כי זה קשה

מאד


לילדה בת 15 הקושי פי כמה וכמה


מודעות אפשר לעורר

בצורה נכונה

בעיקר מדוגמא אישית

רוב הסיכויים שניסיון לעורר מודעות ועידוד יפגע בה מאשר יעזור (כי זה עם פוטנציאל גבוה לשיפוטיות והתערבות)


זה לא מאד משנה מתי ולמה קרתה ההשמנה

אלא

ששליטה על אוכל זה דבר מאד קשה

ומעטים האנשים שמשיגים את זה


אדם שלא חווה את התהליך הפנימי

לא יכול להבין אותו

האדם היחיד שיכול לעזור בנושא הזה

זה האדם לעצמו

שאר האנשים בעיקר יפריעו

(עם פוטנציאל גבוה שההורים הם אלה שמפריעים)

תודה שכתבת, אני קוראת הכלרוני 1234
אני הייתי נערה שמנה. מאד.ניק חדש2

ומה ההורים שלי לא ניסו.

בסוף עד שזה לא הגיע מתוכי זה לא עזר.

אז ירדו 7 קילו והחזרתי 10.

מה לא ניסו איתי.

בסוף ברגע שהחלטתי, אי שם בגיל 17, הצלחתי להוריד 34 קילו ממשקלי.

אבל זה רק כשזה הגיע מתוכי.

לא הייתי מדברת איתה.

כן מכינה אוכל בריא יותר ומנגישה פירות וירקות.

כשהיא תרצה היא תיגש אלייך.

בגיל הזה אין סיכוי שהיא לא מודעת לעצמה.

העבודה שלהאיזמרגד1
זה לנסות לאכול יותר בריא ולעשות ספורט. העבודה שלכם זה לקבל אותה כמו שהיא. וכמו שכבר כמה כתבו לך פה- אין מצב שהיא לא יודעת שהיא השמינה...
ואת היית רוצהעוד מעט פסח

שאמא שלך תסב את תשומת לבך למשקל שלך ותעודד אותך לאכול יותר פירות וירקות?

סליחה, אבל זה נשמע לי נורא.


לקבל אותה כמו שהיא זה לא להיתמם.

זה להגיד שיש בה עוד המון המון דברים חוץ מהמשקל.

יש לה תכונות אופי. יש לה שיער יפה. או עיניים יפות. אולי היא חברותית, או מצחיקה, או חכמה, או אכפתית מאוד. את יודעת. אבל היא מיליון דברים חוץ מ'שמנה'.


אז כרגע היא בעודף משקל. ואולי יום אחד היא תרצה להרזות ואולי לא. זה לא משנה.

מבחינתכם היא מהממת כמו שהיא וזהו.

(שוב, תחשבי איך היית רוצה שההורים שלך יתייחסו אלייך בנושא כזה. תראי כמה שרשורים כואבים נפתחים פה בפורום סביב הנושא. תחסכי את זה ממנה. בבקשה).

מסכימההמקוריתאחרונה

רוב אחיי היו אוביס בגיל ההתבגרות והגיעו למצבשרוצים מעצמם בלי שהעירו להם וירדו עשרות קילוגרמים לבד

לא להתערב, לקבל כמו שהיא

רם מפריע לבעלך בעין שיעבוד על עצמו ואפשר לדאוג שיהיה אוכל יותר בריא בבית שאת מגישה אבל לא יותר

הייתי מציעה לה להרשם לחוג ספורט כיפיחילזון 123
משהו לנערות. זומבה, עיצוב, מה שהיא מתחברת אליו

לא הייתי אומרת לה לאכול פחות או משהו כזה

בנושא כזה רגיש, בגיל כזה רגישנעמי28

הייתי מתייעצת עם גורם מוסמך כמו פסיכולוגית ילדים (לא דיאטנית).


ושימו לב על מה זה יושב אצלכם, אני לא חושבת שמדובר רק בבריאות, אלא גם בתפיסה חברתית.


