פעם לפני הרבה שנים,
מישהו פגע בי
ולא סתם מישהו
אח יקר ואהוב.
ניצל את התמימות שלי ואת הגודל שלו
כדי להראות לי איבר המין שלו.
איים שאם אני אספר להורים הוא ירביץ לי מכות.
לפני כמה שנים כשהייתי בכיתה ו',
נסעתי ברכבת עם אמא שלי
רכבת מלאה וצפופה.
עמד לידי אדם מבוגר עם כרס וקרחת,
בידיו אחז שקיות מלאות.
איכשהו היד שלו הגיעה אל איבר המין שלי,
נגעה, חדרה ומיששה להנאתה
עד שהגענו לתחנה הבאה.
ואני קפאתי. לגמרי. לא הצלחתי להוציא מילה.
האינטואיציה אמרה שהוא פגע בי בלי בושה,
אבל השכל אמר שבטח זה קרה בטעות ולא בכוונה.
בכל זאת, הרכבת הייתה צפופה!
רק אחרי כמה שנים הבנתי שידיים לא מגיעות לכל מיני מקומות בטעות.
איזו תמימות.
כשכבר הייתי בת 15 אחרי שעברתי קורס הגנה עצמית
וחשבתי את עצמי לחזקה וגיבורה,
חיכיתי בתור כדי להוציא רב קו חדש.
גבר מבוגר עם מבט מנצל בעיניים וקרחת נכנס וניגש ישר אלי,
ודרש שאני יוציא לו מספר.
ואני הסכמתי, ככה בקלות.
לא הצלחתי להגיד לא.
לפני שנה וחצי בעבודה שעבדתי בה
הבוס שלי הניח את היד שלו על הכתף שלי,
ואני התביישתי, לא הצלחתי להגיד לו שלא ייגע בי.
אז למה שבפעם הבאה שמישהו ירצה לפגוע בי, בגופי ובנשמתי,
אני יצליח להגיד לא??
)