רק מילים יפות עולות על השפתים........אשה של בעלי
בעלי בא מבית שהמילים ה"לא יפות" זה מילה ככל מילה אחרת בשפה בנוסף על זה יש להם שפה כזו מגעילה
אולי אתם לא תקראו לזה ככה אבל בשבילי שבאתי מבית מאד צנוע ומקפיד מאד על מילים לא יפות מאד קשה לשמוע את זה
היום הילדה שלי בת חצי שנה וכמובן שבעלי התרגל לשפה שאני מדברת ומדבר איתה גם רק בצורה עדינה
אבל אני מאד פוחדת על העתיד איך אני יוכל למרות שהיא תשמע את השפה הזו איך אני יוכל להבהיר לה שאנחנו לא מדברים ככה???????
ואל תצחקו עלי שעכשיו אני פוחדת על זה כי באתי מבית שכל כך מקפיד על זה שזה ממש מפחיד אותי שהבת שלי תדבר בכזה סגנון
בנוסף על הכל לחמותי אין בעיה ליד הילדה בת השש שלה לדבר על ה-כ-ל
גם כשהילדה מקשיבה
מה יהיה כשהילדים שלי יגדלו איך אני יוכל להסביר לה יפה שאני לא רוצה שידברו ליד הילדה שלי כאלה נושאים???????
לדוג' הכי מפריע לי שחמותי שואלת אותי "נו איך הטוסיק שלה ??? אתם צריכות להבין שאצלנו לא מדברים ככה
ואני כל כך לא רוצה שכך היא תדבר!....
או שהיא שואלת מה היא עשתה קקי?? אצלינו לא מדברים ככה בשום מצב בעולם
אני רוצה להבהיר לחמותי כבר היום שאני לא רוצה שכך היא תדבר עם הבת שלי עם הנכדות האחרות שלה - בכיף עם שלי לא
איך עושים את זה שאני לא יראה הסנובית של המשפחה בבקשה עצות דחוף!!!!
בודאי שמת לב לזה בתקופת החיזור שלכםיהודית פוגל
ומה חשבת לעשות?? לחנך את כ-ל המשפחה של בעלך??
יוהדית פוגל - שתי שאלותאשה של בעלי
א. מה זאת אומרת"תקופת החיזור
 
ב. למה את חושבת שיש לי רצון לחנך את "כל המשפחה של בעלי" בזמן שיש לי רצון חזק וזה די מובן שהמשפחה שאני יקים בעז"ה תא תדבר כך אותם יש לי רצון לחנך
למ האת חושבת אחרת???????
הייתי מצפה דוקא ממך לתגובה קצת יותר אמפטיתקרנלהאור
לדעתינווה מדבר
כמעט אין מצב שתמליחי לשנות את חמותך או לחנך אותה- חסר סיכוי!
 
הדבר היחיד הוא: להפחית איתה פגישות אם זה כ"כ צורם לך ולא חינוכי לדעתך, וכמובן, להסביר לבת שלך שאצלכם בבית לא מדברים כך!
(אז למה סבתא? כי היא  לא כ"כ יודעת/מבינה כמה שזה לא טוב לדבר כך).
 
זה מה שאנחנו עושים, וזה הולך יופי.
ילדים יכולים גם להבין מציאות מורכבת אם מסבירים אותם בצורה פשוטה.
*תמליחי=תצליחינווה מדבר
דבר נוסף-חשוב!נווה מדבר
להסביר לה את זה באמת מתוך כבוד לחמותך ולא מתוך זלזול בה.
 
אבל, זה יקרה אם גם את בעצמך תצליחי להעריך אותה על שאר הדברים הטובים שבה, ותביני שזוהי בעיה נקודתית.
נוה מדבר צודקת ומחדדת עוד:אני ירושלמית
בטוח יש דברים בהם המשפחה של בעלך חזקה יותר מאשר המשפחה שלך, תמיד ניתן למצוא נקודה שאצל השני חזקה יותר ואז לומר לעצמנו, נכון שהוא כך וכך אך מאידך הוא חזק בעניין פלוני והלוואי שנצליח להתחזק כמוהו בעניין זה... ואז מחדירים את ההרגשה הנכונה ללב שלכל אחד יש נקודות חוזק וחולשה ועלינו לראות את המכלול ולהגיע לכבוד אמיתי לאדם.
אשה של בעליאמא ל-5
ילדים מבינים יפה מאוד איפה מדברים ואיך.
לדוגמא: אצלנו לא שותים מהפיה של הבקבוק- מוזר נכון?
אצל חמותי-כן, היא גם מציעה לילד שלי לידי- משהווו
 
בבית אני אומרת שלא עושים את זה וזה ברור.
שם רואים שיש להם בלבול, יכול להיות שהם עושים את זה כשאני לא נמצאת, אבל לי חשוב שהם מבדילים בין מעשה נימוסי למעשה שלא נימוסי.
 
