צריך לזכור שאם יש ריחוק מה' זה אני גרמתי אותו. וכל רגע שרק אני רוצה ה' - אבא האהוב והאוהב שלנו מחכה לנו בזרועות פתוחות. מחכה רק לקבל אותי אליו. כל מה שצריך זה להגיד: אבא, חזרתי. אבא אני אוהב/ת אותך, אני רוצה לחזור ולהיות איתך בקרבה. גם אם התרחקתי ממש וירדתי לדיוטה תחתונה אבא היקר שלנו רק יושב ומחכה שנחזור אליו נגיד שחזרנו. למרות כל מה שלכלכנו ופגמנו אנחנו חוזרים לארמון. כי רצוננו זה להיות קרובים אליו. להיות חלק מהיכל השכינה.
וזה לוקח שניה להגיד. סליחה טעיתי ואני חוזר/ת. ותוך שניה אנחנו כבר מחובקים עם ה'.
נכון, היצר הרע רוצה להכניס אותנו ליאוש, הוא יושב לנו על הווריד ואמר "נו עזוב נפלת מספיק, ה' כבר לא יקבל אותך" אבל צריך לדעת שהוא שקרן. הוא רוצה שאני לא יחזור כי זה המשימה שלו. כל מה שהיצר רוצה זה להפיל אותי. הוא לא רוצה בטובתי.ולכן אני חייב להילחם בו ולא לוותר אף רגע.
כשזוכים להרגיש את הקרבה לה' זה נפלא. זה הרגשה מרוממת, הרגשה של שמחה ונחת. פריקה. יש לי על מי לסמוך. על מי לפרוק. אני יודע/ת שהוא מסתכל עלי ורוצה אך ורק בטובתי. כשמסתכלים על יופי הבריאה אפשר לראות את זה בחוש. רואים שכל דבר מושגח, הכל מדויק. גם אם קרה משהו שבעני הוא נראה רע ה' לא עושה סתם דברים. כשלוקחים את מכלול הדברים שמים לב איך ה' מנחה אותנו בכל צעד, בכל דבר.
צריך לחזק את הקשר עם ה' צריך לדבר איתו (גם במילים הכי פשוטות כמו שמדברים עם חבר/ה) ולהשים לב ולראות שפתאום הוא שולח תשובה, פתאום קורה משהו ואני שם לה וואו ה' איתי, זה בדיוק מתחבר למה שהתפללתי עליו בלילה. צריך רק לפקוח עיניים. כמו שכשזוג רוצה לחזק קשר הוא פשוט נפגש ומדבר. מכירים אחד את השני, מדברים,מקשיבים, צוחקים, בוכים ופשוט נמצאים יחד ככה זה גם עם ה'. נכון, ה' הוא לא אדם שצריך ,לחזק את הקשר שלנו" הוא קשור אלינו בכל מקרה ואוהב אותנו איפה שלא ניהיה. אבל כדי שאנחנו נצליח לעשות את זה אז אנחנו חייבים להתפלל לדבר ולנסות להקשיב. מותר גם לבכות, לדבר עם ה' ופשוט לפרוק לו שקשה לי. אני לא יכול/ה יותר ואני חייב/ת עזרה. כבר בגמרא כתבו "אלמלא הקב"ה עוזרו אין הוא יכול לו" לכן צריך להשקיע בזה ולהיות שם.
כדי גם לקחת השראה מהגדולים איך הם דיברו עם ה', איך הם נסמכו עליו, והשליכו את כל יהבם עליו. אני אישית לוקח את דוד המלך. כשמסתכלים על דוד המלך רואים את ההשלכה שלו על ה' את זה שהוא סומך עליו. זה שהוא *יודע* שה' אוהב אותו ומחכה לו. יודע ש ה כ ל זה לטובתו.
לי אישית יש 2 מזמורים שליוו אותי בזמנים הקשים שהייתי בריחוק ורציתי להתקרב. אחד זה פרק כג :"מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר"  רואים שם בפרק הזה את כל זה שדוד סומך על ה' בעניים עצומות. לא משנה מה קורה אני יודע שה' שם, אני יודע שהו מלווה ואני יודע שהוא מסובב הכל. המזמור הזה הוא מזמור תודה על דברים שה' עשה עם דוד. אני חושב שיש שיעשו את זה יותר טוב ממני. מוזמן/ת לפתוח ולהסתכל. רק נקודה אחת מהבעל שם טוב. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי"- אם נסתכל במילים כשמשהו רודף מישו זה בד"כ דבר לא טוב. אז אם טוב אז למה שזה ירדוף? אלא דוד אומר לה'. נכון ה' יש פעמיים שאתה משפיע עלי דברים ואני חושב שהם רעים ואני מנסה לברוח מהם. אבל אם כל זה אני יודע שהם טובים לי לכן אני מבקש שהם ימשיכו לרדוף אותי גם כשאני בורח מהם.
המזמור השני זה פרק נא: "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע" דוד המלך במזמור הזה אומר לה' "הרב כבסני מעווני ומחטאתי תטהרני. כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. לך לבדך חטאתי והרע בעניך עשיתי" נכון חטאתי. אני יודע. וזה יהיה מולי כל החיים אני מבקש שתמחק לי את זה "תחטאני באזוב והטהר תכבסני ושלג אלבין". אני מבקש שתמחק את החטאים האלה ממני לגמרי. לא רוצה אותם. כי כל רצוני זה להיות קרוב אליך לעשות את רצונך. רק לך ה' חטאתי. העולם לא מעניין ונכון שנפלתי ואני רוצה להתקרב. אל תסתכל במה שנפלתי, אלא קרב אותי אלי- "הסתר פניך מחטאי וכל עוונותי מחה. "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקירבי" ותעיין/י בפרק הזה בפירוש שלו תתעמק/י גם בסיפור שסביבו

נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6

נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.

חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.

חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?

בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.