למה תמיד האישה מכשפה בבדיחות,והגבר מסכן?

ועכשיו ברצינות.

גבר למה הוא זקוק במערכת יחסים? רוב הדברים הם צרכים פיזיים שקל להבין.

אשה מה צריכה מבעלה? צרכים נפשיים ולרוב היא רוצה שהוא ינחש אותם לבד. הגבר לא מבין בשפה הזאת אזמה קורה? האשה משגעת אותו כל היום סתם.

כשהאשה לא נותנת לגבר את התנאים והדברים שהוא רוצה הואמצליח להבין מה הבעיה ולמה היא לא נתנה א,ב,ג,

כשהאישה לא מקבלת מה שהיא רוצה אז היא "רומזת" בדרכי עקיפות ומעצבנות שלרוב רק מגבירות את התסכול עד שהיא מתפרצת עחל הבעל שלא מבין מה הוא עשה.

אז כן... המציאות היא כזאת. האשה "לא צפויה" "משוגעת" 

דיברתי על צרכים פיזים (סדר בבית אוכל שקט ביטחון כלכלי דברים ממשיים שקל להבין וקל לכמת) אולי לא התנסחתי נכון הכוונה היתה דברים מוגדרים וברורים לעומת דברים מעורפלים ולא ברורים לגבר

לא צריך את כל המסביב.

אצל האשה הכל מסובך יותר וממילא לא מבינים ואז לא מבינים למה האשה מגיבה ככה.

הרצון הזה שקיים אצלה כל הזמן שהגבר שלה יבין לבד מה היא רוצה וצריכה בלי שהיא תסביר.

הגבר הרבה פעמים לא מבין

נוצר לאשה תסכול.

הגבר מרגיד את זה ולא יודע מה הוא נדרש לעשות. שואל מה את רוצה

האשה מתפרצת עליו/מתפרקת עליו/עצובה/מתוסכלת שהוא לא הבין לבד כי הרי זה מה שהיא רצתה, שיבין.

הגבר לא מצליח לקבל תשובה ברורה מה היא רצתה כי הרי הוא עשה את זה בעבר וזה לא היה טוב/כי הוא שאל והיא אמרה שאין צורך/כי הוא לא מבין איך זה קשור/כי היא לא ברורה או אומרת שלא משנה/ אומרת לו מה לעשות והוא עושה והיא נשארת מבואסת והוא לא מבין למה

האשה מתוסכלת שהבעל לא מבין אותה

הגבר מתוסכל ש"לא משנה מה אני יעשה זה לא טוב לה" וא"א להבין אותה בא לפרוק בפורום

נשות הפורום כותבות לו שלאשה יש הורמונים וירגע ובכלל הוא צריך לשטוף כלים לשמור על הילדים ולתת לה לנוח בהריון

הגבר מבולבל אין לו ילדים הם אוכלים רק בחד"פ והאשה כבר ישנה.

הגבר שולח בדיחה על נשים נשואות בפורום.

נשות (וחלק מגברי) הפורום: למה שולחים בדיחות כאלו

קודם כל,שולח הבדיחה הוא רווק

איך יש לו חשק להתחתן אחרי כאלה בדיחות?!

אני מבינה מצד אחד את מה שאתה כותב,ואתה נשמע מה זה מתוסכל...

מצד שני,אני חושבת שאם גברים היו מבינים כמה דברים מאוד פשוטים על נשים,הם היו פותרים לעצמם את כל הבעיות.

הבעיה העיקרית היא שהם חושבות שנשים הן עם מתוסבך.

ועוד בעיה,שהרבה מהם עצלנים,ושווה להם לחטוף על הראש,מאשר להזיז את עצמם קצת.

לקח לי זמן להבין שהיא פשוט אשה.

אחד הדברים שעזרו זה הספר המצוין נשים מנוגה וגברים ממאדים מתאר את אותו תהליך גם שם בצורה מעט יותר משעשעת כמה שאני זוכר.

מסכים שכשמבינים כמה דברים (ובעיקר איך לתררגם מ"נוגאית" למאדימית" זה נהיה הרבה יותר פשוט. אבל עד אז... שולחים בדיחות

הוא מסכן.

שאלת מה מסובך והסבירו לך. לא אומר שאף אחד מסכן

אפשר פשוט לשאול.

שאלת מה מ סובך הסברתי.

שאלת מה מסובך יהודה אמר שגם הוא לא מבין.

האם אנחנו מסכנים? ממש לא, טוב לנו. את יודעת, זה חיים, לא איזה דימיון של מציאות אוטופית, וזה בסדר גמור,

באמת

עבר עליי שבוע לא קל,וכשזה קורה הציניות עולה מדרגה

לילה טוב

אני חושב שהרבה גברים שטוב להם עדיין יזדהו עם הנקודה הזאת.

מה לעשות, אתן כאלו.

ומנסות להפוך לנורמה את הקשר הזוגי המקולקל

זה כמו ההוא שלא היה לו שעון

כל פעם שרצה לדעת מה השעה

נתן 2 דפיקות חזקות על הקיר

וישר שמע את השעון הדובר 

"2 וחצי בלילה, ואתה עושה רעש" 

אבל בגלל הדיון שנוצר פה, אני חייבת לקחת את הדוגמא שבבדיחה ולהתייחס אליה ברצינות. אז ככה:

מי שזורק נעליים בסלון - זה נטו חינוך קלוקל. בין גבר בין אישה. או שאמא סידרה אחריהם כל הזמן בלי להתלונן או שאמא סידרה בצעקות ובתלונות במקום לחנך.

ושוב, לא מדובר פה על חדר שינה פרטי שגם אם זורקים את התיק על הריצפה וכל הבגדים על המיטה והכסא אז אתה אומר אני אסדר אחר כך (שאגב בעיניי זה גם גרוע כשלא מסדרים תוך כמה שעות בלחץ). מדובר פה על סלון. לב הבית. ואף אחד לא צריך לראות את פרטי הלבוש שלך שם. 

נטו עצלנות. חוסר היגיינה וחינוך עקום. 

מי שמסוגל לחיות במקום מבולגן ומזוהם לא יכול להבין למה זה שנגעל מנדנד לו כל הזמן.. וככה נוצרות בדיחות.....

ואת נוגעת בנקודה שרשמתי למעלה,לגבי עצלנות.

וברור שאם זה גובל באו סי די או משהו כזה זה כבר מקרה קיצון.

אבל תתאר מצב שגבר משאיר נעליים בסלון פעם, פעמיים שלוש... 20 פעם.... וב3 הראשונות אישתו סידרה אחריו בשקט... ב3 הנוספים ביקשה יפה והסבירה שזה לא נעים לה, ב3 הנוספים היא כבר דיי התעצבנה והם רבו ואז הוא הבטיח להשתדל.. ובכל השאר הוא פשוט שם פס וממשיך.

זה יכול להיות בהרבה דברים, נעליים בסלון זו רק דוגמא קטנה...... אולי בגלל שסדר וניקיון זה בדרך כלל התפקיד של האישה אז הגבר לא מרגיש עד כמה דברים כאלה יכולים להרוס לאישה את כל העבודה הקשה שעשתה כדי שהבית יהיה נעים. 

דברים כאלה ישר משליכים לעניינים אחרים כמו חוסר אכפתיות, חוסר הערכה לכמה קשה השקעתי שיהיה מסודר, הרגשה של "לא סופרים אותי", "לא רואים אותי".... "הוא לא מבין אותי"...... 

אז מה העניין?

א"א להתחשב ולשים בפינה של הסלון ולא באמצע?

סה"כ בקשה הגיונית,לא?

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה