הרגע הזה שהיא עמדה מול הים ורצתה להיכנס ולא לצאת פשוטו ,

פרפר בקופסה בלי ההמשך בלי!!

והיא לא עשתה אתזה ,כי כי היא פחדנית ..רק בלעה תערק ששרף לה תגרון ואז היא רצתה לבכות ולצרוח אבל הוא לא יצא הבכי

והיא לא רצתה לחזור , רצתה להשאר שם בריח הממכר במראה המהפנט לנצח ,רצתה כל כך להרגיש תמים המלוחים בעיניים ,

רצתה ורצתה והיא כל החיים רוצה אבל לא מספיק היא פחדנית, כן זה ההגדרה אז מרוב הפחד היא חזרה בריצה אחרי שעה מול הגלים שהזכירו לה את עצמה רצה ורצה ורצה ורצה ..עוד שניה נגמר האוויר חבל שלא נגמר היא התחרטה על הרגע שעזבה תים

שלא נכנסה ונתנה לגלים לסחוף אותה ,היא ראתה בדרך את 406 כל כך רצה לעלות עליו אבל הפחד לחזור לשם למקום השפל
ומצד שני המחשבה שהחליאה אותה לחזור לצעקות ללחץ לריבים די היא כבר לא מסוגלת לא ,

זה עבר כל גבול חניקה ,זה מה שזה היא חזרה בריצה אבל בבאסה רצתה כל כך לצעוק די שקר שקר זה משזה..

אז היא סחטה תכחות האחרונים שנשארו לה מהיום החרא הזה ורצה כי אבא התקשר שאמא דואגת איף ושחזרה 

הייתה קבלת פנים מרנינה ביותר"למה חזרת כל כך מאוחר (השעה שמונה וחצי) כמה זמן את בחוץ אני לא יסכים לך יותר ללכת..

כל הבית הפוך אני צריכה תעזרה שלך עם המשימות ...."ובלה בלה בלה צעקות ועצבים וזה לא נגמר היא רוצה לברוח לברוח כן

רחוק לא לחזור וזהו

ונמאס לה מהמשחק הזה מהעמדת פנים להיות חזקה הרבה זמן זה סוחט רגשי ופיזי .

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL