אני נמצאת כיום במצב שלא יודעת איך להתגבר על "החלום ושברו."

אני נשואה עם ילדים חמודים שנולדו מהריונות טבעיים....מההריון האחרון לפני 8 שנים ידעתי שאני רוצה עוד 

ילד אבל לא הצלחנו .

עשיתי 12  טיפוליי ivf שלא הצליחו היו לי הפלות וכל זה לא מנע ממני להמשיך לנסות.

עד כדי מצב שביקשנו ממכון פועה אישור לתרומת ביצית וקיבלנו אישור....בניסיון השני מתרומה הצלחתי

להכנס להריון אבל העובר היה פגוע ביותר ובאישור רבנים עברתי הפסקת הריון בשבוע 22.

עברתי  ועדיין עוברת צער וכאב גדול...

היום אני מבינה שצריכה לוותר ולקבל את המציאות אבל קשה לי מאוד...

כל הזמן מקנאת בגיסות שיש להן הרבה ילדים וכואב לי שאני נלחמתי ולא הצלחתי ...

זה לא בא ממקום של תחרות ..באמת רציתי להיות שוב אמא שיהיה לי עוד ילד להעניק לו ולטפל

בו..וגם שיהיה לילדים עוד אח או אחות..

חשבתי לנסות שוב ....אבל אני כבר בת 47 לא צעירה מפחדת על הבריאות שלי ושמא 

לא יצליח שוב ....

איך מוצאים נחמה ???איך לומדים לשמוח עם מה שיש ולא לקנא ??

כשאני מחליטה לוותר אני מסתובבת עצובה ומתוסכלת ...

וכשחושבת לנסות מפחדת שמא אני אפגע כי כבר לא צעירה...

אשמח לתובנות בלי שיפוטיות

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך

בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי