דתיה, בהשפעתך.

לדעתי אין מה לחשוש מקשרים חברתיים בין חברי הכיתה.

לא צריך להתבודד ולהסתגר ולשמור מרחק ולהרים חומות - ״שמא״, ״פן״...

זה הקו שמוביל מאז ומתמיד את הציונות הדתית לאומית, לעומת ההסתגרות החרדית.
דתיים לאומיים משולבים בכל תחומי החיים במדינת ישראל, בצבא, באקדמיה, בתעשייה, בפוליטיקה, ברפואה, מנהלים בכירים - בנועם הליכות, בשילוב תורה ועבודה, תוך כיבוד אורח החיים של האחרים.

שצריך להתנהג בנחמדות ואדיבות כלפי כולם, וע"י כך גם לקדש שם שמיים. אבל מצד שני לא לשוחח סתם עם בנות ולעשות צחוקים, זה לא עושה טוב לנפש. "כל המרבה שיחה עם האישה וכו" באשתו אמרו קל וחומר מישהי סתם.

אם אתה דוקא התורני מבינהם, תדע שזה משהו שנתפס מאוד חיובי בעיני כולם ומאפשר לאנשים לראות את היופי שבדת. את האנשים שמצליחים לשלב. אני אומר את זה מנסיוני בחיים (לא כסטודנט. למרות שאני סטודנט רק שהתחלתי את הלימודים בקורונה ולא ביקרתי עדיין אפילו פעם אחת באוניברסיטה. אולי בסמסטר הקרוב אני לפחות אגיע למבחן אחד...). אני גם נתפס כתורני מאוד וחברותי ושמח במיוחד ומקבל על זה תגובות מאוד טובות מאנשים מכל המגזרים. אז זה קידוש השם כנראה.

אבל אם זאת, טוב שאתה מודע לכך וזה חשוב שתקפיד להמשיך להיות מודע לכך באופן אקטיבי.
עוד לפני הדיון לאן אפשר להדרדר למיטב ידיעתי יש ממש גדרים הלכתיים שאסור לדבר על כל דבר עם בחורה. גם אסור להסתכל ובטח אם היא לא צנועה.
אני לא יודע בדיוק מה מזה זה שייך לגדרי הלכה ומה שייך להדרכות תורניות. אני גם לא בא להגיד שאסור להישיר מבט כשאתה מדבר עם בחורה. אני רק בא להגיד שהציבור הדתי לא התכוון להתיר את הכל. למשל סעודת שבת מעורבת - אני יודע שיש רבנים שאוסרים (לא יודע אם יש מתירים).
אז צריך להיות בעירנות הלכתית על זה. מותר גם להקדיש לימוד יומי/שבועי בנושא.

ובעניין שזה יכול להגיע למקומות לא טובים - בצבא (הייתי נשוי) היה לי מקרה של עבודות רס"ר. (טאטאנו את הדשא מעלים. אחת החיילות עברה עם יאה כדי שלא יצטרכו אדם אחד להחזיק מטאטא ויאה. אז גם אלי היא הגיעה והתכופפה להחזיק את היאה שאני אגרוף עם המטעטע פנימה. בעיני זה היה לא שייך - אבל זה לא העניין. לא יקרה באוניברסיטה)
תוך כדי עבודה פטפטנו. גם אם הבנים וגם אם הבנות.
הרי אני יכול להשפיע לטובה עליה, לא? אם למשל אני אדבר איתה על היופי להתחתן צעיר, אז אני מקדם אותה, לא?
לפחות ככה הרגיש לי כשהתחילה השיחה והיא התחילה לשאול אותי שאלות אישיות כמו איפה אני גר ושאני נשוי+ ושלמדתי בישיבה...
אבל כנראה שגם נהנתי שבחורה מתעניינת בי... זה נכון שגם נהנתי לדבר על אותם נושאים עם הבנים, אבל איכשהו זה כנראה היה יותר כיף...
אני לא יודע אם כשכתבת שזה קשה לך להוריד הילוך התכוונת לזה שזה כיף או בעיקר שקשה לך להיות פחות בולט, אבל בכל אופן אני ממש מבין אותך ומזדהה. זה נסיון של כל החיים ועבודת חיים.
אני שמח שהיה לי מפקד גבר גבר (ועוד פעם גבר) ששאל אותי באמצע העבודות אם הרס"ר מאפשר לי להיות בלי בנות - אמרתי לו שלא (אבל בעצמי עדיין לא חשבתי שזה בעייתי). שאל אותי אם מפריע לי - פתאום הבנתי שזה מפריע לי, אמרתי לו כן. ביקש מהרס"ר למצוא לי עבודות רק עם בנים. אחרי זמן שאל אותי אם המצב יותר טוב - אמרתי לו כן, אבל הוא הבין על הפנים שלי שעדיין לא מספיק טוב. אמר לרסר. הרס"ר השאיר אותי בצד ללמוד תורה עד שימצא לי פתרון. למחרת אמר לי לא להגחע לעבודות מלכתחילה (החה צריך להיות לי שבוע). מאז ועד השחרור לא קראו לי לעבודות רס"ר. והרס"ר היה קורץ לי כשהיה רואה אותי (לא יודע אם הוא חשב שאני עוקץ).

זה רק סיפור לדוגמה. אנחנו לא תמיד מספיק גיבורים לעצור את הדברים האלה בעצמנו. צריך עזרה מאחרים או פשוט לא להכנס לזה.

יש גם כל מיני עצות מעשיות של להחזיק את הציצית בזמן שמדברים, לשים סטיקר על הקלמר (מי משתמש בקלמר?) "שומר נגיעה" כדי שידעו שלמרות שאתה פתוח גם יהיה ברור שאתה פרוש או לדווח לאישתך או לחבר על כל הדיונים שהיו לך היום עם הבחורה.
רק שאני מזכיר שאלו עצות להמנע מהדרדרות, אבל לא מהגדרים וההדרכות ההלכתיות שאני לא יודע אותם.

ולמען האמת - חייב לדבר עם הרב שלך. זה בדיוק שאלה לרב. למרות שאנחנו לא אוהבים לשאול את הרב על כל דבר.

אשריך שאתה מברר את זה!
אתה תמצא את דרך הישר ותצליח לעלות עליה והשם יברך אותך ויהיה בעזרך!

תודה רבה על התגובה המושקעת

עכשיו שאני נזכר, גם לי היה סייעתא דשמיא בצבא בקטעים דומים. 

בצבא עם החבר'ה החילונים (הגברים) הייתי בקשר מצויין, אני עד היום בקשר עם שנים מהם.

עם הבנות כן שוחחתי כמו בן אדם אבל לא מעבר, דיי חששתי מכל הקטע הזה אז כן הייתי סוג של אאוטסיידר כזה איתן (זה היה לי קשה ממש וגם הרגשתי שאני לא אני.. אבל כנראה שזה היה הדבר הנכון לעשות)

כאן ספציפית בכיתה רוב ככל הכיתה גברים, יש רק 4 בחורות מתוך 30.

ואני לא חושב שום דבר מעבר עם אותה בחורה חילונית וכנראה זו הסיבה שיכול להיות שאני מקל ראש בזה..

צודק, זו באמת שאלה לרב שלי.

רק רציתי לדעת מה דעתכם על הנושא וכיצד אתם נוהגים.

שוב תודה על התגובה המושקעת! שבת שלום

״הרי אני יכול להשפיע לטובה עליה, לא? אם למשל אני אדבר איתה על היופי להתחתן צעיר, אז אני מקדם אותה, לא?״

בגיל מאוד צעיר זה, כנראה, בראש סולם היתרונות?

שמירת שבת, למשל, ההמצאה של היהודים שהונחלה לכל העולם, ומיוחדות השבת מתעצמת בחיים המודרניים שכולם מחוברים כל הזמן לאינטרנט ולרשתות חברתיות ומעדכנים בלי סוף - יממה מלאה של התנתקות, יממה של התכנסות משפחתית פנימית, יממה של רוגע ושלווה, יממה של ארוחות משפחתיות רגועות ונעימות בלי להיות מחוברים לפלאפון...

אם יש לי ילדים וכו' ונורא התרגשה שיש לי ילדים, אז זה פשוט היה נושא השיחה. לא שהתחלתי להטיף לה. רק לצבוע את זה יפה, כי אנשים מפחדים מזה.

זוגיות, משפחה ולימודים אקדמאיים.

לשאלה עבור אנשים שעובדים/לומדים בחברה מעורבת/נפרדת.
זו הרי שאלה שאנחנו פוגשים אותה כל החיים.
אבל לשיקולך.