אררר.
היא מעצבנת אותי.
אני לא רוצה לעשות את זה.שלא תנסה לשכנע ולשפוט.
היא לא יודעת בכלל את התמונה הכוללת ואין לי כוח לזה ואוף.גם לא רוצה להגיד לה שאין לי כוח לזה כי היא תדע שאין לי כוח ועצם זה שתדע אפילו את זה,לא מעוניינת.
וזה מעצבן,כי היא תראה שסיננתי.אני לא רוצה כלום.אז מזיקה לעצמי ובעיה שלי.יודעת שהיא רוצה לעזור אבל לא רוצה עכשיו תעזרה.זה עוד לא הזמן.
שתסתום.ותהיה רגישה שאני בתקופה שלא מעוניינת בפרוייקטים עכשיו.גם לא לנסות.אני לא מעוניינת.מפחדת מדרך.וזהו באמת שלא.אני לא רוצה להסביר את עצמי ולא רוצה שיקלטו אותי עוד לכן מנסה לתת תשובות קצרות.למה היא לא קולטת שצריך לעזוב אותי עכשיו?אני רוצה שקט ממנה.אבל יהיה לי מצפון אם לא אדבר איתה.המצפון הזה יהרוג אותי בסוף.כי אני בורחת מהכל בגלל מצפונים.תכלס.וגם כשבורחת,יש את המצפונים.היא חופרת מידיי.ובדיוק בגלל הסיבה הזאת,אני לא מעוניינת עכשיו בטיפול.אבל האולפנה החרא הזאת,כופה עליי.אם זה לא בא מהרצון שלי,אין קטע לטיפול.זאת דעתי.אני לא רוצה שהיא תקלוט שאין לי כוח.גם אם לא אענה,היא תקלוט את זה.אלא אם כן,אקשיב למה שהיא אומרת בלי שאני רוצה.ואז גם אדפק.אז לא משנה מה,אני במלקודת.