הייתי רוצה להגיד לה שלא תסמוך על אף אחד בדרך, שלא תקשיב.
שלא תעשה טעויות גדולות ושתחשוב לפני כל דבר.
שלא תפחד. מאף אחד. בעיקר לא מעצמה.
הייתי רוצה להגיד לה תודה עליה. על זה שהיא היתה תמימה, גם אם התמימות הרסה אותה. תודה על העיניים היפות והנקיות, הטהורות, אלה שהסתכלו על כל מה שבדרך והתקלקלו. אלה שעכשיו איפה הם ואיפה תמימות.
הייתי רוצה לבקש סליחה שלא הקשבתי לה עד הסוף. סליחה שלא עשיתי מה שטוב לה. שהתבלבלתי וטעיתי והלכתי וארזתי וחזרתי ובאתי.
סליחה שחיפשתי את הרע. כמו משוגעת חיפשתי אותו. סליחה שנתתי אמון. סליחה ששברתי כל מה שאי פעם האמנת בו. סליחה שלא האמנתי לך כי כמעט השתכנעתי מהעולם שבחוץ. סליחה שחשבתי שאת דפוקה. שאת כישלון. שהאמנתי למי שאמר שאת כישלון.

והיא רוצה להגיד לי ש,אל תפחדי. אל תפחדי מכלום.

התקף חרדה שלום

הייתי רוצה לא להיות פה.
די.

חח רואה אותי עלאק
הוא אומר את זה רק כדי לרצות את עצמו ואת הגאווה שלו
והוא ממש מוחל על הכבוד שלו, ממש.

ונמאס לי מלהיות פה

די,נמאס לי כבר מפה,מעייף

שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות וילדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא