איזה ספרים אני צריך?המוסד
שלום אשמח לעזרה

כחלק מתהליך ההתחזקות שלי אני רוצה שיהיה לי ספרים של הלכה וכדומה אבל לא רק. עקרונית אני שנים בתשובה אבל בכל זאת רוצה להיות למדן ולנצל את הזמן הפנוי שלי ללימוד.

אז איזה ספרים מרכזיים צריכים להיות לי? יש לי שתי גמרות אבל מחפש עוד ספרים שהם מרכזיים ביהדות וחשוב ללמוד מהם.
דבר ראשון, אשריך!someone
השאלה היא- מה המטרה שלך בלימוד? (מלבד המטרה החשובה של עצם הלימוד תורה )

אם אתה רוצה להקיף הרבה הלכות כדי לדעת מה לעשות במציאות היומיומית- הייתי ממליץ על ספרי רבני דורינו, תלוי הרב שאתה הולך לפיו/מוצא עדתי. למשל- ילקוט יוסף אם אתה ספרדי, ופניני הלכה/פסקי תשובות אם אתה אשכנזי.

אם אתה רוצה יותר להעמיק בשורשי ההלכות- טור ושו"ע עם מפרשים (בתור התחלה אפשר טור, בית יוסף, שו"ע, ט"ז ומג"א. )

בלימודי אמונה זה מאוד תלוי למה אתה מתחבר ומה הסגנון שלך, אבל על מסילת ישרים יש קונצנזוס שהוא יסודי.

וכמובןsomeone
גם תנ"ך זה יסודי מאוד.

אז חומש ונ"ך מקראות גדולות.

לגבי החומש- המלצה שלי, כל שנה ללמוד פרשת השבוע עם פרשן אחר. (אם יש זמן, אז רש"י+ פרשן אחר. אני ממליץ להתחיל עם הרמב"ן. בכל מקרה הכל תלוי גם בכמה זמן יש לך )
קודם כל תודה רבה!המוסד
עשית לי סדר בדברים ויש לי המון זמן לכן אני רוצה לנצל אותו. אני ספרדי. המטרה היא גם וגם, כלומר גם לימוד למעשה וגם משתוקק לידע. הייתי גם שמח להמלצות לספרים של ידע כללי על התורה, על מהלך הדורות ומושגים. גם ספרים שמיועדים ללימוד ספציפי למשל ברכות ראשונות ואחרונות.

את ילקוט יוסף אני מכיר יצא לי ללמוד ממנו בעבר.
הייתי שמח גם לדעת מה הכוונה בשורשי הלכות. המטרה היותר גדולה שלי תוך כדי לימוד למעשה, היא להקיף הלכות כלומר ידע מעמיק של למה זו בעצם ההלכה ולמה נפסק כך וכך.
להמליץ לאשכנזי על פסקי תשובותנחשון מהרחברון
שזה אוסף חומרות ענק מכל הבא ליד שאין אפילו פוסק אחד שמסכים עם כל מה שכתוב שם זה לדעתי מגוחך. בטח כשהוא ביקש ספרי יסוד כשהוא בתחילת הדרך
ייתכןsomeone
אני דיברתי מהצד שבסך הכל הספר מסודר, ופרקטי, לא חשבתי על הקטע הזה.

פשוט חוץ משני אלו לא זכרתי עוד שמות של ספרים אשכנזיים בני זמנינו שמקיפים את כל או"ח בצורה מסודרת.
אני יודע שיש שמירת שבת כהלכתה ועוד כאלה, אבל הם על נושא מסוים, ולא כל או"ח
איך הפסקי תשובות יכול להחמיר?!אריה. א

הוא אפילו לא פוסק הוא מלקט

כתבתי מפורש אוסף חומרותנחשון מהרחברון

לא כתבתי מחמיר

אבל הוא מביאאריה. א

את כל הדעות גם את המקילים

רוב מוחלט זה חומרותנחשון מהרחברון

אבל שוב הבעיה היא שזה לא ספר הלכה אלא איסוף תשובות

בכל מקרה, זה לא ספר לימוד לעצמוק"ש
אפשר להיעזר בו ללימוד מסודר של שו"ע-עם משנ"ב. אין טעם ללמוד אותו בעצמו.
לדעתי פניני הלכה לא רק לאשכנזים, הוא מביא את כל העדותנ.ד.ב

וגם את הטעמים של ההלכות ואת המקורות

ממליץ לך מאוד להשיג חברותא אם אתה יכולנוגע, לא נוגע
כזה שבראש שלך (חרדי, דתל).

הוא יעזור לך ללמוד איך ללמוד. יתן לך הדרכות (אם אני מבין נכון חסר לך רקע ישיבתי). תוכל לשאול אותו שאלות.
תודההמוסד
זו עצה נכונה וגם פשוט לי שכך עדיף.
הקורונה משבשת המון דברים בתחום הזה. (גם ככה מהחברים הקרובים ומהסביבה אין מישהו כזה. אז בינתיים מנסה ללמוד ולנצל את הזמן עד שיתאפשר בע״ה)
תנסה לראות שיעורים באיטרנטיתקאי


אני אוהב לשמוע את הרב אבינרהמוסד
פעם הייתי שומע בעיקר רבנים חרדים אבל הפסקתי תקופה, עכשיו חזרתי קצת לראות שיעורים של רבנים בסגנון הרב אבינר
אז תחפש דרך ערוץ מאירק"ש
אתה יכול למצוא שלל רבנים ושיעורים בנושאים שונים.
תודה אחפש עכשיו 👍המוסד
קודם כל, בהצלחה גדולהנוגע, לא נוגע
אני לא יודע מה בהרמה שלך, אבל ממליץ בכללי ככה:

פרשת שבוע- כל יום את המברך שלו עם רש"י. גם רמב"ן אם יש לך זמן.
לשמוע גם שיעורים על הפרשה. ממליץ על סדרת נפש הפרשה של הרב אייל ורד (יש ביוטיוב).

נ"ך- כל יום פרק, לפי הסדר. לקרוא את הפרק קודם. ואז לקרוא אותו שוב עם רש"י ועם מצודת דוד.

משנה- כל יום פרק משנה עם קהתי.

גמרא- אם אין לך בסיס טוב- ללמוד עם שוטנשטיין (בלי ההערות למטה, אאכ הן תורמות להבנת הפשט).

ספרי יסוד על השתלשלות התורה, סדר הדורות וכו- הקדמות הרמב"ם למשנה. סדרת שיעורים מבוא לתורה שבע"פ של הרב אורי שרקי.

מוסר- לקרוא כל יום קטע באחד מספרי היסוד- מסילת ישרים, ארחות צדיקים לדוגמא.

אמונה- לקרוא ספרי יסוד- הקדמות הרמבם למשנה (ההקדמה לפרק חלק), כוזרי.
לשמוע שיעורים. ממליץ על רבנים ממכון מאיר (ערוץ מאיר ביוטיוב). יש את בנין אמונה של הרב ערן טמיר היא סדרה טובה. כדאי לנסות גם את יסודות האמונה של הרב לונדין.

הלכה- הלכה למעשה- ילקוט יוסף אבל גם לשמוע שיעורים באינטרנט (פה אין לי המלצה).
בסיס ההלכה- גם לא מכיר לצערי שיעורים. אבל בטוח שיש שיעורים או אתרים באינטרנט שעוזרים.

בהצלחה!
הכי חשוב בנחת..
יש הרבה מה ללמוד, אבל בשמחה ובלי לחץ.
העיקר שכל הזמן לומדים עוד ומתקדמים.
ואו תודה רבה על הפירוט !המוסד
היה לי גם חשוב מאוד לדעת לאיזה כיוון כדאי ללכת על החלוקה של כמה ללמוד בכל יום וביארת לי את זה.

מסילת ישרים יש לי, אורחות צדיקים לא שמעתי עליו.
לרכוש מקראות גדולות עם כל המפרשים זה משהו שאין לי. עדיף עם כמה שיותר מפרשים נכון?

ילקוט יוסף למדתי בעבר אבל זה היה בבית כנסת שלי, ארכוש גם אותו. ומה עם היד החזקה לרמב״ם? הבנתי שזה ספר מקיף ובסיסי.
הקדמות הרמב״ם למשנה זה דבר אחר?

גמרא יש לי שתי מסכתות עוז והדר שוטינשטיין.
עונה לך באישי. מסורבל פה..נוגע, לא נוגע
גמרות משניות הלכות תנ"ךדנוןאחרונה

זה ספרים מרכזיים......

מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

יפה!קעלעברימבאראחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
כן.הסטוריאחרונה
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר בראאחרונה
מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
מעדיפה בקובץ שניתן להוריד 
....צאצא

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

לא מכיר את ליקוטי מוהרן. איזו תורה זו? תודה.צע
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"באשר בראאחרונה
מכוון שאנו מברכים….סיעתא דשמייא1
…. ברכות התורה כל בוקר מדוע אנו צריכים לברך שוב כשאנחנו עולים לתורה בשבתות , ימי שני, ימי חמישי וכדומה?
לזכרוני הראשון מדאוריתאקעלעברימבאר
ובעליה לתורה מדרבנן
הכל מדרבנן…סיעתא דשמייא1

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

נוסח הברכה תוקן בידי חכמים. אבל החיוב לברךקעלעברימבאר

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

יש סידורים בהם קוראים ציתותים…סיעתא דשמייא1
…. מהתורה לפני ברכות התורה בבוקר. התנאי הוא שלפני הציתות יהיו המילים "שנאמר" "כאמור" .
יש על זה שאגת אריה נפלאחתול זמני

קראתי השתכנעתי

הלכתי לקרואטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 22:42

נחמד מאוד

 

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

שאלה מעניינתטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ' בתמוז תשפ"ו 16:32

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

ולא היו אחרים שטענו על "ספק ברכות להקל"?…סיעתא דשמייא1

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

יש לראשונים כמה הוכחות יפות (שכך נתקן)טיפות של אור

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

 

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

כנראה שכל הברכות שמברכים…סיעתא דשמייא1

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

האבלות של בין המיצרים - על הצרות או שמא על החטאים?פינג פונג

זוכר אני כמה פעמים בתשעה באב, שהיה לי נורא קשה להזדהות עם עניין האבלות, וברור לי שזה לא רק אני. הרי יש לנו כיום מדינה חזקה ומשגשגת, ברוך ה'. ותיאורי הזוועות של מגילת איכה והקינות הם עניין של העבר, וקשה להתחבר לכך שהאבלות רלוונטית ואקטואלית. אז נכון, בית מקדשנו טרם נבנה, וחסרות המלכות והנבואה, הסנהדרין והטהרה - אך כל העת מרגיש שמתקדמים קמעא קמעא במסלול הגאולה.


ואז נפל לי האסימון - האבלות שלנו הוא על החטאים -


כמתואר בעזרא:

"וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹקים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃"


בעצם עיקר הצער והאבלות כיום, (ואולי גם בעבר) - הוא לא על צרות הכלל, שמרגיש שהם בעיקר נחלת העבר, (מבלי לשכוח לרגע את אסונות המלחמה, ופיגועים, אך זה לא אותו דבר) אלא על עוונות בית ישראל - על חילולי השבת, הפריצות האיומה, על מליוני ילדים יהודים שמתחנכים לחיים שלא על פי התורה, על אי שמירת טהרת המשפחה, על ההתבוללת הנוראית - (ממש כמו שעזרא התאבל).


ואולי צריך להתאבל עוד יותר דווקא על עוונותם של מי שהתחנכו לשמירת מצוות, דתיים ודתל"שים, עבירות שפחות שייך לגביהם לימוד הזכות הגדול של 'תינוקות שנשבו'.


מאז שעלתה בי תובנה זו - אני מצליח מאד להתחבר לאבלות ולעבודת ה' של בין המיצרים. אני מבין שזה רלוונטי מאד - גם כיום בדור תחיית אומתנו.


אשמח לשמוע אם מישהו מסכים/ חולק עלי - בעיניי זו אמת פשוטה וברורה.


שנזכה להימנות על "הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כׇּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת".



*

נספח - דרשה שלי לרגל יז בתמוז וחטא העגל


עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃


עַל־זֶה - כמו שנאמר -  "אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃"


עַל־אֵ֖לֶּה - כמו שנאמר - וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃"


"עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם"


צום מועיל ורצוי לה'


מקור מספר נפש החיים עליו מתבססת טענתיפינג פונג

נפש החיים שער ב פרק יב


"והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים רחמנא לצלן. אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון רחמנא לצלן. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו. כמו שכתוב (משלי, כג) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי. אמנם אביו לבו מתמרמר מאד על זה וכאשר הרופאים קשרו הנשברים והניחו רטי' ותחבושת מסמנים חריפים. והבן מר צורח על הכאב שלו מהסמנים החריפים האוכלים בשרו.

ועם כי אביו מצטער לצעקתו ורבות אנחותיו עתה. אין ערך כלל הצער של עתה נגד הצער והיגון הראשון שהיה לאביו בעת שנפל ושיבר עצמותיו אשר כמעט נתיאש מחייו אז.


כן ממש על זה האופן. הוא ענין העון רחמנא לצלן. שבעת שהאדם עושהו הוא גורם למעלה צער גדול ועצום לאין ערך. והאדם עצמו אינו מרגיש אז בזה כלל. ולא ידע כי בנפשו הוא. כי הוא נחשב אז כמת חס ושלום כמאמרם ז"ל (בר"פ מי שמתו) רשעים בחייהם קרויים מתים. ויש עוונות שעל ידיהם נפשו נכרתה חס ושלום לגמרי מהתקשרות חבל הקדושה. אבל הוא יתברך שמו אב הרחמן. כביכול בצרתו לו צער. ומרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו שולח לו יסורין אשר המה רטיה ותחבושת למרק עונו ואז האדם מרגיש כאב יסוריו ומצטער. ובזה מתעורר גם כן צער למעלה כנ"ל. אמנם אין ערוך כלל זה הצער נגד הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון חס ושלום. ולכן כשכל תכלית האדם לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו. הוא רק על הצער של מעלה המשתתף עמו בצערו. ושב ומתחרט באמת על עונו שגרם על ידו הצער של מעלה. אז היסורין מסתלקין מעליו ולא עוד אלא שמודדין לו כמדתו וכופלין לו פרנסתו. נגד הב' מיני צער שגרם למעלה ועתה מתחרט על שניהם. זדונות מתהפכין לו לזכיות:"

יפה מאוד. הדברים מפורשים ברמב"ם הלכות תעניתהסטורי

תחילת פרק ה':
 

יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אבותם וגו': 

 

ובמשנ"ב (או"ח ס' תקמ"ט, ס"ק א') אחרי שמצטט דברי הרמב"ם - מוסיף:

 

...ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר.

 ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה:

 

מכיר את הרמב"ם, אך זו לא ראייה גמורה למה שכתבתיפינג פונג
אני טענתי שמעבר לאחת המטרות הברורות של תקופה זו - לעורר כל יחיד לתשובה - כמפורש ברמב"ם - האבלות עצמה היא אבלות על חטאי הציבור. על המצב הרוחני הירוד של עם ישראל.
זו דעתךמי האיש? הח"ח!

יש דעות אחרות ובוודאי סותרות באופן גמור

לא הבנתי בדיוק למה אתה מתכווןפינג פונגאחרונה
תרצה להרחיב?

אולי יעניין אותך