ואל תזרוק את העטיפה

כי אדם יכול לחשוב שהקב"ה מעניש אותו ורק בעולם הבא יהיה לו טוב.

מה שכן חשוב, ובזה לדעתי יש הבדל בין אדם מאמין ללא מאמין, זה פרופורציה והקשר.

אדם מאמין יודע שהוא בריה קטנה שפלה ואפלה, והקב"ה שולט בעולם. אז כשהוא סובל זה לא מחריב את העולם שלו.

אדם לא מאמין, מאמין בעצמו כמשהו מרכזי בעולם. ולכן כשהוא סובל זה הרבה יותר קשה.

אני חושב שאפשר תמיד לומר למישהו שהעתיד יהיה טוב יותר. בדרך כלל זה כך - כי המציאות משתנה כל הזמן.

אדם מאמין, יודע שהוא חשוב מאוד בעיני ה' ועלול לדמיין שכל מה שקורה איתו זה בהשגחה פרטית מדוקדקת לטובתו.

לפעמים זה נכון.

לפעמים זה לרעתו בעולם הזה ולטובתו בעולם הבא - ועבר הרבה אנשים זה לא מאד מנחם.

מצד שני, נכון, לא הייתי צריך לתקוף בכזאת חריפות את העמדה שלך, שכנראה יש לה בסיס אצל הרבה מרבותינו

לקחתי את זה מפה: https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=16578494 , פרק 4:

אז מה זה באמת לעזור לבן אדם ואיך עושים את זה?
לעזור לבן אדם בתחום הרגשי זה קודם כל להראות לו שאתם מבינים אותו, שיש מישהו אתו בלי שהוא שופט אותו - זה תחושה שאנשים במצוקה אוהבים להרגיש, מה גם שלא כל כך קשה לתת אותה. מעבר לשפיטה ולהבנה, אדם במצוקה אוהב שמסתכלים על הבעיה שלו בצורה ניטרלית, כלומר תנסו לחשוב מה היה קורה אם הייתם באותו מצב שלו. כדי לעזור לאדם בצורה נכונה צריך להבין מה המצב שלו, ולכן ריכזתי לכם מצבים של בני-אדם כאשר הם במצב רגשי ירוד:
 

אלו בדרך כלל העיקריים, תחשבו שבדרך שלמדנו כאן לעזור לאחרים במדריך אתם יכולים להעביר את זה לאחרים שכרגע צריכים אתכם. יש לזכור שגם עזרה לבן אדם זה עניין של ניסיון, ככל שעושים ומתעמקים בזה יותר, ככה הופכים למיומנים יותר.

איך מנתחים סיטואציה או בעיה שאדם אחר מציג לנו אותה?
אחד הדברים שראינו לאורך כל פרויקט ההדרכה הוא נושא ניתוח מצבים וסיטואציות - וגם בעזרה לאנשים הוא נכנס אלינו מהסיבה שבן אדם שבבעיה, הוא מגדיר אותה כבעיה מהסיבה שאין לו אליה פתרון - וכשהוא פונה לעזרה הוא מחפש את המענה, וכאן דרכי הניתוח שלנו נכנסות לפועל. למדנו איך לנתח מצבים, אך בעזרה לאנשים צריך לנהוג ממש בזהירות שמסבירים מה נכון ומה לא - כי זה עלול לדכא את האדם שאתם עוזרים לו. לנתח סיטואציה לסיכום זה להבחין למה היא מגיעה - מהמקום העמוק יותר. כשאדם מציד בפניכם בעיה, תנסו לחשוב על כלל הסיבות שזה יכול להגיע, וברגע שתגיעו אליה תוכלו לפתור לא רק את המצב העכשווי - אלא תמנעו מהבעיה עצמה מלהגיע שוב. זה נשמע נורא פשוט, אבל זה לא. הרבה פעמים תצטרכו להתמודד עם אנשים אטומים, ותצטרכו ממש להכין עם עצמכם "תהליך" לעזרה שלכם. אבל זה עניין של רצון, מיומנות וגישה.

כאן תם לו הפרק הרביעי שעסק בנושא עזרה לאנשים. תשמרו על עצמכם ותחשבו על עצמכם לפני שאתם ניגשים לתחום הזה. הפרק הבא של המדריך יהיה הסיכום, אנחנו נתראה שם כבר, ממליץ לכם לקרוא אותו.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.