אולי זה נראה לכן ילדותי או לא יודעת מה, אבל בבקשה אם אתן רוצות להגיב, תגיבו ברגישות..

זה פשוט לא הוגן.

זה לא הוגן שהיום הכל נגיש.

שהאינטרנט ככ פרוץ גם כשהוא מסונן. זה לא הוגן. די אוף.

נמאס לי. נמאס לי ליפול באינטרנט. בסרטים. בכל הדברים הכי מגעילים ולא צנועים (במילים עדינות) שקיימים עלי אדמות. נמאס לי לדעת הכל כולל הכל בזמן שלחברות יש תמימות נפלאה כזאת. ואני יודעת יותר מדיי. נמאס לי להראות כזאת דוסית וצדיקה מבחוץ כשבפנים אני הגועל בהתגלמותו. נמאס לי לחלוטין.

אתן לא יודעות ולא משערות לעצמכן את רמת הכאב העצום שיש בי.

כבר כמה שנים שאני בתוך התהום הדביק והעמוק הזה, לא מצליחה להתנתק מזה לגמרי. ועד שהצלחתי זמן מסויים להפסיק לראות, לנטרל את המחשבות, לא להתקרב לגועל הזה, הגיעה הקורונה המקוללת הזאת יימח שמה וזכרה.

לא נשאר לי כלום מכל התהליך שעברתי. חזרתי לזה ובחתיכת עוצמה.

נכון, אולי לבנים זה עבירה מדאורייתא, והם הרבה יותר סובלים. אבל לבנות זה עבירה מהליבא. אולי גם מהקב"ה. אי אפשר לתאר בכלל את גודל הכאב של נפילות כאלה.

ושורף לי. שורף לי ככ.

ואני רוצה להתחתן בעז"ה, אני רוצה להתחתן טהורה,נקייה. אבל אני מפחדת ממש. אני יודעת שכל מה שראיתי הוא שקר גדול, מנופח ומכוער, אבל מה אני יעשה ששטיפת המוח הצליחה עלי.. אני מפחדת להגיע ליום שבו אני אתחתן, ואז נרצה לקיים יחסים, להתקרב, לגעת,  ואני לא אהיה מסוגלת לעשות את זה. זה מטריף שזה ככה מרתיע אותי.

ואני מפחדת. ולא, אני לא רוצה לפנות לאנשים שמכירים אותי. זה יהיה מזעזע אם אני אשתף אותם.

אבל אני לא יודעת איך אני אמורה להתמודד עם זה.

ואני ככ בוכה שאני חושבת על זה. מה עשיתי שזה העונש שלי? ולמה לעזאזל אחרי אינספור תהליכים שעברתי אני עדיין בתוך זה?

ודי כבר לבכות. די.

אממ טוב, אני אספר את זה כאן כי כבר עמוס לי בלב מדיי.

לפני שנה, היה מישהו שגדול ממני בהרבה שנים שיצא לנו להתכתב איכשהו, ואין לי מושג למה בכלל פתחתי את הלב המרוסק שלי וסיפרתי לו הכל. הוא חרד"ל רציני, רווק. כנראה גם משועמם מאוד. ואני יודעת שעשיתי כאן משהו רע. הוא כמובן רק ניסה לעזור, וגם הצליח הרבה פעמים, אבל... אבל זה קשה לי, כי הוא שולח הודעה כזה פעם בחודש-חודשיים, ואני יודעת שהוא לא רוצה להזיק לי, אבל זה נהיה לי מעיק קצת... הוא רמז לא פעם שהוא רוצה שניפגש, ולפעמים גם אמר את זה בפה מלא... זה מפחיד אותי אז אני מתחמקת... תכלס, אני חייבת לו המון, כי עכשיו, בהסתכלות כללית לאחור, אני מבינה כמה בודדה הייתי שאשכרה סיפרתי את כל קורות חיי לאיזה בחור זר. והוא הכיל מאוד, והקשיב, והבין,  וכיוון אותי לדרך התורה והעלה אותי מהגיהנום הזה. אני לא רוצה חלילה לפגוע בו.

אבל עכשיו אני לא יודעת מה נכון לי.

וקשה לי עם הסגר הארור הזה. כאילו בואו נעשה הכל כדי שאנונימי תסבול את חייה ככל האפשר. כדי שהיא לא תפסיק אף פעם ליפול באינטרנט וכו', כדי שהיא תעבור מלא עברות, ויהיה לה רע ממש כי היא מתדרדרת קשה רוחנית. כדי שפשוט נהרוס לה את החיים.

סליחה על האורך. פרקתי בקצת מילים את הקצת שיושב לי על הלב ועל החיים.

תודה לך אם קראת עד כאן.

מי המנהלות?

יכולה להיגרם בעיה גופנית לנשים?

אני לא מקנאה, אני לא פותחת עין, אבל חשבתי שיהיה לי פחות קשה. התחתנתי מהראשונות, מזמן כבר, תכף שנתיים. ואני רוצה להיות אמא, אני כלכך רוצה כבר. ולאט לאט כל חברה נכנסת להיריון, נהיית אמא, ואני מרגישה לבד בבדידות הזאת, לא מצליחה להכיל יותר.

אני הכי שמחה בשבילן 

ואני הכי עצובה בשבילי

זהו

)אני כותבת סיפור ושואלת בגלל זה, חס ושלום לא קרה לי...)

השאלה היא כזו, בחורה שנכנסת להריון מאונס-מה היא צריכה לעשות? כאילו, הפלה אי אפשר כי אסור ואם היא תלד את הילד-הוא יהיה ממזר, מה ההלכה אומרת על זה?

אהלן, לאחרונה אני מרגישה לא בנוח עם תחתוניות ולא רוצה לשים אותן, מצד שני לא יודעת איך להתמודד עם הריח ועם זה שאני מפחדת שכולם יריחו אותי. אני מתאמנת ומזיעה הרבה וזה יכול לגרום לריח להתעצם ואני חוששת 

בקיצור עצות? 

בנות?

נשים נשואות?

אשמח גם להמלצות למקומות ללמוד את השיטה.

תודה!!