מי אמר משכנתא ולא קיבל?פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ז בשבט תשפ"א 20:19

שוק המשכנתאות, ריבית הפריים, לוח שפיצר, תמהיל, רשם המשכונות... 

 

 

אמא'לה!!! 

 

 

כך מגיבים רבים מהאנשים כשהם מתחילים לחשוב על קניית בית חדש, והם מבינים שבשביל התענוג בן ה-100 מטרים שלהם הם יצטרכו לקבל עזרה קטנה מהבנק.

 

 

ובכן, חברים יקרים, לא עוד! היום נלמד את כל מה שצריך לדעת לפני שלוקחים את ההלוואה הכי גדולה בחיינו, ובסוף הקריאה - כולכם תבינו שלא מדובר במכניקת קוונטים, אלא בכמה מושגים בסיסיים שקל ואפשרי ללמוד ולהכיר.

 

אם יהיו עוד שאלות (בכל זאת יצא קצת ארוך...) - אשמח להשיב על הכל כאן בפורום (אני ממש אעדיף לענות כאן ולא בשיחות אישיות, כדי שכולם יוכלו ללמוד עוד).

 

מוכנים?

 

מעולה, כי עכשיו בדיוק מתחילים

 

הקדמה

 

מהי משכנתא?

 

משכנתא היא הלוואה שהבנק נותן לנו, ובתמורה אנחנו ממשכנים (משעבדים) את הבית הנרכש לטובת הבנק.

 

למה הבנק רוצה לשעבד את הבית שלנו?

כך, במקרה שלא נוכל להחזיר את כספי ההלוואה שקיבלנו, הבנק יוכל למכור את הבית שלנו ולהחזיר לעצמו את הכסף שהוא הלווה. את היתרה מהמכירה הוא יעביר אלינו (לא לדאוג, בפועל זה מצב מאוד מאוד נדיר, והבנקים עושים הכל כדי לא להגיע לכך!)

 

למה זה טוב לנו שהבנק משעבד את הבית שלנו?

בכל פעם שהבנק נותן הלוואה, הוא נוטל על עצמו סיכון שמא ההלוואה לא תוחזר. כדי לפצות את עצמו על הסיכון, הבנק קובע ריבית גבוהה על ההלוואות שהוא נותן. במשכנתא, הסיכון של הבנק לאבד את כספו מאוד מאוד נמוך (הרי במקרה הכי גרוע הוא יכול למכור את הבית), ולכן הבנק מעניק ריביות מאוד מאוד נמוכות להלוואות משכנתא לעומת הלוואות אחרות, ומאפשר פריסה של ההלוואה לתקופה ארוכה ביותר (עד 30 שנים).

 

מה זה אומר שהבית משועבד לבנק?

בגדול, המשמעות היחידה היא שאי אפשר למכור את הבית ללא ביטול השיעבוד. לא צריך לבקש מהבנק רשות לתקוע מסמרים בקירות, הבנק גם לא יתערב בבחירת האריחים לחדר האמבטיה. הבית לא שייך לבנק אלא רק לנו, ואנחנו יכולים לעשות בו כטוב בעינינו (כאמור - מלבד למכור אותו).

מי שרוצה לעבור דירה כשיש לו משכנתא על הבית הישן, צריך פשוט להשתמש בכסף מהמכירה בשביל לסגור את המשכנתא, או לבקש מהבנק להעביר את השיעבוד לבית החדש במקום הבית הישן.

 

מהם התנאים בשביל לקבל משכנתא?

בנק ישראל קבע כמה מגבלות, שנועדו להגן הן על הרוכשים והן על הבנקים מפני מצב שבו הרוכשים לא מצליחים להחזיר את ההלוואה שהם לקחו. בין היתר, נקבע שההלוואה יכולה להיות עד 75% מערך הדירה (בדירה ראשונה), נקבע שההחזר החודשי יכול להיות מקסימום 50% מההכנסות נטו של בני הזוג (בפועל הבנקים לא יאשרו בדרך כלל למעלה מ-40%), ונקבע שההלוואה תהיה עד 30 שנים לכל היותר. המגבלה האחרונה קשורה למסלולי ההלוואה: נקבע שלפחות שליש מההלוואה יהיה במסלול עם ריבית קבועה (ראו בהמשך).

