לפעמים יצליחו להבין משפט בודד שנהגה לאט, אבל באופן כללי לא

הגרמנית היתה יותר דומה לאידיש

עם השנים,המרחק בדמיון בין השפות הולך וקטן

כדוברת אידיש,כשאני שומעת גרמנית,אני מבינה מילה פה מילה שם,גם את המילים הזהות הם הוגים באופן שונה,ככה שממש קשה להבין.

שבפרק הזמן שבין מלחמת העולם השנייה עד היום השפות התרחקו זו מזו במידה כזאת. כמובן שהתהליך הזה מתרחש, אבל  בכזאת מהירות ? כאמור. לא סביר. 

לא חיו ברובם הגדול בסביבה דוברת גרמנית. הדימיון לגרמנית, נובע משלב הרבה יותר מוקדם של האידיש, ולכן, בניגוד להשפעת העברית המודרנית והאנגלית, הייתי מצפה שהדימיון לגרמנית [וכן המילים מהעברית שמקורם בתנ"ך ובלשון חז"ל], לא יושפע כ"כ מהבדלי הארצות.

אצטרך לחפש דוברי אידיש לשאול אותם. 

הייתי בגרמניה

ודיברנו עם מישהו שסיפק לנו שירות וניסינו להבין ,והוא ציין את המילה בטן ואמר:"באוך" (בשורוק),רק בגלל שהצביע על הבטן הבנו את דבריו.

באידיש אומרים "בוך" בחולם

אז בגלל שדיבר לאט והצביע על הבטן,הבנו אותו,אבל אם היה מדבר מהר,בטוח שלא הייתי מבינה.

התארחנו אצל חבר של בעלי,ואשתן דיברה באידיש וניגש אליה זקן אחד,ושאל אותה איזו שפה היא מדברת,כי יש מילים שהוא הבין,וטען שמכיר את המילים האלה מהילדות שלו.

גם בין עברית וערבית זה ככה. יש המון המון מילים דומות שההבדל היחיד ביניהן הוא בסך הכל שינוי של תנועה אחת, והשינוי הקטן הזה מקשה מאוד על ההבנה. (במידה ולא נמצאים במצב של מודעות לקיום הדמיון וחיפוש אחריו). 

זה גם עניין של הרגל וכישרון לשפות, וחלק מדוברי האידיש יצליחו להבין גרמנית בלי ללמוד, וחלק לא.

איזו אנגלית קל לך יותר להבין?

בריטית או אמריקאית?

לא כ"כ מבחין בין בריטית לאמריקאית.

הוא אמר ברגע שהוא שמע והבין את עדות אייכמן ללא צורך במתורגמן כל "הקדושה" שהיתה באידיש נעלמה

אז כנראה שכן מבינים

מניין שהוא לא ידע גרמנית ?

נשמע לך סביר שהוא יצליח להבין את הדברים רק על סמך ידע באידיש ? 

ואגב. גופא. מעניין אם כך למה השואה עצמה לא גרמה לו לזה ?

והוא גדל בירושלים, ולמד ב'עץ חיים'.

בבית ספר בכפר מרוחק מהבית שלו.

בברית המועצות לימדו גרמנית ואנגלית כמקצועות העשרה של שפה נוספת ולא ראו בהן הבדל ברמת החשיבות והשימוש.

(רק עברית היה אסור ללמוד כי זה מעשה ציוני, לא הייתה בעיה עם כל שפה אחרת)

המורה הזה לא ידע גרמנית, ואי אפשר היה לסרב להצבה הזאת כי זאת הייתה התנגדות להחלטת המדינה.

במשך שנים הוא לימד יידיש וקרא לזה גרמנית ולא עלו עליו כי אף אחד לא באמת ידע את השפה הזאת וזה היה סתם מקצוע "העשרה" שלא היה נצרך לכלום.

אז יצא שכמה עשרות רוסים למדו יידיש בבית הספר בכלל בלי לדעת את זה.

(ההורים שלי סיפרו לי את זה, אני לא בטוחה אם זה המורה הוא סתם איש אחד, או סבא רבא רבא שלי)

מעניין היה לראות את התגובה שלהם ברגע שהבינו שעבדו עליהם חחח

אגב. איך היתה החוויה מבחינת הקושי ללמוד גרמנית ? ראיתי איפשהו שהיא נחשבת שפה יותר קשה ללימוד ביחס לשפות הודו אירופיות אחרות. 

האם לדוברי יידיש מאזורים שונים יהיה קושי לתקשר ביניהם ?

לגבי הקושי בלימוד גרמנית - זה המקור:

דקה 10:53 והלאה. 

או או! יוונית עתיקה זה מעניין. זאת שפה שאני מתלבט אם ללמוד בעתיד (הרחוק). 

יתרון עיקרי: שימושי מאוד ללימוד תורה. 

חסרון עיקרי: אם כבר אגיע לזה אז הייתי מעדיף שפה שהיא לא הודו אירופית ולא שמית כדי לחוות צורת חשיבה אחרת.  

שפה אני רואה את זה עם כתוביות בעברית ואילו אצלי זה היה בלי. מאיפה זה הגיע ?

אני גם ידעתי קצת בגיל מאוד צעיר ושכחתי

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד