אני לא מסוגלת להיות פה יותר, אני לא מסוגלת לאנושות. אני מגיעה פה למצבי קיצון שלא הגעתי אליהם כבר הרבה זמן ואני מפחדת מעצמי כבר. שוב פגעתי בו, שוב יצאתי עליו, שוב בלי שמגיע לו. אף פעם לא מגיע לו. אני מפחדת כבר לדבר וכל כך צריכה שיהיה איתי אבל זה לא נראה שהוא רוצה ואני לא יכולה להאשים אותו בזה בכלל כי הכל באשמתי והכל מגיע לי. אני אסבול, אני אצרח, ולא יהיה אף אחד כי לא מגיע לאף אחד כבר להיות סביבי אז פשוט תרפי ותתני לכולם ללכת ולעזוב אותך. אל תתחנני לקשר, את יודעת שאת תהרסי הכל אחרי שבוע.
(אני צריכה לצלם. אני לא רוצה לצלם עכשיו, לא ככה.)
מה יהיה בסופש, מי אמר שהוא ירצה בכלל שאהיה איתו, מה הטעם אם גם ככה אני אהיה כאובה נורא ולא ארצה כלום.
(אני צריכה חיבוק ונמנעת ממנו כמה שאני רק יכולה.)
(אני צריכה לצלם. אני לא רוצה לצלם עכשיו, לא ככה.)
מה יהיה בסופש, מי אמר שהוא ירצה בכלל שאהיה איתו, מה הטעם אם גם ככה אני אהיה כאובה נורא ולא ארצה כלום.
(אני צריכה חיבוק ונמנעת ממנו כמה שאני רק יכולה.)
,