ככל שסכום ההלוואה יהיה נמוך ביחס לשווי הדירה, וההחזר החודשי יהיה נמוך יותר ביחס להכנסות, כך הבנק יוריד את הריבית - כי ההלוואה תהיה פחות מסוכנת מבחינתו. 

 

ועכשיו נדבר תכלס

 

הסיבה שגורמת לאנשים לפחד ממשכנתא הרבה יותר ממה שהם מפחדים לקחת הלוואה מחברת האשראי, היא ריבוי האפשרויות והמסלולים.

 

להבדיל מהלוואה שלוקחים דרך הבנק או חברת האשראי, שבדרך כלל תהיה עם מסלול אחד בלבד, את המשכנתא אפשר לחלק למסלולים רבים ומגוונים - במטרה להתאים אותה לאופי השונה של כל משפחה. בעגה המקצועית מכנים זאת "תמהיל" (אפשר להסתכל על זה כמו על מתכון של עוגה: אפשר להכין עוגה עם מתכון א' שכולל בתוכו 3 ביצים ו-2 כוסות קמח, או עם מתכון ב' שכולל 2 ביצים ו-3 כוסות קמח. כך במשכנתא אפשר להגיע לאותו הסכום בעזרת מסלולים כאלה ובעזרת מסלולים אחרים). יש משפחות שיתאים להן תמהיל מסוים, ויש משפחות שיתאים להן תמהיל אחר.

לפני שעושים משא ומתן מול הבנקים השונים, כדאי כבר לדעת בדיוק איזה תמהיל רוצים לקחת, כי רק כך אפשר להשוות תפוחים לתפוחים. 

 

מסלולי משכנתא

 

הגענו לשלב שבו אפשר לדבר על המסלולים השונים של המשכנתא. אכתוב כאן את המסלולים העיקריים, ואת היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. מוכנים? יאללה, בואו נצלול.

 

*קבועה לא צמודה (קלצ)

במסלול הזה, אתם יודעים מהיום הראשון בדיוק כמה תשלמו בכל חודש, עד לסיום ההלוואה. הסכום לא ישתנה בשום מצב, לא לטובה ולא לרעה. 

 

יתרונות: אין הפתעות. יודעים מהיום הראשון כמה נשלם בכל חודש.

 

חסרונות: זה המסלול הכי יקר שיש, כלומר הריבית במסלול הזה תהיה הכי גבוהה. בנוסף, ככל שהמסלול הזה יילקח לתקופה ארוכה יותר - הריבית תהיה גבוהה יותר כבר מהיום הראשון. למשל, זוג שייקח מסלול קלצ לתקופה של 10 שנים, ישלם מהיום הראשון ועד האחרון ריבית של 3%. זוג שייקח את אותו המסלול לתקופה של 20 שנים, ישלם מהיום הראשון ועד האחרון 4.5% ריבית. זה פער מטורף שיכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים (ואף יותר).

אם תרצו לפרוע את המסלול הזה לפני הזמן (למשל בעקבות ירושה שקיבלתם), תצטרכו בחלק מהמקרים לשלם לבנק עמלה גבוהה ("עמלת היוון"), שיכולה להגיע לאלפי שקלים (ואף יותר מכך).

 

*קבועה צמודה

במסלול הזה הריבית של ההלוואה לא משתנה בשום שלב, אבל סכום ההלוואה צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד שמתפרסם בכל 15 לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). אם המדד עולה, ההחזרים החודשיים עולים. אם המדד יורד, ההחזרים החודשיים יורדים. 

 

יתרונות: במסלול הזה, הריבית תהיה נמוכה יותר מאשר במסלול הקלצ, ויש שנים שבהן המדד רק יורד - כך שמרוויחים פעמיים (גם מקבלים ריבית נמוכה יותר, וגם ירידת המדד מקטינה את ההחזרים).

 

חסרונות: המדד יכול כמובן גם לעלות, ואז נצטרך לשלם לבנק יותר כסף. בנוסף, כל החסרונות של קלצ קיימים גם כאן (ריבית גבוהה יותר מהיום הראשון ככל שההלוואה לתקופה ארוכה יותר, עמלה גבוהה אם מחזירים לפני הזמן.

 

*פריים

במסלול הזה סכום ההלוואה קבוע וידוע מראש, אולם הריבית משתנה בהתאם לשינוי של ריבית הפריים. כדי לא להכביד, אכתוב רק שריבית הפריים משתנה כאשר בנק ישראל מחליט לשנות את הריבית במשק. 

 

יתרונות: נכון להיום, ובעצם לכל העשור האחרון, זה המסלול עם הריבית הנמוכה ביותר. הריבית במסלול הזה כ"כ נמוכה, שכמעט כל לוקחי המשכנתאות לוקחים את המסלול הזה. בנוסף, אפשר להחזיר את ההלוואה מתי שרוצים ללא עמלה או קנס.

 

חסרונות: המסלול הזה כל כך אטרקטיבי, עד שבנק ישראל החליט לפני כ-8 שנים להגביל אותו לשליש בלבד מסך המשכנתא. החשש שלהם היה שכולם יסתערו על המסלול הזה בלבד, ואז כאשר ריבית הפריים תעלה - משפחות רבות לא יצליחו להחזיר את המשכנתא.  ממש לפני מספר ימים נכנסה לתוקף הוראה חדשה, לפיה מותר לקחת 2/3 מההלוואה במסלול הזה.

כמו כן, צריך לקחת בחשבון שהריבית יכולה לעלות בהמשך. אציין שבעשור האחרון הריבית של המסלול הזה הייתה תמיד מאוד מאוד נמוכה, ומי שלא לקח את המסלול הזה פשוט הפסיד. מה יהיה בעשור הבא? אין לדעת.

 

*הלוואה צמודה משתנה כל 5 שנים

במסלול הזה זכום ההלוואה יכול להשתנות לפי מדד המחירים לצרכן, והריבית משתנה אחת לחמש שנים.

 

יתרונות: אם לוקחים את ההלוואה לתקופה ארוכה, הריבית תהיה טובה יותר מאשר במסלול קבוע לא צמוד (אולם זה יכול להשתנות בכל 5 שנים).

במועד שינוי הריבית (אחת ל-5 שנים) אפשר לפרוע את ההלוואה ללא קנסות או עמלות. אם מישהו יודע למשל שבעוד 5 שנים ישתחרר לו סכום כסף גדול, אז זה בהחלט מסלול שכדאי לשקול אותו. 

 

חסרונות: הריבית יכולה להשתנות לרעה בכל 5 שנים, ההלוואה עצמה צמודה למדד ולכן גם כן יכולה לעלות (אך גם לרדת), הריבית במסלול הזה לא מאוד זולה.

 

*זכאות משרד השיכון

בהתאם לקריטריונים שונים, אפשר לעיתים לקחת חלק מההלוואה במסלול מסובסד על ידי משרד השיכון (ההלוואה נלקחת מהבנק, לא מהממשלה. הממשלה רק מסבסדת את הריבית). כאן זה כבר ממש אינדבידואלי, אז עדיף לשאול בבנק עצמו.

 

 

איך אני לקחתי משכנא?

 

דבר ראשון, אני אוהב יציבות. לכן בחרתי לעצמי תמהיל עם 2/3 קלצ, ועוד 1/3 פריים (זה היה המקסימום שיכולתי בגלל בנק ישראל).

כדי להחליט לכמה שנים לקחת כל מסלול, נעזרתי במחשבון הנפלא הזה, שמאפשר להכניס סוגים שונים של תמהילים ולהשוות ביניהם. את מסלול הקלצ לקחתי לתקופה הקצרה ביותר שיכולתי מבלי להכביד על עצמי עם ההחזר החודשי, ואת מסלול הפריים מרחתי לתקופה ארוכה יותר. למה? את זה אתם כבר יודעים במסלול הקלצ הריבית גבוהה יותר ככל שהוא נלקח לתקופה ארוכה יותר.

 

באתר של בנק ישראל, מתפרסם בכל חודש קובץ אקסל עם ממוצע הריביות על המשכנתא מהחודשים הקודמים, מכל הבנקים בישראל, מחולק לפי תקופות. 

אז דבר ראשון כשאני מתחיל משא ומתן עם הבנק הראשון, אני אומר לבנקאי "הממוצע של הלוואה כמו שאני לוקח, לפי בנק ישראל, הוא 2.5%. מכאן אני מתחיל את המו"מ, אם אתה יכול להציע לי רק ריבית גבוהה יותר - חבל על הטרחה של שנינו".