בקיצור, ברור שיש בעיה, אפשר שתגידי ליד חמותך שלא עושים כך- תגידי לביתך כמובן ולא לחמותך!
ושבעלך יהיה בעניין.
חמותך תבין מהר מאוד, העיקר זה לא לזלזל ולהתייחס בכבוד.
 
גם אצל חמותי יש נורמות התנהגות מסויימות שלא קיימות אצל הוריי, אבל הם כאלה חמימים ומפנקים את הילדים שלי, ומרשים להם לישון איתם במיטה, לקפוץ על הסלון ולקבל מה שהם רוצים ולהרגיש הכי מיוחדים - ולי כאמא זה מחמיא.
מסכים רק ש.........אנונימי (פותח)
מסכים, רק שלדעתי אין הכרח להפחית ביקורים. כך או כך בסוף היא תלמד שלא מדברים ככה.
ההרגשה מאד מובנת.ד.
מה שכדאי לדעתי, הוא לעשות שני דברים, אחרי שמבינים שבאמת הבית שלהם הוא לא הבית שלכם ואינך חייבת להסכים עם כל מה שמדברים שם, ואחרי שבכל זאת מכבדים ואוהבים אותם על הטוב שבהם: .
א. להגדיר לעצמך איזה דברים הם הכי קריטיים בשבילך (נושאים מסויימים וכד'), ולבקש מהסבתא, בכבוד ובאהבה, אם אפשר לא לדבר עליהם ע"י ילדייך, כי את לא מעוניינת שהם יהיו מצויים בנושאים כאלו.
ב. לומר, כשצריך, לילדה (לא על יד הסבתא. אפשר גם כבדרך אגב בהזדמנות אחרת), שאנחנו מאד אוהבים את סבתא, אבל אצלנו לא אומרים ככה אלא ככה.  כדאי להשאיר את זה לדברים שבאמת חשוב לך ולא לעורר על כל "פיפס", מה שיכול רק להפנות שימת לב יתירה אצל הילדה.
 
ומעבר לכל זה, את יכולה די להיות רגועה: אם אצלכם בבית מדברים באופן עקבי בסגנון מסוים, מתוך עדינות נפש וללא יוהרה, הילדים יקלטו מהר מאד את ההבדל ויבינו שזה "שם" ולא אצלנו, ואפילו יחייכו כישישמעו ביטיים מסויימים שירגישו שהם "לא שייכים".    אכן, חשוב שנושאים שאינך רוצה שהילדים ידעו מהם לא ידוברו על ידם; וזה, כנ"ל, אפשר לבקש מהחותנת.
בהצלחה וברגיעה.
הפתרון הראשון הוא טעותאנונימי (פותח)
הסבתא תיפגע ומפה ייתגלגל כדור שלג שקשה לצפות לאן הוא יגיע. אי אפשר להעיר על דבר כזה באהבה. מה היא תעשה? תחבק את הסבתא ואז תנעץ בה את הסכין? היא הרי רגילה לדבר ככה מאז ומעולם, זה ייפגע בה ויעכיר את האווירה ואת הקשר בין הסבתא לכלתה.
מנסיון, כשמדובר על נושאים ספיציפיים,ד.
והנימוק הוא שלא רוצים שהילדים ידעו מדברים כאלה - ולא שסבתא מדברת לא יפה - זה אפשרי. ואולי עדיף באמת שהבן יעשה זאת ולא הכלה, כפי שכבר העירה מישהי.
הערה פצפונת:שיקמה
כל הילדים נחשפים למילים לא יפות,מכל מיני מקומות, אמנם בד"כ מחברים. בשלב מסוים מתחיל "גיל השימוש במילים הלא יפות"(3-4, אומרים שזה חלק מן הגמילה). אח"כ זה מתאזן לפי הסטנדרטים שאתם מציבים. כך שזה פחות משמעותי אם הילד נחשף לזה דווקא אצל סבא וסבתא או בצורה אחרת.
מסכימה איתם שזה יכול להיות נורא מביך.
המפתח- הבעלאנונימי (פותח)
לדעתי כדאי שבעלך ידבר עם אמו בתור מתווך ולא את.
אילו הם היו לומדים באותה דבקותאמא ל-5
את מה שאנחנו רוצים שהם ילמדו......
להאיראביגילי
כמה את יכולה להעריך את בעלך!
את כותבת "וכמובן שבעלי התרגל לשפה שאני מדברת ומדבר איתה גם רק בצורה עדינה"

כל כך לא מובן מאליו בעיני!  כל מה שאת דואגת איך יהיה בין הילדים לבין חמותך וכו', הוא הצליח להתגבר ולשנות התנהגות שמושרשת בו מהבית!

רק שתדעי איזה איש מיוחד יש לך
את זה אני יודעת  יש לי את הבעל הכי מטריף בעולםםםםםאשה של בעלי
ילד נולד למשפחהיוקטנה
ומשפחה זה בעיקר אבא ואמא, אבל גם סבים וסבתות ודודים ודודות. 
את גדלת במשפחהשלך, וילדיך גדלים ב משפחה שלהם. זה שלהם - לא שלך. 
אבל אני מאמינה שילד ירכוש את מירב ההרגלים מהבית, ופחות מהמשפחה מסביב. כמובן, הם ינסו את המילים פעם או פעמיים לידכם באיזשהו שלב, אבל אם הם ישמעו: "אצלנו אומרים XXX במקום YYY" בטון רגוע וענייני, ואולי גם: "לא נעים לי לשמוע את הילד שלי משתמש במילים הללו", זה יעבור צ'יק צ'ק. 
(השתמשתי בדוגמאות האלה, בניסוח חיובי, בניגוד לדוגמאות בניסוח שלילי: "אל תשתמש במילים האלה" או "זו מילה לא יפה" או "תפסיק עם זה")
תחשבי שאת היית מדברת איתם עברית, וחמותך היתה מדברת איתם בצרפתית. אני מאמינה שהם היו לומדים איך לדבר איתה, אבל בבית הם היו פונים אליך בשפה שלכם. אני חושבת שממילא זה מה שיהיה לבסוף. 
כל משפחה מיתמודדת עם פערים בין המשפחות.אנונימי (פותח)
אני שמעתי מהרבנית אסתר לבנון שיעור יפה בנושא. היא הרגישה שחמותה מחריבה לה את החינוך...
והרב אליקים הסביר לה שילדים יודעים היטב מה החינוך בבית ואיך מתנהגים בביץת של סבא וסבתא. היא סיפרה מקרה מזעזע של חמות שהיתה מגיעה לבית כלתה ומשנה לה את כל הסדר בבית מזיזה שולחן וספות וכד'. וההנהגה שלהם היתה - תנו לה לעשות כרצונה. כשהיא הולכת מאפסים את הבית מחדש. הילדים לומדים שנותנים כבוד להורים מצד שני יש לנו את הסדר הפרטי שלנו.
בגלל הקושי הגדול הרב לבנון ממליץ לא לגור ליד ההורים.
אם הקשרים ביניכם יותר טובים מהסיפור שהרבנית סיפרה אז אפשר לדבר איתם או להבהיר להם את עמדתכם בנושא, למרות שמנסיון ההורים של בעלי לא ממש מצליחים לעמוד בדרישות מסוימות שביקשנו מהם. אבל לפחות יש הבנה
שיש הבדלים ויש הישתדלות.
הרבה הצלחה וזהירות לא לשבור את הכלים...
חג אורים שמח!
מסכים עם כל מילהאנונימי (פותח)
באה מהצד השני, ומאוד מבינה...אמאקנגורו
אצלינו דיברו די בחופשיות, ולא כ"כ יפה...אצל בעלי- הס מלהזכיר.
אנחנו בבית שלנו מאוד משתדלים לחנך לדיבור יפה, אבל בלי לחץ או זעזוע. 
אני אישית לפעמים נופלת בקטע הזה, ובעלי הצדיק לא יעיר לי לעולם. מספיק המחשבה שלי עליו, בשביל שאשתדל שלא לדבר כך שוב...(10 שנות נישואין בונות משהו...לא צריך מילים בשביל לדעת...)
