טבלתי שבוע שעבר ככה שאם אני בהריון אין איך לגלות את זה בשבוע וחצי הקרובים.
מנסה לא לחשוב על זה. מנסה להתעלם מזה שאני רצה לשירותים המון (בטוח זה סתם בראש ואני הולכת לשירותים רגיל...)
ממש אבל ממש מפחדת לצפות.
מפחדת להתאכזב.
מפחדת לדמיין...
ועם כל המחשבות, תכלס בין אם אני רוצה ובין אם לא, אין איך לדעת בקרוב...
ובא לי לשחרר... ולא מצליחה...
מבין השכנות הקרובות שלי יש 9 שכבר רואים עליהם הריון... כל מי שילדה אחרי כבר עם בטן של חודש שמיני.. ואני כל כך מקנאה בהן. וכל כך רוצה עוד אחד משלי. בלי קשר אליהם. אבל הם מעצימות את הרצון...
לפני כמה ימים אחת השכנות שתכף צריכה ללדת שאלה אותי אם אני מונעת...
ורק בקשה אחת יש לי... שלקדוש ברוך הוא כל כך קל לתת לי אותה!
הלוואי
הלוואי
הלוואי!!!!!!!!!!!!!



תודה על התגובה!