אציין שאם המשכורת נמוכה, לוקחים משכנתא בסך 75% מערך הדירה (או קרוב לכך) או שאין מקום עבודה יציב וכו' - אז הבנק לא ימהר לתת לנו משכנתא, ובטח שלא בתנאים הכי טובים שיש. לכן במקרים אלה לא בהכרח יתאפשר לקבל ריבית נמוכה מהממוצע, אבל מה רע בלנסות?

 

אחרי שאני קיבלתי הצעה מהבנק הראשון, פניתי עם ההצעה הזאת לבנק השני, ועם ההצעה שלהם הלכתי לבנק השלישי ולרביעי. מכאן חזרתי לבנק הראשון עם ההצעה הטובה ביותר, ואז חזרתי לשני, וכך עד שכולם פרשו מהמרוץ. למעשה, עשיתי מכרז בין הבנקים, כי אין סיבה שאשלם שקל אחד מיותר. מי שהכי רוצה אותי - שיתאמץ ויוריד עוד קצת את הריבית.

 

את כל המו"מ הזה עשיתי בעזרת המייל בלבד, אולי פעם-פעמיים גם הייתה שיחת טלפון. זה לקח לי ממש מעט זמן, במצטבר אולי שעה של כתיבת מיילים, לא יותר. זה עוד היה בתקופה של לפני הקורונה, והיכולת לקיים מו"מ בלי להגיע לסניף הייתה חדשה ולא מאוד מקובלת. היום אני בטוח שהתהליך הזה הרבה יותר מקובל.

 

בהחלט, שכוייח, כל טוב!

רק 2 תיקונים טכנייםנחשון מהרחברון
במשתנה כתבת את החסרונות של פריים ובפריים כתבת שגם כשהריבית עולה וגם כשהיא יורדת ההחזר יורד. טעות הקלדה אבל כדאי לתקן.

כתבת יפה וסיכמת יפה.

כן כדאי להוסיף שיש משתני סיכון. יש לווים שלא יצליחו לקבל. את הממוצע ומטה (שכר נמוך ללא וותק החרזר יחסית גדול וכו') ברור שכדאי לנסות אבל בשלב מסוים ניתן להבין מה המצב שלך כדי להיות ריאלי

אגב לי לא אישרו בכלל משכנתא ללא ערב תומך (שההורים שלי משלמים ואני מחזיר להם) קנינו דירה פחות משנה אחרי החתונה אני אברך אשתי סטודנטית אפס וותק - בנתונים כאלו אתה לא יכול לקבל ריבית זולה.

כדאי לדעתי להתייחס גם לגרייס ובלון ופרוצדורה של התהליך. (טופסולוגיה) ועלויות שלו (שמאי פתיחת תיק עמלות לרשם המשכונות יפויי כוח נוטריונים וכו')
תודה רבה! תיקנתיפשוט אני..

והנה תיקון לתיקון:

 

ובפריים כתבת שגם כשהריבית עולה וגם כשהיא יורדת ההחזר יורד. - הטעות הזאת הייתה במסלול קבועה צמודה, לא בפריים  

 

בנוגע לפרוצדורה ובלון וכו' - יצא לי ממש עמוס, אני מפחד להעמיס עוד... בכל מקרה, הטופסולוגיה זהה (או כמעט זהה) בכל הבנקים, והבנקאי עצמו כבר מדריך בכל שלב מה צריך לעשות. לא צריך לזה ידע מוקדם, ולא לשכור מישהו בתשלום בשביל עזרה.

נכוןנחשון מהרחברון
לגבי החלק השני. יש טופסולוגיה שלוקחת הרבה זמן ונסיעות שכן לפעמים משתלם לשלם למישהו שיעשה את זה (כשאני לקחתי משכנתא הציעו לי תמורת 1500 שח לעשות את זה. סירבתי. הזה היה טעות. הזה שרף לי ימים על ימים {משכנתא על בית שרשום במנהל} והיה עדיף לשלם ולהיות בשקט)
התכוונתי שלא צריך מישהו בתשלום בשביל הידעפשוט אני..
כתבת ממש יפהדוד100
ובכל זאת נראה לי שיועץ משכנתאות טוב יכול להועיל מאוד לרוב הלקוחות.
אגב, בדיוק לקחתי משכנתא לאחרונה ואני חושב שהיועץ שלי עשה עבודה יוצאת דופן.
אם מישהו מעוניין בפרטים שיפנה באישי
לא מאשרים משכנתא לאברכים?מותק 27
מאשרים, אם ההחזר החודשי לא גבוה מדי ביחס להכנסהפשוט אני..
ולאברכים, נעבעך, אין הרבה הכנסה...
איך הולך החישוב? מבחינת ההכנסהמותק 27
בדרך כלל נותנים עד 30-40 אחוז מההכנסה נטו של שני בני הזוגפשוט אני..
אם כבר יש לכם הלוואות, אז מחשבים את ההכנסות פחות ההחזר החודשי של ההלוואות הקיימות.
תודה רבה!!מלח ופלפל
ממש כתבת יפה ומסודר!
איך אני שומר את השרשור הזה אצלי???מלח ופלפל
שולח לעצמך במייל 🌷פשוט אני..
זה אחד הדברים הכי מרגשים שכתבו לי כאן
תשמעמלח ופלפל
השקעת מאוד, וזה מאוד מסודר ומובן. לא הבנתי כלום בנושא קודם לכן.
מה שמגיע מגיע
תודה רבה רבה! כיף לקרואפשוט אני..


אני בד''כ ישר שולחת לבעלי קישוראברכית בשמחה
של השרשורים שלך. כשנגיע לזה- יהיה בשלוף.
בהחלט מועיל ותודה רבה!
איזה מרגש, באמת! ממש שמח להועילפשוט אני..


מתבקש- בן כמה אתה ? ? ?ה' אלוקינו


נולדתי בין מלחמת המפרץ לרצח רבין 😄פשוט אני..
אבל אני לא זוכר כלום מליל הרצח, הייתי קטן מדי...

הזיכרון הפוליטי הראשון שלי הוא מההורים המאוכזבים שלי אחרי הניצחון של ברק.
אין מצב אתה פחות מ30????????ה' אלוקינו


אחד המעליביםפשוט אני..
חחחחחחחח למה ? ההפך -מחמאה!ה' אלוקינו


אם כך אז תודה🌷😺פשוט אני..
כמו שכבר כתבתי, בישיבה התיכונית הייתי מפספס את ההסעה בבוקר כי רציתי לקרוא את גלובס של הלילה האחרון... זה לא מעיד על גיל!

אל תעלב, אני בן 25 ולא מאמינים לינחשון מהרחברון


וואוו תודה!מותק 27
כתוב מסודר ומפורט
תודה רבה
עשית לנו סדר
ברור ולעניין, תודהrivki
למרות שבשבילנו כרגע כבר לא רלוונטי..

אני בטוחה שיש לך גם מה להגיד על ביטוח בריאות פרטי - אשמח לשרשור בנושא לתועלת כולם
וואי איזה אתגר, בעז"ה עוד היום!פשוט אני..

עד שבסוף יחסמו אותי על כל השרשורים האלה פטיש

סיכום נחמד.גילוינאות-למדתי יעוץ משכנתא ואני עוסק בזה לעיתיםאניוהוא
כמה הערות-
יועץ משכנתא אמור לקחת בחשבון עוד כמה משתנים שלא כתבת, שקשורים לתיכנון העתידי.
ויש עוד כמה טריקים נחמדים...

אבל כדי להכנס לנושא זה אחלה.
אכן, מדובר בסיכום ולא בתורה כולהפשוט אני..
למשל ''לוח שפיצר'' ירד במיקוד 😁
לא רק זה, אבל בהחלט התחלה טובהאניוהוא
מה לגבי מסלול פיתוי?יהלומ
לא שייך בעיניי למדריך למתחילים...פשוט אני..אחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

לילדים טוב הורים שסומכים אחדים השניתוהה לעצמי
ולא מנסים לחנך אחד את השני על חשבונם. לא נשמע שהוא אבא אלים או מזניח, אלאשזו התנהגות תקינה גם אם פחות מצוקת ממה שאת אוהבת. נשמע שזה הזמן לשחרר קצת ולדעת שה' שלח לילדים האלו את האבא הזה, כנראה שזה מה שנכון להם בחיים ויש להם הרבה מה לקבל ממנו.


גילוי נאות, אצלנו קם כשאני עם הילדים לגמרי יכול להיות בלגן כמו שתיארת בהתחלה ועדיין הכל בסדר.

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרוםאחרונה
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטהאחרונה
נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..אחרונה

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

אולי יעניין אותך