אם הבת שלי מדברת לא יפה, אני מעירה לה, וכשיש לה השגות: אבל את אמרת... אני עונה לה, שנכון, אמא לפעמים אומרת מילים לא יפות, וזה באמת לא בסדר. אני אשתדל לתקן את עצמי ואת תשתדלי לתקן את עצמך. אני מאמינה שגם להורים (וסבים וסבתות) מותר לטעות, וצריך לשדר לילד שזו טעות, ולא נכון לדבר כך, ושכל אחד צריך לתקן את טעויותיו שלו. אך אין זה מתפקידם של הילדים לחנך את הוריהם (לא ביתי אותי, ולא אני את הורי...)
והלואי שאשתדל יותר ואצליח יותר בחינוך שלי עצמי...ושל ילדי.
בהתחלה רציתי לענות כאן משהו אבלקרנלהאור
אז קראתי את כל התגובות הכל כך יפות וחכמות, שפשוט אין לי עוד מה להוסיף!
אמהות נפלאות יש כאן!
הלואי אזכה ללמוד מכולכן.
החינוך שלך חזק יותר מכל מה שביתך תשמע.אנונימי (פותח)
לדעתי, אין מצב שתצליחי למנוע מביתך לגמרי להחשף למילים האלה. לעטוף אותה במעטפת הגנה אינסופית מפני שמיעת המילים האלה או לחילופין לשים לה אטמי אזניים ( אל תעשי את זה באמת) אלה פתרונות שבסופו של יום רק יעוררו את סקרנותה של הילדה. היא תרצה לדעת ממה מרחיקים אותה כ"כ ואם לא היום אז מחר. השיטה במקרים האלה לדעתי היא כן להתמודד. לי אין בעיה שהבת שלי תשמע מילים מסויימות והיא כבר בעצמה אומרת: "זה לא יפה לדבר ככה", כי ככה חינכתי אותה. בשלב מסויים בחיים היא עלולה להחשף גם למילים גרועות יותר וכך דווקא עלול להווצר מצב שאז זה יימצא חן בעיניה. אבא שלי לצערי, לפעמים מנוול את פיו. גדלתי בבית דתי לייט עם הורים שכל לקסיקון המילים הנרחב מקובל עליהם ובכל זאת אף אחד מאיתנו לא העז לדבר כך מעולם. ויותר מזה, כולנו הגענו לישיבות הסדר בסוף. לסיום סיפור: ביתי בת 3.5 לאחר שבת אצל הוריי, התחילה לשיר את המילים הבאות: "את משגעת במבטך אני כ"כ רוצה לדעת מה בליבך וכו'.....", לשיר הזה היא נחשפה מאחותי הקטנה ששומעת בכייף שלה כאלה שירים. אז פשוט הסברנו לה שזה לא צנוע והיום היא זו שאומרת לאחותי: "אל תשמעי את זה זה לא צנוע",
נ.ב: אם המילים הלא יפות שעליהם דיברת מסתכמות בקקי, טוסיק וכו' אז אשרייך, מצבך טוב.
"אשה של בעלי"- (כנסי)אנונימי (פותח)
לדעתי זה תלוי קודם כל באשיות של האנשים במשפחה של בעלך אם הם מקסימים ונחמדים אז את יכולה (וזה תלוי גם ברמת פתיחות שלך איתם) ..... אז את יכולה לנסות בעדינות לדבר עם חמותך או חמיך ועם הרמת פתיחות שלך איתם פחותה אז יכולה או בגילאים יותר מתתקדמים (של הילדה) לחנך אותה שככה אצל סבא וסבתא אבל בבית שלכם לא מדברים ככה.
לאישה של בעלה=)אנונימי (פותח)
לעניות דעתי :
כשחמותך שואלת איך הישבן של הבת שלך בצורה הלא יפה וביתך שומעת
לשאול את ביתך בטון נחמד ותינוקי כמו שאת מדברת איתה:טוסיק? מה זה? אנחנו לא מכירים.
אה! ישבן. שואלים מה שלום הישבן שלך . ואז האדיבות לחזור עם הפנים לחמותך ובחיוך לבבי לומר: הישבן שלה, נהדר/אדום'פורח.. או כל מצב שהוא.
 