תשאלו את עצמכם, אם בדיקות הדם שלה יצאו תקינות, אם היא היתה אוכלת לא בריא ולא משמינה, אם הסכנה הבריאותית היתה בתחום אחר כמו חוסר שינה, עדיין הייתם נלחצים באותה מידה?


אני מניחה שיש כאן גם איזושהי תפיסה של דימוי גוף (לכולנו) ואתם דואגים לא רק בריאותית גם חברתית.

אני לא אומרת את זה כשפיטה, התפיסה הזאת נוגעת בכולנו, פשוט חשוב להיות מודעים לעצמנו ומה מניע אותנו.


ונכון בריאותית זה גם לא בריא, לכן כן הייתי מניעה אותה בדרך כלשהי, אולי שינוי כללי בריאותי של הבית, אולי ספורט משותף, הליכה של שתיכן, בלי קשר לשיח על נראות. ובעיקר מתייעצת עם גורם מוסמך.

זה קריטי במיוחד בגיל הזה.

הדבר היחיד שעולה ליבאתי מפעם

זה לדבר על עצמך.

תשתפי אותה כאילו דרך אגב שאת רוצה קצת להוריד במשקל, אז את אוכלת יותר ירקות, תכיני לך סלט גדול ותגידי איזה טעים אם בא לה קצת?

תכיני כאילו לך ירקות בתנור וכד' ...

את לא מדברת עליה בכלל, רק על עצמך ועל בריאות וזה נותן לך כח, הקמח הלבן מעייף אותך ואחרי ירקות יש לך יותר אנרגיה. להכין דברים בריאים מגניבים כמו כדורי תמרים, בשבילך ומי שרוצה גם מוזמן.

מאמינה שהיא שמה לב לגוף של עצמה, זה בדיוק בגיל שמתעסקים המון עם הגוף, אם היא באמת מעוניינת לרדת במשקל יהיה לה קצה חוט - איך מתחילים, ושזה לא כזה נורא, ושאמא שלי מכירה את זה יאפשר להתייעץ איתה. 

אז מה מכינות לשבת?פיצקית24
שבת בלילה מתארחתשושנושי

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

לליל שבת מרק עוף עם קניידלך. יותר מזה לא נאכל בכללואילו פינו
לבוקר בשר עם ערמונים, שניצלים, פירה וירקות בתנור 
סוף סוף בביתבוקר אור
פה פשוט ומצומצם

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך


בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי


סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס


מצות


עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית


סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור


עוגת בראוניז אגוזים, קוגל תפ"א, ביציםנפש חיה.

מרק עם קניידלך בלילה

וואיפצלשהריון

האמת לא מכינה לשבת כלום. אולי עוגות.

אבל הכנתי מלא לליל הסדר (אנחנו משפחה קטנה והכנתי לכל המשפחה של ההורים שלי 12 נפשות).

חלק נשאר וחלק אחרים יכינו.


הכנתי לערב חג (שלא יהיו רעבים):

חזה מתובל, שניצלים, פירה, סוג נוסף של פירה, ונקניקיות


לליל הסדר: עוף בדבש, תפוחי אדמה וגולאש בשר.

ליום- בשר מתוק עם בטטה ותפוא, והיה גם עוף בתנור.


וסלטים-

מטבוחה מרוקאית

כמה סוגים של חציל

סלק

פלפלים


בישלתי לפני החג עד 3 בלילה.

ומיציתי!!

היום לא רוצה לבשל!

מה זה סוג נוסף של פירה?יעל מהדרום
סתם פירהפצלשהריון
משבבי תפוא לאוהבים (בעיני מגעיל)
😂יעל מהדרוםאחרונה
ממש וואו!! אלופהפיצקית24
אני הכנתי לזניית מצות, פשטידת בטטה ואורזמתואמת

וגם לחמניות מקמח מצה וקמח תפו"א (אלתרתי קצת ויצא יחסית בסדר ב"ה. העיקר שהקטנה אהבה, ועכשיו יהיה לה מה לאכול... נראה לי שבפעם הבאה אכנסי גם קמח שקדים, שיהיה קצת בריא)

הבת שלי מכינה מרק וחמין, וגם תפו"א וסלט גזר מרוקאי.

איזה מזל שלא כל הבישולים עליי🤭

אפשר מתכון לפשטידת בטטה?פיצקית24
יש לי מלאאא בטטה
אין לי מתכון...מתואמת

אני פשוט חותכת לעיגולים דקים, מסדרת בתבנית ומפזרת מעל תערובת של ביצים, שמ"ז ותבלינים (הפעם הוספתי גם קצת קוטג' ושקדים טחונים).

אם יצא טוב או לא - נדע בשבת🤭

תודה על הרעיונות!פיצקית24

באיחור ממשששש

מכינה מרק קניידלך, חמין, בטטה ותפוא בתנור, קציצות מצות, לחמניות (מאבקה קנויה)

בישלתי ביצים קשות ותפוא (אם אספיק אכין בורקס מצה)

ואולי אקח עוד רעיונות מפה אם אספיק, או לחג שני…

וסלטים-אצלנו אוכלים סלטים חיים בעיקר.

פסטו

סלט ירוק עם שקדים

סלט כרוב

סלט מלפפון עגבניה..

מרק לערבעוד מעט פסח

והבוקר עוף בתנור עם תפו''א ובטטות.

הכי פשוט.

אין לי כוח לבישולים.

אה,עוד מעט פסח
סוחטים ועוגות נשאר מליל הסדר
רגיל האמתהמקורית
דגים, מרק וסלטים
אצלנואבןישראל

ערב

דגים ומרק עוף עם קניידלך

בוקר

קציצות מטוגנות גם עם חציל ותפוחי אדמה

תפוחי אדמה ובטטה בתבשיל

בשר כבש

סדש

דגים שנשארו וסלטים

אולי נכין בלינצס/ פנקייק

סלטים- מטבוחה חציל במיונז חציל מטוגן גזר מבושל כרוב עם מיונז ביצים וסלטי ירקות/ חסה וכו 

איך היה ליל הסדר? גלויה

חשבתי שבטח כבר פתחו...


אז איך התחיל אצלכן החג?

איך היה ליל הסדר?


מוזמנות לכתוב

נקודות לשימור או לשיפור.


הממממגלויה

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...


החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")


עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...


מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום

לק"י

 

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הכי חשוב שהילדים נהנו! הרי זו מהות ליל הסדרמתואמת
ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתי

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...


הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

תודה על ההתעניינותשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט"ז בניסן תשפ"ו 8:30

אנחנו עשינו בבית, היה ממש ממש כיף.

הבן שלי קם חג בבוקר וביקש שנעשה עוד פעם ליל הסדר, מבחינתי היה שווה הכל עם הבקשה הזאת (זה משמעותי לי כי אני אישית מעולם לא התחברתי ללילה הזה, אצל ההורים משני הצדדים הוא ארוךךךךך, מסיימים באיזה 4. הלילה הזה זכור לי בתור אחד שרק רוצים לישון ולאכול ואי אפשר. ההורים מדהימים שלא תטעו, פשוט לא מצאתי את עצמי בקונספט).

בקיצור, היה טוב.

סיימנו ב 12, שני הילדים נשארו ערים עד הסוף. ערב מלא בשירה וריקודים.

בעלי הכין הצגה הם בובות שמתלבשות על היד, אבל הילדים לא היו בעניין אז פשוט זרמנו עם השירים בהגדה. איםה שלא היה שיר, מלמלנו מהר כדי לא לאבד את הקשב שלהם.

קנינו טרמפולינה שבוע לפני פסח (קטנה, בלי רשת) - הנחנו בסלון ליד השולחן הגדול לא הפסיק לקפוץ כל הלילה (ברמת המוזר לדעתי - כאילו, כמה אפשר לקפוץ?????. הגדול החליט על מסלול - רוקדים במעגל עולים לטרמפו קפיצה בחישוקים, עוד כמה דברים ומהתחלה. הפכנו להיות קצת עמדת דיג'י)

בקיצור היה ממש כיף.