דו"ש לדעתי את טועה ......דוסדוס!!!
הריי חמותה של "אישה של בעלה" היא אדם בוגר והיא  יודעת מה היא אומרת וזה עלול לפגוע בה הריי היא יודעת לדבר ומבחינתה זה בסדר ........ (נקודה למחשבה.) 
את התגובה מ"הדס ליפשיץ" אני כתבתי בטעות לא שמאנונימי (פותח)
שהכינוי על אחותי מצטערת........
הבהרהאנונימי (פותח)
כעיקרון לא החמות לא מבינה אלא כאילו הילדה שלא מבינה מה זה טוסיק בבית שלה היא לא שמעה את המילה
והאמא מסבירה לילדה לא לחמות והאמא קולטת בדרך עקיפה את הסגנון שלהם ואני חושבת שבצורה הזו זו דרך להאיר לה את הדקות שביניהם בלי לפגוע.
ע"י דיבור והסבר לבת האמא מבינה שהיא מדברת בלקסיקון שלא מובן בבית בנה וכלתה
 
מקווה שהייתי מובנת
נשמע לי מוזר ביותרנמרוד
הרי המילה "טוסיק" הומצאה לפני עשרות שנים כמילה תחליפית מעודנת למילה האמיתית.
למה היא נחשבת כיום למילה לא ראויה?
גם אצלנו ביטויים כאלו היו מביכיםכלנית1
מאחר שלא ניתן, כמובן לשנות את החמות והמשפחה, צריך להתייחס במידה מסויימת כמו לבעלי תשובה. במשפחות של בעלי תשובה הסגנון המעודן פחות מאשר בציבור הדתי נפוץ יותר. אם אין שיתוף פעולה מלא בין הורים חילוניים לבנים בעלי תשובה, הם ממעטים לבוא. במקרה שלך, מאחר שאינם חילוניים את לא יכולה להציב תנאים, אבל תוכלי לומר לילדים שלך כאשר משתמשים בביטוי שאינו נראה בעיניך: אצלנו לא מדברים כך (סבתא לא למדה בארץ ולכן היא התרגלה לדבר כך וקשה לה לשנות). בעלך יוכל להסביר לאמו שהילדים שלך מאד נבוכים כי הרגלתם אותם להשתמש בביטויים אחרים ותצייני במדוייק את הביטוי המפריע.
אני אישית בשלב שילד אומר מילים שאינן מתאימות לרוח הבית, אמרתי שאפשר לומר מה שרוצים, אבל רק בשירותים. כמובן שילד שדוחק לו לומר ביטוי מסויים, יוכל לגשת לשם, עד שתיגמר לו תקופה זו. כך את לא חוסמת לגמרי, כך שמים גנובים ימתקו ומצד שני, אינך מעודדת.
את יכולה להפחית את ביקוריך אצל חמיך וחמותך, אם המצב ממש קשה (להגיד שקשה לכם לנסוע והילדים משתבשים ומאחרים לקום בבוקר ללימודים), אולי לשקול לעבור דירה למקום מרוחק יותר ולמצוא לכך אילוצים - עבודה, לימודים וכדומה, אם זה שייך ועדיין אין לכם דירת קבע.
שלום לך "אישה של בעלי"שרון נגארי
אני מתפעלת מהרבה מהתשובות שכבר קיבלת כאן.
 
את חווה קושי אמיתי,ואני יכולה להיות במקום שמבין אותך ומזדהה איתך,
אך כך לא אועיל לך בהכרח.
 
במקום זה,אני מזמינה אותך להתבונן על 2 נקודות:
 
האחת-האחריות האולי טוטאלית שאת לוקחת על חינוך ילדיך.
האם את רואה אותה בעוד נושאים בחינוך ילדיך(ולא רק בנושא השפה) או בכלל בעוד תחומים בחייך?
האם באמת תוכלי כאמא לשמור על ילדיך בצורה הרמטית מהשפעות העולם?
ואם כן -עד מתי?ומה המחירים?והאם זה מה שילדיך צריכים באמת?
ועוד-האם את רואה את הקב"ה השותף הראשון(או לפחות השלישי) ליצירת הוולד ולגידול וחינוך ילדיך?ואת השתיכותך למשפחה עם סבא וסבתא בעלי סיגנון דיבור כזה דווקא כחלק מהתוכנית של השותף הזה?
 
השניה-העמדה שלך מול סגנון הדיבור שלהם, עמדה שאומרת שיש אמת מוחלטת שבמילים בהם הם עושים שימוש אין לעשות שימוש ושלך המונופול על המילים היפות.
 
 רוצה להזמין אותך לשים לב שאת מה שאת חווה באופן סוביקטיבי,את מציגה כמציאות מוחלטת.
לי אישית צרם שכתבת שבעלך מטריף- האם זה שלי זה צרם-מעיד משהו עליך?על האיכויות שלך כאישיות?לא.זה שלי.לי המילה הזו עושה קונטציות לא חיוביות.היא לא נעימה לי.בחויה שלי היא לא מסתדרת עם מישהי שמציגה את עצמה כבעלת שפה עדינה.אבל זה לא מעיד כהוא זה עליך.החויה שלי היא לא מציאות מוחלטת.זה לא מוחלט שהמילה מטריף לא צריכה להיות בשימוש.כשאת אומרת את המילה הזו את מתכוונת לדבר אחד ויש לך למילה הזו הקשרים מסוימים וכשאני שופטת אותך על המילה הזו זה בגלל ההקשרים האישיים שיש לי למילה,כלומר-אני מפרשת אותך.
 
על אותה הדרך,אני מזמינה אותך להיות נוכחת לטוב שבחמיך וחמותך ואת הרגישות שלך מול המילים בהם הם עושים שימוש לראות כרגישות שלך בגלל מה שהמילים האלה אומרות לך.(אגב בדור הקודם השימוש במילים שהזכרת נעשה בתמימות של שגור על לשונם ומה שבדור שלנו יכול לצרום אצלם בא ממקום תמים שלדור שלנו חסר) ולמצוא את דרכי ההתמודדות שלך .מתוך עין טובה כלפיהם שלא יוצאת מנק' הנחה שאת בסדר והם לא,אלא שלכל אחד מאיתנו יש מילים שמישהו אחר לא היה משתמש בהם ,את אדם גדול ,הם אנשים גדולים-מתוך נק' מוצא כזו למצוא את הכלים והתשובות.
 
בהצלחה
_
 
פשוט אישה
אימון לתוצאות מתוך חיבור לנשיות
שרון נגארי
0527983331
מאמנת בגישה יהודית.
תודה! אמרת דברים שהרגשתי אך לא מצאתי את המיליםקרנלהאור
לומר אותם.
רציתי להוסיף כמה דברים מצד נוסף (שרון נאגרי כנסי)אנונימי (פותח)
קראתי את התגובה שלך ורציתי להגיד לך שלדעתי היא הייתה ממש טובה אבל דיברת שם על משהו שלדעתי הוא קצת לא לעניין הזכרת שם את העניין בלהפחית את הביקורים אצל החמות או לעבור למקום אחר שאלה לי אלייך האם היית רוצה שילדיך יגדלו והתחתנו בעז"ה ומשהו לא ימצא חן בעיינים אצלך בבית הם לא יבואו והתרחקו ממך לדעתי זה לא הפיתרון הנכון (כאשר נותניםלדעתי פתרונות צריך לחשוב גם לטובת הסבתא)
הזמנת אותי להיכנס לתגובתך ואכן ניכנסתי,שרון נגארי
אכן יש בפורום תגובה ואולי מס' תגובות להפחית ביקורים,אך לא אני הבאתי אותה.
את מוזמנת לקרא את תגובתי שוב.
 
באופן כללי תוכלי לשים לב שלא הבאתי עיצות אלא יותר חומר למחשבה.
כמאמנת אני לא מייעצת עיצות מעולמי אלא שואלת שאלות שמאפשרות לנישאלת למצוא את התשובות האמיתיות בתוכה.
 
גם אם הייתי יועצת,כמוך,לא הייתי מציעה להפחית ביקורים.
להיפך-כתבתי שאלה הסבא והסבתא של ילדיה על פי תוכנית לא מיקרית.
הזמנתי אותה לראות אותם כאנשים גדולים .
ולא אותה בצד ה"צודק"ואותם בצד ה"לא בסדר".
 
בקיצור-מסכימה איתך לגמרי.
 