עדיין יש פינה בלב שלא מוכן להשלים עם הטוב הזה, אני ממש התרגלתי שזה ערב של דברי תורה ופתאום כזה - לא היה דבר תורה אחד. גם אם הייתי רוצה בעלי היקר פחות הטיפוס ואני גם ככה, אין לי קשב לזה. היה טוב ומצד שני לא יודעת, מנסה להתרגל.

העיקר הילדים ואנחנו נהננו.

ראיתי סרטון של הרב יגאל כהן שבסופו של דבר - שום דבר לא שווה בלי שמחה. אז ב''ה שמחה גדולה הייתה. הבן שלי מחכה לסדר הבא וזה ממש עושה לי את זה. 

 

וואו, כל הכבוד לכם!מתואמת

לעשות ליל הסדר לבד רק עם שני ילדים קטנים - זה אומץ!

באמת נשמע שזה היה מדויק בשבילכם❤️ איזה כיף שכולכם נהניתם כך! מן הסתם הילדים לא היו מצליחים ליהנות בליל סדר שכולו דברי תורה...

היינו אמורים לעשות בביתשומשומונית

פעם ראשונה (בעצם חוץ מהקורונה). אבל הוא סגר חג בצבא. אז בסוף נסעתי להורים.

היה בסדר, אבל הייתי צריכה לתזז בין הקטנים לגדולים ולהרדים. בקושי אמרתי משהו מהמגיד, וגם בהלל ונרצה הייתי עם הקטן שהתעורר. מקווה שלמגוייסות יש פתור בכל זאת..

ואני עם סוכרת- אז מאתגר עם האוכל, המצות ו4 הכוסות (קיבלתי הנחיות מהדיאטנית מה בדיוק לעשות), אבל זה גם לא השאיר לי הרבה מה לאכול...

עכשיו אנחנו בבית ב"ה, הוא אמור לחזור סמוך לשבת. 

דייייי איזה מתסכל זה שינוי ברגע האחרוןשושנושי

ועוד שינוי כזה. ממש קשה.

בעז''ה שתהיה לו נסיעה טובה הביתה ויחזור כמה שיותר מהר. 

היה מקסיםרוני 1234
היינו לבד בבית ונהננו מכל רגע. הילדים ממש שיתפו פעולה (קיבלו מרשמלו על כל שאלה יפה/ תשובה שענו) ולמרות שהיו להם ממש קוצים ונאלצנו לקצר מאד היה מקסים.

אשמח לשמוע מה אתן שותות בארבע כוסות. אני שותה תירוש וכל שנה כמעט מקיאה בכוס הרביעית מרוב גועל. מצד שני אני לא מסוגלת לשתות כוס שלמה של יין (לא בהריון ולא מניקה אבל פחות מתחברת לאלכוהול).

אני שותה מיץ ענבים של קדם, טעים לי ממששושנושי
מתחילת הסדר שותה בכוס שמכילה בדיוק את הכמות שצריך, טיפה לא יותר. 
גם אני וממליצה ממשראשונית

לקחתי את הסוג המופחת סוכר וזה היה מעולה

השנה קנינו מיץ ענבים מזן רוזה, והוא היה עדין וטעיםמתואמת

יותר מהמיץ הכהה (לא זוכרת מה שם הזן).

גם לי קשה לשתות הרבה מיץ ענבים, וביין אין סיכוי שאגע...

אני מערבבתהשם שלי

רוב הכוס מיץ ענבים, מוסיפה גם יין.

ככה לא מרגישים את החריפות של היין, אבל זה קצת מאזן את המתיקות.

אני שותה יין לבן מוגז קלילדיאן ד.

מאוד מאוד מאתגר לי 4 כוסות.

כל שנה הייתי מסיימת את ליל הסדר עם בחילות והקאות.

השילוב של כ"כ הרבה מיץ ענבים ומצות הפך אותי לגמרי.

 

כבר שנה שניה שאני שותה יין לבן מוגז ספציפי שהוא נחשב מתוק אבל בקושי מרגישים

אני מרגישה שהוא כמו סודה בטעמים.

לפעמים מוסיפה טיפונת מיץ ענבים אדום בשביל הצבע.

בקיצור ממש קל לשתות ואני מסיימת את ליל הסדר כמו בן אדם.

איזה יין זה?רוני 1234
ברטנורא מוסקטודיאן ד.

ממש ממליצה לך לנסות.

תנסי פעם בלי קשר לליל הסדר ותראי אם את אוהבת.

אחלה ייןoo

גם אני שתיתי ממנו בסדר

והיה מעולה 

אפשר חלק כוסותרקאני

יין חלק מיץ ענבים

יש יינות קלילים כמו האלה המוגזים

היה ממש נחמדשמ"פ

היינו אצל ההורים שלי ובגדול שלי כבר בגיל שמבין וזה היה ממש חמוד לראות איך אבא שלי מתלהב למספר לו את ההגדה ולשאול שאלות

הבן היה מבסוט, קיבל מתנות, שוקולד צ'יפס על כל דבר שענה ואמא שלי קנתה דברים לשולחן בשביל עשרת המכות והם שיחקו כאילו הם פרעה וכו'

הייתי גמורה ממש אבל היה חמוד לראות והבן ביקש שנעשה שוב שזה לדעתי הכי שווה.

אצל חמי וחמותי זה הרבה דברי תורה ואני מאבדת את זה לגמרי ( במיוחד אם יש ילדים ) 

ב"ה היה טובמתואמת

למרות שהייתי גמורה מעייפות (בהלל קצת התאוששתי).

ולמרות כל מיני תקלים קטנים שנוצרו עם הילדים...

בעלי ניהל את הסדר ביד רמה, הילדים הפציצו בשאלות, הבן הבררן שלנו הצליח לאכול קצת מרור (!), הילדונת שרה ארבע קושיות (בקול תינוקי כזה - הבינה שזה תפקיד של הקטנים בדרך כלל), ילדת כיתה א' קראה יפה מאוד קטע מההגדה וריגשה אותנו, התינוקת הקדימה את נרצה לזמן שולחן עורך והושכבה לישון (גם ככה לא אכלה יותר מדי) והילדונת נשארה ממש עד הסוף ונרדמה ברגע שהשכבתי אותה, שזה היה כיף. הבנים נשארו לומר שיר השירים אחר כך. שניים הלכו אחר כך לישון (כדי להתעורר מאזעקה שעתיים לאחר מכן🥴) ושניים אחרים נשארו ערים כמעט כל הלילה🤭 (והפסידו סעודת בוקר, שלאחד מהם זה לא בא בטוב, אבל בסוף הוא התגבר על זה...)

אני קצת מבואסת שהשנה לא הקראתי להם סיפור מלווה להגדה, בגלל העייפות שלי... אבל היה מספיק תוכן גם ככה.

והעיקר - לא היו אזעקות במהלך הסדר! זה הדבר שהכי הלחיץ אותנו... 

ב"ה היה ממש טובהשקט הזהאחרונה
היינו אצל חמי וחמותי והייתה אווירה טובה, השתתפות של כולם.. הילדים קצת דרשו תשומת לב אז לא הייתי כל הזמן לגמרי בתוך העניינים אבל בסדר..
בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34

עשיתי היום בדיקה בשעות הבוקר מאוחרות לא על השתן הראשון.

עיכוב כיומיים...

יש כאב בטן תחתונה וגב תחתון

הפס יצא אחרי כמה דק ולא נעלם

בבקשה תגידו שזה זה!

מחכה שניםםםםםםם לפס הזה

תמונה נוספתשלווה פנימית 34

אני רואה 2 פסים לגמרירקאני

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

 

בגדול נראה חיובי לגמרי

הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

אז נראה חיובי רקאני

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

תודה אהובה!כיובן שאעשה בדיקת דםשלווה פנימית 34אחרונה
נכון שאני לא משוגעת?אנונימית בהו"ל
יש בבדיקה פס נכון?

אני לא רואהאחת פשוטה
אני רואה משהו ממש ממש עדין. תנסי עוד יום יומייםשושנושי
בשורות טובות 
אני לא רואההריון ולידה
אבל אם הבדיקה ישנה יכול להיות שהפס חלש בגלל זה.

לי היו בבדיקות ישנות פסים חלשים ממש גם שבוע אחרי האיחור, ובדיקה חדשה הראתה שני פסים בוהקים תוך שנייה.. 

הבדיקה חדשה.אנונימית בהו"ל

פשוט בדקתי ממש מוקדם. כמה ימים לפני האיחור.

מעניין. העליתי את התמונה לAI והיא טענה שיש פס חיובי מובהק.

פס חיובי מובהק חחחחשושנושי

אין על הבינה.

אני בכנות רואה משהו נורא עדין,

אני הכי בעולם מסכימה שקשה לחכות. לדעתי ראשון בוקר כבר יהיה יותר ברור. 

ואני גם מתלבטתאנונימית בהו"ל
כמה זה נורא ששתיתי יין מעורבב במיץ ענבים ב4 כוסות? במצטבר יצא כמות לא קטנה.
זה שתתחרטי לא ישנה את התמונה.שושנושי

תשתי הרבה מים, תאכלי טוב ותחשבי חיובי.

בשורות טובות 

עוד אין שיליה בכללמקקה

לא נראה לי שאמור להשפיע בשלב הזה

וטני רואה פס

בשעה טובה

אני גם עשיתי את זה לפני 3 שנים לפני שגיליתי היריוןשיפור
ברוך ה' ילדה בריאה וחכמה
ממש ממש לא נורארקאני

אבל ממש

אל תקדישי לזה מחשבה

בשלב כל כך מוקדם שלא ברור אם יש הריון או אין

זה ממש לא קריטי

התאמצתי ולא רואה כלוםפה משתמש/ת
אני רואהשאלת היריון
אני רואהרקאניאחרונה

משהו מאודד חלשש

אבל כן קיים

ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

את יושבת גם לשחק איתה?מקקה

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

גם לי נשמע הכיוון הזהשיפור

להתחיל לשחק איתה וללכת לרגע ולחזור, ואז בהדרגה ללכת ליותר ויותר זמן.

אולי לנסות שזה יהיה משחק ביחד עם האח ולהשאיר את שניהם ביחד.

בטח שאני יושבת , אבל לא כל הזמן כמובןshiran30005

משחקים של 10 דק-רבע שעה כל פעם כי הם מאבדים סבלנות, אבל איך שאני קמה היא קמה יחד איתי

עם הגדול יותר היא לא משחקת אלה בעיקר מציקה ולוקחת לו דברים אז אי אפשר להשאיר אותם לבד גם בלי השגחה

באמת מורכבמקקהאחרונה
הייתי ממשיכה לנסות כל הזמן, אפילו לדקה שתיים ולהרחיב בהדרגה
כל כך מזדההאוזן הפיל

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

תתחילי בהסברים הם מבינים המון בגיל הזהעל הנס

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מאוד מוכרDevora

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

האמת חשבתי שזה רק אצליאוזן הפיל

והיו לי מצפונים על כל הסטרס במהלך ההריון.

מעניין לבדוק אם זאת באמת תופעה רחבה יותר בשנתון הזה

גם שלי ככהרקאני

בת שנה וחצי

הגבר של חיי השתנה כ"כאנונימית בהו"ל

חלמנו על משפחה גדולה יחסית 5-7 ילדים ככה, אחרי שני ילדים הוא החליט שזה מספיק לו.

התחתנתי עם בייניש שלמד לרבנות, 3 תפילות ביום במניין, רוצה בית תורני, שולחן שבת עם דברי תורה וזמירות...

היום לא הולך לתפילות, גם לא בשבת. לפעמים מתפלל יחיד, לא תמיד, כן מניח תפילין, שומרים שבת אבל אין אווירה של שולחן שבת בקטע הדתי כמו בבתים שגדלנו בהם.

שני הדברים האלו מפריעים לי מאוד, אני אוהבת אותו מאוד מאוד, יש בינינו כימיה ותקשורת מעולה והוא באמת הגבר של חיי, אבל אלו שני נושאים מאוד מהותיים בחיים שלי והפער מפריע, מאוד מאוד מפריע.

לאחרונה אני מבינה/ מרגישה שאני נשארת איתו כי בדמיון שלי הוא ישתנה. זה תקופה... זה המילואים, זה איזה משבר כלשהו, זה כאפה מהחיים שבחוץ... אבל זה מתארך וכאילו פתאום ירד לי האסימון שאולי זה לא ישתנה? ואז מה? אני אוותר על חלקים כ"כ גדולים מהאני שלי בשביל האהבה שלנו?

לא יהיו לי עוד ילדים (אולי וכן יהיו כי יבוא לקראתי באיזשהו שלב וגם זה לא בטוח. אז יהיו 3? גג 4? כשאני רוצה 6+ וגם זה ברווחים גדולים משאני רוצה וזה בוודאי ישפיע על אופי הקשר בין הילדים)

יהיה לי בית "לייטי" מבפנים כשכלפי חוץ אנחנו נראים דוסים? מה עם חינוך הילדים? מה עם הפער בינינו? מה עם זה שזה ויכוחים מהותיים שמשפיעים על צביון הבית והפער רק הולך ומעמיק?

ומצד שני - יש זוגות מוצלחים מעורבים דתיים חילונים, ויש לא מעט משפחות שיש בהם פערים בנושא הילודה. אז מה? בגלל זה תוותרי על אהבת חייך? מי אמר שתמצאי מישהו אחר? ולמה לעשות את זה לילדים הקיימים? הרי יש אהבה, ואהבה גדולה! אני לא באמת חושבת על להפרד. כאילו גירושין לא באמת אופציה. מצד שני מלחיץ אותי שאני נשארת מכוח האנרציה ומוותרת על חלקים כל כך מהותיים באני שלי.

אוף. אני מבולבלת.

עד עכשיו הנחתי שזה תקופה ויעבור, אבל זה כבר תקופה ארוכה מאוד וזה לא עובר.

אני לא יודעת מה אני שואלת או מבקשת פה. זה לא שהייתי רוצה להפרד, אבל גם לא הייתי רוצה להמשיך ככה עם שבר שילך ויעמיק, ואני מרגישה שזה כן כבר נהיה עננה שרובצת על הקשר ושיש נושאים שנהיו "טאבו" וזה מפריע לי מאוד.

אשמח לשמוע מחכמתכן.

מתייגת לךמכחול
את @נגמרו לי השמות האלופה, שתדע לענות לך בהרחבה.

בינתיים אני רק שולחת לך חיבוק, ואומרת שלדעתי האינטואיציה שלך צודקת, ובהחלט לא מפרקים בית שיש בו אהבה בגלל הסיבות האלה.

אני חושבתאיזמרגד1

שכדאי ללכת לטיפול זוגי, שיוצא מתוך נקודת הנחה שהפערים ביניכם קיימים ולא ישתנו. ולנסות להכין לכם איזשהו מתווה שיתאים לכם ולנסות כמה שיותר לגשר בין הפערים, שבסוף תהיה דרך שתתאים לשניכם.

וכדאי גם להפריד בין דברים שזה שלו-כמו תפילות במניין, דברים שהם משותפים- כמו מספר ילדים ודברים שהן בידיים שלך כמו ליצור שולחן שבת דומה יותר למה שאת רוצה...

עונה לך בתור זאתנעמי28

שהשתנתה בתוך קשר דומה.

ובעלי הוא זה שסופג את השינוי וניפוץ החלום.

 

הדבר שעוזר לנו לצלוח את זה, ולא רק לצלוח, להעמיק יותר את הקשר מקודם, הוא - חוסר שפיטה, המון שיחות נפש וכבוד.
 

בסוף, אנשים לא סתם משתנים, לא סתם עוזבים אמונה, שהיא עוגן הרבה יותר משהיא עול.

 

תדברו על זה לעומק, ממה זה מגיע, מחשבות, רעיונות, תפיסות חיים, בלי שיפוטיות, עם סקרנות.

שנינו כבר שנים מטופלים וזה עוזר לנו להבין את עצמנו ואחד את השניה.

אצלנו זה העמיק מאוד את הקשר.

 

ונכון זה לא שינה את הנתונים, בסוף התמונה שלו התנפצה (וגם שלי, באיבוד אמונה יש אובדן ענק).

אבל אנחנו מציירים תמונה חדשה אוהבת ובריאה יותר, עמוקה יותר ויפה יותר.

 

ובתור מישהי שהגשימה ועמדה מול כמה "תמונות" שהגשמתי בחיים, אפשר להרגיש מאוד לא שמחים אל מול התמונה הסופית שמאוד חלמת עליה.

כי האושר והסיפוק הם לא בסיום התמונה הם בדרך שהציור צויר עם כל המחיקות והטעויות.
 

בסוף, כשאני מבינה את עצמי ומתקשרת לו בצורה נכונה איך להבין אותי, הוא מעריך אותי מאוד בדרך שבחרתי למרות שהיא לגמרי שונה ממנו.

 

צריך גם לשבת על הקטע הטכני - דברים שנוגעים בעיקר לו, כמו תפילות, שם תצטרכי לעשות עבודה של שחרור,  ודברים שנוגעים לכולם כמו סעודות שבת ששם הוא יצטרך לתת יותר מעצמו (אפשר לחיות עם החלק הזה בשלום רק כשקיבלת את מה שכתבתי למעלה)


 

 

ואיך הילדים יצאו? פרטים חיצונים אני לא יודעת

אני כן יודעת שהם יצאו בריאים וחזקים בנפש, שרואים שאפשר לחיות ולכבד גם בשוני, עם ביטחון שכל דרך שהם יבחרו אנחנו נמשיך לתמוך ולאהוב ולהיות מאחוריהם בלי שפיטה.

כמה דברים-עוד מעט פסח

קודם כל, לפני הכל, הקושי שלך מאוד מובן. יש כאן אֵבֵל על איזו משפחה שחלמת ורצית וכבר לא תהיה.

קחי לך את הזמן, תחבקי את עצמך על הכאב הזה. לגיטימי והגיוני כל כך!


אחר כך, יש כאן עניין לשמוע אותו.

הוא הרי לא עשה לך דווקא. זה לא משהו מולך, אלא בינו לבין עצמו, ושווה פשוט להקשיב מה עובר עליו ומה גרם לשינוי.

ולנסות לעשות את זה בלי שיקפוץ לך כל הזמן כמה זה לא הוגן וכמה זה פוגע בך (למרות שזה באמת לא הוגן ובאמת פוגע בך!!! פשוט אלו שני דברים שונים).


ובסוף, למצוא את הדרך לחיות יחד.

הקב''ה מוכן למחות את שמו בשביל אהבה של איש ואישה. אז הוא האיש שלך, ולכן נראה שמה שהקב''ה רוצה ממך הזה שתחיו יחד באהבה. גם אם הבית יהיה פחות 'דוסי' במובן הקלאסי. אבל אהבה בין איש לאישה זה הדבר הכי-הכי קדוש. עשרות מונים יותר מזמירות בשולחן שבת.


ספציפית לגבי עניינים פרקטיים, לא צריך לוותר על הכל. יש דברים שיכולים להיות באחריותך (למשל- ללכת לתפילות שבת כשהוא שומר על הילדים. או ללמוד איתם תורה).

כתבת יפהנעמי28אחרונה

אולי יעניין אותך