 
תגובה מעניינת - אךד.
א. זו לא בהכרח "אחריות טוטאלית", אלא נסיון למנוע כמה שאפשר פגישה עם דברים שליליים, בידיעה שאין הרמטי - אך אם נקצין עם זה, נרים ידיים מהכל וזה לא נכון. דווקא בזה צריך להביא בחשבון את ה"שותף השלישי" (הראשון): עלינו לעשות כמיטב יכולתנו, והוא יעזרנו במה שאין ביכולתנו.
ב. אכן, צריך לשקול שאין נזק לילדים מעודף לחץ. ניכר שכאן באמת נזהרים מכך; אחרי הכל מדובר באם שלוקחת את ילדיה לסבא והסבתא. אכן צריך לא להיכנס להיסטריה, אך לעשות בנחת וביעילת כמיטב יכולתנו.
ג. יש לציין שהבעיה כשסבא וסבתא מדברים על נושאים רגישים, היא גדולה יותר בגלל הקירבה והיכולת של זה לגרום לעימום ההבדלה בין צורת דיבור ראויה לשאינה כזו.
ד. זה שהקב"ה שם אותם שם, אינו שייך - במחילה. הקב"ה שם אדם היכן שהוא לאו דווקא כדי שישלים עם דברים, אלא לפעמים דווקא כדי לנסות אותו, דהיינו: שיוציא כחות גדולים (ובמקה כזה - גם עדינים, ובעדינות)אל הפעל כדילהתמודד ולהתגבר.
ה. יש דברים שהם באמת סובייקטיביים ומשתנים מדור לדור. אך לא בטוח שהכותבת התכוונה דווקא למילים מסויימות. אולי יותר לעצם זה שעל דברים שיש בהם צינעא, מדברים בקולי קולות, ומאבדים את תחושת האי נוחות מדיבור על כל דבר בכל מצב ופורום.
ו. על כן, לדעתי שכבר כתבתיה, יש להחליט מה הם התחומים הקריטיים (דיבור על נושאים שבאמת הצינעא יפה להם) ולגביהם לבקש מההורים; מה הם הגבולות שלא נראים לנו - ועליהם אפשר לשוחח עם הילדים, בלי לחץ, בעדינות, ובכבוד כלפי הסבא והסבתא; ומה לא מגיע לכך - ובזה צריך לסמוך על כך שההרגל בבית והמסר הכללי יגרום לילדים לתפוס את ההבדל, ולקחת את הדברים עם הזמן בחיוך, באהבה, ועם זה בלי התבלבלות בין בתרבויות השונות.
.הבהוב
עבר עריכה על ידי הבהוב בתאריך י"א טבת תשע"ב 01:46
=
תגובתי מכוונת לדברי שרון.ד.
לבקש בנימוס דיבור ללא ניבול פהאנונימי (פותח)
ניבול פה אחד - הורס את כל הטוב שנותנים לילד בבית.  צריך לשבת עם סבתא בכיף על כוס קפה, ולהסביר שאצלכם בבית לא מקללים, והילדים יירתעו ממנה מאד את תעשה זאת.  גדלתי בבית עם תרבות דיבור נוראית, ולמרות זאת לא מעיזים בבית הורי לדבר בצורה קלוקלת בעת בואנו לשם.
שלום אור חוזרשרון נגארי
אני שומעת שיש לך אמונה כזו שניבול פה אחד הורס את כל הטוב שנותנים לילד בבית!
האומנם?
את יודעת שהמשפט הזה נכון?
בודאות?
בדקת את זה פעם וראית שכך זה עובד?
לכל מה שמשפחה נותנת אין שום חוסן אל מול משפט אחד?
ליום יום בבית עם המיוחדות שלו כתא אין ערך אל מול מילה של פעם ב-?
היכן בחיים שלך למדת את המסקנה הזו?
יכול להיות שאת חוית חויה שהביאה אותך למסקנה הזו ומכאן הסקת שתמיד זה כך?
 
מצד שני-את עצמך מספרת שגדלת בבית עם תרבות דיבור נוראית,ותראי היכן את היום מבחינת תרבות דיבור  ושאיפותיך בתחום!
 
ניבול פה אחד הורס את כל הטוב שנותנים לילד בבית ומצד שני ילדה יכולה להיולד למציאות שנולדת ולקבל את זה כל חייה בבית ולצאת עם תרבות דיבור ושאיפות נפלאות כשלך?
 
חשוב להעיר שאני לא מפחיתה מהקושי והתמודדות שיש להורים שמביאים את ילדיהם למציאות כזו אצל סבא וסבתא,אבל אין בית מושלם ובד"כ יש לזוג דבר אחד שעקרוני או מפריע לו בבית ההורים שהוא לא לקח איתו לתא החדש,
האם עלינו לקחת את הורינו לשיחה בכיף ולהסביר להם כיצד לדבר\ להיתנהג וכדומה?
האם אנו לא מפספסים את העבודה שיש לנו לעשות נוכח המציאות המורכבת?
 
האם לאמר לסבתא שנכדיה יתרחקו ממנה זו אמירה שניתן לאמר אותה "בכיף"?
 
אני חושבת שילד שרואה שההורה שלו מכבד את הוריו ואוהב אותם אהבה שאינה תלויה בדבר,שבסיטואציה של מילה לא יפה עונה להורה שלו במילה יפה תחתיה ומתוך כבוד,אוהב ומרגיע את ההורה אם אמר את המילה מתוך כעס או מצוקה,
ילד שרואה את ההורה שלו מתגמש מעביר נושא ולא שם את הזרקורים על המילים המפריעות אלא מתמקד ביש ובטוב של ההורה שלו במה יש לו ללמוד ממנו.
ילד כזה אכן שמע  מילים לא יפות וזה לא פשוט,אך גם קיבל שיעור חשוב לחיים.
 
אז נכון זה לא קל,אבל שווה להתאמץ על זה.
 
שניזכה לדון לכף זכות,
קודם כל את עצמינו ,ומתוך כך את זולתינו.
 
_
 
פשוט אישה
אימון לתוצאות מתוך חיבור לנשיות
שרון נגארי
0527983331
מאמנת בגישה יהודית
 
 
לענ"די- יש כאן נק' בסיסיתנפשי ישובב
שקשורה גם לדיבור אבל לא רק- אלא ככלל- לעבוד ולהאיר את הצד הטוב והחיובי של הדברים.. כלומר- להעלות למודעות ולשיח בבית את העניין של חשיבות הדיבור ובמיוחד הדיבורים היפים והטובים כמבדילים אותנו מבעלי החיים- "ויהי האדם לנפש חיה" = רוח ממללא, יכולת הדיבור וההתקדשות של המילים היוצאות מהפה.. כמה זה חשוב, וכמובן שתמצאי את הדרך ואת המילים להסביר זאת לילדים בשפה פשוטה וברורה להם בצורה כזו שיבינו.. כי לפעמים מתמקדים על הצד הרע של העניין וזה אמנם יכול לעצור את הדיבור הלא ראוי, אך ההתרכזות בטוב וביפה שצריך להיות- יכול לחולל נפלאות ולהכנס לליבו הרך של הילד וכך הוא יפנים את זה הרבה יותר טוב..
כמובן שצריך להעיר לפעמים ולהוכיח על מילים לא יפות, אבל גם זה יקבל התייחסות אחרת אצל הילד ובכלל אצלנו- כשיודעים את ערכן של המילים.. תוך כדי כתיבה עלתה לי דרך אפשרית להעלות את העניין למודעות הילד- ע"י פנייה לרגשות שלו- אילו מילים אתה אוהב שיגידו לך? אלו מילים מעליבות אותך? אני אוהבת אותך, אתה מתוק ויקר וכ"ו וכ"ו (לא סתם מדברים עם הילדים מגיל 0 בערך ומדגישים להם כל הזמן כמה הם מתוקים...).. אני יודעת שמדובר בילדה בת חצי"ש, אבל גם לעתיד זה טוב, ובכלל..
 
בהצלחה רבה, ובשורות טובות!
אמוןאנונימי (פותח)
אמון. לתת אמון בילדים שלך שגם אם הם שומעים מילים לא נכונות הם ידעו להבחין בים טוב לרע
אין לך שליטה למאה על ילדייך כל היום וכל הזמן. הרי בכל מקום הם יכולים לפגוש דברים שלא ימצאו חן בעינייך ולכן הפתרון הוא לחנך לאמת שלך ולתת בהם אמון שבבוא היום הם ידעו לבחור בדבר הנכון.
פחד מוליד מציאות לא טובה. אם תרצי יותר אשמח לעזור
כיבודאנונימי (פותח)אחרונה
באופן כללי אסור לנו להיות המחנכים של הורינו.
אנחנו מחוייבים בכיבוד הורים ולא בחינוכם
ילד שיראה אייך את מכבדת את חמותך יקבל שיעור חשוב בחיים יותר מכל דבר אחר
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך